נתנאל מסקלצ'י מנתיבות חזר מתפילת שמחת תורה יחד עם בנו רפאל־מאיר, שעמד לחגוג בר מצווה. אשתו של נתנאל, חנה, חיכתה להם עם הוריה, הרב רפאל פהמי ודינה, בביתם. "כל הבוקר היו אזעקות, נכנסנו ויצאנו מהממ"ד", סיפרה אחר כך דינה בראיונות לתקשורת, "כשהם חזרו מהתפילה, שמענו שתי נפילות. הבית רעד, הקיר התמוטט והיה חושך".

הבית ספג פגיעה ישירה מרקטה שנורתה מעזה, שפוצצה את בלוני הגז. נתנאל, חותנו רפאל ובנו רפאל־מאיר נהרגו מייד. חנה הפכה ברגע אחד לאלמנה, יתומה ואם שכולה.

נתנאל בן ה־36 היה תלמיד כולל שעבד לפרנסתו בעבודות מזדמנות והמשפחה נמצאה עוד לפני המלחמה בקשיים כלכליים. מאז האסון דינה וארבעת ילדיה שנותרו בחיים מתקיימים מתרומות שהקהילה החרדית המקומית אוספת עבורם.

הבית ספג פגיעה ישירה מרקטה שנורתה מעזה, שפוצצה את בלוני הגז. נתנאל, חותנו רפאל ובנו רפאל־מאיר נהרגו מייד. חנה הפכה ברגע אחד לאלמנה, יתומה ואם שכולה

"הם בטראומה נוראית", סיפר אחד מקרוביהם בריאיון לאתר "בחרדי חרדים", "בשבילם ובשביל הקהילה שלהם, העולם נחרב. אבל בתוך כל התופת מסביב, האסון נבלע ואפילו לא הופיע במהדורות החדשות".

במהלך הטבח בעוטף עזה והמלחמה נורו לישראל אלפי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה. נוסף על כך, ארגוני הטרור ירו מלבנון לצפון ישראל מאות רקטות וטילים נגד טנקים. מירי הטילים לישראל נהרגו מתחילת המלחמה לפחות 26 בני אדם ונפצעו למעלה מאלף (אם כי רובם הגדול ספגו פציעות קלות בלבד).

ירי הטילים מעזה במלחמה הנוכחית היה האינטנסיבי והקטלני ביותר מאז שחמאס פתח בירי מעזה לישראל בשנת 2000. מספר ההרוגים ממנו גדול ממספר הרוגי הרקטות בכל העשור שלפני המלחמה, כולל מבצעי "צוק איתן" "שומר החומות" ו"מגן וחץ" גם יחד.

ניתן להניח כי בעבר הרג כה נרחב מירי טילים היה מעורר בישראל צער, חרדה וזעם גדולים. אבל הטבח בעוטף עזה היה כה מחריד, והלחימה בעזה היא כה קשה, שהירי נתפש כיום כלא הרבה יותר ממטרד

ניתן להניח כי בעבר הרג כה נרחב מירי טילים היה מעורר בישראל צער, חרדה וזעם גדולים. אבל הטבח בעוטף עזה היה כה מחריד, והלחימה בעזה, שבה נהרגו יותר מ־100 חיילים, היא כה קשה, שהירי נתפש כיום כלא הרבה יותר ממטרד ונדחק לשולי הסיקור התקשורתי והשיח הציבורי.

במהלך המלחמה נהרגו לפחות 20 בני אדם בישראל מירי רקטות ופצצות מרגמה מעזה; לפחות שישה נוספים נהרגו מירי טילים מלבנון. המספר המלא של הרוגי הטילים אינו ידוע. זאת כיוון שבין הרוגי 7 באוקטובר יש כאלה שלא ברור אם נרצחו בטבח או במתקפת הטילים – הנרחבת בתולדות המדינה – שחמאס ביצע במהלכו כפעולת חיפוי.

לוחמי אש מכבים עמוד חשמל בוער לאחר פגיעת רקטה. 26 באוקטובר 2023 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

כמו כן, הביטוח הלאומי, שמנציח את האזרחים שנהרגו במלחמות ופעולות טרור, לא מציין ברישומיו את סיבת המוות המדויקת, וצה"ל, שמנציח את החיילים שנפלו, אינו מפרסם את סיבות המוות של חלק מהם. חלק ממקרי המוות במלחמה כלל לא הותרו עדיין לפרסום. ייתכן, אפוא, כי רק חלק מהאזרחים והחיילים שנהרגו מירי הטילים הגיע לידיעתנו, וכי מספרם גדול מ־26.

שניים מחללי הטילים הידועים לנו היו עובדים זרים מתאילנד, והשאר אזרחי ישראל. 14 מהם היו יהודים ו־10 ערבים, מתוכם שמונה בדואים. היו ביניהם נשים, גברים וילדים מגיל 5 עד 77. ארבעה מהם היו חיילים שנהרגו בעת מילוי תפקידם. 18 מהם נהרגו בדרום הארץ – אשקלון והנגב המערבי; שישה בגליל העליון, אחת בשפלה ואחד באזור ירושלים. 15 מהם נהרגו ב־7 באוקטובר.

היו ביניהם נשים, גברים וילדים, מגיל 5 עד 77. 18 מהם נהרגו בדרום הארץ – אשקלון והנגב המערבי; 6 בגליל העליון, אחת בשפלה ואחד באזור ירושלים. 15 מהם נהרגו ב־7 באוקטובר

הרקטה פגעה בצריף והרגה חמישה בני משפחה

10 מההרוגים נמנו על שלוש משפחות, שכמה מבניהן נהרגו בבת אחת: משפחת מסקלצ'י מנתיבות ושתי משפחות מהפזורה הבדואית בצפון הנגב, שחיו בפחוני פח ללא מיגון ונפגעו.

בכפר הבדואי כוחלה נהרגו ב־7 באוקטובר חמישה בני אדם ממשפחת אלקרען: מאלק בן ה־14, אחיו ג'וועד, אמין עקל בן ה־16, בן דודו מחמד ד'יב וצעיר בן 22 בשם טאלב. בכפר אלבאת נהרגו מאי זוהיר אבו סבייח בת ה־13 וסבתה פאיזה אבו סבייח.

המכללה הטכנולוגית ב"ש פירסמה את תמונותיהן של פאיזה אבו סבייח (57) ונכדתה מאי (13), שנהרגו ביום הראשון למלחמה מפגיעת רקטה בבית הסבתא בזמן ארוחת הבוקר. אלא, בתה של פאיזה ודודתה של מאי, היא סטודנטית במכללה. בן אחר מרצה במכללת קיי וגם אחרים במשפחה בעלי השכלה אקדמית. בביקור בביתם… pic.twitter.com/NE6RZd05fv

— המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב (@rcuvnegev) November 8, 2023

אלבאת הוא יישוב לא מוכר; כוחלה זכה להכרה ב־2002, אבל עדיין חסרות בו תשתיות בסיסיות, כולל מקלטים. כל שבעת החללים מכוחלה ואלבאת נהרגו מפגיעות טילים בצריפי המגורים.

"אנחנו נמצאים בסכנה עצומה במלחמות", אמר עלי איו סבייח, קרוב משפחתה של פאיזה ומאי זוהייר מאלבאת, בריאיון לאתר ynet. "אם הגג בצריף של פאיזה היה בנוי ממלט אולי לא היינו מאבדים אותם. אין אצלנו אפילו אזעקות כדי שנדע מתי אנחנו צריכים לשכב על הארץ".

"אנחנו נמצאים בסכנה עצומה במלחמות. אם הגג בצריף של פאיזה היה בנוי ממלט אולי לא היינו מאבדים אותם. אין אצלנו אפילו אזעקות. אין כיפת ברזל, אין כלום, מפקירים אותנו"

שניים מילדיה של פאיזה ושישה מנכדיה נפצעו. אביה של מאי, זכריה, אושפז אחרי מותה בגלל כאבים בחזה. נאיף, אחיה של פאיזה, סיפר: "מאי הייתה ילדה חכמה וחברותית, כל התעודות שלה היו ציוני 100. אביה שבור, יוצא מהבית רק לבית הקברות. המועצה ועמותות שונות עוזרות להם בטיפולים פסיכולוגים. אבל המדינה לא טורחת להגן עלינו. אין כיפת ברזל, אין כלום, מפקירים אותנו למות".

גם יזן זכריה אבו זמעה, ילד בדואי מהעיירה הבדואית ערערה בצפון נגב, נהרג בשבת הדמים מירי רקטה מעזה על ביתו. רק בן חמש היה במותו.

נכון לעכשיו ידוע על תשעה הרוגים בדואים היום:

יזן זכריה אבו ג'מאע, בן 5, ערערה בנגב – נהרג מפגיעת רקטה ליד ביתו

פאטמה אלטלאקת, בת 35 מערערה בנגב – נהרגה מירי ליד אופקים

מאלק אברהים אלקרעאן, בן 14, אלבאת (בין סעווה לכוחלה מצפון לכביש 31) >

יזן אבו ג'מאע pic.twitter.com/OMYWBwUwze

— המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב (@rcuvnegev) October 7, 2023

נהרגו בדרכם למלא את חובתם

חנה בן ארצי, גימלאית בת 69 ממושב כפר אביב הקרוב לגדרה, הייתה חברה בצוות החירום של המושב. בהישמע האזעקה הראשונה בשבת הדמים, היא יצאה מביתה לפתוח את המקלט הסמוך. רקטה פגעה לידה – והיא נהרגה מהרסיסים.

בתה סיפרה בראיונות בתקשורת: "אני גרה בבית ילדותי הסמוך לבית של אימא שלי. צלצלתי אליה והיא לא ענתה. רצנו למקלט וראינו אותה שוכבת בחוץ ללא סימני חיים. אחי ניסה להחיות אותה, היא כבר לא נשמה".

חנה הייתה חברה בצוות החירום של המושב. באזעקה הראשונה יצאה לפתוח את המקלט. רקטה פגעה לידה והיא נהרגה מהרסיסים. "צלצלתי לאימא והיא לא ענתה. רצנו למקלט וראינו אותה שוכבת ללא סימני חיים"

חנה בן ארצי, מורה תושבת גדרות, נהרגה מפגיעת רקטה ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: אתר לעד של הביטוח הלאומי)

בן ארצי עבדה כמורה מחנכת בתיכון האזורי בבאר טוביה. אחרי צאתה לפנסיה לימדה באולפן והתנדבה כמנחת חוסן לגמלאים. היא הותירה אחריה בן זוג שנמצא בחו"ל ביום מותה, שלושה ילדים ושישה נכדים.

יהושע חטב, גמלאי צה"ל בן 67 מאשקלון, נפגע בשבת הדמים מירי רקטה כשהלך ברחוב בעירו בדרכו חזרה מבית הכנסת. שכניו חיפשו אותו ומצאו אותו פצוע. הוא אושפז במצב קשה בבית החולים ברזילי, וארבעה ימים אחר כך נפטר מפצעיו.

מאז 7 באוקטובר נהרגו לפחות שישה בני אדם נוספים מירי רקטי מהרצועה. מאג'ד אברהים, צעיר בן 19 מהכפר אבו גוש בהרי ירושלים, נפצע ב־9 באוקטובר במרפסת ביתו בכפר, שספג פגיעה ישירה. הוא סיים השנה את לימודיו בתיכון והתקבל ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שאותם לא זכה להתחיל.

באותו יום נהרגו גם שני פועלים מתאילנד בשנות ה־30 לחייהם שעבדו בבית אריזה בחבל אשכול שבעוטף עזה. שמותיהם ופרטים נוספים לגביהם לא פורסמו בתקשורת הישראלית. בתקשורת התאילנדית פורסם כי גופותיהם הוחזרו לארצם יחד עם אלה של 31 תאילנדים נוספים, שנרצחו ב־7 באוקטובר. בארגון "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה" טוענים כי הם הועסקו ללא מיגון בניגוד לחוק.

שרגא נסע לבקר חבר לנשק מעוטף עזה שנפצע והתאשפז בבית החולים. הוא היה אצלו שעתיים ועודד אותו. עם צאתו נשמעה אזעקה. הוא יצא מרכבו, נפגע מרקטה ונהרג

שרגא חסיד, מהנדס בן 77 ממזכרת בתיה, אב לארבעה וסב ל־12, נסע ב־10 באוקטובר לאשקלון. חסיד היה צנחן שנלחם בקרבות בירושלים במלחמת ששת הימים, ונסע לבקר חבר לנשק ממושב נתיב העשרה בעוטף עזה, שנפצע בשבת הדמים והתאשפז בבית החולים ברזילי.

בני משפחת חסיד סיפרו: "הוא היה אצל החבר שעתיים, עודד וצחק איתו". עם צאתו מברזילי נשמעה אזעקה. הוא יצא מרכבו, נפגע מרקטה ונהרג.

שרגא חסיד (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם הרשמי של הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה)

עדי ברוך, צלמת אירועים בת 23 מהיישוב קריית נטפים בשומרון ובתו של יו"ר היישוב אבי ברוך, נקראה ב־12 באוקטובר למילואים בחמ"ל בשדרות. בני משפחתה לחצו עליה לא להתגייס למילואים, או לנסות לעבור לשרת בחטיבה הקרובה לביתה, אך היא התעקשה לשרת בשדרות, ואמרה להוריה: "חינכתם אותי לאהבת הארץ, אני חייבת להיות שם, צריכים אותי".

בדרכה לבסיס נשמעה אזעקה. ברוך יצאה מהרכב שבו נסעה יחד עם הנהג והם השתטחו על הרצפה. רקטה פגעה בכביש – ושניהם נפצעו קשה ופונו לברזילי. הנהג נותר בחיים, היא מתה מפצעיה.

עדי נקראה למילואים בחמ"ל בשדרות. בני משפחתה לחצו עליה לא להתגייס אך היא התעקשה. בדרכה לבסיס, רקטה פגעה בכביש. היא נפצעה קשה ומתה מפצעיה

אימה של עדי, אורית, עובדת בעיריית פתח תקווה המנהלת מרכז תמיכה למשפחות שכולות, סיפרה בראיונות: "ב־11:30 התקבל דיווח ממד"א, 'בת 20 נפצעה קשה בשדרות'. נעתקה לי הנשימה, הרגשתי בתוכי שקרה משהו לבת שלי. ניסיתי להשיג אותה והיא לא ענתה. הבן שלי, דביר, בדק באיכון הנייד ומצא שהיא בברזילי. שכן שלי שמשרת באוגדה נסע לשם, התקשר ואמר, 'היא פצועה, תגיעו'.

"בדרך, בעלי ואני החזקנו ידיים והתפללנו. הוא אמר, 'אנחנו נחזיר אותה הביתה ונרקוד בחתונה שלה', ואני אמרתי 'עדי, אימא בדרך, תחזיקי מעמד'. אבל כשהגענו לשם קיבלנו את הבשורה". בן זוגה של עדי, נבו, תכנן להציע לה נישואין ואף רכש טבעת, אך לא הספיק. בסוף לווייתה הוא הקריא את הצעת הנישואין מעל קברה. "יש לנו חור גדול בלב", אומרת האם.

רס"ל שלו ציון שרעבי (צילום: דובר צה"ל)

שני ההרוגים האחרונים עד כה מירי הרקטות מעזה היו ג'אנה רודרמן מאשקלון וחייל המילואים שלו ציון שרעבי. רודרמן, בת 48, נפצעה קשה מפגיעה ישירה בביתה, ומתה מפציעתה כמה ימים אחר כך, ב־17 באוקטובר.

שרעבי, בן 22 מההתנחלות טנא עומרים בדרום הר חברון, שירת כחובש קרבי בחטיבת ביסל"ח (בית הספר למ"כים). ב־1 בנובמבר שהה בקיבוץ בארי ונהרג שם מפגיעת פצצת מרגמה מעזה.

עובד צה"ל נהרג כשחילק מים; חקלאי נהרג במטע

ב־12 בנובמבר נפל ההרוג הראשון מפגיעת טיל בגבול הצפון, שלום עבודי. עבודי, בן 56 מטבריה, היה עובד חברת חשמל שהגיע למושב דוב"ב הסמוך לגבול לבנון לתקן קווי אספקת חשמל למשקים ומפעלים באזור שנפגעו מירי. טיל נ"ט של חזבאללה פגע באתר שבו עבד והוא נהרג במקום. הוא היה נשוי לאורלי ואב לשני ילדים. הוא עבד בחברת חשמל 34 שנים.

ב־15 באוקטובר נהרג מופיד אלזיר, פועל בניין בן 57 מהכפר אבו סנאן בגליל המערבי. אלזיר עבד באתר בנייה במושב שתולה הסמוך לגבול לבנון. טיל נ"ט של חזבאללה פגע באתר, הרג את אלזיר ופצע שלושה פועלים נוספים. האתר לא היה ממוגן, ובקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה טוענים כי אלזיר וחבריו הועסקו שם שלא כחוק.

שלום עבודי, עובד חברת חשמל, נהרג מירי נ"ט של חזבאללה ב־12 בנובמבר 2023 (צילום: "X", שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

טיל נ"ט של חזבאללה פגע באתר, הרג את אלזיר ופצע שלושה פועלים נוספים. האתר לא היה ממוגן, ובקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה טוענים כי הועסקו שלא כחוק

באותו יום נהרג מטיל של חזבאללה גם סגן אמיתי צבי גרנות, בן 24 מתל אביב, ששירת במילואים כמפקד צוות בעוצבת סער מגולן, סמוך למוצב נורית שבגבול לבנון. גרנות היה בנו של הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול".

גם עומר בלוה בן ה־22 מהרצליה נהרג מפגיעת טיל של חזבאללה בגבול הצפון. לפני המלחמה טייל עם בת זוגו בקליפורניה, ארה"ב. הוא שירת במילואים כמפקד כיתה בחטיבת אלכסנדרוני, ועם פרוץ המלחמה החליט מיד לחזור לישראל ולהתגייס. הוא נשלח לגבול הצפון וב-20 באוקטובר נהרג.

@omer_biller

יום 23 למלחמה : עומר בלוה ????????

♬ אלוף העולם – Hanan Ben Ari

מאיר מויאל, אזרח עובד צה"ל בן 55 מקריית שמונה, נהרג ב־5 בנובמבר במוצב שושן ליד קיבוץ יפתח הסמוך לגבול. הוא הגיע לשם עם מכלית מים שחילק לחיילים במוצבי הגבול. המשאית שלו נפגעה מנ"ט ועלתה באש, וחיילים חילצו ממנה את גופתו. הוא נקבר בקריית שמונה בלוויה מצומצמת של המשפחה בלבד בשל הנחיות פיקוד העורף.

ככל הידוע, ההרוג האחרון עד כה מירי טילים בישראל היה אייל אוזן, חקלאי בן 54 ממושב גשר הזיו בגליל המערבי, נשוי ואב לשלושה. אוזן עבד במטעים שבבעלותו במושב נטועה הסמוך לגבול לבנון, שם התגורר בעבר, והמשיך להגיע לעבודתו גם אחרי שהמושב פונה מתושביו. ב־7 בדצמבר הוא הגיע למטע התפוחים שלו בנטועה ונהרג שם מפגיעת נ"ט.

"הוא לא חשש ולא ויתר על עיבוד אדמותיו ולא היה מוכן להפקיר את המשק ולראות את מפעל חייו לא מטופל. אנשים אמרו לו שזה מסוכן, אבל האדמה הייתה בעורקיו"

שוקי רגב, שכנו וחברו של אוזן, אמר בראיונות לתקשורת: "הוא ינק, גדל וחי חקלאות. הוא לא חשש ולא ויתר על עיבוד אדמותיו ולא היה מוכן להפקיר את המשק ולראות את מפעל חייו לא מטופל. אנשים אמרו לו שזה מסוכן, אבל האדמה הייתה בעורקיו".