דרעי הוא לא האיש למהומות דתיות - הוא לכאורה המבוגר האחראי, המתון, המפשר, מי שהיה במשך שנים רבות חביבם של החילונים ● אבל דרעי של היום הוא דרעי פצוע - והצעת חוק הכותל המופרכת שהפיצה אתמול ש"ס נועדה לתקוע אצבע בעין ולהזכיר לראש הממשלה שדרעי עדיין מחכה להסדרת מינויו לשר ● פרשנות
"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.
חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
מבלי משים, ישראל שינתה את מטרות המלחמה עם איראן – מהשמדת הגרעין האיראני – להפלת משטר האייתוללות. אלה שתי מטרות ראויות. העולם יהיה טוב יותר ובטוח יותר אם יהיה חופשי מאיראן גרעינית, ובהסתלקות משטר האייתוללות מחיינו.
השאלה היא איך מתקבלות ההחלטות האלה, ומה מטרתם האמיתית של מקבלי ההחלטות בישראל, כלומר: משפחת נתניהו. על פי מה שפורסם, ההחלטה לתקוף את איראן התקבלה אחרי שמערכת הביטחון שכנעה את נתניהו כי איראן רצה לפצצה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשחיילי צה"ל שחררו את הכותל, היו ביניהם חרדים? חחחח. לא, כמובן. ואז, החרדים השתלטו על המקום הזה. והשליטו שם את כל השטויות שלהם. הפרדה בין נשים לגברים (לנשים אלו כמובן מקצים שטח קטן הרבה יותר מלזכרים המזוקרים), מלחמת חורמה ב"נשות הכותל", שאהבתן לתורה וליהדות ודבקותן בהן צריכה לעורר תשואות בעם היהודי, אילו "צוים" נגד לבוש נורמלי, הכרחת נשים הבאות בלבוש נורמלי להתעטף באיזה סמרטוט מפלסטיק. ועכשיו – זה. לדעתי, על הממשלה להכריז שהכותל הוא בראש וראשונה מקום לאומי. והוא שייך לכל יהודי באשר הוא. לאורתודוכסים ולהליכותיהם אין זכות חוקית שם.
כן, ואת דרעי – לא להחזיר לממשלה.
"חביב החילונים" … פצוע … רק מצמד המילים האלו אפשר להבין איך הדתיים עושים בחילונים שפטים ללא תגובה מינימלית. לפי מה שאתה כותב אין שום התפקחות ואתם העיתונאים עדיין חיים בהזיות שאי פעם דרעי או המושחטים האחרים מילאו איזשהו תפקיד ממתן.
מתי תפנימו שדרעי של היום זה דרעי של פעם. אם אתם לא מבינים את תורת השלבים של החרדים אז מצבכם באמת עגום או שאתם נאיווים חסרי תקנה. אולי משהו ישתנה כשתבינו שיש קו ישר בין החרדים לחמאס ולחיזבללה. רק מסופרלטיווים שלכם עליו במשך השנים מגיע לכם מה שאתם עוברים עכשיו. אולי באמת אין לחילונים תקנה בארץ ישראל אם זאת הגישה שלכם ולא תסמנו בגלוי את האויב.