סוגיית פינוי היישובים הסמוכים לגדר בעוטף עזה הייתה תמיד תפוח אדמה לוהט. על הנייר, על בסיס החלטות הממשלה ורשות החירום הלאומית (רח"ל), זה אמור להיות די פשוט: המדינה מפנה למלונות, המדינה משלמת למלונות – סה טו. אבל למציאות הישראלית נתיבים עוקפים משלה.

בימים אלה מתנהל ויכוח חם במועצה האזורית אשכול על השאלה איך קרה שתושביה המפוזרים של המועצה שהוכתה בטבח הקשה ביותר בתולדות המדינה – כולל מחיקה של כמה יישובים והרג של מאות – צריכים לשלם עכשיו מכספי הקופה המדולדלת (הכוללת קרנות עתודה לרווחה עתידית של התושבים) תשלום מיידי של עמלות עבור חברה פרטית שטיפלה בסידורי ההעברה למלונות במסגרת הפינוי. וכל זאת בהליך שתקינותו נראית מעורערת ושקיפותו כמעט אפסית.

החברה המדוברת היא "אורטל תיירות" – חברה משותפת ל"איסתא" ולחברת "בשביל הנופש". מדובר בארגון גדול שגם זכה במכרז לארגון הטקס הגרנדיוזי והמיותר של השרה מירי רגב לציון יום השנה לשבעה באוקטובר. גם על ההתקשרות סביב הטקס נמתחה ביקורת, בין היתר על גובה הסכומים שהובטחו לחברה, שנטען כי הם מופרזים.

ההסכם בין "אורטל" לבין המועצה האזורית אשכול נחתם כבר במרץ 2022, אחרי מכרז שהתקיים. זה קרה בעקבות הביקורת על הפינוי הכושל במבצע "שומר חומות", אז נאלצו תושבים רבים להתפנות באופן עצמאי

ההסכם בין "אורטל" לבין המועצה האזורית אשכול נחתם כבר במרץ 2022, אחרי מכרז שהתקיים. זה קרה בעקבות הביקורת על הפינוי הכושל במבצע "שומר חומות", אז נאלצו תושבים רבים להתפנות באופן עצמאי, בהיעדר תוכניות פינוי מסודרות.

המחדל הוביל לקבלת החלטות נכונות וחשובות במטרה להיערך לפינוי עתידי מסודר של 11 היישובים צמודי הגדר בהתקפות הבאות. כמובן, אף אחד לא יכול היה לדמיין אז שיבוא יום ויצטרכו לפנות את כל 32 המושבים והקיבוצים של אשכול – כולל אלה הנמצאים בקו השני והשלישי – בעקבות חדירה מסיבית של מחבלים.

ילדה מקיבוץ ניר עוז במלון הרודס בתל אביב, 3 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ההסכם שנחתם מגדיר את חובת המועצה להעביר תשלום ל"אורטל" עבור כל חדר מלון שתואם, אבל מההסכם עולה בבירור שהעברות האלה מתבצעות "בהתאם לתוכנית ממשלה", ומצוין שבמקרה חירום שבו הממשלה מייצרת תוכנית חליפית, התוכנית שלה גוברת – והמועצה פטורה מתשלום.

גם בכל הפרסומים הרשמיים שהיו בחודשים האחרונים, כמו גם בתדרוכים של משרד הביטחון, הובהר שעלויות הפינוי נופלות על המדינה במסגרת שורה של החלטות ממשלה.

מההסכם עולה בבירור שהעברות האלה מתבצעות "בהתאם לתוכנית ממשלה", ומצוין שבמקרה חירום שבו הממשלה מייצרת תוכנית חליפית, התוכנית שלה גוברת – והמועצה פטורה מתשלום

בקשות הלוואה מאוחרות, סכומים גבוהים ללא הסבר

עד כאן ההסכם – ומכאן מתחילה תעופה של מיליוני שקלים, לכאורה ללא אישור מסודר או עם אישור שהוסתר מנציגי הציבור באופן שיטתי. באפריל האחרון, אחרי חצי שנה של תהליך פינוי מסיבי והארוך ביותר בתולדות המדינה, הגיעה הנהלת המועצה למליאה לבקש אישור ל"הלוואה" מעתודות המועצה בסך 15 מיליון שקלים, ארבעה מיליון מתוכם כדי לשלם עמלות ל"אורטל" על עבודתה.

בשלב הזה הפינוי כבר היה גדול בהרבה מזה שחשבו עליו כשכתבו את התוכניות – של 32 יישובי המועצה ולא רק 11 כפי שההסכם המקורי דרש – כמו גם העלות הנדרשת עבור המועצה: כמיליון שקל בחודש לכיסוי עמלת השיבוץ והתיאום של הפינוי, שנועד לכסות חוב שנוצר לחברת "אורטל".

לשווא ניסו חברי המליאה, חלקם היו המומים ממש, להבין למה הסכומים האלה לא הובאו קודם למליאה, ומדוע ועדת המכרזים לא נדרשה לשינוי ההסכם. יתרה מכך: איפה בדיוק המדינה בסיפור הזה? אם צריך לממן מלונות שמשלמים עמלה ל"אורטל", למה בכלל זאת אחריות המועצה הענייה והמרוסקת לשפות את משרד האוצר, תקומה, רח"ל, או כל אחד מהארגונים שזהו בדיוק תפקידם?

"המדינה התחייבה בכתב להחזיר את הכסף הזה?" תהה חבר המליאה עו"ד נתן נוחומוביץ' לפני ההצבעה שמשמעותה כיסוי רטרואקטיבי של כספים ששולמו לחברה פרטית. ראש המועצה נאלץ להודות ש"לא… ההלוואה יש לה מסלול כמו כל ההלוואות שאנחנו לוקחים".

במהלך הדיון ניכר היה שגדי ירקוני מודאג יותר ממצבה של החברה הפרטית מאשר מהקופה המידלדלת של קרנות המועצה

אז "אין התחייבות מצידה של המדינה להחזיר את הכספים?" היקשה חבר המליאה, "אם אתה לא יכול להגיד לנו משהו, אז קשה לנו קצת לבוא ולאשר כזאת הלוואה, זה הכול".

במהלך הדיון ניכר היה שגדי ירקוני מודאג יותר ממצבה של החברה הפרטית מאשר מהקופה המידלדלת של קרנות המועצה – מועצה הנאבקת עם מחסור במורים ובמיגון בבתי הספר, עם היעדר מימון להסעות ועם צורך להישען על חברה אזרחית ותרומות מחו"ל בהיעדר תקציבים מספיקים לטיפול במחדל הגדול בתולדות המדינה, ממנה נדרשו לדוג את הכסף.

ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני בוועדת הכספים, 23 באוקטובר 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

"הגענו (מול "אורטל", א"ה) לחוב של כשבעה–שמונה מיליון שקל על החוב שהמדינה לא שילמה בזמן, בגלל שהם כתבו איזה טריק שם בהסכם שהם צריכים לבדוק את הקבלות, ואחרי שהבאנו להם את הקבלות, החשב הכללי אמר שזה לא מוצדק…" הסביר ירקוני את הדרישה לאישור בדיעבד של התשלום.

"יש חוב שהמדינה לא שילמה ואנחנו לקחנו אחריות על זה מ־Day one, מאוקטובר… בגלל זה אנחנו מבקשים את ההלוואה, על מנת דבר ראשון להוריד את הלחץ מהספקים, שהם באמת לא אשמים, ואני חושב שאנחנו צריכים להילחם מול המדינה".

איפה בדיוק ההסכם שנחתם בו על מיליון שקל בחודש? מדוע הוא לא הוצג בפני המליאה? האם הוא הובא בפני ועדת המכרזים? איש אינו יודע להגיד

ירקוני גם הביע דאגה מתביעה בבית משפט של חברת "אורטל" (תביעה שסביר שהייתה נגמרת באחריות של המדינה ולא של המועצה) והוסיף, משום מה, מיני תירוצים גם בעבור המדינה: "יש הבנה שצריכים לשלם לאשכול את הסכום הזה… הם מחפשים כל מיני דרכים על מנת להעביר את הכסף וזה לוקח הרבה זמן.

"בגלל זה היינו צריכים לכסות לחברת 'אורטל' את החוב, בגלל שהיא חברה, כמו שאמרתי, בורסאית והיא כמעט עמדה בסכנה בבורסה, בגלל שהם עזרו לנו. אנחנו חתמנו עימה הסכם, המדינה לא שילמה בזמן. בהסכם חתמנו שמיליון שקל הם אמורים לקבל בחודש…"

ילדים שפונו מקיבוץ ניר עם למלון הרודס בתל אביב, 3 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ועכשיו לעובדות. ראשית, בשולי הדברים, "אורטל" עצמה אינה חברה בורסאית, עם כי אחת משתי חברות האם שלה, "איסתא", נסחרת בבורסה (ל"איסתא" פחות מ־50% מהמניות בחברה). שנית, וחשוב יותר: איפה בדיוק ההסכם שנחתם בו על מיליון שקל בחודש? מדוע הוא לא הוצג בפני המליאה? האם הוא הובא בפני ועדת המכרזים? איש אינו יודע להגיד.

"הם אומרים שבזמן חירום לא היה אפשר לכנס את המליאה ולאשר את הסכומים האלה, אנחנו מבינים את זה ומקבלים את זה", אומר נחומוביץ', "אבל למה לא כינסו אותנו חודש או חודשיים אחרי פרוץ המלחמה? לא ייתכן שלא מאשרים את זה בכלל. הקונסטלציה של 'אורטל' – תושב שדרות שפונה, אין לו חברת 'אורטל' למיטב ידיעתי. אין חברה שמתעסקת בבירוקרטיה. יש את מדינת ישראל".

"יש כל מיני תרחישי אימה שאם מחר יהיה עוד סבב 'אורטל' לא תסכים לסייע כי לא שילמנו, או שהם יתמוטטו ואנחנו נישא בעול. אני כתושב אשכול מעדיף את העתיד של ילדיי מאשר לדאוג לחוסנה של חברה בורסאית או פרטית"

גם על העלויות שנשלפו היו לחברי המליאה השגות. "הסכום שנמסר לנו הוא מיליון שקל שכר טרחה לחודש. באפריל שאלתי, 'אם עשרות אחוזים מהתושבים כבר חזרו בינתיים ואינם מפונים, למה הסכום לא קטן יותר?' ונאמר לי שיש מאמץ להקטין אותו. אבל זה לא קרה. זאת התנהלות רשלנית עם כספי ציבור.

"ניסו להפחיד אותנו עם בתי משפט. לי אין בעיה שייקחו אותנו לבית משפט. אנחנו נצרף את המדינה כצד ג' וזה תהליך יחסית נוח ויש לנו סיכוי גדול. יש כל מיני תרחישי אימה שאם מחר יהיה עוד סבב 'אורטל' לא תסכים לסייע כי לא שילמנו, או שהם יתמוטטו ואנחנו נישא בעול.

"אני כתושב אשכול מעדיף את העתיד של ילדיי מאשר לדאוג לחוסנה של חברה בורסאית או פרטית. עם כל הכבוד, זאת אחריות של המדינה".

הרס בקיבוץ ניר עוז בעקבות מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

"ממשכנים את עתיד המועצה והתושבים"

למרות ההתנגדות, ההצבעה באפריל עברה על חודו של קול – וההלוואה אושרה. אבל בכך לא הסתיימה הסאגה. בחודש שעבר חזרה הנהלת המועצה והפעם ביקשה מחברי המליאה לאשר הוצאה ישירה מתקציב המועצה ומקרנות המועצה כדי לכסות כל מיני הוצאות, שלפחות על חלקן קיימת מחלוקת האם הן בכלל באחריותה. חלקן מהוות שיפוי עבור המדינה המבוששת לשלם.

הפעם נתקלו ירקוני ומנכ"לו ניר ים בהתנגדות עזה יותר מצד חברי המליאה, שמאסו בשיטה ותהו מדוע במקום לצאת למאבק איתנים מול המדינה בדרישה להשבת הכספים, הוא מבקש שוב לשלוף את הכספים מהכיס של המועצה (כלומר, של התושבים).

בדיקת זמן ישראל מעלה כי בתזמון מפתיע – ממש ביום בו נפגשה אחת מחברות המליאה עם גזבר המועצה ודרשה לעיין במסמכים – נחתם לפתע בחופזה עוד הסכם עם "אורטל"

רגע לפני הדיון הפיצו כמה מהם הודעה המתריעה מפני פגיעה בעתודות התקציב של המועצה הסובלת ממחסור חמור בכוח אדם ובמקורות מימון גם כך, לטובת כיסוי התחייבויות ללא דיווח: "מאז המליאה באפריל התקבלו החלטות נוספות ללא סמכות וללא אישור המליאה שהגדילו את ההתחייבות במיליונים רבים.

"לכן, ביום שני תתבקש המליאה לאשר את ריקון קרנות המועצה לטובת התשלום הנוסף למלונות והסתמכות על כספים נוספים שטרם התקבלו ואמורים להיות חלק מתקציב המועצה לצרכים אחרים. שימו לב! ראש המועצה  מרוקן לחלוטין את תקציב המועצה ולא משאיר כסף לטובת חינוך, רווחה, שיקום הקהילות ועד ועוד.

"במקום לפנות למדינה ולממשלה בצורה נחרצת ולדרוש את הכספים בכל דרך הם ממשכנים את עתיד המועצה ואף גרוע מכך".

הלוגו של חברת "אורטל תיירות" (צילום: מתוך עמוד היוטיוב של "אורטל תיירות", צילום מסך)

בדיקת זמן ישראל מעלה כי בתזמון מפתיע – ממש ביום בו נפגשה אחת מחברות המליאה עם גזבר המועצה ודרשה לעיין במסמכים – נחתם לפתע בחופזה עוד הסכם עם "אורטל". מדובר בנייר תמוה, עמוד אחד בסך הכול, הנושא את תאריך אותו היום – 15 באוגוסט.

מישהו, מסתבר, מיהר להנפיק מסמך בדיעבד, אולי כדי להשקיט את החששות. מעבר להונאת חברי המליאה לכאורה, מדובר בצעד מפוקפק גם מבחינה חוקית. קשה לראות מה תקין בהסכם החפוז והמצ'וקמק הזה בין המועצה לראשי "אורטל".

מדוע נחתם הסכם רק אחרי אספקת השירותים? איך הוא מתווסף לחוזה שנכתב בעקבות מכרז בלי אישור? מדוע לא מציגים בפני מליאת המועצה את הפרטים לפני שחותמים? לירקוני וחבריו הפתרונים

הנייר מהווה מעין הסכם המשך לזה מ־2022, אך ללא הנמקה, אישור, דיון או פירוט. כל שהוא אומר הוא שהמועצה "מעוניינת" להוסיף כסף לחברה בעבור שירותיה, בדיעבד, ובסך הכול שלושה מיליון שקל, כאילו מדובר בעסקה שמתבצעת בשוק:

"המועצה תשלם לקבלן תמורה נוספת על סך שלושה מיליון שקלים בגין שירותים שונים שניתנו על ידי הקבלן בתקופת 'חרבות ברזל', הן לאור היקף המפונים והן לאור מורכבות ניהול מערך הפינוי, לרבות גיוס מערך כוח אדם".

.ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני, 2019 (צילום: פלאש90)

וזהו. אין יותר מידע. מדוע נחתם הסכם רק אחרי אספקת השירותים? איך הוא מתווסף לחוזה שנכתב בעקבות מכרז בלי אישור? מדוע לא מציגים בפני מליאת המועצה את הפרטים לפני שחותמים? לירקוני וחבריו הפתרונים.

הישיבה שהתקיימה כמה ימים אחרי זה הייתה סוערת יותר. החברים הבינו היטב שעובדים עליהם בעיניים ומסתירים מפניהם מידע מהותי על כספי ציבור היוצאים מהקופה המדולדלת של המועצה. "רק ביום חמישי האחרון חתמת ל'אורטל' על שלושה מיליון", קבלה חברת המליאה שלומית פלוטקין באוזניו של ראש המועצה.

בשלב מסוים ירקוני איבד את עשתונותיו והחל להשתלח בחברות המועצה ששאלו שאלות: "אתן חוצפניות… את תשתקי, עכשיו אני מדבר… אני כל היום שומע אותך. תהיי בשקט"

"היום, משפטית, נתת ל'אורטל' התחייבות, מה שלא מגיע להם לפי העסקה המקורית. באיזה סמכות אתה מתחייב על סכומים בלי אישור מליאה? לא הוצגו לנו חשבוניות על שום דבר – מהמלונות או מהחובות האלה. שוב אתם מביאים הערכה ושוב אתם מבקשים מאיתנו אישור ללא מסמכים על החלטות שלקחת גדי וחתמת.

"אתה בא אלינו בדיעבד, ולקחת אותם, אני חושבת, לא בסמכות… אתה צריך להפסיק לקבל החלטות ולבוא אלינו אחר כך לאשר אותן".

התשובות שנתנו נציגי המועצה היו חמקניות ומתורצות. הם ניסו להסביר את הלחץ (המוצדק) שבו עמדו, את הקושי (הידוע) לעמוד מול המדינה ולדרוש כספים, ואת הבלת"מים (המוכרים והכאובים) שנוצרו עקב הצורך למצוא פתרונות מהירים למשפחות במצוקה, אבל בשום שלב לא הצליחו לתת נימוק סביר לשאלה למה הסכמים על כספי ציבור מובאים לאישור בדיעבד, לכאורה בניגוד לכללים, ובלי טיפה של שקיפות.

מפונים מבארי במלון בים המלח. 20 באוקטובר 2023 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בשלב מסוים ירקוני איבד את עשתונותיו והחל להשתלח בחברות המועצה ששאלו שאלות: "אתן חוצפניות… את תשתקי, עכשיו אני מדבר… אני כל היום שומע אותך. את תהיי בשקט", נזף בפלוטקין.

ואז חזר למסכנותו של הספק, חברת "אורטל": "אנחנו חייבים לאנשים כסף. אנשים הצילו אותנו. חברת 'אורטל' לקחה הלוואה, 45 מיליון שקל… הם חברה בורסאית, כמעט סגרו אותם. ואנחנו לא יכולנו לשלם להם".

"מה שאנחנו מבינים זה שיש מצב ש'אורטל' קיבלה עמלה גם מהמלונות וגם מהמועצה. מעולה ככל שתהיה העבודה שעשתה, שבעה מיליון שקלים הוא סכום מופרך"

לשווא ניסו חברי המועצה להבין למה הם אחראיים לאיתנותה הפיננסית של חברה פרטית השייכת לגורמי ענק עסקיים משגשגים, במקום לתושבים שבחרו בהם. הפעם זה לא צלח. אחרי דין ודברים, דחו חברי המליאה את הבקשה והצביעו נגד אישור ההלוואה. כעת נמצאת הנהלת המועצה לכאורה במצוקה: היא כבר חתמה על הסכם והתחייבה לתשלום – ועכשיו מתברר שהוא על הקרח.

"אנחנו לא יודעים איך הכספים האלה אושרו ולא מצליחים לקבל תשובות", אומרת חברת מליאה שביקשה להישאר בעילום שם. "מה שגדי זרק לנו זה ש'אורטל' דרשה מהמועצה עמלה של 5.8%, שמגיעה לשבעה מיליון.

בתים שהועלו באש במתקפת חמאס על קיבוץ נירים ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: קיבוץ נירים)

"אין לנו מושג איך נקבעה עלות העמלה ואנחנו גם לא יודעים כמה אנשים באמת פונו על ידי 'אורטל'. מה שאנחנו מבינים בשורה תחתונה זה שיש מצב ש'אורטל' קיבלה עמלה גם מהמלונות וגם מהמועצה. מעולה ככל שתהיה העבודה שעשתה, שבעה מיליון שקלים הוא סכום מופרך ולא הגיוני לקבל מהמועצה האזורית אשכול.

"אין לנו שום חשבוניות או אסמכתאות להישען עליהן, ושום דבר להיסמך עליו, למעט התשובות החלקיות של ראש המועצה".

"המועצה קיבלה הבטחות מהממשלה וממנהלת תקומה"

למרות פניות רבות לחברת "אורטל", סירב המנכ"ל אלי דנון לשוחח איתנו או לענות על שאלות הנוגעות לעמלות מול המלונות, לעמלות מול המועצה, להתקשרות מול המועצה, לחוזים ושינויים ועוד. לבסוף השיב באמצעות המייל: "אבקש שאת כל השאלות תפנה למועצה האזורית אשכול. כל הנתונים שבקשת נמצאים במועצה".

"חברת 'אורטל' עמדה לצד המועצה בעת מתקפת הטרור ובשעתנו הקשה ביותר ביצעה את השירות כאמור ונעתרה לפינוי מלונאי של כל 32 יישובי המועצה"

מנכ"ל המועצה האזורית אשכול ניר ים, שאישר את התהליך הזה, סירב להתראיין לכתבה. במקום זאת נשלחה תגובה כתובה.

התגובה חמקמקה ומתחכמת. ראשית, לגבי ההתקשרות המורחבת עם "אורטל" אומרים שם כך: "ב־7 באוקטובר 2023 נכבשו יישובים במועצה האזורית אשכול על ידי מחבלים אכזריים במתקפת הטרור הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל, כשיישובי אשכול היו במוקד מסע הטבח.

ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני בוועדת הכספים בכנסת, 5 ביוני 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"תוך כדי ערפל הקרב ושעה שכוחות הביטחון עדיין מנסים להחזיר את השליטה הביטחונית על האזור ומוסדות המדינה היו מוכי תדהמה ומשותקים, קיבל ראש המועצה ירקוני החלטה אמיצה ומצילת חיים על פינוי מיידי של כלל יישובי המועצה. תחת אש וסיכון חיים בוצע הפינוי. ימים ספורים לאחר מכן צה"ל ומערכת הביטחון התעשתו והנחו בעצמם על פינוי מדיני של 29 יישובים במועצה.

"הפינוי המלונאי של תושבי המועצה נעשה על בסיס הסכם עם חברת 'אורטל', איתה למועצה יש חוזה התקשורת במסגרת מכרז פומבי משנת 2022 למתן שירותי הארחה בחירום ל־11 יישובים במועצה. חברת 'אורטל' עמדה לצד המועצה בעת מתקפת הטרור ובשעתנו הקשה ביותר ביצעה את השירות כאמור ונעתרה לפינוי מלונאי של כל 32 יישובי המועצה.

"הודות לחברת 'אורטל' יכולנו לתת מענה מיידי לכל תושבי המועצה ובאופן מיטיבי בהתחשב בכל הנסיבות".

"אישור המליאה נדרש בנסיבות שבהן מדובר בהגדלת חוזה על ידי הוספת פריטים לחוזה קיים, אם שיעור ההגדלה עולה על 25% באישור המליאה, לאחר שקבעה שעריכת מכרז לא תביא תועלת"

כל זה טוב ויפה, רק שאינו נותן מענה לשאלות החשובות: מתי בדיוק "נעתרה" "אורטל" להרחבת ההסכם כמעט פי שלושה? מדוע לא הובאה ההרחבה הזאת למועצה? מדוע לא נדרשה המדינה לשלם ל"אורטל" את העמלות במסגרת התשלום למלונות?

מכאן קופצת המועצה להסכם החפוז מ־15 באוגוסט 2024 על תשלום שלושה מיליון שקלים. אבל איפה ההסכם על הארבעה מיליון השקלים הראשונים? מתי זה אושר וכיצד? אין תשובות.

מנכ"ל חברת "אורטל" אלי דנון (צילום: מתוך האתר של "אורטל תיירות", צילום מסך)

לגבי ההסכם מ־15 באוגוסט אומרים במועצה כך: "שירות הפינוי ב'חרבות ברזל' היה שירות מורכב, הן לאור היקף המפונים והן לאור מורכבות ניהול מערך הפינוי, לרבות גיוס מערך כוח אדם נוסף לניהול המפונים. אי לכך נחתם ביום 15 באוגוסט 2024 נספח להסכם בגין השירותים הנוספים שניתנו על ידי חברת 'אורטל' בתקופת 'חרבות ברזל'.

"בהתאם לתוספת השנייה לצו המועצות האזוריות סעיף (7)(א) ו־(ב), המועצה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז כפוף לאמור בסעיפים אלו. אישור המליאה נדרש בנסיבות שבהן מדובר בהגדלת חוזה על ידי הוספת פריטים לחוזה קיים, אם שיעור ההגדלה עולה על 25% באישור המליאה, לאחר שקבעה שעריכת מכרז לא תביא תועלת".

מדוע התושבים צריכים לשפות את המדינה מכספי העתודה והבנייה מחדש של אזור שנחרב במתקפת טרור? "ראש המועצה קיבל הבטחות לשיפוי מתקומה וממשרדי הממשלה"

במילים אחרות: במועצה האזורית אומרים שתוספת של עד 25% להסכם המקורי מותרת, באישור מליאה. אלא שבמקרה זה לא היה אישור מליאה והתוספת בנספח (שלושה מיליון) היא הרבה יותר מ־ 25% לסכום שמלכתחילה לא אושר (ארבעה מיליון). איך בדיוק זה מסתדר?

ומדוע הנספח הובא לאישור המליאה באופן רטרואקטיבי? "המועצה ניהלה משא ומתן מול חברת 'אורטל' בהתייחס לשירותים הנוספים אותם סיפקה לתושבי המועצה במהלך 'חרבות ברזל'. עם סיום המשא ומתן נחתם ביום 15 באוגוסט 2024 נספח. בהתייחס למועד המליאה יש לציין כי במהלך 'חרבות ברזל' מליאות המועצה התקיימו באופן תדיר לכל הפחות כל שבועיים ולעיתים אף כל שבוע".

אולי, אבל אם הישיבות כל כך תכופות – למה לא חיכו לישיבת המליאה ורק אז חתמו על ההסכם, כנדרש במנהל תקין?

מפונים מיישובי העוטף במלון באילת, 17 באוקטובר 2023 (צילום: Aris MESSINIS / AFP)

ובאשר לתהייה הגדולה לגבי ההליך כולו, מדוע התושבים צריכים לשפות את המדינה מכספי העתודה והבנייה מחדש של אזור שנחרב במתקפת טרור, מסבירים במועצה: "המועצה פנתה בתיאום ובידיעת משרדי הממשלה לאורך כל הדרך, כאשר ראש המועצה קיבל הבטחות לשיפוי מ'תקומה' וממשרדי הממשלה".

אם אומנם קיבל הבטחה כזאת, הרי שאחרי 11 חודשים של פינוי אפשר להגדיר אותה כהבטחה על הקרח.