לרצף פיגועי הטרור בשנה החולפת בידי מחבלים פלסטינים נלוות אמירות שנויות במחלוקת בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. כך למשל, האלוף במיל' גדי שמני שטען כי לישובים ביהודה ושומרון אין שמץ של ערך ביטחוני למדינת ישראל.

לדבריו, אילולא היו ישובים ישראליים ביהודה ושומרון אזי צה"ל היה מתיישב בבקעת הירדן לצד הרשות הפלסטינית וכך, לכאורה, כל עולם הבט"ש (ביטחון שוטף) היה הופך מיותר לחלוטין. לשיטתו, פעילות הבט"ש פוגעת במוכנות צה"ל למלחמה.

לפי גדי שמני, לולא הישובים הישראליים ביו"ש – צה"ל היה מתיישב בבקעת הירדן לצד הרשות הפלסטינית וכך, לכאורה, כל עולם הביטחון השוטף היה מתייתר. לשיטתו, פעילות הבט"ש פוגעת במוכנות צה"ל למלחמה

אין ספק שהפעילות המבצעית השוטפת של צה"ל בשטחים אכן פוגעת בכשירות הצבא והכנתו לעתות מלחמה. זאת משום שבמקום להתאמן למלחמה, צה"ל עסוק במיגור הטרור הגואה ובמניעה של רצח אזרחי ישראל (22 גדודים כעת נמצאים במאמץ הלחימה באיו"ש).

עדי כרמי, בכיר נוסף בדימוס (בשב"כ), טען ברדיו יום לאחר הפיגוע בדרום הר חברון, שזוהי התוצאה של "היעדר אופק מדיני". כרמי בעל ניסיון עשיר, אך טועה. לא הייאוש מזין את הטרור, אלא דווקא התקווה שהוא ובכירים נוספים מהדהדים באוזני אויבינו ובעצם מתדלקים את הטרור.

לצד מזהה התהליכים, סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, הצטרף לא מכבר לשעבר נוסף בדרגת אלוף, הלא הוא עמירם לוין. לדבריו, "צה"ל מתחיל להיות שותף לפשעי מלחמה בתהליכים עמוקים המזכירים תהליכים שקרו בגרמניה הנאצית".

ולקינוח, הבכיר לשעבר התורן הוא ראש המוסד תמיר פרדו, שמשחק לידיים של תנועת ה-BDS כאשר טען ש"בשטח שבו בני 2 עמים נשפטים תחת 2 מערכות משפט – יש אפרטהייד".

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו בריאיון ל-AP: ישראל מנהלת משטר אפרטהייד ביהודה ושומרוןhttps://t.co/rTEe8zMQ9R pic.twitter.com/oc6ESiivbh

— החדשות – N12 (@N12News) September 6, 2023

לטענת בכיר השב"כ בדימוס עדי כרמי, הפיגוע בדרום הר חברון היה תוצאת "היעדר אופק מדיני". כרמי בעל ניסיון עשיר, אך טועה. לא הייאוש מזין את הטרור, אלא התקווה שהוא ובכירים נוספים מהדהדים באוזני אויבינו

ובכן, להלן העובדות שמהן מתעלמים אותם בכירים בדימוס במערכת הביטחון שמהדהדים את מאווייהם האישיים בכל הנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון וחשיבותה בשמירה על ביטחון ישראל.

ראשית, גל הטרור הנוכחי מצביע על הבטן הרכה של ישראל: פיגועי הטרור היוצאים מתוך הערים הפלסטיניות שאותם ישראל מתקשה לסכל. אנו אף עדים להתגברות של הטרור גם מערים שנחשבו "שקטות" בשני העשורים האחרונים, כגון יריחו. מנגד, בכל הסבבים האחרונים אל מול רצועת עזה, צה"ל סיפק הגנה כמעט הרמטית על יישובי הדרום, בעוד שפיגועי הטרור אינם פוסקים וישראל מתקשה למגר את הטרור הפלסטיני.

למעשה, מסירת שטחים ביהודה ושומרון וחזרה לקו הירוק תצר את כתפיה הצרות של ישראל ממילא, ותביא לכך שכביש חוצה ישראל יהפוך עד מהרה לכביש בט"ש שעוברים בו טנקים וג'יפים ממוגנים כפי שמתרחש כיום בגבול מול עזה וכן בצפון מול חיזבאללה. הווה אומר, ללא נוכחות צבאית ישראלית, לצד התיישבות ענפה בשטחי יהודה ושומרון, חמאס והג'יהאד הפלסטיני ישתלטו בנקל על יהודה ושומרון. מסירת שטחים תעצור את חופש הפעולה הצבאי של צה"ל היום ותביא להשתלטות של חמאס על הערים הפלסטיניות.

לשם המחשה, כבר בשנת 2014 השב"כ חשף כי חמאס ניסה להשתלט על יהודה ושומרון. מסתבר שהארגון לא הרפה אף לו לרגע אחד מלנסות. מטרותיו כללו השתלטות על השטח וסילוק הרשות הפלסטינית, הוצאת פיגועי טרור קשים, כולל חטיפות והקמת מערך פיתוח רקטות בדומה לזה שקיים ברצועה. כל אלו בהכוונתו של סאלח אל עארורי (זה שעל הכוונת של ישראל כיום) שישב באותה עת בטורקיה.

אילולא המודיעין האיכותי והפעילות הביטחונית שעליה מנצחת מערכת הביטחון, יהודה ושומרון הייתה הופכת לכלי שרת של חמאס והג'יהאד הפלסטיני בניצוחה של מחוללת הטרור הגדולה בעולם, קרי איראן.

אילולא המודיעין האיכותי והפעילות הביטחונית שעליה מנצחת מערכת הביטחון, יהודה ושומרון הייתה הופכת לכלי שרת של חמאס והג'יהאד הפלסטיני בניצוח מחוללת הטרור הגדולה בעולם, איראן

המסקנה העולה היא, שמדובר בכורח מבצעי ביטחוני מהמעלה הראשונה. כלומר, ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון איננה רק משאלת לב של המתנחלים בדבר ארץ ישראל השלמה. ניסיונות ההשתלטות של חמאס בגיבוי ותמיכה איראנית יובילו ליצירת מערך רקטות הדומה בהיקפו לזה שנמצא בעזה כיום. חמור מכך, לצד פיגועי הטרור שאותם מערכת הביטחון מתקשה להדוף, חמאס עשוי לשגר רחפנים מתאבדים שמסוגלים להשבית את כל רחבי גוש דן.

הניסיון של צה"ל ומערכת הביטחון לצייר תמונה שבה התשתית של הרקטות היא "ניסיון תודעתי של האויב" בלבד היא בבחינת זריית חול בעיני הציבור. וכך גם הניסיון של בכירים לשעבר לתלות תקוות בחזון שתי המדינות.

ניסיון העתקת המודל העזתי לאיו"ש הינו דבר שצריך להדאיג את כלל אזרחי ישראל ומערכת הביטחון. בצה"ל כאמור טוענים שהאיום המרכזי ביהודה ושומרון הוא חוליות המחבלים שמבצעות ירי וזורקות מטענים על הצירים.

הדבר נכון לעת עתה, אך הניסיונות האחרונים לשגר רקטות לעבור הגלבוע ממחישים כמה חשובה שליטה צבאית ישראלית בשטח. זאת בשל חוסר הרצון והיכולת של רשות הטרור הפלסטינית של אבו מאזן וחבר רעיו. כל ניסיון להמשיך להפיח רוח חיים ברשות הפלסטינית שתמגר את הטרור היוצא משטחה הינה בבחינת כוסות רוח למת.

מספיק לחזור כמעט שני עשורים אחורה. הימים הם ימי אריק שרון לפני ההתנתקות, שבה יועצו המיתולוגי של שרון, דב וייסגלס התייחס בזלזול כלפי איום הרקטות מעזה כאשר כינה אותם "חפצים מעופפים". ההיסטוריה מוכיחה שאותם חפצים מעופפים הפכו לאיום אסטרטגי על העורף.

יש לציין, שלמרות כמות החימוש (חלקו מדויק) שחיל האוויר מטיל בזמן מבצע צבאי בעזה, השיגורים לעבר שטח ישראל לא פוסקים לרגע, ורק כניסת כוחות חי"ר מונעת את הירי תלול מסלול לטווח רחוק (עיין ערך לבנון השנייה).

הניסיון של צה"ל ומערכת הביטחון לצייר תמונה שבה התשתית של הרקטות היא "ניסיון תודעתי של האויב" בלבד, היא בבחינת זריית חול בעיני הציבור. וכך גם הניסיון של בכירים לשעבר לתלות תקוות בחזון שתי המדינות

שנית, למרות הנסיגה החד צדדית מרצועת עזה, ישראל לא הצליחה לאורך השנים לייצר לגיטימציה בין לאומית, על מנת להגן על עצמה מפני הטרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי, הכולל שיגורי רקטות לעבר אזרחי ישראל, מנהרות טרור, ירי נ"ט וירי נק"ל.

מהלך דומה של נסיגה חד צדדית ביהודה ושומרון יביא ללחצים נוספים כבירים מצד המערכת הבין לאומית, מה שיפגע בישראל קשות בעת פעילות צבאית מעת לעת. כלומר, צה"ל לא יוכל לבצע את מלאכתו ולסיים את העבודה בשל ביקורות שיבואו עלינו מבחוץ, כפי שקורה לדאבון לב כיום בעזה.

יתרה מכך, תאבונם של ארגוני הטרור רק ילך ויתעצם, שכן אין מדובר רק בקווי 67 כפי שמיעוט בשמאל נוהג להדהד, אלא בארץ ישראל כולה.

שלישית, הצנזורה הצבאית התירה לפרסום, כי מטעני החבלה שאותרו לפני חודש בגבול ירדן הם מתוצרת איראן (תראו מופתעים). למעשה, מערכת הביטחון התריעה בשנה החולפת שהגבול הישראלי ירדני הינו פרוץ ומשמש כציר מרכזי להעברת אמצעי לחימה ונשק מתקדם איראני אל החמאס.

לאותם מטעני חבלה מצטרף אירוע נוסף חמור מאוד בתחילת חודש מאי, כאשר ישראל מסרה חזרה לירדן חבר פרלמנט ירדני שניסה להבריח אמצעי לחימה מירדן ליהודה ושומרון. חבר הפרלמנט ניסה להבריח זהב ונשק וברכבו נמצא שלל רובים ואקדחים שונים. יש לציין, שגם אם היה מדובר בעניין פלילי, זה עשוי לגלוש מהר מאוד לפח"עי (פיגוע חבלני).

נדמה שמדובר באירוע גדול הרבה יותר ממה שמפורסם בתקשורת, שבו הציר ירדן-יהודה ושומרון מחבר בין איראן לבין גרורותיה באיו"ש (חמאס והגא"פ).

למרות הנסיגה החד צדדית מרצועת עזה, ישראל לא הצליחה לייצר לגיטימציה בין לאומית, כדי להגן על עצמה מטרור האירגונים, הכולל שיגורי רקטות לעבר אזרחי ישראל, מנהרות טרור, ירי נ"ט וירי נק"ל

חובתנו ללמוד מהניסיון המר ברצועת עזה. גם סוגיית המנהרות, שהפכה לאיום אסטרטגי "בצוק איתן", התחילה אי שם בשנות ה-80 המאוחרות. זאת כאשר, מתחת למעבר רפיח בגבול עם מצרים נחפרו מנהרות ששימשו את ארגוני הטרור ברצועה להעברת סחורות, אנשים וכן אמצעי לחימה. ראוי לציין, שבמהלך מבצע מגן וחץ ביהודה ושומרון נמצאה מנהרת טרור. אין צורך בדמיון מפותח כדי להבין מה יקרה אם נאבד את השליטה הביטחונית באזור.

לפיכך, כל דיבור על נסיגה או הפרדות תוך שמירה על מדינה פלסטינית מפורזת הוא בבחינת איוולת מוחלטת והפקרת ביטחוננו בידי אויבנו.

עקב אכילס של ישראל בראי האיתוללות

יש לציין, איראן רואה ביהודה ושומרון את עקב אכילס של מדינת ישראל. לא בכדי משטר האיתוללות משקיע משאבים רבים בניסיון לתדלק את הטרור היוצא מהאזור. כלומר, נקודת התורפה הישראלית נעוצה באזור הנ"ל, היות שנוח לאיראנים לחמש את חמאס והגא"פ ולייצא פיגועים, וכל זאת מבלי שישראל תגבה מחיר מחמאס שיושב ברצועת עזה ומגלגל פיגועים בשטח ישראל.

למעשה, חמאס באופן אבסורדי נהנה הן מהכנסת פועלים רבים לתוך ישראל, מה שמפחית את הלחץ עליו ברצועה מצד התושבים, והן מהפן הצבאי שבו הוא ממשיך להתעצם צבאית מבלי שישראל תכה בו.

איראן רואה ביו"ש את עקב אכילס של ישראל. ומשטר האיתוללות משקיע משאבים רבים בתדלוק הטרור מהאזור. נקודת התורפה הישראלית נעוצה שם, כי נוח לאיראנים לחמש שם אירגונים ולייצא פיגועים

דא עקא, דווקא ביטחוניסטים בעלי רקורד צבאי מרשים שפעלו כל חייהם למען ביטחון המדינה, ששים לשוב אל חזון שתי המדינות לשני עמים שהוא בבחינת "אי שפיות". לתפיסתם, יציאה משטחי המולדת הללו באמצעות היפרדות מהפלסטינים תמנע לכאורה חיכוך "מיותר" שיפחית את הפיגועים.

דהיינו, אותם ביטחוניסטים דוחפים למסירת שטחי מולדת לכאורה ללא ויתור על שליטה ביטחונית (על הנייר בלבד), שזוהי בעצם הבעיה המרכזית של הטרור. הללו מסרבים לתפוס שרק באמצעות הרחבת ההתיישבות באזור, מדינת ישראל תוכל לממש את החזון הציוני , על ידי אחיזה בשטח ומניעה מזרועותיה הארוכות של איראן לאיים בהשמדת המדינה.

כך, למשל, במבצע "מגן וחץ" חשף ראש השב"כ רונן בר תקדים מסוכן מאוד כאשר כוחותינו סיכלו חוליה שהתכוונה לשגר רקטות מג'נין לעבר שטח ישראל. בר טען שישראל לא תאפשר "להפוך את שקד או עפולה למוקד לירי תלול מסלול". הדבר לא היה קורה אילולא הייתה אחיזה בשטח שסיפקה לשב"כ תמונת מודיעין מהימנה, אשר אפשרה את ביצוע שלושת הסיכולים בה בעת.

זאת ועוד, ישראל מוכרחה להפסיק לחשוש מהיום שאחרי "עידן אבו מאזן". מדובר ברשות טרור שדואגת לממן משפחות מחבלים, גוררת את האו"ם חדשות לבקרים לגנות את צעדיה של ישראל למיגור הטרור, ומסיתה ללא הפסקה נגד העם היושב בציון. ישראל באיוולתה, מתעקשת לחבר אל מכונת ההנשמה את הרשות הפלסטינית – גוף חולה, מסואב ומושחת שאיבד כל אחיזה בקרב הפלסטינים. יתרה מכך, ברור למקבלי ההחלטות שאם וכאשר יקום החולה על רגליו, הוא לא יהסס להרוג את רופאיו (ישראל).

ישראל באיוולתה מתעקשת לחבר אל מכונת ההנשמה את הרשות הפלסטינית – גוף חולה, מסואב ומושחת שאיבד אחיזה בקרב הפלסטינים. אם וכאשר יקום החולה על רגליו, הוא לא יהסס להרוג את רופאיו

ניתן לומר כי ההתיישבות היא הפתרון ולא הבעיה. ללא ההתיישבות לא יהיה ביטחון, כאשר רק המשך בנייה וחיזוק היישוב היהודי בשטחי יהודה ושומרון יביאו את הפלסטינים (והעולם) להבנה שאנו כאן כדי להישאר ולא מתכוונים ללכת לשום מקום. כפי שסבר זאב ז'בוטניסקי במאמרו הידוע "קיר הברזל". הלה טען שהרחבת ההתיישבות לצד מאבק בלתי מתפשר בטרור תוביל להבנה ולתודעה אצל אויבנו שמדינת ישראל היא עובדה מוגמרת.

יתרה מכך, חרף עמדותיהם של בכירים לשעבר שנמצאים בשמאל, דווקא עמודי התווך המרכזיים של תפיסת הביטחון הישראלית הגיעו ממפלגת העבודה. לדוגמה, תוכנית אלון על שם שר החוץ לשעבר יגאל אלון מהעבודה, אשר נשענה על "גבולות בני הגנה", שבהם בקעת הירדן הינו קו ההגנה העיקרי ממזרח. יתר על כן, משה דיין דיבר על החשיבות של אזור גב ההר שהוא למעשה הרי שומרון המזרחיים, שכוללים 4 ישובים גדולים: איתמר, אלון מורה יצהר, הר ברכה, וכן מאחזים נוספים קטנים.

מסירה של אזור גב ההר או חזרה לקווי 67' ומסירתם לידי הפלסטינים באמתלה כי "אין אופק מדיני", או כי פעילות הבט"ש פוגעת בצה"ל, נותנת רוח גבית לטרור. התוצאה עלולה להיות הרת אסון.

אותם ביטחוניסטים בדימוס ממשיכים לצעוד במצעד האיוולת ומנסים לגרור איתם את אזרחי ישראל אל עברי פי פחת. מוטב כי אותם "לשעברים" ירעננו את זכרונם לגבי ההיסטוריה של העם היהודי, כאשר גורלנו הופקר בידי משטרים חשוכים. פירוש הדבר איום קיומי ממשי על מדינת ישראל. לעולם לא עוד!

משה ראובני הוא פובליציסט ומרצה לפוליטיקה, ביטחון ומזה"ת. במקביל לעבודתו כמרצה הוא יזם חברתי והקים תכנית מנהיגות צעירה לבני ובנות נוער הפועלת להיאבק בתנועת הבי.די.אס והאנטישמיות הגואה. התוכנית "צוערים צעירים דוברות ודיפלומטיה" פועלת ברשויות אשדוד, אשקלון וקרית מלאכי.