ההיסטוריה של הפזורה היהודית רצופה במצבים עדינים, בלשון המעטה כמובן. כזה המצב בארמניה בימים אלה.
הדמוקרטיה הצעירה, שהיא גם האומה הנוצרית הוותיקה בעולם, מתמודדת עם מלוא חופן התלאות של הקיום הפוסט-סובייטי. חובבי הז'אנר יידעו שזה כולל לא רק מורשת של שחיתות ומאגר שיכונים מתפוררים, אלא גם סכסוכי גבולות: הגבולות הפנימיים של ברית המועצות לא תאמו את המפה האתנית בצורה יסודית, עד כדי להבטיח סכסוכים כאשר הרפובליקות נהיות אחד למדינות עצמאיות. זה לא נעשה בטעות.
הדמוקרטיה הצעירה בארמניה מתמודדת עם מלוא חופן התלאות של הקיום הפוסט-סובייטי. זה כולל לא רק מורשת שחיתות ומאגר שיכונים מתפוררים, אלא גם סכסוכי גבולות
כך בידוע, בין רוסיה לאוקראינה – וגם בין ארמניה ואזרבייג'ן. הייתה מלחמה איומה בשנת 2020, יזומה על ידי האחרונה, יש התפרצויות אלימות מידי פעם, וכ-120,000 ארמנים אתניים בחבל הסכסוך נגורנו קרבאך נמצאים תחת מצור על ידי מה שטכנית הם כוחות ממשלתם בבאקו.
בעוד שישראל עמלה (לא תמיד באלגנטיות רבה) כדי להתרחק ממלחמת אוקראינה, היא שקועה עד צוואר בקווקז – בצד של אזרבייג'ן, פטרו-קלפטוקרטיה שגורמת לשכנה העויינת השנייה של ארמניה, טורקיה, להיראות כמו מופת של דמוקרטיה.
ישראל היא ספקית נשק גדולה ויבואנית נפט מממשלת הרודן אילהם אלייב, ולפי הנטען משתמשת בשטח אזרבייג'ן כמעין בסיס קדמי לענייניה עם איראן. זו אחת הדוגמאות הבולטות בעולם לריאל-פוליטיק בעייתי, וזה לא הופך את ישראל לפופולרית במיוחד בירוואן.
פנו רגע, אם כן, לקומץ יהודי ארמניה שעדיין משמרים את שרידי קהילתם, כפי שעשו יהודים במשך אלפי שנים בכל מיני מצבים, שהניבו כל מיני תוצאות.
* * *
הרב גרשון בורשטיין נראה כאדם מעט מחוץ להקשרו. מזוקן ומשועשע, עיניים אינטליגנטיות נוצצות מתחת לשטריימל שלו, הוא מנהל בית כנסת מעט מאולתר, לשם הוא משתדל להביא מדי פעם מניין כחלק מהפרויקט שלו לשימור שלהבת היהדות בירוואן. ליד שולחן עמוס מאפי שבועות, הרהרנו בכך שיש גם בני פזורה ארמנית בישראל – אפילו רובע שלם בעיר העתיקה של ירושלים.
ישראל היא ספקית נשק גדולה ויבואנית נפט מממשלת הרודן אלייב באזרבייג'ן, ולפי הנטען משתמשת בשטח ארצו כבסיס קדמי לענייניה עם איראן. זו אחת הדוגמאות הבולטות לריאל-פוליטיק בעייתי
שאלתי את הרב הראשי (והיחיד כנראה) בן ה-63 מה מחזיק אותו במקום הולדתו כשהוא כל כך שייך לירושלים או לבני ברק. הוא ענה לא-ישירות באמצעות סיפור, כמובן: ב-2011 בכנס חב"ד הוא נשאל את אותה שאלה על ידי רב ירושלמי מלומד יותר ממני. האיש שאל כמה ישיבות יש בירוואן (אין) וכמה מניינים (זה נדיר). "אז מה אתה עושה שם?" שאל הרב השני. השיב בורשטיין בשאלה: כמה ישיבות יש בירושלים? "הו, רבות", ענה האיש בגאווה. "וכמה מניינים?", "יותר ממה שאני יכול לספור". או אז בורשטיין שאל: "אם כך, מה אתה עושה שם?".
בורשטיין מכחיש שיש יסוד קצת לאומני בהתעקשות על שמירת קהילות יהודיות ברחבי תבל. בגרסתו ליהדות ישנה אהבת חינם לכל האנושות, והעולם הוא כאחד. ארץ הקודש ניצבת בנפרד, אבל גם היא מיועדת לכולם. הוא מודה שזה לא בדיוק מה שמשדר הממסד הדתי בארץ. זה באמת יצטרך לחכות, הוא שיער, עד ימות משיח. עד אז נסתפק באהבת ישראל.
הרב מאמין שלארמניה יש תפקיד באוטופיה עתידית זו, בגלל הר אררט, הסמל הלאומי שלה. זהו נחשב למקום המנוחה של תיבת נח שנשאה נציגים של כל יצורי תבל ובכך מסמל גם הוא אחדות עולמית נשגבת.
"יש קשר בין הר מוריה בארץ הקודש להר אררט של ארמניה", אמר. "אנחנו מחוברים במשימה הזו".
הרב מאמין שלארמניה יש תפקיד באוטופיה עתידית זו, בגלל הר אררט, הסמל הלאומי שלה. זהו נחשב למקום המנוחה של תיבת נח שנשאה נציגים של כל יצורי תבל ובכך מסמל גם הוא אחדות עולמית נשגבת
אררט מתנשא מעל ירוואן כמו רוח רפאים מושלגת, במרחק של פחות מ-20 קילומטרים משם אך גם מעבר לגבול אטום. ולדימיר איליץ' לנין העניק במתנה את "מערב ארמניה" מטעם ברית המועצות לטורקיה בשנת 1923, זמן קצר לאחר הטבח העות'מאני של 1.5 מיליון ארמנים. סירובה של טורקיה אפילו להכיר ברצח העם עומד מאחורי המתיחות המתמשכת עד היום. למרבה הצער, "הר אררט של ארמניה" ימתין כנראה גם הוא לימות משיח.
* * *
לאחר יציאתם של עשרות אלפי יהודים מארמניה או דרך ארמניה לישראל מאז נפילת הקומוניזם נותרו כ-1,000 בקהילה – רבים מהם במשפחות מעורבות, וכמעט אף אחד מהם לא דתי. ואז, באחד מתעלולי ההיסטוריה, הגיעה הפלישה של ולדימיר פוטין לאוקראינה.
עשרות אלפי רוסים צעירים ומשכילים ברובם שנמלטו מהגיוס ירדו לבירת ארמניה התוססת והשוקקת להפליא, ירוואן, גרמו להעלת מחירים מטורפת וותנו דחיפה אדירה למגזר ההייטק המקומי, שגם כך תסס להפתיע.
ולפחות 2,000 מהם יהודים, אמרה רימה ורזהפטיאן-פלר, ילידת אודסה שחה את רוב חייה בארמניה ומשמשת כנשיאת הקהילה היהודית. רבים מהם נרשמים בסוכנות היהודית דרך משרדה, כלומר שייתכן שהם מתכוונים לעלות לישראל.
עשרות אלפי רוסים צעירים ומשכילים ברובם שנמלטו מהגיוס ירדו לבירת ארמניה התוססת והשוקקת להפליא, ירוואן, גרמו להעלת מחירים מטורפת וותנו דחיפה אדירה למגזר ההייטק המקומי, שגם כך תסס להפתיע
מדי חצי שנה מגיע הקונסול הישראלי האחראי על ארמניה, שבסיסו בטשקנט, "כדי להחתים את הניירות", היא אומרת.
עם זה היא משתפת פעולה בגאווה; ואכן, ילדיה ומשפחתה שלה התפזרו בעיקר לישראל ולארצות הברית. אבל כמו אצל הרב, נראה שהמטרה שלה היא לשמור משהו מגלות ארמניה.
שאלתי אותה אם אי-הנעימות עם אזרבייג'ן מלבה אנטישמיות. התשובה שלה הייתה מורכבת במקצת: כן, במהלך התפרצויות אלימות היו כמה איומים ביטחוניים, ואנדרטת שואה בעיר הושחתה עם צבע אדום. אבל לא, אין אנטישמיות לשמה – אם לא מסיבה אחרת – בגלל שהיהודים כאן מעטים מדי.
למדריך היהודי שלנו, אבל סימוניאן, הייתה תפיסה קשורה אך שונה: יהודים בארמניה זוכים למעשה להערכה רבה בגלל התפיסה שיש להם השפעה פלאית על מהלכי העולם. זה כמובן נחשב לרעיון אנטישמי, אבל יש לו השלכות שימושיות: למדינה קטנה של בקושי 3 מיליון, מוקפת מכל עבר באויבים ועריצים, אין עניין לבזבז אוצר שכזה.
אבל לפעמים, כשיש התלקחות של אלימות עם אזרבייג'ן, או כשהאזרים גורמים נזק מיוחד עם מל"טי תקיפה ישראלים, הוא כן מרגיש "תחושה אנטגוניסטית כלפי ישראל". ואכן, בימים האחרונים כל ירוואן גדושה בדיווחים על חדירות של תוכנות ריגול של פגסוס שהופקו על ידי NSO, שמקורן הישראלי תמיד מוזכר בצער.
כשיש התלקחות אלימה עם אזרבייג'ן, או כשהאזרים גורמים נזק עם מל"טי תקיפה ישראלים, הוא מרגיש "תחושה אנטגוניסטית כלפי ישראל". ואכן, בימים האחרונים ירוואן גדושה בדיווחים על חדירות רוגלות פגסוס
סימוניאן, צעיר בן 34 שמשפחתו מרוסיה ומסלוניקי, נשוי לארמנית לא יהודייה ואב לשני ילדים קטנים, בת וילד. העתיד שלו, הוא חושב, נמצא בירוון.
הוא נכנס לקתדרלת "סנט גרגוריוס המאיר" ומדליק סדרה של נרות ליטורגיים. כמו חבריו הארמנים לכל דבר. זהו יום הפעמון האחרון, סוג של חג לציון שנת הלימודים, והמקום מלא בסטודנטים – כיאה לקתדרלה המרכזית במדינה שהייתה הראשונה, בשנת 301 לספירה, לאמץ את הנצרות.
הוא מצלב את עצמו בזהירות כאשר הוא יוצא מהמבנה. "אני חייב לבקר בתל אביב יום אחד", מהרהר סימוניאן.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומי אני ומה, סתם כלומניק, ובכל זאת: בין אם יבוא צדק וביבי ילך לכלא ובין אם ימשיך – אחרי ביבי הכל יחזור לקדמותו, השחיתות תחגוג, קצת פחות, מעט ככה וככה – אך המגמה שלה תמיד תהיה לכיוון רקבון ורוע. יצר תאוות הבצע – הרצון – זה זה השורש, וכל עוד טייקונים, בעלי הון וכו' מנהלים את העניינים, הכיוון תמיד יהיה לחורבן כדה"א. יש להכיר בגדולתה של התורה, להכיר במתיקות דרכו של 'בעל הסולם', להדריך בני אדם לראות את מחיר הקפיטליזם – ולהתפלל לכח העליון שייפתח ליבנו לרצון חם וטוב לשיוויוניות מוחלטת בקרב כל בני האדם בעולם. עד אז, מה לעשות, צריך להתגלגל עם הנסיבות הקיימות. הלוואי ומובילי המחאה וההתנגדות (לפחות חלקם) מבינים את האלוהות, התורה, הקורונה, רעידות האדמה בטורקיה ועוד מיני אסונות שיגיעו וייפקחו את העיניים לשחצנותו של האדם, ליהירותו, לצורך בהרכנת ראש בפני האלהים, והכרה מלאה בו!