המלחמה המתנהלת בעזה, והעימותים המוגבלים לפי שעה בצפון מול החזבאללה, משפיעים מטבע הדברים על שוק האנרגיה האזורי, כמו גם זה הגלובלי.
סימני שאלה לא עושים טוב לשווקים הכלכליים, ובמיוחד למגזר האנרגיה. לפי שעה לא מדובר בעליות מחירים משמעותיים (מחירה של חבית נפט נע סביב 90 דולר), ומחירי הגז הטבעי עולים ביתר חדות, אולם לא מתבצעות עסקאות חדשות.
סימני שאלה לא עושים טוב לשווקים הכלכליים, ובמיוחד למגזר האנרגיה. לפי שעה לא מדובר בעליות מחירים משמעותיים, ומחירי הגז הטבעי עולים ביתר חדות, אולם לא מתבצעות עסקאות חדשות
גם השווקים באסיה ממתינים להתפתחויות עדכניות. לחוסר הוודאות מתווספים הדיווחים סביב פגיעה בצינור הגז למדינות הבלטיות (לא ברור אם מדובר בתקלה או בפגיעה מכוונת).
במילים אחרות, שוק האנרגיה העולמי מגלה "עצבנות זהירה". הסיבות העיקריות לכך נעוצות בכמויות גז גבוהות המצויות עדיין בשוק, לנוכח העובדה שאירופה הצליחה להתגבר על היעדר הגז מרוסיה ממקורות אחרים (בעיקר גז מונזל מארה"ב, וגם ממקורות נוספים), ומחסני החירום האירופיים מלאים כמעט לחלוטין.
פרשנויות מעטות החלו להשוות בין המצב הנוכחי לאמברגו הנפט סביב מלחמת יום-כיפור. שר האנרגיה האיראני קרא, בכינוס הוועידה האסלאמית שהתקיימה לפני מספר ימים בסעודיה, לקיים חרם דומה, אולם כמצופה לא נענה כלל וכלל.
באזורנו, מזרח הים התיכון, תמונת המצב מורכבת יותר. ההנחיה של משרד האנרגיה ( 9/10) לחברת שברון להפסיק לפי שעה את הפקת הגז מתמר, לא השפיעה מהותית על שוק האנרגיה המקומי. שברון הודיעה שהיא הצליחה לפצות על היעדר הגז מתמר על ידי שדות אחרים, הן לשוק הישראלי והן לשווקי הייצוא במצרים וירדן. אולם, המצב עלול להיות מורכב יותר ככל שהלחימה תימשך, ובמיוחד אם תחריף ותכלול זירות נוספות.
פרשנויות מעטות החלו להשוות בין המצב הנוכחי לאמברגו הנפט סביב מלחמת יום-כיפור. שר האנרגיה האיראני קרא, בכינוס הוועידה האסלאמית בסעודיה, לקיים חרם דומה, אולם כמצופה לא נענה
חשוב מאד לפקוח עין במיוחד על ההשלכות שעלולות להיות לכך על מצרים. זו מתמודדת כעת עם מחסור בגז טבעי לשוק המקומי, שמוביל להפסקות חשמל מעת לעת. זאת ועוד, מצבה הכלכלי החמור מחייב הזרמת גז מישראל, הן כאמור לשוק המקומי, ולא פחות חשוב מכך לייצוא, על מנת להכניס מט"ח לקופה המצרית המדולדלת.
לכך עלולות להיות השלכות פוליטיות לא פשוטות, פנימיות ואזוריות. התגובות הכעוסות והחריפות של הנשיא אל-סיסי לנוכח מה שהתפרש כניסיון ישראלי להביא ליציאתם של פלסטינים לסיני, נשענות על המצב הכלכלי החמור, בנוסף כמובן להשלכות האסטרטגיות על מצרים.
זירה מעניינת לא פחות הינה זו הלבנונית. הקידוח, לו ציפו רבים במדינה ומחוצה לה, של חברת טוטאל בבלוק 9, מתברר ככזה שלא הניב תוצאות חיוביות. אמנם טרם פורסמה הודעה רשמית מצד משרד האנרגיה הלבנוני, אולם מדיווחים שונים עולה, כאמור, שלא נמצא גז.
מדובר במהלך שכיח למדי במגזר האנרגיה, ולעיתים קרובות לא "פוגעים בול" בקידוח הראשון, אולם בנסיבות הכלכליות, הפוליטיות, ולא כל שכן אלו הנוכחיות, לא מדובר בחדשות טובות. דיווחים שונים מצביעים על כך שממשלת לבנון מנסה לשכנע את החברות הרלוונטיות לקדוח כעת בבלוק 8, גם כדי לשמר את "המומנטום האנרגטי".
בזירה הקפריסאית, חברת שברון הגישה לממשלה תוכנית פעולה עדכנית סביב שדה הגז אפרודיטה, כולל כוונתה לייצא את הגז למצרים. הממשלה הגיבה במספר הסתייגויות, אולם סביר שעד ה-5 בנובמבר (המועד על-פי ההסכם בין שני הצדדים) ההדורים ייושרו. לא ברורה הזווית הישראלית הנוגעת לשדה (כידוע יש מחלוקת ביחס לחלק הישראלי של שדה זה), אולם במידה ששברון תחליט להתקדם מעשית במימוש אפרודיטה – סביר שתימצא דרך ליישב גם זווית זו.
חשוב מאד לפקוח עין במיוחד על ההשלכות שעלולות להיות לכך על מצרים. זו מתמודדת עם מחסור בגז טבעי לשוק המקומי, שמוביל להפסקות חשמל. זאת ועוד, מצבה הכלכלי החמור מחייב הזרמת גז מישראל
אגב, חברת ENI האיטלקית צפויה לקדוח בשדה נוסף במים הקפריסאיים בתחילת השנה הבאה, בו נראה שקיים פוטנציאל חיובי.
כך או כך, בעינו עומד סימן השאלה ביחס לעמדה הטורקית סביב פוטנציאל האנרגיה הקפריסאי. יש לצפות, שאם שברון תעבור לפסים מעשיים בשדה אפרודיטה – אנקרה תגיב.
אמנם מערכת היחסים והאווירה בין טורקיה ויוון נמצאת בתהליך שיפור, אולם זה נוגע בעיקר למישור הבילטרלי בין שתי המדינות. בעיית קפריסין הינה עניין אחר. מעניינים במיוחד דבריו של שר החוץ הטורקי, שהציע למצוא דרך לחלוק את הגז בין היוונים-קפריסאים והטורקים-קפריסאים גם בהיעדר פתרון כולל של בעיית קפריסין. האם מדובר ברעיון רציני? האם ניתן יהיה להניע את כל הצדדים הרלוונטיים למהלך יצירתי-פרגמטי? ימים יגידו.
לפי שעה המלחמה בעזה לא יצרה גלים גבוהים מדי במגזר האנרגיה האזורי, וגם הגלובלי. אולם, סימני השאלה והעצבנות יגברו ככל שהמשבר יימשך, ובמיוחד על רקע המהלך הקרקעי הצפוי ברצועה.
הסלמה בזירה הלבנונית תחריף עוד יותר את התמונה. חשוב להדגיש, כי אף שכאמור לא ניכר מחסור בגז טבעי בשוק העולמי, והגם שיש לצפות שסעודיה ועמיתותיה המפרץ תנקוטנה במדיניות אחראית בהקשר זה סביב הנפט, אי יציבות נוסח הימים האחרונים תשפיע לשלילה על מגזר האנרגיה.
לפי שעה המלחמה בעזה לא יצרה גלים גבוהים מדי במגזר האנרגיה האזורי, וגם הגלובלי. אולם, סימני השאלה והעצבנות יגברו ככל שהמשבר יימשך, ובמיוחד על רקע המהלך הקרקעי הצפוי ברצועה
ברור, שמעבר לאינטרס האמריקאי הברור למנוע הסלמה רחבה יותר באזור, עינם פקוחה להשפעות האפשריות על שוק האנרגיה העולמי, ובמיוחד לנוכח המלחמה באוקראינה.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו