"זמן ישראל"  פירסם סקירה של מחקר מדעי בלתי תלוי שפורסם  בכתב העת המדעי החשוב  "Environmental Impact Assessment Review". של הוצאת אלסבייר (Elsevier), בית ההוצאה לאור הגדול ביותר בעולם לכתבי עת מדעיים.

מחברי המאמר הם מומחים בתחום איכות האוויר ופיזור מזהמי אוויר: פרופ' דוד ברודאי מהטכניון ופרופ' אורי דיין מהאוניברסיטה העברית, שחברו לפרופ' עינת אהרונוב (גיאופיזיקאית), לדרור לאופר (מומחה למידענות) ולד"ר מייק אדל (פיזיקאי), שלושתם תושבי אזור חוף דור, שבקרבתו נבנית עכשיו אסדת הטיפול בגז משדה הגז לוויתן.

מהמחקר עולה כי הערכת ההשפעה הסביבתית שסיפקה נובל אנרג'י בנוגע לאסדת הגז לוויתן היתה הערכת חסר מהותית של כמות פליטת החומרים המזהמים לאוויר. שהערכת ההשפעה הסביבתית, שסיפקה נובל, מכילה שורה של פגמים, מתבססת על מודלים פשטניים מדי, וצריכה להתבצע בצורה מקצועית יותר.

מהמחקר עולה כי הערכת ההשפעה הסביבתית שסיפקה נובל אנרג'י בנוגע לאסדת הגז לוויתן היתה הערכת-חסר מהותית של כמות פליטת החומרים המזהמים לאוויר

המחקר מגבה את דרישות האזרחים, הרשויות המקומיות וארגונים להגנת הסביבה לבחון מחדש את מיקום אסדת הטיפול בגז מלוויתן, הנמצאת בבנייה וצפויה להתחיל לפעול בסוף השנה – 9.7 קילומטרים בלבד מצפון לקיסריה, סמוך לאזורים מיושבים, ולשקול להעביר אותה קרוב יותר למאגר הגז, 120 קילומטרים מהחוף, מקום בו תוכננה להיות במקור.

מסקנות המחקר לא היו נוחות לחברות השולטות במאגרי תמר ולוויתן. הן הציגו את הפער הגדול בין ההצהרות של החברות לגבי הזיהום שיוצרות האסדות בשלב ההקמה שלהן – לבין הזיהום בפועל. הן הציגו את הפער הגדול בין הפליטות המוערכות מאסדת לווייתן לפליטות בפועל מאסדות אחרות בעולם. החוקרים המליצו להרחיק את האסדות מהחוף ומבני האדם המתגוררים סמוך לו.

בנובל-אנרג'י לא אהבו את המחקר, וסיפקו ל"זמן ישראל" תגובה שבה הם מערערים על אמינות המחקר והחוקרים. תגובה שנכתבה לפי ספר התגובות של התאגידים איך להתנהג במצבי משבר, ובבסיסה: לא לענות לממצאי המחקר, לנקודות שעלו בו, אבל להטיל ספק במהימנות המחקר, ובאמינות החוקרים, תוך שימוש חופשי בטענות קש, בחצאי אמת ובנתונים שקריים.

בנובל-אנרג'י לא אהבו את המחקר, וסיפקו ל"זמן ישראל" תגובה בנוסח ספר התגובות של התאגידים: התעלמות ממצאי המחקר, הטלת ספק במהימנותו ובאמינות החוקרים, ושימוש חופשי בטענות קש ובנתונים שקריים

פרופ' עדי וולפסון תאר זאת היטב במאמר באתר 'העין השביעית' על התגובה של נובל.

ברשומה זו אתמקד בהיבט אחר העולה מהתגובה של נובל אנרג'י, כיצד אישרו ב-2013 מנהלי משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה את הפעלתה של אסדת תמר לטיפול בגז, ללא מתקנים מקובלים הנדרשים להפחתת הפליטות, ואיך הם מאפשרים עתה לאסדת לוויתן לפעול.

על פי הצהרה ששחרר המשרד להגנת הסביבה, לפני פרסומו של המחקר בשבת, אסדת תמר ממוקמת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, ונבנתה בזמנו ללא הנחיה סביבתית, בשל "סיבוכים משפטיים הקשורים בסמכויות המשרד". אסדת תמר ממוקמת 23 קילומטרים מהחוף, סמוך לאשקלון. מאגר הגז שלה, כמו מאגר הגז של אסדת לווייתן, נמצא כ- 100 קילומטרים בעומק הים.

הבעיה אינה רק של נובל. כיצד מנהלי משרדי האנרגיה והגנת הסביבה אפשרו ב-2013 את בניית אסדת תמר לטיפול בגז ללא לפיד שריפה, כשלון מוחלט של ממשל סביבתי כלשהו, וכיצד הם מאפשרים עתה לאסדת לוויתן לפעול?

נובל אנרג'י ניצלה את ה'סיבוכים המשפטיים' האלו כדי לחסוך בהוצאות ולזהם את הסביבה בכמויות עתק. בין השאר אסדת תמר נבנתה ללא לפיד שריפה Flare.

הבעיה אינה רק של נובל. השאלה הפתוחה היא כיצד מנהלי משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה אפשרו ב-2013 את בנייתה של אסדת תמר לטיפול בגז ללא לפיד שריפה, המעידה על כשלון מוחלט של ממשל סביבתי כלשהו. השאלה הפתוחה היא כיצד מנהלי משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה מאפשרים עתה לאסדת לוויתן לפעול.

על פי הערכת ההשפעה הסביבתית שהגישה נובל אנרג'י בשנת 2012, התחזית השנתית לפליטת חומרים אורגניים נדיפים VOC  עמדה על 260 טונות. אלא שזו היתה הערכת חסר של הפליטות מאסדת תמר, כ-20% מהפליטות בפועל.

"בעקבות הבהרות שדרש המשרד להגנת הסביבה מחברת נובל אנרג'י מדיטרניאן במסגרת הטיפול בהיתר הפליטה של אסדת תמר, ביצעה החברה מדידות חדשות, ובעקבות כך עודכנו השנה דיווחי הפליטות מאסדות הגז הטבעי המצויות במרחק 22 ק"מ מחופי ישראל.

כמויות הפליטה המעודכנות מהאסדות מגיעות לכ-1,200 טון חומרים אורגניים נדיפים ולכ-53 טון חומרים מוכרים או חשודים כמסרטנים". מקור: 'מרשם פליטות לסביבה דו"ח שנתי  2016'. המצב לא השתפר גם שנתיים אח"כ, לפי 'נתוני פליטות והעברת מזהמים לשנת 2018'.

לפי דוח מצאי פליטות המזהמים האחרון של המשרד להגנת הסביבה, אסדת הטיפול בגז מתמר היא המתקן המזהם ביותר בארץ, והייתה אחראית ליותר מ-50% מפליטת הבנזן המסרטן בישראל בין השנים 2013 ו-2018

לפי דוח מצאי פליטות המזהמים האחרון של המשרד להגנת הסביבה, אסדת הטיפול בגז מתמר היא המתקן המזהם ביותר בארץ, והייתה אחראית ליותר מ-50% מפליטת הבנזן המסרטן בישראל בין השנים 2013 ו-2018.

בנוסף האסדה פלטה 20,000 טונות של גז מתאן, פי 5 מהתחזית מ-2012, שאפקט החממה שלה שקול לזה של 600,000 טונות פחמן דו-חמצני – ומדובר בהערכה שמרנית.

הפליטות מאסדת תמר בשנת 2016 שהיו "ידועות או חשודות כמסרטנות" השתוו בהיקפן לסך פליטת החומרים המזהמים מ-570 מפעלי תעשייה גדולים ברחבי המדינה, בכלל זאת בתי הזיקוק בחיפה.

כדי לנטרל את השפעת פליטות אלו, משתמשים בלפידי שרפה Flare  שאמורים למנוע גם פליטות מתאן. אלא שלדברי נובל אנרג'י, לפיד השריפה לא צפוי לפעול על אסדת תמר לפני סוף 2021.

הפליטות מאסדת תמר בשנת 2016 שהיו "ידועות או חשודות כמסרטנות" השתוו בהיקפן לסך פליטת החומרים המזהמים מ-570 מפעלי תעשייה גדולים ברחבי המדינה, בכלל זאת בתי הזיקוק בחיפה

בעקבות חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפיה חוק האוויר הנקי תקף גם לשטחים הסמוכים לחופי הארץ מחוץ למים הטריטוריאליים, המשרד להגנת הסביבה החל להתייחס לפליטות ולאכוף את החוק גם על אסדת תמר.

בעקבות הדרישות להפחתת פליטות, נובל אנרג'י התקינה מערכות לספיגה ושריפה של גזים. נובל עצמה כותבת כי "גם בתמר – שעברה שדרוג בהיקף 36 מיליון דולר – פליטות BTEX  (בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן) הופחתו ביותר מ-99% מתחת לרמות הפליטה שדווחו במקור".

מסתבר שזה לא כל כך מסובך לטפל בפליטות ולהקטין את הזיהומים אם רק רוצים, אם לא מוכנים להקריב את הבריאות של אזרחי ישראל על מזבח הרווחיות.

נשאלות השאלות:

איך יתכן שרמות הפליטה שדווחו במקור היו גבוהות פי 100 ויותר מרמות הפליטה בפועל?

מדוע לא הותקנו מערכות הטיהור האלו שעלותן, על פי נובל, כ- 36 מיליון דולר עוד לפני שאסדת תמר החלה לפעול? להשוואה, הרווח השנתי הנקי ממאגר תמר עומד על כמיליארד דולר לשנה.

מי יבדוק ויוודא שמערכות הטיהור שהותקנו באסדת לוויתן, אכן יפעלו ויטהרו את הגז כמובטח?

ואם לאו, האם יאסרו על הפקת הגז בלוויתן עד שהתקלות יתוקנו ומערכות הטיפול יפעלו כמובטח?

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.