"אנחנו רק בסוף ההתחלה של המלחמה ולא בהתחלת הסוף", אומרים עובדים במשרד תאום השבויים והנעדרים. הצצה למשרד שפועל הרחק מהתקשורת ושבראשו עומד תא"ל (במיל.) גל הירש. במשרד אומרים "אנחנו הופכים כל אבן כדי שהחטופים יחזרו".

*  *  *

מיד לאחר "השבת השחורה" של ה-7 באוקטובר פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לתת אלוף (במיל.) גל הירש (60) וביקש ממנו ליטול על עצמו את התפקיד החשוב של מתאם נושא השבויים והנעדרים. הירש נענה מייד. באותה עת לא היה כלל מערך ממשלתי שערוך לטיפול בנושא השבויים והנעדרים. מתאם השבויים והנעדרים הקודם ירון בלום פרש שנה וחצי קודם לכן ולא מונה במקומו מתאם אחרה. מערכות שטיפלו בנושא היו אגף המודיעין, המוסד והשב"כ.

מיד לאחר "השבת השחורה" של ה-7 באוק' פנה נתניהו לגל הירש וביקש ממנו ליטול על עצמו את תפקיד מתאם נושא השבויים והנעדרים. הירש נענה מייד. באותה עת לא היה מערך ממשלתי לטיפול בנושא

כשהירש נכנס לתפקיד הוא נדהם ממספר הנעדרים. בשלב הראשון דובר על כ-3200 איש. באותם ימים לא היה לו עדיין משרד, צוות, תקנים ומשאבים להתחיל בעבודה. היום, לאחר כשמונה חודשים, מאות עובדים פועלים במערך הזה.

מאז שנכנס לתפקידו לא התראיין הירש בכלי תקשורת. הוא דחה את הפניות אליו להשתתף בתוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה. גם בעיתונות הכתובה לא פורסמו כתבות המסקרות את פעילותו בתפקיד החשוב והרגיש הזה.

הירש דחה גם את פנייתי להעניק לי ראיון כדי לאפשר לציבור לדעת כיצד פועל הגוף של מתאם נושא השבויים והנעדרים. בשל סירובו העיקש של הירש שוחחתי עם כמה אנשים שעובדים בסביבתו וסיפרו לי עליו ועל התנהלות משרד מתאם השבויים והנעדרים.

אותם עובדים, שסירבו לחשוף את שמם, אפשרו לי להציץ לאחד המשרדים הממשלתיים החשובים ביותר בימים אלה, שהעובדים בו חשים תחושת שליחות ומחויבות להצלת חיי אדם וסיוע למשפחת החטופים הנאנקות מדאגה, פחד והיעדר מידע אמין על מצב יקיריהם וסיכויי שובם חיים הביתה.

בחודש נובמבר 2023 פורסמה באתר "וואלה" כתבה ארוכה בה נבחנה השאלה מה נדרש מאדם כדי להיות מתאם השבויים והנעדרים. אלוף (מיל.) נועם תיבון  מתח ביקורת על הירש וציין כי "מינויו הוא תקלה חמורה. הוא נכשל כמפקד בקרב. זה מינוי פוליטי. המשפחות לא יסמכו על גל הירש".

כשהירש נכנס לתפקיד הוא נדהם ממספר הנעדרים. בשלב הראשון דובר על כ-3200 איש. אז לא היה לו עדיין משרד, צוות, תקנים ומשאבים להתחיל בעבודה. היום, לאחר כ-8 חודשים, מאות עובדים פועלים במערך

הירש נולד בערד ב-1964. הוא בוגר אוניברסיטת בר אילן בלימודי המזרח התיכון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. לצה"ל התגייס ב-1982. הוא שירת בסיירת צנחנים והיה מפקד פלוגה בגדוד 202. ב-1990 היה סגנו של מפקד יחידת שלדג בני גנץ ופיקד על גדוד 202 של הצנחנים. ב-1993 מונה למפקד שלדג, ולאחר אחד המבצעים עליהם פיקד נמתחה עליו ביקורת של הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, אך הוא גם חילק לו שבחים על אומץ לבו.

במסגרת שירותו נפצע קשה בפניו ובפלג גופו הימני ושותק, ולאחר שעבר תהליך שיקום של שנה הוא שב לשרת ומונה למפקד חטיבת בנימין. ב-2003 מונה למפקד בה"ד 1, לאחר מכן למפקד עוצבת הגליל, והועלה לדרגת תת אלוף.

לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה הוא פעל נגד האיום של חזבאללה לחטוף חיילים וסוכלו ארבעה ניסיונות כאלה. אבל לאחר מכן, בגזרה של הירש, התרחשה חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שבעקבותיה פרצה מלחמת לבנון השנייה.

תחקיר של ועדת אלמוג (בראשות האלוף דורון אלמוג) המליצה להדיח את הירש מתפקידו כראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון, בנימוק שניתן היה למנוע את החטיפה.

לעומת זאת, לאחר המלחמה, קבעה ועדה בראשות האלוף מאיר כליפי שפקודותיו של הירש נכתבו והועברו עפ"י הנדרש. במהלך השנים הצטרפו  להגנתו של הירש גם יו"ר ועדת וינוגרד ד"ר אליהו וינוגרד, שופט ביהמ"ש העליון מישאל חשין, והתנועה לאיכות השלטון. ב-2012 נקרא הירש לחזור לצה"ל ומונה לסגן המפקד במפקדת העומק. הוא סיים את תפקידו ב-2015 והחל בפעילות עסקית.

לפני פרוץ מלחמת לבנון ה-2 פעל נגד איום חזבאללה לחטוף חיילים וסוכלו 4 ניסיונות כאלה. אבל בהמשך, בגזרה של הירש, התרחשה חטיפת החיילים גולדווסר ורגב, שבעקבותיה פרצה אותה מלחמה

לראשונה נתקלתי בהירש בתוקף תפקידו הנוכחי, כשראיתי אותו בטלוויזיה מלווה את יהודית ונטלי רענן, שתי החטופות הראשונות ששבו מרצועת עזה בחודש אוקטובר. לאחר מכן שמו עלה בראיון שקיימתי עם דובר משפחות החטופים לשעבר חיים רובינשטיין (שפורסם ב"זמן ישראל") בו מתח ביקורת על הירש וטען ש"אנחנו לא התנהלנו מולו. אינני יודע מה הייתה תרומתו. עד כמה שעקבתי אחריו הוא רק החזיק את המיקרופון במפגש עם המשפחות. הוא אמר למשפחות שלא כדאי להן לקיים הפגנות".

אנשים שהיו בצוות ההקמה של משרד מתאם השבויים והנעדרים מספרים ש"מהיום הראשון הירש קבע ארבעה צירים מרכזיים של פעילות שאושרו בתאום עם ראש הממשלה והקבינט.

• הראשון היה לבחון את תמונת המצב (מי חטוף, מי פצוע, מה מצבו הבריאותי, כמה ילדים יש לו). ציר שמתעדכן כל הזמן.
• הציר השני עוסק בנושא מודיעין מבצעים ומו"מ. בראשו עומד ראש המוסד דדי ברנע ופועלים בו בעיקר אנשי מודיעין, יחד עם אלוף ניצן אלון מול הקטארים והמצרים.
• הציר השלישי הוא קשרי חוץ והשפעה, הפועל בעיקר מול מתאמי שבויים ונעדרים של הבית הלבן, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, גרמניה וצרפת. יש לקבוצה הזו קשרי עבודה שוטפים. בנוסף לכך הוא אחראי לנסיעתן לחו"ל בכל שבוע של  משלחות המורכבות מנציגי משפחות חטופים, שתכליתן להשפיע על מקבלי ההחלטות.
• הציר הרביעי עוסק בקשר עם משפחות החטופים. בנושא זה מושקע מאמץ רב. לרשות כל המשפחות יש קו טלפון פתוח לשיחות (כוכבית 6754), שעונה בכל שעות היממה. בנוסף לכך הוקם צוות אופרטיבי לפתרון בעיות שהיה מורכב מאנשי מילואים, אך הפך לצוות אזרחי שעוסק בפתרון בעיותיהן של המשפחות, כמו למשל משפחות שאין להן מקום מגורים, עזרה בנסיעה לחו"ל וכד'.

בנוסף לכך הוקם מערך של אנשי קשר לבני המשפחות. לכל משפחה יש שני נציגים, האחד איש מילואים שעוסק בנושאים הביטחוניים והשני אזרח בכיר שמסייע למשפחות בסבך הבירוקרטיה האזרחית, מול למשל המוסד ביטוח לאומי, קבלת סיוע בדיור ופתרון בעיות אחרות. כמו"כ הוקם צוות מיוחד שעוסק בקידום נושאי חקיקה בכנסת. יש גם קציני מודיעין שמעבירים לבני המשפחות מידע מודיעיני חשוב אותו הן מתבקשות לשמור בסוד.

אנשים שהיו בצוות ההקמה של משרד מתאם השבויים והנעדרים מספרים, ש"מהיום הראשון הירש קבע ארבעה צירים מרכזיים של פעילות שאושרו בתאום עם ראש הממשלה והקבינט"

אחד מעובדי משרד מתאם השבויים והנעדרים, המעודכן בכל הפרטים הקשורים לחטופים, ציין שבסך הכל נחטפו 256 אנשים ב"שבת השחורה" מתוכם הוחזרו 131, מהם 16 שאינם בין החיים. כלומר הוחזרו 115 אנשים חיים. 3 חטופים נוספים הובאו במבצעים מיוחדים של צה"ל.

נכון להיום נמצאים בעזה 125 חטופים ש-39 מהם אינם בחיים. גופות שנמצאו בימים האחרונים הודות לפעילות מודיעינית, הם של חטופים שנכללו ברשימת השבויים. כיום אין נעדרים, למעט ישראלית אחת מנתיב העשרה שאיננה מוגדרת כחטופה כי אין שום אינדיקציה שנחטפה ולא נמצאו מספיק שרידים שלה כדי שניתן יהיה להביאה לקבר ישראל.

העובד שעדכן אותי בפרטים ב-26 במאי, ציין שנכון לאותו יום, מתוך 125 החטופים הנמצאים ברצועה 39 ידועים כמתים, ולכן מספר החטופים החיים עומד על 86 אנשים. הוא ציין כי "מושקע מאמץ מודיעיני ענק כדי לדעת איפה הם נמצאים כדי שלא לפגוע בהם בתקיפות צה"ל. כל הזמן אוספים מודיעין, כדי למנוע טעות טרגית כפי שהייתה בחודש דצמבר עם שלושת החטופים (יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה) שהצליחו לברוח משוביהם בחמאס, אבל למרבה הצער נהרגו בטעות ע"י חיילי צה"ל שחשבו כי הם מחבלים".

אמרתי לעובד ששוחח אתי, כי שמועות המופצות חדשות לבקרים מדברות על כך שמספר החטופים שנשארו בחיים הוא מצומצם הרבה יותר, כנראה בין 20 ל-30 איש. איש שיחי דחה את השמועות הללו: "זה לא נכון. יש עשרות חטופים חיים".

לדבריו, מיד לאחר שחרור החטופים באוקטובר ובנובמבר חמאס שבר את העסקה. בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר לא התנהל מו"מ עם חמאס, ובחודש מרץ הוא התחדש. היו ציפיות לכך שאנחנו בדרך לעסקה חדשה, אבל חיסולו של רמטכ"ל חמאס מרואן עיסא והלחץ הצבאי של צה"ל בכל הרצועה, הביא לכך שחמאס נסוג מהסיכומים.

אמרתי לעובד ששוחח אתי, כי עפ"י השמועות המופצות, מספר החטופים שנשארו בחיים מצומצם הרבה יותר, כנראה בין 20 ל-30 איש. איש שיחי דחה את השמועות הללו: "זה לא נכון. יש עשרות חטופים חיים"

ראשי החמאס הרגישו שהם מנצחים, כי ארה"ב לא הטילה וטו באו"ם על החלטה חשובה לפיה שחרור החטופים יותנה בהפסקת אש. זו הייתה טעות אמריקאית חמורה ביותר. בעקבות זאת גבר הלחץ הבינלאומי על ישראל. המצב הזה הביא לכך שבחמאס הגיעו למסקנה שישראל נמצאת תחת לחץ אדיר. בחמאס קיוו שאיראן תיכנס למערכה נגדנו וכי במקביל ארגון חזבאללה ינהל נגדנו מלחמה בגבול הצפון, תהיה לחימה ביו"ש, וכל זה יקרה יחד עם התעוררות האנטישמיות בעולם. לדברי העובד, ציפייה זו יצרה אצל יחיא סנוואר את התחושה שהוא הצליח להדליק מדורה, ולכן לא אצה לו הדרך לשחרר חטופים נוספים.

במשרד מתאם השבויים דוחים את הפרסומים לפיהם נתניהו מקשיח את עמדותיו ואיננו נותן חבל מספיק ארוך לצוותי המו"מ כדי לאפשר לבצע את העסקה, ולכן הכל תקוע. לדבריהם, "הביקורת הזו כאילו נתניהו תוקע מקלות בגלגלים אין בה אמת. היא שקר. זו ביקורת מגמתית. מה שנכון הוא שנתניהו וכל חברי קבינט המלחמה אינם רוצים להפסיק את המלחמה".

כשאמרתי לאחד העובדים במשרדי המתאם שבציבור נוצר הרושם שבראש סדר העדיפויות יעדי המלחמה עומד נושא מיטוט חמאס ורק במקום השני החזרת החטופים, הוא השיב לי כי "נושא מיטוט חמאס לא קיים, אלא חיסול התשתיות הצבאיות שלו והשבת החטופים".

אותו עובד גם לא הסכים עם דבריי שיש בציבור תחושה של דשדוש, חוסר התקדמות ושהכל תקוע. "אני לא מסכים. כל זה לא נכון. צריך להבין אנחנו לא בהתחלת הסוף של המלחמה אלא רק בסוף ההתחלה שלה".

במשרד מתאם השבויים דוחים את הטענה שנתניהו מקשיח עמדות. לדבריהם, "הביקורת כאילו נתניהו תוקע מקלות בגלגלים היא שקר. זו ביקורת מגמתית. נכון שנתניהו וחברי קבינט המלחמה אינם רוצים להפסיק את המלחמה"

כמה מהאנשים העובדים במחיצתו  של הירש מכירים אותו עוד משירותו הצבאי בצה"ל. חלקם היו פקודים שלו. שאלתי אחד מהם כיצד הירש, שהשתתף בקרבות רבים במהלך הקריירה הצבאית שלו וראה חיילים ומפקדים נופלים בקרב, מתמודד במישור האנושי עם העיסוק היומיומי בנושא הכואב של החטופים, והוא השיב לי: "קשה מאד. אני מכיר אותו שנים. הוא עבר הרבה חוויות קשות כמפקד קרבי, אבל הוא אמר לי שזו המשימה הקשה ביותר בחייו. שהוא אף פעם לא עבר דבר כזה בהיקפים של הזוועות שהוא רואה בעיניו ושומע באזניו. הירש גם אמר לי שהתסכול הכי גדול שלו הוא שעדיין לא הצליח להחזיר את כל החטופים".

אחד העובדים סיפר לי שיש להירש קשר אישי עם נתניהו והוא משוחח אתו לעתים שלוש פעמים ביום. הירש גם משתתף בכל הפורומים הסגורים, לרבות ישיבות שני הקבינטים. לדבריו "הירש אמר לי שבניגוד לפרסומים בתקשורת הנושא של החזרת החטופים חשוב לנתניהו מאד ונמצא בראש מעייניו".

עובד אחר במשרדי התאום אמר לי ש"בסך הכל הירש משרה עלינו אווירה של אופטימיות לגבי הסיכויים שהחטופים יחזרו חיים הביתה. הוא נוהג לומר לנו בשיחות אישיות: 'אם לא הייתי אופטימי לא הייתי יכול לבצע את התפקיד הזה'. אנחנו מפעילים את כל המאמצים שמדינת ישראל יודעת להפעיל ומסתייעים גם בבנות בריתנו כדי להחזיר את החטופים. אנחנו עושים כל מאמץ והופכים כל אבן כדי שזה יקרה. הוא גם מדגיש שלגבי הסיכויים, הדבר לא תלוי בנו, כי מבחינת חמאס זה הנכס האחרון שנשאר לו".

"הירש גם מאמין, למיטב ידיעתי משיחות עמו", טוען העובד, "שההשתלטות של צה"ל על מעבר רפיח מאד מלחיצה את חמאס. גם הלחץ של צה"ל לפירוק הגדודים מאד מלחיץ אותם. לכן סנוואר רוצה להשיג הפסקת אש, אבל אנחנו נדרוש תמורת הפסקת איש את שחרור כל החטופים".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעיתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של ״הארץ״ ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תוכניות בערוץ הכנסת, הפיק הסרט התיעודי ״חומות של שתיקה״ על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופרסם חמישה ספרים. האחרונים שבהם ״מתחככים״, על הכנסת ו״סופה עזה״ על המלחמה הנוכחית . זכה ב-2021 לפרס למפעל חיים בתקשורת מהמכללה האקדמית ״כנרת״. בסוף אפריל 2021 יצא לגמלאות.