לא הכרתי את ויויאן סילבר ז"ל, אבל את הדברים הללו אני כותב לזכרה, ולכבוד פעילות ופעילי חיים משותפים רבים שחלקם נרצחו בשבעה באוקטובר ונפלו במלחמה ואחרים נמצאים כרגע חטופים ברצועת עזה.

אני פעיל בתחום של חיים משותפים מזה שנים רבות. אני שותף למפגשים בין אנשי דת מדתות שונות, ואף הנחתי וארגנתי מפגשים כאלו. אני מאמין בשותפות בין בני אדם ובפעולה למען חיים משותפים כאן בארץ בפרט, וכאן במזרח התיכון בכלל.

אני פעיל בתחום של חיים משותפים מזה שנים, שותף, מנחה ומארגן מפגשים בין אנשי דת מדתות שונות. אני מאמין בשותפות בין בני אדם ובפעולה למען חיים משותפים בארץ בפרט, ובמזה"ת בכלל

כן, ויויאן ורבות ורבים כל כך נרצחו באכזריות על ידי רוצחים חסרי אמות מוסר ובני מוות. הדבר כואב ומטלטל, הלב נשבר, אך הוא אינו מערער על הנכונות שלי גם היום לפעול למען חיים משותפים.

ברצועת עזה יש למעלה משני מיליון איש. יש להניח שרובם המכריע שונא אותנו. אצל חלקם השנאה הזו מכילה גם את הרצון והנכונות להרוג אותנו. בנוסף, יש להניח שאצל חלקם זה לא הפיך (כי השנאה יושבת על יסודות של קנאות דתית ואנטישמיות).

אף אחד מהדברים הללו לא עומד בניגוד למה שככל הנראה ויויאן האמינה בו. שלום וחיים משותפים מקיימים גם עם מי ששונא אותך וגם עם האויב שלך. עושים את זה משילוב של שיקולים שונים.

אחד מהם הוא הידיעה שגם האויב הוא בן אדם וכי יש לו זכות לחיים ולבריאות, וכי ראוי לו, כמו לכל אדם אחר, לחיות בכבוד עם זכויות אדם ואזרח. שנייה היא התקווה שעם הזמן רמת השנאה תפחת – אבל בלי ידיעה שכך אכן יקרה.

אל מול אלו עומדת הזכות שלנו לביטחון. הזכות הזו מאוימת על ידי חמאס מאז היווסדו, ולצערנו עקב כשלים שלנו אפשרנו לחמאס לפגוע בזכות זו בצורה קיצונית ומחרידה בשבעה באוקטובר.

כן, ויויאן ורבים כל כך נרצחו באכזריות ע"י רוצחים חסרי אמות מוסר ובני מוות. הדבר כואב ומטלטל, הלב נשבר, אך הוא אינו מערער על הנכונות שלי גם היום לפעול למען חיים משותפים

גם קודם לכן חמאס ניסה לפגוע בזכותנו לביטחון והצליח מפעם לפעם. אגב, הזכות שלנו לביטחון הייתה מאוימת עוד לפני שהיה חמאס. לצערנו, יש רבים כל כך שמבקשים את רעתנו וחלקם אף נכונים לפגוע בנו באופן פעיל ומעשי.

חובתנו למנוע פגיעה כזו. זכותנו לפגוע במי שניסה או מנסה לפגוע בנו. זכותנו גם להגביל את חופש התנועה ואת הזכות לפרטיות, למשל כדי להגן על חיי אדם.

גם לאחר השבעה באוקטובר ולאחר מעשי הזוועה – ראוי להמשיך לפעול כדי לעשות טוב לבני האדם כולם, אך במקביל לשמור על הזכות לביטחון ועל הזכות לחיים.

כך, עלינו לוודא שאנו דואגים לביטחון שלנו ולוקחים בחשבון את העובדה שיש רבים כל כך המבקשים את רעתנו, ושהם אינם כופפים עצמם לשום אמת מידה של מוסר או הומניות. ומאידך, להמשיך לפעול כדי לאפשר לאנשים חיים ראויים ככל שניתן, ולקיים אחווה ושותפות ככל שניתן. בין השאר, מתוך תקווה שכך אנשים יפסיקו להיות רשעים (אבל בלי ודאות שיש דרך שתביא לשינוי).

כך, איננו יכולים לדעת בוודאות שגם מי שהושטנו לו יד ועשינו את כל מה שאנחנו יודעים כדי לבנות עימו אמון ותקווה – אכן יבחר לשנות את עמדתו. אבל זה לא פוטר אותנו מלנסות (תוך שמירה על ביטחוננו).

בשבועות האחרונים נפגשתי ושוחחתי עם השכנים הערבים שלי. אני מאמין שערוץ התקשורת הזה הוא חיוני בימים אלו. המפגש לא היה קל. העמדות שלנו לא אחידות, ואיננו רואים את המציאות ואת המלחמה באותה דרך. גם בנושא החטופים הייתי מצפה לשמוע זעקה ותפילה חד משמעית יותר. אבל המחויבות לפעול למען חיים יחד נותרת בעינה.

גם לאחר ה-7 באוקטובר ומעשי הזוועה – ראוי להמשיך לפעול כדי לעשות טוב לבני האדם כולם, אך במקביל לשמור על הזכות לביטחון ולחיים, ולקחת בחשבון את העובדה שיש רבים כל כך המבקשים את רעתנו

התפילה שלי היא להסתלקותה של הרשעה מן הארץ מתוך תקווה שעושי הרשע יחדלו מן הרשע ויפעלו טוב במקומו. היא מלווה בחשש ובזהירות. היא אינה פוטרת אותי מלהיות אחראי ולעמוד על המשמר, אבל היא גם אינה פוטרת אותי מהחובה לזרוע תקווה ולעשות טוב.

הרב אבי נוביס־דויטש שימש במשך שמונה שנים דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והוא פעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.