בשנת 2020, ביום הבחירות לנשיאות ארה"ב, כותב הנאומים היהודי־אמריקאי ג'ף נוסבאום חיבר לא פחות משלושה נאומים אפשריים לבוס שלו, סגן נשיא ארה"ב דאז אל גור.
גור היה המועמד הדמוקרטי במרוץ הבחירות השנוי במחלוקת נגד ג'ורג' ווקר בוש הרפובליקאי. אף אחד מהנאומים של נוסבאום לא הושמע בסופו של דבר וכעבור כחודש בוש הוכרז כמנצח.
נוסבאום עבר לסנאט בתקופה שבה משבר רדף משבר: פיגועי 11 בספטמבר, מלחמת עיראק והמחלוקת סביב חוק הפטריוט. לדבריו, פחות מ־600 קולות הפרידו בין הניצחון של בוש בפלורידה להפסד של גור במרוץ לנשיאות.
"אם אל גור היה מנצח – ההיסטוריה הייתה נראית אחרת לחלוטין", אומר נוסבאום, שכתב נאומים גם לנשיא ג'ו ביידן. "הייתה לי תחושה ברורה איך היה נראה הממשל של אל גור. זה גרם לי לתהות איפה בהיסטוריה היו תוצאות כל כך צמודות, לא רק בפוליטיקה – דברים שיכלו להסתיים אחרת והיה כבר נאום מוכן".
הנושא הפך לרלוונטי במיוחד בעקבות חשיפת ועדת החקירה לאירועי הקפיטול: היה הבדל עצום בין הנאום שהנשיא דאז טראמפ תכנן לשאת אחרי המהומות לבין הנאום שנשא
כפי שהתברר, היו לא מעט מקרים כאלה – מנאום פעיל זכויות האזרח ג'ון לואיס, שכמעט הרס את המצעד לוושינגטון ב־1963 ועד לנאום הניצחון של הילרי קלינטון שנגנז בעקבות ההפסד למועמד הרפובליקאי דונלד טראמפ ב־2016, בעוד מרוץ בחירות צמוד מאוד לנשיאות ארה"ב.
האפשרויות האלטרנטיביות האלה מתוארות בספרו החדש של נוסבאום, "גנוזים: הנאומים שהיו עלולים לשכתב את ההיסטוריה" ("Undelivered: The Never-Heard Speeches that Would Have Rewritten History").
"אני לא היסטוריון ולא עיתונאי", אומר נוסבאום. "כשחקרתי את הפרקים האלה בהיסטוריה, הייתה לי הזדמנות להיות שני הדברים האלה, באמת, וזה היה כיף. נהניתי להסיט קצת את הווילון ולשתף במה שקורה בתהליך כתיבת הנאומים".
הנושא הפך לרלוונטי במיוחד בעקבות חשיפת ועדת החקירה בארה"ב לאירועי הקפיטול: היה הבדל עצום בין הנאום שהנשיא דאז טראמפ תכנן לשאת אחרי המהומות לבין הנאום שנשא בסופו של דבר.
הוועדה פרסמה תמונה שבה רואים את המשפטים המגנים את המתפרעים מחוקים בקו, בכלל זאת ההצהרה: "ההשלכות המשפטיות חייבות להיות מהירות ותקיפות".
הספר חושף רגע דומה מהמאה הקודמת: בעקבות ההפרעה למצעד הסופרג'יסטיות ב־1913 למען זכות בחירה לנשים – הלן קלר מעולם לא זכתה להשמיע את נאומה. רשימת הנואמות במצעד, שיצא מגבעת הקפיטול, כללה את קלר – נערה חירשת־עיוורת שהצליחה לרכוש שפה ולפעול למען מטרות פרוגרסיביות, אך, כאמור, מעולם לא זכתה להשמיע אותו.
"תדמיין 5,000 נשים צועדות כנגד חצי מיליון גברים זועמים ובעיקרו של דבר שיכורים", אומר נוסבאום. "זו באמת סצנה מפחידה… כמעט כמו האירועים ב־6 בינואר – גברים זועמים שלא מעוניינים בשימור הדמוקרטיה או באימוץ קולות של אנשים שלא נראים כמוהם".
בספר אפשר יהיה למצוא גם את נאום הניצחון שהילרי קלינטון תכננה לשאת אלמלא הפסידה לטראמפ ב־2016. קלינטון כללה בנאומה מחווה נוגעת ללב לאמה המנוחה דורותי רודהם והגיגים על כך שמדובר בנשיאה אמריקאית ראשונה, מה, שכאמור, לא קרה בסוף.
קלינטון כללה בנאומה מחווה נוגעת ללב לאמה המנוחה דורותי רודהם והגיגים על כך שמדובר בנשיאה אמריקאית ראשונה, מה, שכאמור, לא קרה בסוף
הספר כולל גם את הנאום שהנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי היה נושא אם חיל האוויר האמריקאי היה תוקף בזמן משבר הטילים בקובה ואת הנאום שהנשיא ריצ'רד ניקסון תכנן לשאת לפני התפטרותו בעקבות פרשת ווטרגייט.
הנאום הקצר ביותר בספר הוא מתקופת מלחמת העולם השנייה: התנצלות תמציתית של המפקד העליון של כוחות בעלות הברית (והנשיא לעתיד) דווייט אייזנהאואר בעקבות כישלון הפלישה לנורמנדי. הודות להצלחת הפלישה – נגנזה ההתנצלות.
רוב הנאומים בספר נגישים לציבור, אבל לא פשוט לאתר אותם. "בהרבה מקרים הייתי צריך לשחק אותה בלש", אומר נוסבאום.
בספר פותר נוסבאום את תעלומת נאומו החסר של אייב בים, מי שהיה ראש עיריית ניו יורק כשהעיר עמדה בפני פשיטת רגל ב־1975. הנשיא ג'רלד פורד סירב לעזור לעיר, מה שהניב כותרת בלתי נשכחת בשער של הניו יורק דיילי ניוז: "פורד לעיר: תתפגרו" ("FORD TO CITY: DROP DEAD").
בים כתב נאום למקרה שהעיר תכריז על פשיטת רגל. בסופו של דבר איגוד המורים הציל את המצב ומנע סיוט כלכלי. באשר לנאום, שורה של אנשים סייעו למצוא אותו בארונית תיקיות.
נישואי שידוך (פוליטיים)
"זה היה מסע מאוד מהנה", אומר נוסבאום על כתיבת הספר. הדבר נכון גם למסע כתיבת הנאומים שלו, הוא אומר, ומתפעל מהעובדה שהוא משתמש באותם הכלים הרטוריים שבהם השתמשו היוונים הקדמונים כמו לוגוס (לוגיקה), פאתוס (רגש) ואתוס (המחזק את אמינותו של הדובר).
יסוד נוסף שנוסבאום משתמש בו בנאומיו הוא הומור. עבורו, המרכיב הזה קשור פחות בחבל תסאליה ויותר בחגורת הבורשט: הוא גדל במשפחה יהודית ולמד את ההומור היהודי באמצעות עסקי המלונאות של אביו בהרי קטסקיל.
הומור הוא "דרך טובה לתקוע פגיון ביריב ולעשות את זה עם חיוך", מסביר נוסבאום. "זו גם דרך להתחבר לצד של האתוס… בעיקרון, באמצעות הומור עצמי אתה יכול להראות שאתה רואה את עצמך בבהירות"
הומור הוא "דרך טובה לתקוע פגיון ביריב ולעשות את זה עם חיוך", מסביר נוסבאום. "זו גם דרך להתחבר לצד של האתוס… בעיקרון, באמצעות הומור עצמי אתה יכול להראות שאתה רואה את עצמך בבהירות.
"אני חושב שהומור הוא למעשה עסק די רציני", הוא מוסיף. "הוא יכול לסייע בהשגת מטרות רציניות. אני מבין שאין שום דבר מצחיק במה שאמרתי עכשיו. יש בדיחה ישנה שמשווה הומור לנתיחת צפרדע – זה לא מצחיק במיוחד והצפרדע מתה".
העבודה האחרונה של נוסבאום הייתה לכתוב נאומים לביידן, שאיתו הייתה לו היכרות בלתי נשכחת ב־2008 כשנוסבאום עבד בצוות הקמפיין לנשיאות של ברק אובמה. אחרי שאובמה בחר בביידן כעמיתו למרוץ, נוסבאום מונה לכותב הנאומים של הסנאטור דאז.
"כשפגשתי את הסנאטור ביידן הוא הצטלב, הביט לשמים ואמר, 'אני נמצא בסנאט יותר זמן מכפי שאתה חי, מה אתה הולך ללמד אותי?'", נזכר נוסבאום. הוא וביידן התחברו בסופו של דבר דרך בנו של ביידן, בו ביידן המנוח. נוסבאום עבד עם בו על נאום שהציג את ג'ו בפני הוועידה הדמוקרטית ב־2008.
אף שהנאום נמשך רק כשבע דקות, הוא ריתק את הוועידה, ולדברי נוסבאום, "הוא העניק לי את האמינות להמשיך בכתיבת הנאומים של ביידן בקמפיין. מאז נשארתי מחובר אליו. אלה היו נישואי שידוך, אבל הוא נתן לי את ההזדמנות לגרום לזה לעבוד".
![נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם בעצרת של הוועידה הדמוקרטית ברוקוויל, מרילנד, ב-25 באוגוסט 2022 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/08/AP22238001639801-1024x640-1661671600.jpg "נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם בעצרת של הוועידה הדמוקרטית ברוקוויל, מרילנד, ב-25 באוגוסט 2022 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)")
חם על מסלול הנאומים
אולם, נוסבאום לא הצליח למצוא כל נאום שחיפש. למשל, הוא לא איתר את נאום הנשיא ג'ימי קרטר לקראת קריסת הסכמי קמפ דיוויד ב־1987 בין ישראל למצרים, לפני שהסכם השלום קם לתחייה.
במקרה אחר הוא השתמש בחוק חופש המידע כדי להרכיב יחד חלקים של נאום שעודנו מסווג – נאום בנושא מדיניות החוץ של היועצת לביטחון לאומי של בוש, קונדוליזה רייס, שנגנז בשל אירועי 11 בספטמבר.
עם זאת, הוא הצליח למצוא את הנאום של פעיל זכויות האזרח לואיס. בזמן המצעד לוושינגטון, חבר הקונגרס לעתיד עמד בראש ארגון לזכויות אדם בשם ועדת התיאום הסטודנטיאלית הלא אלימה.
משפט אחד בנאומו המתוכנן היה הכול חוץ מלא אלים: "נצעד דרך הדרום, דרך לבה של דיקסי, כפי שעשה שרמן" – הכוונה הייתה לעבור במסלול ההרסני של גנרל צבא האיחוד ויליאם ט' שרמן
אולם, משפט אחד בנאומו המתוכנן היה הכול חוץ מלא אלים: "נצעד דרך הדרום, דרך לבה של דיקסי, כפי שעשה שרמן" – הכוונה הייתה לעבור במסלול ההרסני של גנרל צבא האיחוד ויליאם ט' שרמן. אותו נאום המשיך והבטיח "מדיניות של אדמה חרוכה" ש"תשרוף את ג'ים קרואו עד היסוד – בצורה בלתי אלימה".
הנאום הזה הבהיל את פטריק אובויל – הארכיבישוף הרומי־קתולי של וושינגטון הבירה, שהמארגנים נזקקו לתמיכתו – והחריפה את האווירה המתוחה בעיר. הדובר הזכור ביותר במצעד, הכומר ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, אמר ללואיס שהמשפט על הגנרל שרמן "לא נשמע כמוך". אולם, לואיס לא היה מוכן לרכך את עמדתו.
"הוא לא היה מוכן לשנות את הנאום אפילו בשביל מרטין לותר קינג", אומר נוסבאום. הספר מתאר כיצד הפעיל הוותיק למען זכויות האזרח א' פיליפ רנדולף הצליח בסופו של דבר לשכנע את לואיס ברגע האחרון לוותר על המשפט בעודם יושבים מאחורי אנדרטת לינקולן.
"חיכיתי לזה 22 שנים. חיכיתי להזדמנות הזאת כל חיי. בבקשה אל תהרוס את זה", אמר רנדולף. לואיס לא היה יכול לסרב. "זה יהיה כמו לסרב לאימא תרזה", אומר נוסבאום.
"בסופו של דבר הוא היה קצת מאוכזב מהנאום שנשא", מסביר נוסבאום. "אבל זה עדיין היה הנאום הנוקב ביותר באירוע. בעיקרו של דבר הוא שירת את מטרתו. מה שאני אומר זה שהוא נתן לאנשים טעימה מהסיוט – ולא מנע מהם לשמוע גם את החלום".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו