המצב בשוק התעסוקה בישראל כיום הוא טוב ביותר. לפי נתונים שפרסמה אתמול (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה בחודש מרץ עמד על 3.9%, בניכוי נתונים עונתיים, וכך גם בפברואר.

שיעור האבטלה הגולמי (ללא השפעות עונתיות) במרץ היה 3.3%. רק מעט מעל המינימום האפשרי, כ־3% אבטלה, הכולל עובדים שמחליפים מקומות עבודה או מפוטרים מסיבות טריוויאליות ("אבטלה חיכוכית").

שיעור האבטלה בישראל, כמו בארה"ב ובמדינות מפותחות נוספות (אבל לא בכולן), היה נמוך לאורך רוב השנים האחרונות. מאז 2014 הוא עמד על פחות מ־6%, ומאז 2018 על פחות מ־4.5%. בשנות הקורונה, 2020–2021, הוא רשם זינוק חד מאוד – ואז ירד שוב. מאז סוף 2021 שיעור האבטלה נמוך מ־4.3%.

כיום מתרחשת תופעה מיוחדת: האבטלה בקרב העובדים החזקים, בעיקר אנשי הייטק, מחמירה – ואילו בקרב העובדים המוחלשים היא ממשיכה לרדת.

אילוסטרציה: משרד הייטק בישראל (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

לפי נתונים שפרסם שלשום שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה בתחום התוכנה זינק במרץ ב־8% ומאז אוקטובר ב־65%. זאת, בשל משבר קל בהייטק, שבשנה האחרונה מתקרר מהרתיחה של תקופת הקורונה, וכן ירידה בהשקעות בהייטק הישראלי מסיבות פוליטיות מאז השבעת הממשלה הנוכחית.

מספר המשפטנים דורשי העבודה זינק מתחילת השנה ב־15.4%. שיעור דורשי העבודה ביישובים מבוססים (אשכולות 8–10) כמו תל אביב, גבעתיים ורמת השרון זינק בשנה האחרונה בכ־20%.

במקביל, שיעור האבטלה ביישובים ערביים וביישובים יהודיים עניים (אשכולות 1–3) כמו רמלה, בית שמש ואילת ירד בכעשירית. האבטלה בענף השירותים – מלצרים, עובדי ניקיון, קופאים – ירדה בשיעור של 2% עד 4%. גם מספר המובטלים הכרוניים – דורשי הבטחת הכנסה שכבר לא זכאים לדמי אבטלה – נמצא בשפל של שנים רבות.

שיעור דורשי העבודה ביישובים מבוססים זינק בכ־20%. האבטלה ביישובים ערביים ויישובים יהודיים ירדה בכעשירית. האבטלה בענף השירותים – מלצרים, עובדי ניקיון, קופאים – ירדה בשיעור של 2% עד 4%

אבטלה היא אירוע קשה גם לאנשים מבוססים, בוודאי בזמן אינפלציה. אבל מבחינה חברתית, הקושי שלהם מתגמד ביחס למשתכרי השכר הנמוך, כך שהמציאות בשוק העבודה משמחת בסך הכול.

בזכות המציאות המוזרה בזמן הקורונה

הירידה באבטלת העובדים המוחלשים מתרחשת בזמן הירידה בצמיחה, האינפלציה, העלייה בריבית והירידה בהשקעות. מומחים לשוק העבודה צפו שאלה יגרמו לפיטורי עובדים בכל הענפים – והופתעו לגלות שזה לא קרה. את הסיבה לכך הם תולים במציאות שנוצרה בסגרי הקורונה. עם זאת, כולם מסכימים שהאבטלה כן תגדל בהמשך, השאלה היא מתי – ובכמה.

ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל תכנון ומחקר בשירות התעסוקה (צילום: דוברות שירות התעסוקה)

"בעשור האחרון, לפני ואחרי הקורונה, הייתה בעולם המערבי אבטלה נמוכה. הסיבה לכך היא הריבית הנמוכה שהייתה עד לפני שנה, שמעודדת השקעות", אומר אופיר פינטו, סמנכ"ל המחקר והתכנון בשירות התעסוקה.

"כיום, הריבית עולה והצמיחה יורדת – וההייטק נחלש. היינו אמורים לראות עלייה כללית באבטלה. אבל בפועל, התעסוקה בשיאה, גם בארה"ב וגם בישראל".

מה ההסבר לכך?
"זה הפתיע אותנו. אנחנו חושבים שזה קשור למציאות חסרת התקדים של הקורונה. הממשלות הזרימו המון כסף לשווקים, והכנסות הציבור לא ירדו גם כשענפים שלמים הושבתו. הייתה הרבה אבטלה, אבל בחלק מהמדינות, כולל בארה"ב, שילמו לעובדים בחל"ת שכר מלא.

הריבית עולה והצמיחה יורדת והיינו אמורים לראות עלייה באבטלה. אבל בפועל התעסוקה בשיאה. זה קשור לקורונה. אנשים חסכו, יש להם כסף פנוי – והם קונים ומבלים יותר מהרגיל, העסקים מרוויחים ומגייסים עובדים

"במקביל, אנשים הוציאו הרבה פחות. אז הם חסכו וכעת יש להם כסף פנוי – והם קונים ומבלים יותר מהרגיל. העסקים בענפי השירותים מרוויחים, והביקוש לעובדים עולה, בעיקר בדרגים הנמוכים. המחיר הוא שהעלאת הריבית לא מצליחה בינתיים לקרר את האינפלציה".

היו הרבה אנשים שההכנסה שלהם נפגעה בקורונה. עצמאים, ושכירים שיצאו לחל"ת, קיבלו דמי אבטלה של שני־שליש מהשכר.
"נכון. אנחנו מדברים על ממוצעים. היו אנשים שהתרסקו. אבל בממוצע הכללי ההוצאות הצטמצמו וההכנסות לא. בישראל, למרות הבעיות הכאובות שציינת, ממוצע ההכנסות הכללי גדל בגלל הזינוק בהייטק, שמהווה חלק ניכר מהמשק".

ענבל סינמן, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת אלעד מערכות (צילום: ויקטור לוי)

הסטטיסטיקה והניתוח של פינטו תואמים לדיווחים של מנהלי כוח אדם בשטח. חברות השמה ומיקור חוץ, שמספקות עובדים בתפקידים טכנולוגיים בחברות שאינן טכנולוגיות, התקשו בתקופת הקורונה למצוא עובדים כאלה, כיוון שההייטקיסטים העדיפו לעבוד בחברות ההייטק המשגשגות עצמן. כיום, מפוטרי ההייטק מוכנים לעבוד גם בענפים אחרים, שבהם יש שפע של משרות פנויות.

לדברי ענבל סינמן, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת אלעד מערכות: "המשבר הנוכחי פוגע בעיקר בהייטק ומייצר מציאות שבה יש הרבה עובדים טכנולוגיים איכותיים שנפלטים לשוק העבודה. אנחנו רואים עלייה של 25% ביחס לאשתקד בפניות של מועמדים למשרות. יש שפע של משרות להציע להם בענפים אחרים".

"המשבר הנוכחי פוגע בעיקר בהייטק. הרבה עובדים טכנולוגיים איכותיים נפלטים לשוק העבודה. יש עלייה בפניות של מועמדים. יש שפע של משרות להציע להם בענפים אחרים"

רועי מאור, מנהל מחקר ב"עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי" לקידום מהלכים להרחבת התעסוקה, מציין: "החוזק של המשק הישראלי נובע מהתלות שלו בהייטק, וגם החולשה שלו. כשההייטק חזק, כל המשק מתחזק. חוזקת המשק בעשרות השנים האחרונות – וההתאוששות המהירה שלו מהקורונה – קשורים ישירות להייטק.

"כשחברת הייטק צומחת היא מכניסה כסף לספקים שלה, והם מגייסים עובדים, שקונים יותר מוצרי צריכה מחברות שגם הן מגייסות. וכולם משלמים מיסים שמחזקים את המגזר הציבורי, וגם הוא מגייס יותר. מצד שני, כשההייטק נחלש, כמו שקורה כיום, הכול נחלש איתו, ועובדים בענפים אחרים מפוטרים – וזה מה שצפוי לקרות עכשיו.

"יש תפישה שגויה, שיש כל כך הרבה הייטק שלא צריך להשקיע בדברים אחרים. המדינה מזניחה את ההכשרות המקצועיות, וכך מונעת צמיחה של חברות יצרניות בתחומים אחרים שיכולים לספק מקומות עבודה כשההייטק נחלש".

רועי מאור, מנהל פיתוח מדיניות בעמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי (צילום: עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי)

ובכל זאת, כרגע האבטלה בהייטק עולה ובתחומים אחרים יורדת.
"היא תעלה".

לדברי פינטו: "בקורונה התרחש תהליך לא בריא מבחינה חברתית, שבו האוכלוסייה המבוססת הרוויחה יותר – והחלשים נפגעו עוד יותר. כעת החלשים נפגעים עוד יותר בגלל האינפלציה. מצד שני, הכסף שנצבר אצל החזקים יצר ביקושים, שיוצרים גאות בעסקים, שיוצרת גאות בתעסוקה, שעוזרת לחלשים לשרוד. אבל האפקט הזה ייעצר בגלל היחלשות ההייטק ועליית הריבית.

"העסקים הקטנים נפגעו בקורונה והיו הרבה קריסות, אבל רובם הצליחו להחזיק את האף מעל המים. כעת, כשהריבית עולה, זה בכלל הורג אותם. לכן, אנחנו מעריכים שבקרוב נראה קושי בעסקים שיפגע בתעסוקה".

"העסקים הקטנים נפגעו בקורונה והיו הרבה קריסות, אבל רובם הצליחו להחזיק את האף מעל המים. כעת, כשהריבית עולה, זה בכלל הורג אותם. אנחנו מעריכים שבקרוב נראה קושי בעסקים שיפגע בתעסוקה"

בעלי עסקים קטנים מפגינים נגד הממשלה בראשון לציון. 1 בנובמבר 2020 (צילום: Flash90)

יש לכם אינדיקציות לירידה בביקוש לעובדים, או שזאת רק תחזית?
"אין אינדיקציות כאלה. להיפך, כרגע כל האינדיקציות מהשטח מראות שהגאות ממשיכה. אבל יש סיבות טובות להניח שזה צפוי להסתיים".

"השאלה איך ייגמר המשבר הפוליטי – אקוטית"

פינטו, שהוא עובד מדינה, מסרב לענות על השאלה האם ועד כמה המהפכה המשטרית צפויה להשפיע על שוק התעסוקה. אבל שאר המומחים שהתראיינו לכתבה העריכו כי תהיה לכך השפעה מכרעת.

לדברי הכלכלן הפרופסור דן בן־דוד מאוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי: "ההייטק משפיע על הכול. כשהוא נחלש, הכול נחלש והתעסוקה יורדת. זה כבר קורה בגלל היחלשות ההייטק בעולם, עוד לפני ההפיכה המשטרית.

"השאלה לאיזה עומק תגיע הנפילה תלויה ישירות בהפיכה. אם, חלילה, ההפיכה תעבור, יהיה לה פוטנציאל הרסני על ההייטק, כלומר על כל המשק – וגם על התעסוקה".

"השאלה לאיזה עומק תגיע הנפילה תלויה ישירות בהפיכה. אם, חלילה, ההפיכה תעבור, יהיה לה פוטנציאל הרסני על ההייטק, כלומר על כל המשק – וגם על התעסוקה"

דן בן־דוד (צילום: מור ברנשטיין)

מה הקשר? איך פגיעה במערכת המשפט, או חוקים אנטי־דמוקרטיים, יכולים להשפיע על מקומות עבודה?
"מהלכים כאלה פוגעים במוניטין של המדינה ומבריחים השקעות. כשיש ירידה בהשקעות – חברות לא יכולות לצמוח ולא מגייסות עובדים, אלא מפטרות. הנזק הזה כבר קיים. יש ירידה בהשקעות, ולא רק בהייטק. הכסף התחיל לברוח מהרגע שהממשלה הזאת עלתה לשלטון, ראו את זה בשוק המט"ח ובבורסה.

"אבל הנזק עדיין הפיך, כל עוד החוקים לא עברו. אם כי ייקח זמן לשקם אותו. לוקח הרבה זמן לבנות מוניטין ומעט זמן להרוס אותו".

מנהל כוח אדם בחברת השמה שמטפל במגוון ענפים שונים במשק, מספר: "בחיי היום־יום בשוק העבודה מרגישים שיש מצב רוח סוער ותחושת חוסר ודאות. יש התעניינות גדולה מהרגיל במשרות זמניות שלא דורשות מחויבות מצד העובדים – וגם מצד החברות".

"בשוק העבודה מרגישים שיש מצב רוח סוער ותחושת חוסר ודאות. יש התעניינות גדולה מהרגיל במשרות זמניות שלא דורשות מחויבות מצד העובדים – וגם מצד החברות"

לדברי רועי מאור מ"עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי": "השפעת החקיקה שמקדמת הממשלה היא פסיכולוגית. כרגע הקואליציה לא מקדמת חוקים שעלולים לפגוע ישירות בכלכלה ובשוק העבודה בטווח המיידי. חבילת החוקים הרחבה שהיא מקדמת כוללת פגיעה בעבודה המאורגנת – וזה עלול לפגוע ביציבות התעסוקתית ובשכר, אבל רק בטווח הארוך".

ישיבה של ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן, 19 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"אבל הנזק העיקרי, שכבר נעשה, זאת הפגיעה באמון. עוד לפני שהחקיקה עברה היא מבריחה משקיעים, כלומר, סוגרת מקומות עבודה. השאלה היא לא לאיזה כיוון אנחנו הולכים, אלא עד כמה המצב יתדרדר. גם במצב שוק ההייטק העולמי, וגם במצב הפוליטי".

חלק מהמומחים סבורים כי המהפכה המשפטית עצמה לא תשפיע על שוק העבודה, אבל הקרע שנוצר סביבה בחברה הישראלית עלול לפגוע בו מאוד.

לדברי מלי ביצור פרנס, מנכ"לית חברת הייעוץ Tefen: "אני לא רואה איך שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ישפיע ישירות על התעסוקה. אבל הפחד מחוסר יציבות, עימות, אלימות, מלחמת אחים, עלול לרסק את שוק העבודה.

"משקיעים מחפשים יציבות. והיקף ההשקעות משפיע ישירות על התעסוקה, בכל הענפים. לכן, השאלה אם המשבר ייגמר בהסכמה לאומית רחבה היא אקוטית".

"אני לא רואה איך שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ישפיע ישירות על התעסוקה. אבל הפחד מחוסר יציבות, עימות, אלימות, מלחמת אחים, עלול לרסק את שוק העבודה. משקיעים מחפשים יציבות"

הפגנה נגד המהפכה המשפטית. תל אביב, 8 באפריל 2023 (צילום: גיתי פלטי, מחאת קפלן)

יש משקיעים שמסרבים לשים כסף במדינות שאינן דמוקרטיות ליברליות עם מוסדות עצמאיים. לכן, כהכללה, מדינות אותוריטריות הן פחות עשירות. יש ירידה בהשקעות, ויש מי שמייחס אותה לחששות מהממשלה הנוכחית.
"יש ירידה, אבל בינתיים היא לא רצינית, ולא ברור אם בכלל, ועד כמה, היא קשורה למצב הפוליטי.

"בתרחיש שהשיחות אצל הנשיא נגמרות בהסכם, לא קרה כלום. גם אם בעקבות ההסכם הקואליציה תתפרק, ההשפעה הכלכלית תהיה שולית כי הזרם המרכזי בחברה הישראלית לא ייקרע.

"התרחיש שבו אין הסכמה רחבה – ויש חקיקה בלי הסכמה – או שכל הרפורמה נזנחת, ואחד משני החלקים המרכזיים של הציבור מרגיש שהתעלמו מרצונו ומתחיל להתקומם ממש, חלילה – הוא תרחיש מסוכן. המשקיעים פשוט יברחו. וכך גם בתרחיש של מלחמה עם אויבים חיצוניים. לא מבצע כמו 'צוק איתן', אלא, חלילה, מלחמה רצינית".

"עדיף שהתקציב הזה לא יעבור"

גם לתקציב המדינה, שאמור להיות מאושר בחודש הקרוב, יש השפעה מכרעת על שוק העבודה, והמומחים פסימיים גם ביחס לכך.

ישיבת הממשלה על תקציב המדינה, 23 בפברואר 2023 (צילום: קובי גדעון /לע"מ)

לדברי מאור: "למיטב ידיעתי, בתקציב אין שום דבר שיועיל לשוק העבודה, אפס תוספת השקעה בהכשרות מקצועיות וקורסים – ולא שבתקציבים הקודמים היו. להיפך, בזמן הקורונה ניתנה הקלה באפשרות לקבל דמי אבטלה בזמן הכשרה מקצועית, והממשלה הקודמת ביטלה אותה, מה שהשפיע גם על האנשים, המעטים יחסית, שהשתתפו אז בהכשרות מקצועיות".

בן־דוד: "תקציב המדינה הוא קטסטרופה. לא רק שהוא לא מגדיל את ההשקעה בגורמים תומכי צמיחה, כמו השקעות בתשתיות, במחקר ופיתוח, הוא מקצץ בהם לטובת הגחמות של אנשי הקואליציה. לא רק שהוא לא מטפל בבעיות היסוד של שוק התעסוקה והחברה, הוא מחמיר אותן. זה תקציב שקובר לנו את העתיד".

"תקציב המדינה הוא קטסטרופה. הוא לא מגדיל את ההשקעה בגורמים תומכי צמיחה אלא מקצץ בהם. הוא לא מטפל בבעיות היסוד של שוק התעסוקה והחברה הישראלית, הוא מחמיר אותן. הוא קובר לנו את העתיד"

"יש כאן אוכלוסייה שגדלה פי שלושה יותר מהר משאר האוכלוסייה, ובחלקה בכלל לא עובדת – ומחזיקה מערכת חינוך שלא נותנת לילדים שלה שום כלים להשתלב בחיים ובשוק העבודה במדינה מודרנית. ויש אוכלוסיות שגדלות פי שניים יותר מהר מכלל האוכלוסייה והכלים שהן מקבלות לקויים.

"אני לא מדבר רק על החרדים ולימודי הליבה, אלא גם על הדתיים־לאומיים שמקבלים חינוך מודרני חלקי בלבד – לימודי האנגלית והאזרחות שלהם, למשל, לקויים ביותר; ועל תושבי הפריפריה, יהודים וערבים, שהחינוך שלהם סובל מהזנחה. כל עוד זה המצב, לשוק העבודה הישראלי אין עתיד. ומה עושה תקציב המדינה? מחזק את החינוך התורני והדתי ואת הכוללים, מחמיר את המצב".

חרדים מפגינים מחוץ ללשכת הגיוס בירושלים, 18 באוקטובר 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אתה מתאר תהליכים שמתרחשים כבר זמן רב, ובכל זאת, בהשוואה לעולם, תעשיית הידע הישראלית היא הכי טובה, והכלכלה ושוק העבודה במצב מצוין.
"איזה מצוין ואיזה נעליים. בגלל התהליכים האלה, כבר הרבה זמן, חלק גדול מהעובדים הישראלים מגיעים לשוק העבודה עם כלים לקויים.

"התוצאה היא שהפער בינינו לבין המדינות המפותחות גדל. מאז שנות ה־70 עד היום הפריון של העובדים הישראלים גדל ב־1.5% והפריון של העובדים ב־OECD גדל ב־2%.

בגלל התהליכים האלה, כבר הרבה זמן, חלק גדול מהעובדים הישראלים מגיעים לשוק העבודה עם כלים לקויים. התוצאה היא שהפער בינינו לבין המדינות המפותחות גדל

"ב־15 שנה האחרונות העולם המערבי נפל, קודם במשבר הסאבפריים ואחר כך במשבר הקורונה. ישראל ניצלה משני המשברים בזכות ההייטק. הפריון בישראל המשיך לצמוח באותו קצב איטי שבו צמח עד אז, רק שבעולם המערבי הוא צמח עוד יותר לאט, באיזה 0.5% לשנה.

"אז זה לא שהבעיה שלנו נפתרה, אלא שמדינות אחרות נפלו, וזה נתן לנו להמשיך להתעלם מהבעיות שלנו ולספר לעצמנו שאיכשהו הכול יהיה בסדר".

שרי הממשלה מצטלמים בעת אישור תקציב המדינה, 24 בפברואר 2023 (צילום: משרד ראש הממשלה)

מצד שני, בתקופה של אי־ודאות, עצם העובדה שלמדינה יהיה תקציב מאושר לא תורמת ליציבות?
"תקציב כזה, עם ממשלה כזאת? לא, כבר עדיף שהממשלה לא תצליח להעביר את התקציב, תיפול ותוחלף בבחירות. וגם לזה יהיה טעם רק אם מי שיחליף אותה יטפל בבעיות היסוד.

"אחרת, כשהמצב ימשיך להתדרדר, הנזק שגורמת הממשלה הנוכחית – שנבחרה בגלל ראש ממשלה נאשם בפלילים – יהיה רק הקדמה קטנה למה שיקרה בעתיד".