ביום 28.12.2022 קואליציית הימין "מלא-מלא", אישרה את התיקון לפקודת המשטרה, המכונה "חוק בן גביר", לפיו השר לביטחון הפנים יתווה את מדיניות המשטרה ומדיניות החקירות שלה.
ב-28 לדצמבר 2022 קואליציית הימין "מלא-מלא", אישרה את התיקון לפקודת המשטרה, המכונה "חוק בן גביר", לפיו השר לביטחון הפנים יתווה את מדיניות המשטרה ומדיניות החקירות שלה
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מי שנשלח בין היתר לדיונים בכנסת בהצעת החוק – שנועדה מראש כדי לאפשר למועמד לתפקיד השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר להפוך למפכ"ל-על – היה המשנה ליועמ"שית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) ד"ר גיל לימון.
בדיון שהתקיים קודם בוועדה המיוחדת בכנסת ב-15.12.2022, הח"כים מהאופוזיציה ונציגי משרד המשפטים הזהירו, שאם ההצעה תתקבל עלול להיגרם שיבוש של מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון, ופוליטיזציה של המשטרה שתגרום לפגיעה במשטר הדמוקרטי. באופן לא מפתיע, טענות אלה לא הצליחו להרשים את חברי הקואליציה, שהרי זו בדיוק הייתה מטרתם במסירת המשטרה ומדיניות החקירות שלה לידי בן גביר.
אחת מן הטענות שהועלו כנימוק לתמיכה בהצעה על ידי ח"כ משה סעדה (ליכוד), הייתה שגם שר הביטחון ממונה על הרמטכ"ל. ד"ר לימון, המשנה ליועמ"שית לממשלה, השיב שההפעלה של המודל הצבאי על משטרת ישראל מאד בעייתית שכן "הצבא פועל מול אויבים מבחוץ. למשטרה יש סמכויות מאד רחבות מפני שהיא פועלת מול אזרחים".
מדובר באמירה מזעזעת שלא סביר שהיינו שומעים מקודמתו בתפקיד, עו"ד דינה זילבר. יש להניח שד"ר לימון, שכיהן במשך שנים ארוכות בתפקידים בכירים בענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית ובלשכת יועמ"ש איו"ש, ולאחר מכן כעוזר של עו"ד אביחי מנדלבליט בתפקידיו כמזכיר הממשלה והיועמ"ש לממשלה, יודע היטב שעיקר הפעילות של הצבא בשטחים הכבושים היא פעילות שיטור כלפי אוכלוסייה פלסטינית אזרחית, וכי הצבא מנהל במישרין ובעקיפין כל היבט בחיים של מיליוני נשים, ילדים, גברים וקשישים.
בדומה לסוחר של מכוניות משומשות, נראה שד"ר לימון הציע "עסקה" לחברי הקואליציה לשוב ולהתמקד ב"שבירת העצמות" של הפלסטינים בשטחים הכבושים, לאחר שזו הצליחה לאחד את "העם" בישראל במשך עשרות שנים.
בדומה לסוחר מכוניות משומשות, נראה שד"ר לימון הציע "עסקה" לחברי הקואליציה – לשוב להתמקד ב"שבירת עצמות" פלסטינים בשטחים הכבושים, לאחר שזו הצליחה לאחד את "העם" בישראל במשך עשרות שנים
אך עו"ד לימון התעלם מכך, שמאז "מבצע שומר החומות" במאי 2021 חלק משמעותי מחברי הקואליציה והציבור הישראלי-יהודי רוצה גם "לשבור את העצמות" של הפלסטינים והבדואים שהם אזרחי ותושבי מדינת ישראל. על בסיס השאיפה הזו, אזרחים רבים הצביעו למפלגות הימין הקיצוני והעניקו את הכוח לבן גביר לדרוש את תפקיד השר לביטחון לאומי.
ביום הדיון בוועדת הכנסת היועמ"שית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, נשאה נאום על החשש לפגיעה בדמוקרטיה, בכנס חיפה למשפט שנערך באוניברסיטת חיפה. נאומה לא ריגש את חברי הקואליציה.
בין היתר, יו"ר הוועדה המיוחדת בכנסת, חה"כ אופיר כץ, אמר בדיון בוועדה ש"הדמוקרטיה הייתה ותישאר במדינת ישראל גם אחרי שהיועצת המשפטית תסיים את תפקידה. לא הייתה יועצת משפטית כזו פוליטית מעולם".
המועמד לתפקיד השר, בן גביר, הוסיף: "היא טועה לחשוב שהיא ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל". בתגובה, ד"ר לימון העדיף לטמון את הראש בחול וביקש "למחוק מהפרוטוקול" את הדברים החמורים, כאילו שאם יימחקו הם לא נאמרו.
עו"ד לימון התעלם מכך, שמאז "מבצע שומר החומות" חלק משמעותי מחברי הקואליציה והציבור הישראלי-יהודי רוצים "לשבור את העצמות" גם לפלסטינים ולבדואים שהם אזרחי ותושבי מדינת ישראל
בדיון נוסף בוועדה המיוחדת בכנסת ב-18.12.2022, יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ יואב קיש אמר ששמע "מהייעוץ המשפטי לממשלה דברים שמבזים את הבית הזה". איך גלגל מסתובב – ד"ר לימון, שהיה בעבר ממונה על המאבק המשפטי בדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל, השיב לח"כ קיש ולחברי הקואליציה האחרים, "אתם עושים דה לגיטימציה לייעוץ המשפטי".
המתואר מעיד על חוסר הבנה או הכחשה של ד"ר לימון והיועמ"שית לממשלה את גודל השעה וחומרת המצב. מזמן נחצה הגבול בין מסע הדה-לגיטימציה כלפי הפרקליטים והיועצים המשפטיים, לבין הרצון "לשבור את העצמות" של כל אלה מתוכם אשר ממשלת הימין "מלא-מלא" לא תוכל לשלוט בהם באופן מלא. במיוחד מסומנים כמטרה הפרקליטים והיועצים המשפטיים שהיו מעורבים בתיקי האלפים של נתניהו או מקורבים ליועמ"ש לממשלה לשעבר עו"ד אביחי מנדבליט, כולל מסע הסתה אישי וקונספירטיבי כלפי ד"ר לימון.
העובדה שכבר כיום משטרת ישראל לוקה באלימות, בגזענות, בהטיה פוליטית ובחוסר תפקוד, אינה מפחיתה מעוצמת הסכנה.
התיקון שעבר לפקודת המשטרה יאפשר לשר לביטחון לאומי בן גביר ליישם באמצעות המשטרה מדיניות אכיפה גזענית מלאה ועל פי כללי האפרטהייד של הרב מאיר כהנא כלפי הבדואים והפלסטינים משני צידי הקו הירוק. זה יאפשר לו גם להפליל ולכלוא המוני פעילי שמאל וזכויות אדם הפועלים להגן על זכויותיהם (השר בן גביר וחבריו למפלגת "עוצמה יהודית" כבר הגישו הצעת חוק בעניין). ההסכם הקואליציוני גם מאפשר לשר בן גביר לשנות את הוראות הפתיחה באש של המשטרה על פי שיקול דעתו.
אני תומך ומצטרף בשמחה להצעת החוק של חבר הכנסת אלמוג כהן שהוגשה הערב, שקובעת שהאנרכיסטים האלימים שפוגעים בחיילי צה"ל הגיבורים שלנו ומפריעים לעבודתם, יכנסו לכלא. שומרים על החיילים ששומרים עלינו.
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) November 28, 2022
עוד צפויה להינתן חסינות מוחלטת לפעילי הימין הקיצוני. ב-7.4.2019, יום וחצי לפני הבחירות לכנסת ה-21, המועמד לכנסת דאז בן גביר פנה ל"נוער גבעות" ובני משפחותיהם וביקש שיצביעו לו. בתמורה, בן גביר הבטיח לדאוג להם לחסינות פלילית וכי "אנשי הפרקליטות שחרטו על דגלם מלחמה בהתיישבות יאלצו לחפש עבודה חדשה". כמובן, גם כיום טרור פעילי הימין הקיצוני מטופל בכפפות משי אך עדיין פה ושם ישנם מעצרים, חקירות וכתבי אישום.
איך גלגל מסתובב – ד"ר לימון, שהיה בעבר ממונה על המאבק המשפטי בדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל, השיב לח"כ קיש ולחברי הקואליציה האחרים, "אתם עושים דה לגיטימציה לייעוץ המשפטי"
נניח שכל הסכנות האלה לשמאלנים, לבדואים ולפלסטינים אינן מעניינות את היועמ"שית לממשלה, הרי שהתיקון שעבר עלול גם לאפשר לשר בן גביר לעשות שימוש במשטרה ובתביעה המשטרתית כדי להפליל ולרדוף יועצים משפטיים, פרקליטים ושופטים.
"פרשות פליליות" לכאורה של פרקליטים ויועצים משפטיים, שנולדות ומרחפות באטמוספירה הביביסטית ברשתות החברתיות, וכיום נראות הזויות וקונספירטיביות, עלולות לקרום עור וגידים לתיקים ולמעצרים של ממש.
ניתן ללמוד על הסכנה ב"חוק בן גביר" ממה שקרה בגואטמלה. מאז 2007, פעלה במדינה International Commission against Impunity in Guatemala (ה-CICIG), שהוקמה בהסכם בין האו"ם לממשלה כדי לטפל בתופעת השחיתות הנרחבת.
ה-CICIG תמך בחקירות שחיתות שהצליחו להביא להפללת נשיא וסגן נשיא; העמדה לדין של עשרות פקידי ממשל בכירים, כולל שופט בית המשפט העליון, שני נשיאים לשעבר, חברי קונגרס ושרי ממשלה; הדחתם של יותר מתריסר שופטים מושחתים ואלפי שוטרים; חשיפת 60 רשתות פשיעה; ומעצרם של סוחרי סמים רבי עוצמה.
Guatemala on knife-edge after president moves to end anti-corruption body https://t.co/1VfvoEX9ff pic.twitter.com/UYBNwVb8cT
— stefficruz 4 Trump (@stefficruz123) September 15, 2018
לאחר שנפתחה חקירת שחיתות נרחבת נגד בני המשפחה של הנשיא ג'ימי מוראלס, ושל מקורות מימון קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ב-2015, שהסיסמה המרכזית בו הייתה "לא מושחת ולא גנב", הוא החליט בספטמבר 2018 לפרק באופן מיידי את ה-CICIG.
נניח שהסכנה לשמאלנים, בדואים ופלסטינים אינה מעניינת את היועמ"שית – התיקון שעבר עלול גם לאפשר לשר בן גביר להשתמש במשטרה ובתביעה המשטרתית להפללת ורדיפת יועמש"ים, פרקליטים ושופטים
למרות שהממשלים של הנשיאים בוש ואובמה תמכו ב-CICIG ומימנו אותה ב-44 מיליון דולר ארה"ב, ואף ראו בפעילותה תנאי לקיום יחסים תקינים בין שתי המדינות ולהמשך הסיוע הכספי האמריקאי לגואטמלה, פירוק ה-CICIG לא עניין את הנשיא דונלד טראמפ. בין היתר, מאחר שביום 16.5.2018 גואטמלה הייתה המדינה הראשונה שהצטרפה לארה"ב ופתחה שגרירות בירושלים.
הדבר גם לא עניין את בני הזוג נתניהו, שבני הזוג מוראלס המושחתים היו מקורבים שלהם. בעת המשבר סביב פירוק ה-CICIG, בדצמבר 2018, רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו הגיעה עם משלחת של משרד החוץ לביקור שנוי במחלוקת בגואטמלה.
הנשיא מוראלס אמר לראש הממשלה נתניהו בשיחת טלפון: "אנחנו מתרגשים מהכבוד שיש לנו לגבי ביקורה של שרה ושל המשלחת הישראלית. תודה רבה על החיבוק החזק. החברות בינינו תימשך לנצח". ואכן היחסים החמים ביניהם נמשכו עד לסיום כהונתו של מוראלס בינואר 2020.
מאז שנת 2018 שופטים ופרקליטים בגואטמלה שעסקו או מנסים לעסוק בפרשות שחיתות ובעבירות אחרות של גורמים פוליטיים, נעצרים ומופללים כדבר שבשגרה. עשרים וארבעה שופטים ופרקליטים נאלצו להימלט לגלות כדי להימנע ממעצר והפללת שווא. כך, למשל, הפרקליטה הבכירה שטיפלה בפרשות שחיתות, Virginia Laparra, מוחזקת במעצר מינהלי מאז ה-23.2.2022.
Always read @JonathanBlitzer -> The Exile of Guatemala's Anti-Corruption Efforts | The New Yorker https://t.co/2VfY0PnjmS
— Molly O'Toole (@mollymotoole) April 29, 2022
בעקבות העתירות שהוגשו ויוגשו בעניין "חוק בן גביר", היועמ"שית לממשלה תצטרך להגיש את עמדתה לבג"ץ. עליה להפנים שלא מדובר רק בחשש ערטילאי לפגיעה בדמוקרטיה ובאיזוניה או רק בדה-לגיטימציה כלפי מערכת אכיפת החוק, אלא באיום קיומי ממשי ובקרב על ההישרדות.
מאז 2018 שופטים ופרקליטים בגואטמלה שעסקו בפרשות שחיתות ובעבירות של גורמים פוליטיים, נעצרים ומופללים כדבר שבשגרה. 24 שופטים ופרקליטים נאלצו להימלט לגלות כדי להימנע ממעצר והפללת שווא
עד היום החוקרים אינם יודעים מה גורם ללווייתנים לעלות אל החוף מהים ובכך להביא למותם. בעתיד היסטוריונים ינסו לפענח כיצד המשטר בישראל עלה על חופי הכהניזם והשחיתות והביא לחורבנו העצמי.
סביר להניח שלא יפרשו את הסיבות לכך רק כ"תופעת טבע", אלא יסמנו כאחראים גם בעלי תפקידים מרכזיים ששיתפו פעולה או שוויתרו על המאבק. עוד לא מאוחר ליועמ"שית לממשלה להתעורר ולנסות לשנות את הסחף. גם אם הסיכוי להצלחתה לא גדול, בנסיבות שנוצרו לא נראה שנותר לה עוד משהו להפסיד.
עו"ד איתי מק הוא פעיל ועורך דין לזכויות אדם, שימש כיועץ המשפטי לכתיבת דוח "פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים והתמודדות" של מכון "זולת לשוויון וזכויות אדם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו