למרות תדמיתו הקשוחה והדוגמטית, מנהיג איראן מוכיח פעם אחר פעם כי בסופו של יום הוא מוכן להגיש ויתורים אידיאולוגים בסוגיית הגרעין אם אלו משרתים את עתיד המהפכה. בטרם ייאסף את אבותיו, נכון לפעול במטרה לייצר שורת הבנות בין הקהילה הבינלאומית והמערב באשר לתוכניתה הגרעינית של איראן, אשר יחייבו את מחליפו האפשרי ובכך יקטינו את סכנת "הבריחה קדימה" של איראן.

*  *  *

מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, חגג השנה את יום הולדתו ה-84. ח'אמנאי ידוע כמי שסובל משורת בעיות רפואיות ובראשן סרטן הערמונית, אבל נראה שבעת הנוכחית הוא עדיין שולט ביד רמה במשטר בטהראן. הגם שכך, השמועות בדבר התדרדרות במצבו רפואי גוברות משנה לשנה, ואיתם גם הדיונים הפומביים אודות מחליפו האפשרי של ח'אמנאי.

ח'אמנאי חגג 84, וידוע כסובל משורת בעיות רפואיות ובראשן סרטן הערמונית. נראה שהוא עדיין שולט ביד רמה במשטר בטהראן, אך השמועות בדבר התדרדרותו הבריאותית מובילות לדיונים על מחליפו האפשרי

ח'אמנאי לא מינה יורש, ובבורסת השמות ישנם מספר מועמדים מובילים ובראשם בנו של ח'אמנאי, מג'תבא, וכן נשיא איראן הנוכחי, אבראהים ראיסי. לצד אלו, גם שמו של צאדק לאריג'ני, לשעבר ראש הרשות השופטת באיראן, מוזכר, הגם שסיכוייו נמוכים בשל ההקצנה של המשטר והפעלתנות של ח'אמנאי לחיזוק האגף השמרני בתוך ההנהגה האיראנית.

יהיה המנהיג שיבחר אשר יהיה, הוא יצטרך לעבוד קשה כדי לבסס את מעמדו. עבודה זו תתמקד לא רק מול המועמדים האחרים, או מול מוסדות הדת (בתקווה "לשדרג" את מעמדו הדתי כדי לקבל את הצידוק ההלכתי לשלוט באיראן), אלא גם מול שאר "האגפים" בהנהגה האיראנית, ובראשם משמרות המהפכה (משה"מ).

כך, ספק רב אם יבחר מנהיג שלא יזכה לאמון של משה"מ, ולכן ההיענות לדרישות של גורמי הכוח הצבאיים בהנהגה האיראנית, ובראשם מפקד משמרות המהפכה, היא קריטית להבטחת בחירתו של כל גורם לתפקיד המנהיג.

עובדה זו, לצד ההבנה כי ח'אמנאי יעמוד על הרגליים האחוריות כדי למנוע מגורם אותו הוא תופס "מתון", אשר מהווה סכנה לעתיד המשטר (כדוגמת הנשיא לשעבר חסן רוחאני, או ראש המג'לס הקודם עלי לאריג'ני) להיבחר כמחליפו, "מבטיחים" את היבחרו של מנהיג שמרן מהאסכולה היותר "קיצונית" של המשטר.

בהנחה שאלו יהיו פני הדברים, ולנוכח הצורך של המנהיג החדש להיענות לדרישות משה"מ כדי לרצותם, נראה כי המהלכים הראשוניים של מנהיג איראן הנבחר עלולים להיות כאלו שיגבירו את המתח האזורי ובעיקר עלולים להוביל להתקדמות נוספת של איראן בתוכניתה הגרעינית.

לנוכח הצורך של המנהיג החדש שייבחר לרצות את משמרות המהפכה, נראה כי מהלכיו הראשוניים עלולים להגביר את המתח האזורי ובעיקר להוביל להתקדמות נוספת של איראן בתוכניתה הגרעינית

יודגש כי תוכניתה הגרעינית של איראן מצויה במצב המתקדם ביותר מאז הקמתה. לאיראן ישנם שני מתקני העשרה מוגנים וממוגנים בנתנז ובפורדו, בהם היא מעשירה אורניום לדרגה של 60%, תוך שהיא משתמשת בצנטריפוגות מתקדמות מסוג IR6. למעשה איראן רחוקה פסע מהעשרה לרמה צבאית (90%), היא לא עושה כן כנראה מהחשש לתגובתה של המערכת הבינלאומית ולא כי היא איננה מסוגלת טכנולוגית להגיע לרמת העשרה זו. כלומר, אם מנהיגה העתידי של איראן יבקש להפגין "מנהיגות" בהקשר הגרעיני, לא נותרו לו יותר מידי מהלכים למעט העשרה לרמת העשרה צבאית.

כדי למנוע ממנהיגה העתידי של איראן (יהיה אשר יהיה), להתקדם דרמטית בתוכניתה הגרעינית של איראן במטרה לרצות את האגף השמרני במדינה, נכון לנצל את תקופתו של ח'אמנאי כדי להגיע לשורת הבנות שלא יאפשרו לשום מנהיג עתידי באיראן "לחצות את הרוביקון" בהקשר הגרעיני.

טענה זו יכולה להפתיע, משום שח'אמנאי עצמו ביקש לבנות פצצת גרעין שתבטיח את עתידה של איראן בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 (פרוייקט אמאד), אבל ייתכן שדווקא העובדה שהוא ויתר על הרצון להשיג פצצה בעקבות חששו מהמחיר שאיראן תשלם בהקשר (בעיקר החשש מפלישה אמריקאית לאיראן), מגבירה את הסבירות שבתקופתו איראן לא תבקש להשיג פצצה.

כדי למנוע ממנהיגה העתידי של איראן להתקדם דרמטית בתוכנית הגרעין כדי לרצות את האגף השמרני במדינה, נכון לנצל את תקופת ח'אמנאי ולהגיע לשורת הבנות שיעצרו מנהיג עתידי מחציית הרוביקון הגרעיני

יתרה מכך, בעשור האחרון, וביתר שאת בין השנים 2012-2013, ח'אמנאי עצמו טבע ויישם את המונח "גמישות הירואית", כדי להצדיק את השיח הישיר בין איראן וארצות הברית שהוביל להסכם הגרעין. הסכם שהצריך את איראן לגלגל את תוכניתה הגרעינית לאחור בתמורה להקלות כלכליות משמעותיות.

יוזכר כי איראן תחת ח'אמנאי עמדה בתנאיו של ההסכם במלואם עד יציאת ארה"ב ממנו בשנת 2018. גם לאחר "הבגידה הגדולה" של ארה"ב בעיניים האיראניות, איראן תחת ח'אמנאי לא הפסיקה לחפש דרכים לחזור להסכם הגרעין המקורי, ולאחרונה נראה כי היא גם מוכנה להסתפק בהבנות זמניות בתמורה להקלות כלכליות.

זאת ועוד, למרות קרבתה להעשרה לרמה צבאית (90%), איראן נזהרת שלא לחצות את הרוביקון בהקשר הנוכחי, ואף הגבירה את שיתוף הפעולה בינה לבין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). גם כיום, ההערכה של סוכנויות המודיעין המובילות בעולם היא שאיראן תחת ח'אמנאי לא מבצעת שום פעולות שיכולות להצביע על כך שהיא מבקשת לייצר נשק גרעיני.

עובדות אלו מעלות את הסברה כי נכון לקדם הסדרה ארוכת טווח עם ח'אמנאי טרם מותו בסוגיית הגרעין האיראני, לאור ההבנה כי הוא מעוניין בהסדר כלשהו אשר יקל כלכלית על איראן בתמורה להגבלות מסויימות על תוכנית הגרעין האיראנית. לאור העובדה שאיראן פסע מחציית הרוביקון בהקשר הצבאי (תלוי החלטה מדינית בלבד) ולאור ההערכה שכל מנהיג שייבחר יתקשה להציג מדיניות פשרנית אל מול המערב, ואף ייתכן שיקצין את המדיניות האיראנית בגרעין כדי לקבל לגיטימציה פנימית לשלטונו, הסדרה עם ח'אמנאי הופכת להיות אופציה מועדפת שתבטיח, כי ללא שום קשר לחילופי הגברי בהנהגה האיראנית, תוכנית הגרעין שלה לא תתרחב.

יוזכר כי איראן תחת ח'אמנאי עמדה בתנאי ההסכם במלואם עד יציאת ארה"ב ממנו ב-2018. גם לאחר "הבגידה הגדולה" של ארה"ב בעיניים האיראניות, איראן תחת ח'אמנאי לא הפסיקה לחפש דרכים לחזור להסכם המקורי

יודגש כי כיום ח'אמנאי זוכה לקונצנזוס רחב באיראן, וספק אם מישהו יכול לערער על רצונו או קביעתו בסוגיות אסטרטגיות, כולל בסוגית הגרעין. לח'אמנאי יש מעמד מיוחד וייחודי, אשר על פיו יישק דבר. לאור זאת, סביר שכל החלטה שח'אמנאי יקבל בהקשרי תוכניתה הגרעינית של איראן תתקבל ותאושר על-ידי הגופים המוסמכים בטהראן, ללא כל עוררין.

אין הדבר אומר שיהיה קל להשיג הסכם מול ח'אמנאי. הוא אמנם נראה מעוניין בהסכם, אבל דורש ערבויות קשיחות לכל הסכם עתידי כדי למנוע את המצב שארצות הברית עוזבת את ההסכם מבלי שאיראן תקבל את ההקלות הכלכליות הנלוות אליו.

אבל ברור שיהיה הרבה יותר קשה להשיג הסכם מול כל מנהיג עתידי, אשר יצטרך לקבל את אמון ההנהגה באיראן, ולכן סביר שלשם כך הוא עתיד להפגין מדיניות דוגמטית, גם בהקשרי תוכניתה הגרעינית של איראן, אשר תאפשר לו לגייס את משה"מ לצידו.

על כן, על המערב וישראל לראות בח'אמנאי לא רק איום אלא גם הזדמנות, עם כל הקשיים הכרוכים בכך, ולחתור להגעה להסדרה ארוכת טווח אתו בסוגיית הגרעין עוד בחייו, ובכך להקטין למינימום את הסכנה שמחליפו יחצה את הרוביקון בכל הנוגע לתוכניתה הגרעינית של ארצו.

על המערב וישראל לראות בח'אמנאי לא רק איום אלא גם הזדמנות, עם כל הקשיים, ולחתור להסדרה ארוכת טווח אתו בסוגיית הגרעין עוד בחייו, ובכך להקטין למינימום את הסכנה שמחליפו יחצה את הרוביקון הגרעיני

ברור שקל זה לא יהיה, והעזיבה של ארה"ב את הסכם הגרעין כמעט וסתמה את הגולל על אפשרות זו. העזיבה חיזקה מאוד את אותם גורמים בהנהגה האיראנית (כולל הנשיא הנוכחי ראיסי) שמבקשים להישען על המזרח (סין ורוסיה) ולא על המערב, אותו הם רואים כאויב המהפכה. ועדיין למרות המורכבות והסבירות הנמוכה, ייתכן שח'אמנאי מהווה את ההזדמנות האחרונה להגעה לפתרון מדיני בסוגיית הגרעין האיראנית.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).