2022 הייתה שנה גרועה למטבע הישראלי. הדולר החל את השנה שעברה בשער של 3.1081 שקל וסיים אותה ב־3.5177 שקל – זינוק של 13.2%. הדולר התחזק אשתקד ביחס לרוב המטבעות, אבל השקל נחלש גם ביחס למטבעות חזקים אחרים.

הפרנק השווייצרי היציב זינק בשנה שעברה ב־12% ביחס לשקל. האירו החל את 2022 בשער של 3.5103 שקל וסיים אותה ב־3.5669 שקל – עלייה של 1.6%. האירו התחזק מול השקל חרף המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה ביבשת, שכמוהו לא נראה זה עשרות שנים. זו גם הסיבה שהאירו איבד גובה ביחס לדולר, לפרנק ולמטבעות נוספים.

היחלשות השקל באה אחרי שב־2021 הוא רשם זינוק חד מאוד. הדולר נחלש ביחס לשקל ב־2021 ב־16.3%. האירו נחלש לעומת השקל באותה שנה ב־11.7%. הפרנק השווייצרי נחלש לעומת השקל ב־8.5%. הלירה שטרלינג הבריטית נחלשה ב־6.1%. היין היפני ב־11.8%.

שינויים בשער המטבע מהווים אינדיקציה לשינויים בעוצמתה הכלכלית של המדינה. השקל זינק בחודשים האחרונים של 2020 וב־2021 מול רוב המטבעות משום שהכלכלה הישראלית נשענת יותר מכל כלכלה אחרת על ענף ההייטק, וזה פרח ושגשג במשבר הקורונה בזמן שמרבית הענפים נקלעו למשבר קשה.

השקל נחלש אשתקד מאותה סיבה בדיוק שהתחזק ב־2021 – במהופך: ב־2022 ההייטק נקלע למשבר, מה שהחליש את הכלכלה הישראלית כולה ואת המטבע שלה. השקל נחלש אף שהמלחמה באוקראינה פגעה בישראל – כלכלית – פחות מאשר באירופה ובארצות הברית – והאינפלציה בארץ פחות גבוהה מאשר בארה"ב, בריטניה וגוש האירו.

בניינים שנפגעו מהפגזה רוסית בחרקיב, אוקראינה, 6 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Andrii Marienko)

השקל נחלש אף שהמלחמה באוקראינה פגעה בישראל – כלכלית – פחות מאשר באירופה ובארצות הברית. האינפלציה בארץ פחות גבוהה מאשר בארה"ב, בריטניה וגוש האירו

למשבר ההייטק נוספה בעיה נוספת שצצה בישראל ב־1 בדצמבר. מתחילת 2022 ועד 1 בדצמבר 2022 הדולר התחזק ביחס לשקל בכ־9%, הפרנק ב־6.8% והאירו ב־1.6%.

בחודש דצמבר הדולר התחזק ביחס לשקל ב־3.2%, הפרנק ב־4.86% והאירו ב־4.6%. כלומר, השקל ירד מול האירו והפרנק בחודש אחד בסדר גודל דומה לירידה שלו בשנה שלמה.

השקל נחלש בדצמבר גם ביחס למטבעות שהתחזק מולם במשך רוב השנה שעברה. מתחילת 2022 ועד נובמבר שער הלירה שטרלינג הבריטית ירד ב־2.9% לעומת השקל בשל המשבר הכלכלי החמור הפוקד את בריטניה. ואילו בדצמבר, הליש"ט דווקא התחזק מול השקל ב־2.55%.

היין היפני נחלש מול השקל מינואר עד נובמבר 2022 בכ־8.2% – ואילו בדצמבר היין התחזק מול השקל בכ־8%. בחשבון שנתי, שער היין והליש"ט מול השקל לא ממש השתנו אשתקד, אבל השקל טיפס מולם מינואר עד נובמבר ונפל בדצמבר.

לפי סקירה של בית ההשקעות מיטב, השקל בדצמבר היה אחד משלושת המטבעות החלשים ביותר בעולם (אלה שערכם ירד הכי הרבה), אחרי הרובל הרוסי והפסו הארגנטינאי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן/פלאש90)

השקל בדצמבר היה אחד משלושת המטבעות החלשים ביותר בעולם (אלה שערכם ירד הכי הרבה), אחרי הרובל הרוסי והפסו הארגנטינאי

בשבועיים האחרונים השקל התאושש מעט מול כל המטבעות ומחק חלק מהירידות שרשם בדצמבר, אבל נכון ליום שישי שעבר, בהשוואה לתחילת דצמבר, הוא עדיין נמוך ב־0.8% מול הדולר, ב־3.4% מול האירו, ב־1.1% מול הליש"ט, ב־1.5% מול הפרנק השוויצרי וב־6.8% מול היין.

בחודשיים האחרונים הכלכלה הישראלית מראה סימני חולשה מעבר להיחלשות ההייטק. הירידות בבורסת תל אביב לניירות ערך, שעד אוקטובר היו נמוכות יותר מאשר בשוקי הון ברוב המדינות, נעשו בנובמבר חריפות יותר.

בדצמבר נרשמו בישראל רכישות מאסיביות של מטבע חוץ. כמו כן, נרשמה עלייה קלה, במרווח (הריביות) של איגרות החוב הדולריות של ממשלת ישראל. האירועים הללו תרמו לירידה בשער השקל.

אירועים כאלה עשויים להתרחש כשמשקיעים חוששים מחוסר יציבות במדינה. קשה להתעלם מהאפשרות שזה המצב כיום. מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת דירוג האשראי הבינלאומית הגדולה בעולם, S&P, התייחס לאחרונה למדיניות המטורללת של הממשלה החדשה:

החלשת מוסדות מדינה מהווה סיכון לדירוג האשראי. אנחנו עוקבים מקרוב אחרי השינויים הקשורים לבית המשפט העליון.

כ־100 יזמי הייטק, ביניהם אחדים מהמובילים בענף, שלחו בדצמבר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הזהירו כי "מהלכי החקיקה" שנתניהו הוביל עוד בטרם נכנס לתפקיד "עלולים להביא לבריחה מאסיבית של משקיעים". לפי היזמים, החקיקה "מהווה איום קיומי על הענף".

משרדי הייטק בהרצליה פיתוח, 2020 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

אחדים מהאנליסטים המתמחים במט"ח בבתי ההשקעות ובמחלקות המחקר של הבנקים סירבו לבקשתנו לשוחח על הירידה החדה בשער השקל בדצמבר כי אינם רוצים "להתבטא בנושא פוליטי".

כלכלנים שכן הסכימו להתראיין בנושא סבורים שהיחלשות השקל בדצמבר נובעת בעיקר מההיחלשות ההייטק. אלא שלפי אותם כלכלנים, מדיניות הממשלה החדשה מאיצה גם את היחלשות ההייטק. אולם, בניגוד למשבר בענף, שהוא תופעה מחזורית שצפויה לחלוף, למדיניות הפוליטית אין תאריך תפוגה וכך גם להשפעתה על הכלכלה.

כלכלנים סבורים שהיחלשות השקל בדצמבר נובעת בעיקר מההיחלשות ההייטק. אלא שמדיניות הממשלה החדשה מאיצה גם את היחלשות ההייטק. אולם, בניגוד למשבר בענף, למדיניות הפוליטית אין תאריך תפוגה

מצבו של ההייטק הישראלי טוב מאוד גם כיום. הבעיה היא המגמה. ב־2018 נרשם שיא בהשקעות בחברות הייטק בישראל, שהגיעו לסך כולל של כ־6.4 מיליארד דולר. ב־2019 הושקעו בהייטק הישראלי כ־7.8 מיליארד דולר. ב־2020, בזמן משבר הקורונה, גיוסי ההון האמירו לשיא של כ־10 מיליארד. ב־2021 הם הגיעו לסכום דמיוני של כ־25.6 מיליארד.

ב־2022 גייסו חברות ההייטק המקומיות "רק" כ-15 מיליארד דולר. היקף ההשקעות ירד במשך השנה שעברה: ברבעון הראשון של 2022 התקבלו השקעות של כ־4.5 מיליארד דולר. ברבעון הרביעי היקף ההשקעות ירד לכשני מיליארד.

ראשי חברת פיוניר פותחים את המסחר בבורסה בניו יורק ביום הנפקת החברה, 28 ביוני 2021 (צילום: עמוד הפייסבוק של פיוניר)

ב־2020 הושקעו בהייטק הישראלי כ־10 מיליארד דולר. ב־2021 ההשקעות הגיעו ל־25.6 מיליארד. ב־2022 הן ירדו לכ־15 מיליארד דולר. ברבעון הראשון גויסו כ־4.5 מיליארד דולר. ברבעון הרביעי רק כ־2 מיליארד

"פתאום יקבעו שהפטנטים הם רכוש של הלאום"

לדברי הכלכלן עדו קאליר, מרצה בתחום ניהול הסיכונים בקריה האקדמית אונו וחוקר יישומי של ענף ההייטק, "היחלשות השקל במשך 2022 נובעת משני דברים: שינויים מוניטריים ומצב ההייטק.

"העניין המוניטרי הוא שהריביות בחו"ל גבוהות מאשר בארץ, וקצב העלאת הריביות בחו"ל, במיוחד בארה"ב, היה גבוה יותר – וזה נותן דחיפה משמעותית לקנות דולרים".

לדברי קאליר, שמבצע מחקרים על ההייטק עבור חברות שונות ומשרד המדע, "עניין ההייטק הוא פשוט: ההייטק ב־2021 היה בפריחה מטורפת כשכל שאר הענפים היו בדעיכה. ברור שמצב כזה נותן יתרון יחסי עצום למדינה עם הכי הרבה הייטק לנפש.

"תוסיף לזה מדיניות אחראית מאוד של הממשלה הקודמת, אולי אחראית מדי, כי חשוב להשקיע בצרכים חברתיים ובתשתיות והם לא השקיעו מספיק – אז ב־2021 היינו המדינה הכי אטרקטיבית למשקיעים. וזה לא נעלם. ההשקעות בהייטק בארץ ב־2022 עדיין היו גבוהות, אבל המגמה התהפכה".

ומה גרם למפולת בשער השקל בדצמבר?
"בהשקעות של קרנות הון סיכון בחברות ישראליות חלה ירידה חדה מאוד ברבעון האחרון. אני חושב שהעניינים הפוליטיים השפיעו, ועלולים להשפיע עוד יותר בהמשך, אבל לאו דווקא בצורה שאותם יזמים הציגו את זה במכתב לנתניהו. הפגיעה בדמוקרטיה כמו שאנחנו תופשים אותה, פחות מדאיגה את המשקיעים. אבל הם מודאגים מאוד ממשהו אחר.

"בהשקעות בחברות ישראליות חלה ירידה חדה ברבעון האחרון. אני חושב שהעניינים הפוליטיים השפיעו, ועלולים להשפיע עוד יותר בהמשך, אבל לאו דווקא בצורה שאותם יזמים הציגו במכתב לנתניהו"

"אני יושב הרבה עם משקיעים ויזמים ושומע מהם הרבה על קבלת ההחלטות בקשר להשקעות. משקיעים שמים הרבה כסף בהייטק הישראלי לא רק בגלל ענייני הסטארטאפ ניישן והיצירתיות ורוח היזמות וכל זה. זה קיים, ויש כאן גם תשתיות טכנולוגיות שהופכות את ישראל לאטרקטיבית גם ביחס למדינות מפותחות.

עדו קאליר, מרצה לכלכלה במכללת קריית אונו וחוקר תעשיית ההייטק (צילום: אייל טואג)

"אבל יש עוד עניין חשוב. משרדי הממשלה והכנסת השקיעו המון מחשבה ויצרו חוקי פטנטים פשוטים, שקופים, נוחים, שנותנים לישראל יתרון גדול בקבלת השקעות.

"קח, למשל, את שוודיה. מדינה עם כל היתרונות האפשריים, תשתית מדעית וטכנולוגית מעולה, כוח אדם איכותי. אבל ההגנה המסורבלת שלה על פטנטים מעמידה אותה בנחיתות מול ישראל. ברגע שיש בישראל תהליכים או אווירה שמאיימים בפגיעה בהגנות האלה, זה מדאיג את המשקיעים.

לרוב המשקיעים בהייטק יש אג'נדות ליברליות. הפגיעה בדמוקרטיה לא מפריעה להם?
"גם אם היא מפריעה להם באופן אישי, עובדה שיש המון השקעות הייטק גם בסינגפור, שהיא לא דמוקרטיה בכלל".

בממשלה החדשה מאיימים לשנות את חוקי הפטנטים? לא ידוע לי על כך.
"גם לי לא. אבל כשמתערבים בצורה גסה ביחסים בין מערכת המשפט לממשלה, ומשנים במהירות חוקי יסוד ודברים מבניים, והכול בשליפות ובלי להתייעץ עם גורמים משפטיים ומקצועיים – נוצרת תחושה שהכול עלול לקרות.

"מחר יגידו שהפטנטים הם קניין הלאום היהודי וילאימו אותם. זה גורם למשקיעים להרגיש שישראל כבר לא מקום אמין ובטוח – וזאת בדיוק הדרך להבריח אותם.

"נוצרת תחושה שהכול עלול לקרות. מחר יגידו שהפטנטים הם קניין הלאום וילאימו אותם. זה גורם למשקיעים להרגיש שישראל כבר לא מקום בטוח וזאת הדרך להבריח אותם"

"ועוד משהו: יש סצנה פורחת של סטארטאפים בברלין שמעורבים בה המון יזמים ישראלים. המון. וממשלת מדינת ברלין בגרמניה מטפחת אותה – וזה לא בקליפורניה הרחוקה, זה שלוש שעות טיסה מכאן. להמון ישראלים יש דרכונים אירופיים. אז אנשים יכולים לעזוב לשם בהדרגה בלי לעשות מהלכים דרסטיים. המון כסף שמושקע בהייטק הישראלי יכול לעבור לשם מהר, לפני שנרגיש.

"כיום ההייטק ממילא במשבר. הרבה חברות ינבלו וימותו בכל מקרה. אבל אלה שישרדו את הבצורת, זה הקקטוסים שיודעים לשרוד בלי מים, והרבה חברות שיש מי שישקה אותן. נראה שנוצרת בעיה גם ב'מערכת ההשקיה' בארץ".

האיומים הללו גורמים לירידה בהשקעות, ולכן השקל צונח?
"זה אחד הגורמים לכך".

הישראלים שרוכשים דולרים והשינוי במרווחי איגרות החוב הממשלתיות מושפעים גם מהמדיניות הממשלתית, להערכתך?
"יכול להיות, אבל לשמחתי, זה עדיין בקטנה. יש שינוי קל לרעה בנוגע לאג"ח הממשלתי הדולרי, שזה אג"ח שזרים קונים. זה עשוי להיות קשור לירידה בהשקעות שדיברתי עליה.

הפגנה בסן פרנסיסקו נגד ענקיות ההייטק כגון גוגל ואמזון, על שהן עושות עסקים עם ממשלת ישראל, 8 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Eric Risberg)

"אם נגיע למצב של שינוי דרמטי באמון שישראלים נותנים באג"ח של ממשלת ישראל זה יהיה רע – ונרגיש היטב שיש בעיה בכל התחומים. אנחנו לא שם כרגע".

"זה דחוף לשנות את מערכת המשפט באמצע משבר?"

רואה החשבון והמרצה לכלכלה במכללת ספיר אחמד איאד מספק הסבר שונה להיחלשות השקל. לדבריו: "במשברים כלכליים המשקיעים מחפשים מקום יציב לכספם ומעבירים כסף מהשקעות סיכוניות כמו מניות, וממטבעות של מדינות לא יציבות והשקעות בהן, למטבע שנתפש בטוח. המפלט האולטימטיבי במצבים כאלה הוא הדולר, ולכן ב־2022 היו רכישות מאסיביות של דולרים בעולם ובארץ, והדולר עלה".

"במשברים כלכליים המשקיעים מחפשים מקום יציב לכספם, ומעבירים כסף מהשקעות כמו מניות, וממטבעות של מדינות לא יציבות והשקעות בהן, למטבע שנתפש בטוח. לכן ב־2022 היו רכישות מאסיביות של דולרים"

במשבר הפיננסי הגלובלי ובחלק ממשבר הקורונה לא קנו דולרים, מכרו דולרים.
"נכון. כשהמשבר נתפש כמשבר אמריקאי מוכרים דולרים וקונים דברים אחרים, כמו סחורות ונדל"ן. אבל כרגע העולם מושפע מהמלחמה באוקראינה, שמשפיעה על הכלכלות האירופיות יותר מאשר על אמריקה.

"אמריקה רחוקה יותר מרוסיה ויש לה מקורות אנרגיה וסחורות משלה. נוסף על כך, הבנק המרכזי האמריקאי העלה את הריבית לפני בנקים מרכזיים אחרים – וזה תרם לבלימת האינפלציה בארה"ב. אז באירופה קונים דולרים".

רו"ח אחמד איאד, מרצה לכלכלה במכללת ספיר (צילום: באדיבות המרואיין)

ובכל זאת, ב־2022 השקל ירד גם לעומת המטבעות האירופיים, בעיקר בחודשיים האחרונים של השנה.
"נכון. השקל נחלש ב־2022 מאותה סיבה שהתחזק ב־2021. ההייטק הוא מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. כשהוא חזק, נכנס לישראל המון מט"ח מרכישות של תוכנות ואפליקציות, אקזיטים, השקעות. לכן השקל הוא מטבע חזק ויציב מאז שנות ה־90, ולכן הוא נחלש כשהייטק נחלש. בחודשיים האחרונים התווספו לזה גם השינויים הפוליטיים.

"בזמן משבר כלכלי אתה מצפה מהממשלה שתירתם לטפל בו. שהממשלה תתחיל מייד להכין תקציב, תמנה מנכ"לים מקצועיים למשרדים, תנסה להתאים את מינוי השרים לרקע המקצועי שלהם, תשדר לשווקים יציבות".

"אבל אתה מסתכל ונדהם לגלות שכל זה בכלל לא בסדר היום של הממשלה. שממנים שני שרי אוצר ברוטציה, שניהם לא מהמפלגה של ראש הממשלה אלא ממפלגות שהנושאים הכלכליים לא חשובים להן.

"שכל האנרגיות הולכות לשינויים מהירים וחפוזים במערכת המשפט שיוצרים אי־ודאות וחוסר יציבות. נניח לרגע שצריך את השינויים הללו, למה זה כל כך בוער דווקא עכשיו? למה לא לחכות שהכלכלה תתייצב?

"בזמן משבר כלכלי אתה מצפה מהממשלה שתירתם לטפל בו. אבל זה בכלל לא בסדר היום של הממשלה. כל האנרגיות הולכות לשינויים מהירים וחפוזים במערכת המשפט שיוצרים אי־ודאות וחוסר יציבות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה לצד השרים אריה דרעי ויריב לוין וראש הסגל צחי ברוורמן, 8 בינואר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)

"מדינות עולם שלישי מתאפיינות בשחיתות, בהיעדר מנגנוני איזון ומנהל תקין, וזה נראה שאנחנו דוהרים לשם עכשיו. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על המצב המדיני הנפיץ שהממשלה יוצרת. השוק שם לב לכל הדברים האלה ומגיב בדאגה. אז אין פלא שהייתה בדצמבר משיכה של פיקדונות שקליים והמרה שלהם לדולרים".

לצד האזהרות, איאד מספק גם סיבה לאופטימיות: "השאלה הגדולה, מבחינת ההשפעה של הפוליטיקה על הכלכלה, זה האם ייחתם הסכם שלום עם ערב הסעודית. הסכם כזה יכול לדחוף את השווקים לצמיחה ולגמד את הבעיות".

"מדינות עולם שלישי מתאפיינות בשחיתות, בהיעדר מנגנוני איזון ומנהל תקין, וזה נראה שאנחנו דוהרים לשם עכשיו. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על המצב המדיני הנפיץ שהממשלה יוצרת"

אתה מאמין שהממשלה הנוכחית, שבינתיים מסכנת את הסכם השלום עם ירדן ואת קיום הרשות הפלסטינית, יכולה להגיע להסכם כזה?
"יכול להיות שכן. אני כלכלן ולא רוצה להיכנס עמוק לעמדות פוליטיות – ומסכים לגבי הסיכונים, אבל תזכור שכבר היו הפתעות כאלה בהיסטוריה הישראלית".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית, 3 בינואר 2023 (צילום: מינהלת הר הבית)

"משקיעים לא רוצים להשקיע במקום לא יציב"

כששער של מטבע מתרסק, הוא גורם להתפרצות אינפלציונית, מה שעלול לגרום להתמוטטות כלכלית. אבל כל עוד מדובר בתנודות מתונות כמו אלה שנראות בשערי השקל, ההיחלשות שלו כשלעצמה לא מהווה בעיה בחיי הישראלים.

כששער של מטבע מתרסק זה עלול לגרום להתמוטטות כלכלית. אבל כל עוד מדובר בתנודות מתונות כמו אלה שנראות בשערי השקל, ההיחלשות כשלעצמה לא מהווה בעיה

אדרבה: יצואנים, בעיקר בתעשייה הכבדה, נפגעים דווקא כשהשקל מתחזק ביחס למטבעות אחרים משום שהסחורות שלהם נעשות יקרות יותר. שקל חזק פוגע גם בתיירות, כי הוא הופך את ישראל יקרה לתיירים עוד יותר מהרגיל. היצואנים לוחצים על בנק ישראל לפעול דווקא כדי להחליש את השקל, ובתקופות שבהן השקל מתחזק, הבנק רוכש לעתים דולרים כדי להאט את ההתחזקות.

ואילו היבואנים והצרכנים הישראלי מרוויחים מעט כשהשקל מתחזק, משום שהתחזקותו מוזילה מעט את הייבוא. עוצמת השקל הייתה אחת הסיבות שישראל נפגעה פחות מרוב המדינות מהתפרצות האינפלציה בשנתיים האחרונות. גם התייר הישראלי משלם קצת פחות בחו"ל כשהשקל עולה.

ירידות בבורסה (צילום: AP Photo/Richard Drew)

אבל השפעת שערי המטבע על היבואנים והצרכנים היא שולית. היחלשות השקל כרגע אינה מהווה בעיה כלכלית ממשית אלא אינדיקציה לבעיה כזאת. השקל הגיע לשיא עוצמתו בשנות ה־90, כשתעשיית ההייטק הישראלית התבססה והתעצמה וישראל נפתחה לשוקי המסחר הגלובליים בזכות הסכמי אוסלו והפחתה של מכסים ורגולציות.

ב־2000 וב־2001 השקל נחלש מאוד בשל האינתיפאדה השנייה ומשבר "התפוצצות הבועה" בתעשיית ההייטק העולמית, שיחד הובילו את ישראל למיתון. המטבע התחזק שוב בשנים 2003–2004 כששני המשברים הסתיימו, שר האוצר דאז בנימין נתניהו ביצע רפורמות מבניות במשק והמיתון הסתיים.

השקל הגיע לשיא עוצמתו בשנות ה־90, כשתעשיית ההייטק התבססה וישראל נפתחה לשווקים. ב־2001 השקל נחלש בשל האינתיפאדה השנייה והמשבר בהייטק

מ־2004 עד 2020 השקל נשאר יציב ונחלש רק לעתים רחוקות לזמן קצר בזמני משבר, כמו השבועות הראשונים של מלחמת לבנון השנייה ותחילת מבצע "עופרת יצוקה". בזמן מבצע "צוק איתן" הוא לא נחלש כלל, מה שנתפש כביטוי לחוסנן של הכלכלה והחברה הישראלית. השקל היה יציב גם במשבר הפיננסי הגלובלי של 2008–2011, שהפיל את הדולר ואחר כך את האירו.

הפגנת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

גם הפלונטר הפוליטי של השנים האחרונות לא החליש את השקל בהתחלה. רק בנובמבר 2019, כשהמדינה נכנסה למערכת בחירות שלישית ברציפות ולשנה שנייה ללא תקציב, השקל החל לרדת. הירידה הואצה במרץ 2020, כשהתברר שהמשבר הפוליטי המקומי מצטלב עם מגפה עולמית, והמשיכה גם אחר כך.

הפלונטר הפוליטי לא החליש את השקל בהתחלה. רק כשהמדינה נכנסה למערכת בחירות שלישית ברציפות השקל החל לרדת. הירידה הואצה כשהתברר שהמשבר הפוליטי המקומי מצטלב עם מגפה עולמית

בשלב הראשון של מגפת הקורונה והסגרים שרר בכלכלת ישראל כאוס חמור במיוחד בשל היעדר התקציב. הפיצוי לעסקים ולעובדים חולק באיחור ובאופן לקוי ובזבזני – והאבטלה, קריסת העסקים והגירעון היו מהחמורים בעולם המפותח. זאת, כנראה, הייתה הסיבה לעובדה שהשקל המשיך להיחלש ביחס לאירו, לפרנק וליין, ונותר יציב ביחס לדולר, שנחלש גם הוא, עד אוקטובר 2020.

המגמה התהפכה באוקטובר כשהתברר שההייטק הוא המרוויח הגדול של המשבר ושהוא מניב לישראל ייצוא, משכורות, צמיחה ותקבולי מיסים שמכסים על כל הבעיות והכשלים.

הכלכלן הראשי בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO חן הרצוג לא משוכנע שירידת השקל ב־2022, גם בדצמבר, קשורה למצב הפוליטי. עם זאת, הוא חושש שהממשלה החדשה תחמיר את המצב הכלכלי בעתיד. הרצוג, שהתראיין לפני כחודש לכתבה באתר זה על הסטגפלציה במשק, העלה חששות דומים, שכעת מחמירים ככל שהממשלה מאיצה את מהלכיה.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת הרו"ח BDO (צילום: נתי חדד)

לדבריו: "באירועי קיצון, כמו מלחמות ובחירות שהתוצאה שלהן מעוררת דאגות, יש נטייה להעביר כספים לאפיקים בטוחים, בעיקר לדולרים, וייתכן שזה מתבטא ברמה כזאת או אחרת ברכישות הדולרים שראינו בדצמבר.

"אבל אני חושב שנפילת השקל בדצמבר היא בעיקר בהשפעה ישירה של המשבר בהייטק, שפשוט נכנס להאצה. חברות ההייטק פיטרו בדצמבר הרבה יותר עובדים. זה סוף שנה, חברות ומשקיעים נערכים לשנה החדשה וזה זמן לשינויים. חלק ממי שעד עכשיו עדיין עבדו על 'טייס אוטומטי' מלפני המשבר נכנסו ל'מוד משבר', וזה מתבטא גם בהקטנת השקעות בהייטק הישראלי וברכישת דולרים".

המשבר בהייטק הישראלי הוחרף בשל מדיניות הממשלה? יזמי הייטק ישראליים הזהירו מאפקט כזה במכתב מתוקשר לנתניהו, וראיינתי כלכלנים שחושבים שזאת כבר מציאות קיימת.
"למצב הפוליטי יש פוטנציאל מסוכן, אני לא מכחיש את זה, אני רק בספק אם זה משהו שכבר מורגש במציאות הפיננסית בדצמבר.

"לא צריך אותי להזהיר מהשפעת המדיניות על הכלכלה. ב־S&P כבר הזהירו. לעצם העובדה שנשמעת אמירה כזאת מחברת דירוג אשראי בינלאומית גדולה יש השפעה רצינית ולא טובה. אף שצריך להדגיש שזאת לא הורדת דירוג או אזהרה רשמית מפני הורדת דירוג, אלא רק אמירה. ועדיין. משקיעים רוצים לראות ודאות ומוסדות שלטון מתפקדים – ורואים כרגע משהו אחר.

ב־S&P כבר הזהירו מהשפעת המדיניות על הכלכלה. לעצם העובדה שנשמעת אמירה כזאת יש השפעה רצינית. אף שצריך להדגיש שזאת לא הורדת דירוג או אזהרה רשמית מפני הורדת דירוג, אלא רק אמירה

"לזה נוספת העובדה שאנחנו נכנסים שוב לתקופה ארוכה בלי תקציב מדינה. זאת בעיה רצינית מאוד. יש שאלות גם סביב התוכן של התקציב והאפשרות של פריצת מסגרת תקציב, שהיא ממש לא טובה בתקופה כזאת. עולה גם השאלה בשביל מה יפרצו אותו – להשקעה בתשתיות ובצמצום פערים בצורה שמעודדת צמיחה או בשביל חלוקה פרועה כספים.

"אז משקיעים זרים, ואולי אפילו מקומיים, בהחלט עלולים להגיד, 'לא רוצים להשקיע במקום לא יציב'. אני בספק אם זה מה שקרה בדצמבר אבל זה בהחלט עלול לקרות בהמשך".