"הריבית חייבת לרדת", מלמל בן דודי כאשר ראה החזר המשכנתה שקפץ משמעותית בשנה האחרונה.

"אמרו שהריבית תרד כבר לפני כמה חודשים", סינן נציג מכירות הנדל"ן בעודו מנקה כמה זבובים ממשרדו הריק למדי.

"עוד מעט, עוד קצת וזה ירד", הצטדק בעל המסעדה בפני הבנק, בעודו לא מצליח לשלם אפילו את הריבית בגין החובות שנטל על עצמו.

הריבית הפכה להיות מעין מפלצת חסרת פרצוף ומרתיעה, אשר כולנו מקווים שהיא תיעלם לה כלעומת שבאה. בכל הציטוטים לעיל, שאכן שמעתי בצורה כזו או אחרת, גלומה לה התקווה שנחזור לחיות במציאות של פעם – שרויים בריבית אפסית.

אנחנו שומעים שהריבית תרד בקצב כזה או אחר, אבל במעמקי הראש שלנו, אנו שומעים מנגינה אחרת – אנחנו שומעים שהריבית תיעלם. יש בכולנו את הציפייה, יש יגידו הרומנטית, שהמשכנתה תצטמק בחזרה למה שהייתה, שההלוואות יחזרו להיות שפויות, ולחלקנו שמחירי הדירות יתייצבו להם ולא ירדו, או שנחזור לעולם של 6 באוקטובר.

יש בכולנו את הציפייה, יש יגידו הרומנטית, שהמשכנתה תצטמק בחזרה למה שהייתה, שההלוואות יחזרו להיות שפויות, ולחלקנו שמחירי הדירות יתייצבו להם ולא ירדו, או שנחזור לעולם של 6 באוקטובר

אבל לרובנו נכונה אכזבה משמעותית. העולם לא יחזור ל-6 באוקטובר, וגם הריבית לא תתאפס. אומנם ירדה לפני כחודשיים ברבע אחוז, ואם תמשיך לרדת, תרד מעט, אך עדיין תהיה גבוהה בהרבה ממה היה אך לפני כשנה וחצי.

בואו נבחן את הנתונים במבט קר ללא רגשות (עד כמה שניתן). ישראל במלחמה – מלחמה ארוכה שעתה נמצאת בחודש השביעי שלה ולא ברור מתי תסתיים, ואם לא תחל אחת ארוכה יותר ואולי קשה יותר בצפון.

מאות אלפי מילואימניקים שכבר היו במילואים, ימשיכו לשרת עוד בשבועות והחודשים קרובים. ומכיוון שהרבה מהמילואימניקים הם מהשכבות שמשלמות יותר מיסים, אזי התגמול של ביטול עבודה הוא מהיקרים שבנמצא.

יישובי קו העימות הן בצפון והן בדרום יזדקקו לשיקום בעלות של מיליארדים. שיכונם של מעל מאה אלף מפונים מהצפון והדרום עולה סכומי עתק מדי יום. מערכת הביטחון ביקשה ותבקש עוד תקציב לצורכי החזרת המלאים לגודלם המקורי והגדלת הצבא לצרכים החדשים. אני אפילו לא יכול לאמוד את ההוצאה הצפויה על שיקום פצועי צה"ל הקדושים, ותשלומים לכל המשפחות שאיבדו את היקר מכל. ויש כל כך הרבה מהם.

כלומר, כל ההוצאות הרשומות למעלה – ואני בכוונה לא נכנס להוצאות פוליטיות שנויות במחלוקת – הן מוצדקות ומחויבות המציאות. המדינה נכנסה ותיכנס לגירעונות עתק שיגרמו לה לזרוק כסף רב למערכת הפיננסית. ההלוואות שהמדינה תיקח והדפסות הכסף שיהיה לה קל להדפיס יגרמו לאינפלציה שתתפרץ.

בדיוק כמו שבקורונה כל העולם הדפיס כסף ולקח חובות ולאחר כשנה התפרצה האינפלציה בכל העולם, כך גם בישראל שלאחר המלחמה – האינפלציה תגיע. ואם תהיה אינפלציה – תהיה ריבית.

בדיוק כמו שבקורונה כל העולם הדפיס כסף ולקח חובות ולאחר כשנה התפרצה האינפלציה בכל העולם, כך גם בישראל שלאחר המלחמה – האינפלציה תגיע. ואם תהיה אינפלציה – תהיה ריבית

ביולי 2022 בנק ישראל חזה שהריבית באמצע שנת 2023 תהיה 2.75%. הגופים הפיננסיים השונים, בארץ ובעולם, התחרו בנתינת תחזיות שונות לקצב האינפלציה והירידה הצפויה. הראייה הכללית הייתה שהריבית הגבוהה היא חצ'קון זמני בדרך חזרה לגן העדן ללא ריבית.

בפועל, עד לאחרונה הריבית הייתה 4.75% ועכשיו 4.5%. יו"ר הפד (הנגיד האמריקאי) עדיין לא הוריד ריבית בכלל ומאותת לשווקים שירידות ריבית יגיעו, אבל בקצב נמוך יותר, ובטווח זמן ארוך הרבה יותר. ולאמריקה אין את הוצאות המלחמה שמוזכרות לעיל.

אין לי שום טרוניה או רטינה נגד תחזיות מטעם גופים שונים. זה בסדר, לכולם מותר לטעות. כולנו למדנו בשנה האחרונה, שיכולתנו לחזות מה יקרה מחר או אפילו עוד שעה, נמוכה למדי. וגם את טור זה יש לקרוא עם מעט מלח בפה, שכן גם לי לא ניתן כדור הבדולח שיודע מה יקרה מחר, ובטח לא בעוד חצי שנה. אני רק שואל – ואם הריבית לא תרד, האם אתם ערוכים לזה?

מה יקרה אם הריבית לא תרד משמעותית? העולם וישראל בפרט (בגלל המלחמה) יצטרכו להתפכח מבועת הנכסים שהתהוותה לה בימי הריבית המאופסת. זה כולל את בועת הנדל"ן, את בועת המניות, ואת בועת החוב השלובה בבועות הנ"ל.

הבועות עדיין לא התנפצו, כי כולם ניזונים ומזינים האחד את השני שעליית הריבית היא זמנית, ותכף היא תרד ותיעלם בחזרה, אז למה לקבל החלטות קשות ולשנות?

אני שומע סביבי על פיטורים ועצירות גיוסים. זה נכון לשווקי ההיי-טק והביו-טק בעיקר, אבל קיים גם בהרבה מאוד ענפים אחרים. יש המאשימים את הבינה המלאכותית (AI) ואת המלחמה, אך בפועל זה בגלל הריבית הגבוהה.

כאשר הריבית גבוהה ולא יורדת, משקיעים מאבדים תאבון להשקיע בעתיד ובסיכון גבוה. המשקיעים איבדו את התיאבון כבר לפני שנה ויותר, בלמו והורידו כמה הילוכים בהשקעותיהם, אבל לחברות הסטרטאפ היה עדיין כסף מההשקעות עד לשלב ההוא. אחרי תקופה מסוימת של מספר חודשים ואולי אף שנה – אין מימון חדש, ואז נאלצים לסגור, פשוט כי נגמר הכסף.

המשקיעים איבדו את התיאבון כבר לפני שנה ויותר, בלמו והורידו כמה הילוכים בהשקעותיהם, אבל לחברות הסטרטאפ היה עדיין כסף מההשקעות עד לשלב ההוא

כלומר, אם הריבית לא תרד, האבטלה תתחיל לעלות – בעיקר אצל המקצועות האקדמאיים של הפיתוח. לא יחזרו הימים המטורפים של לפני כשנתיים, אקזיט כל שבוע. אגב, כל האמור לעיל אינו נכון למקצועות "הפשוטים" – שם הביקוש נותר גבוה, אבל השכר נמוך יחסית.

אם הריבית לא תרד, אזי אנשים עדיין יתקשו לקחת משכנתאות גבוהות של 1 מיליון ויותר לרכישת דירה. הקבלנים לא יקבלו מחירים מטורפים על קופסאות הבטון שהם משווקים.

גרף עסקאות בשוק הדיור, מתוך סקירת הנדל"ן למגורים, ינואר 2024, של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר

בפועל יש מיעוט עסקאות שנובע מהקושי לקבל משכנתאות בערך גבוה. יש ירידת מחירים של דירות יד ראשונה, שמוסווה על ידי כל מיני פטנטים, של שדרוגי ענק, מטבחים, מימון לכמה שנים על ידי הקבלן וכו' – בפועל הקבלנים מקבלים פחות על יחידת דיור ממה שקיוו לפני כשנה. הביקוש כמובן קיים ואולי אף מתגבר, אבל היכולת לשלם משכנתה ענקית יורדת.

גם כאן אחרי תקופה מסוימת של חודשים עד שנים בודדות השוק יצטרך להסתגל למציאות החדשה של ריבית קבועה משמעותית. אורך הנשימה של חברות הנדל"ן ייגמר, הבנקים דורשים וידרשו ביתר שאת את החזר ההלוואות שהקבלנים לקחו.

גרף מכירת דירות חדשות, מתוך סקירת הנדל"ן למגורים, ינואר 2024, של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר

אם תסתכלו על הגרפים של הכלכלן הראשי באוצר תראו שיש קריסה במכירת דירות חדשות ועסקאות נדל"ן בכלל של יותר מכ-50%. בעלי העניין שמחו לבשר שבינואר נגמר המשבר וכולם חוזרים למכירות של ערב עליות הריבית. שלא יתבשמו בניחוחות אלו יתר על המידה. הם בעלי עניין, ויש להם אינטרס מוחשי בהאצת הרוכשים אל אתרי הבנייה.

אכן, יש שיפור קל בינואר, אבל התמונה הכללית היא שלילית וחודש-חודשיים של עליות עדיין לא מבשרים על שינוי מגמה. אם הריבית לא תרד כפי שציפו, יכולת הציבור לקבל משכנתה ענקית תישאר נמוכה. וגם החמצן של חברות הנדל"ן ייגמר.

אכן, יש שיפור קל בינואר, אבל התמונה הכללית היא שלילית וחודש-חודשיים של עליות עדיין לא מבשרים על שינוי מגמה. אם הריבית לא תרד כפי שציפו, יכולת הציבור לקבל משכנתה ענקית תישאר נמוכה

מטרת הטור לעיל היא לשנות דפוס חשיבה, לא להיות בטוחים שהריבית תרד תוך מספר חודשים, אלא לקחת בחשבון שיש סיכוי לא קטן, שהריבית תישאר משמעותית גם בשנה הזו ואולי גם בשנים הקרובות.

קיימת האפשרות שאחרי המלחמה, ישראל תכנס לתקופה טובה של השקעות ובנייה, אולם מצד שני קיימת האפשרות שמשבר תעסוקתי (בפרט במקצועות הפיתוח) ומשבר נדלן" עדיין לפנינו.

יהודה אריה מודעי הוא סמנכ"ל כספים בחברה.