ראש המל"ל צחי הנגבי הוא האיש המקורב ביותר היום לראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד השר רון דרמר וראש הסגל צחי ברוורמן. לנתניהו והנגבי היסטוריה ארוכה כשנות דור, ובמלחמה הזו הפכו השניים ליישות אחת.

על המאמר המפתיע שפרסם אתמול (חמישי) הנגבי בערבית באתר הסעודי "אילאף" הפועל בלונדון, חתום בדיו סתרים גם נתניהו, שאולי גם יזם אותו. במלים אחרות: אם ראש הממשלה מדבר משני צידי הפה, הצד השמאלי הוא המאמר של הנגבי.

המאמר חריג מאד בימים המיליטנטיים האלה. זהו מאמר מתון יחסית, הגיוני, צופה פני עתיד ועוסק בסוגיית היום שאחרי בצורה שקולה ואנושית.

נתניהו הודיע שאחרי המלחמה בעזה, הרשות הפלסטינית לא תחזור לנהל את הרצועה. נתניהו טען כי לא ימסור את עזה למי שמחנך את ילדיו לטרור ומשלם למחבלים משכורת חודשית. הנגבי דווקא לא פוסל במאמרו ניהול של הרשות אחרי תהליך התמתנות.

נתניהו טען כי לא ימסור את עזה למי שמחנך את ילדיו לטרור ומשלם למחבלים משכורת חודשית. הנגבי דווקא לא פוסל במאמרו ניהול של הרשות אחרי תהליך התמתנות

"בראש ובראשונה, חשוב ליצור עולם טוב יותר עבור ילדינו ועבור הילדים הפלסטינים החיים ברצועת עזה", כותב הנגבי. "מגיע להם לחיות חיים מכובדים וחופשיים, ללא אימה ופחד מדיקטטורה אכזרית וצמאת דם.

ראש המל"ל צחי הנגבי במסיבת עיתונאים. 31 באוקטובר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"אנו מחויבים לא רק לשחרר את אזרחי ישראל מפחד וטרור, אלא להבטיח ששני מיליון הפלסטינים בעזה יביטו אל העתיד בתקווה גדולה.

"יחד עם הכוחות האזרחיים והמתונים בזירה הפלסטינית החיים בעזה ועם שותפינו בקהילה הבינלאומית ומקרב מדינות האזור, נבחן כיצד לשחזר ולבנות את הרצועה. וכדי ליצור מציאות חדשה, יהיה צורך בשילוב של כוחות אזוריים ובינלאומיים.

"מעבר לרצון להבטיח את ביטחון אזרחינו, שעליו לא נוותר יותר, אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של רצועת עזה, וזה ידרוש שלטון פלסטיני מתון. גוף שייהנה מתמיכה ולגיטימציה עממית רחבה. לא עלינו לקבוע מי יהיה הגוף הזה.

"אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של רצועת עזה, וזה ידרוש שלטון פלסטיני מתון. גוף שייהנה מתמיכה ולגיטימציה עממית רחבה. לא עלינו לקבוע מי יהיה הגוף הזה"

"ישראל מודעת לרצון של הקהילה הבינלאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית – ואנו מבהירים שהעניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות, שתתמקד בהכרה בה ברחוב הפלסטיני, לצד החובה לגדל את הדור הצעיר בעזה, ברמאללה, ג'נין ויריחו על ערכים של מתינות וסובלנות, ללא הסתה לאלימות נגד ישראל.

במתכונתה הנוכחית, הרשות מתקשה לעשות זאת, וזה ידרוש מאמץ וסיוע רב מהקהילה הבינלאומית וגם ממדינות האזור. אנחנו מוכנים למאמץ הזה", מסכם הנגבי את טקסט השלום והאחווה שחיבר.

ארכיון: ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) בוושינגטון, 1 בספטמבר 2010 (צילום: לע"מ)

כדאי להתעכב קצת על היחסים בין נתניהו והנגבי, כדי להבין שהכול מתואם בין השניים.

הנגבי הכיר את נתניהו ב-1986, כאשר כיהן כמנהל לשכת ראש הממשלה יצחק שמיר ונתניהו היה שגריר ישראל באו"ם. "נוצרו בינינו יחסי אמון באופן מיידי. הוא הקפיד לשמור איתי על קשר הדוק, לשתף אותי בתוכניותיו האישיות ולהיוועץ בי לפני כל צומת דרכים שבפניו ניצב", כתב הנגבי בספרו האוטוביוגרפי "לא ארץ נוכריה לקחנו" שפרסם לפני כשנתיים.

"נוצרו בינינו יחסי אמון באופן מיידי. הוא הקפיד לשמור איתי על קשר הדוק, לשתף אותי בתוכניותיו האישיות ולהיוועץ בי לפני כל צומת דרכים שבפניו ניצב", כתב הנגבי בספר האוטוביוגרפי שפרסם לפני כשנתיים

הנגבי הוא האיש שהכשיר את הקרקע הפוליטית עבור נתניהו, כשזה שב לישראל מארצות הברית בסוף שנות השמונים והצטרף לליכוד. "ראיתי בנתניהו את המועמד האולטימטיבי לשקם את הליכוד", כתב הנגבי בספרו, "היחיד שבכוח הכריזמה השופעת, הרקע המשפחתי הייחודי וההצלחה המרשימה באו"ם, יכול להציל את המפלגה המסוכסכת".

בפריימריס הראשונים לראשות הליכוד, במרץ 1993, הנגבי עמד בראש המטה של נתניהו, שניצח בגדול.

היחסים בין השניים היו טובים בדרך כלל, אם כי ידעו עליות ומורדות בהתאם לאופי האינטרסנטי המובהק של נתניהו. פעם אחת, כשנתניהו לא מינה את הנגבי כשר בממשלת האחדות עם בני גנץ אחרי בחירות 2020 טען בפניו הנגבי: "הדרך בה נהגת בי בשבועיים האחרונים היא תקיעת סכין בגב". נתניהו נרתע אז מהדברים ומינה בסוף את הנגבי כשר במשרד ראש הממשלה.

צחי הנגבי ובנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד בכנסת, יולי 2010 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אחרי הבחירות האחרונות, לפני שנה – ואחרי שהנגבי לא הצליח להיבחר למקום ריאלי בפריימריז של הליכוד וכבר תכנן קריירה חדשה מחוץ לפוליטיקה – מינה אותו נתניהו לראש המל"ל. זה היה גמול ראוי על עשרות שנות נאמנות. הנגבי התיישב במוקד קבלת ההחלטות בתקופה הסוערת ביותר שיודעת המדינה. הוא היה ונשאר מעריץ אדוק של ראש הממשלה.

בחזרה למאמר שפורסם אתמול: באמצעות הנגבי פונה נתניהו לערב הסעודית ומציע לה ליטול חלק בניהול הרצועה, יחד עם גורמים בינלאומיים ורשות פלסטינית שתעבור רפורמה יסודית, אשרי המאמין.

באמצעות הנגבי פונה נתניהו לערב הסעודית ומציע לה ליטול חלק בניהול הרצועה, יחד עם גורמים בינלאומיים ורשות פלסטינית שתעבור רפורמה יסודית, אשרי המאמין

אבל נתניהו רואה הרבה מעבר לכתף של הנגבי ושל הרשות. המאמר באתר הסעודי נועד לשכנע את יורש העצר מוחמד בן סלמאן להיכנס לאירוע, לחדש את תהליך הנורמליזציה עם ישראל ולהחזיר את הסכם השלום עם סעודיה לסדר היום של הבחירות הבאות.

נתניהו לא מתכוון לפרוש לשום מקום לעת עתה. בעבר הוא תכנן להגיע לבחירות יחד עם מהלך מדיני גרנדיוזי. זה קרה בתחילת 2020, אז יזם עם הנשיא טראמפ את עסקת המאה, אבל העניין השתבש, כזכור. גם הפעם, נתניהו לא יוותר על פגישה פומבית משנת מציאות עם בן סלמאן, אם אכן נלך לבחירות במהלך 2024.

גורם מדיני בקואליציה מעריך כי האיש שיכול לנהל את הרצועה הוא מוחמד דחלאן, בן התפנוקים של נשיא איחוד האמירויות והאמיר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד – ומי שמקובל גם על הסעודים. הגורם המדיני טוען כי חמאס יישאר תמיד בעזה, ורק דחלאן בגיבוי ערבי ואמריקאי יוכל להתמודד עם הארגון בבוא היום.

מוחמד דחלאן במשרדו באבו דאבי, ספטמבר 2015 (צילום: AFP)

בינתיים המאמר המתון של הנגבי מעורר תרעומת בקרב גורמי הימין הקיצוני בקואליציה. "אנחנו לא מחויבים שתושבי עזה יביטו אל העתיד בתקווה, אלא בחרדה קיומית", צייץ ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית.

גם התגובות הללו נוחות כנראה לנתניהו. העיניים נשואות היום לממשל האמריקאי, ושם שמחים לראות את נתניהו והנגבי מתקוטטים עם הימין והמתנחלים בממשלה, ולכאורה מתחילים להתיישר עם העמדה של וושינגטון בסוגיית היום שאחרי.