ההסלמה בלחימה מול ארגון הטרור חזבאללה והרחבת הירי דרומה, מאז אמצע ספטמבר, מרחיבה עוד יותר את הנזק הכלכלי העצום של המלחמה. מנתונים והערכות שאספנו מגופים שונים עולה כי הנזקים לחלק מהעסקים בספטמבר ואוקטובר יהיו גדולים משמעותית ביחס לחודשים הקודמים.

בסקירה של ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי ללשכת העצמאים בישראל, נכתב: "מאז הכניסה הקרקעית ללבנון והתרחבות המלחמה, כ-77 אלף עסקים באזור חיפה נחשפו לפגיעה כלכלית, בנוסף לכ-101 אלף עסקים בצפון שכבר חשופים לה מתחילת המלחמה".

לפי הסקירה, "הפעילות הכלכלית באזורים שפונו פסקה לחלוטין, והפעילות בקו העימות ספגה פגיעה חמורה. בחודשיים האחרונים התרחבו האזורים שסופגים מטחים כבדים מדי יום, וגם בהם יש ירידה משמעותית בפעילות.

"הפעילות הכלכלית באזורים שפונו פסקה לחלוטין, והפעילות בקו העימות ספגה פגיעה חמורה. בחודשיים האחרונים התרחבו האזורים שסופגים מטחים כבדים מדי יום, וגם בהם יש ירידה משמעותית בפעילות"

"במחוז צפון (הגליל, עמק יזרעאל והגולן) נמצאים כ-15% מהעסקים בישראל; כ-57% מהעסקים במחוז הזה רשמו ירידה במחזור עד יוני, ומאז הפגיעה החמירה בהרבה. במחוז חיפה נמצאים כ-11% מהעסקים, והפגיעה בהם רק החלה".

ד"ר רובי נתנזון מרכז מאקרו (צילום: באדיבות המרואיין)

נתנזון מציין בסקירה כי מתחילת המלחמה נסגרו כ-59 אלף עסקים בישראל ונפתחו 36 אלף – לעומת שנים רגילות, שבהן נפתחים מדי שנה כ-50 אלף עסקים ונסגרים כ-40 אלף.

עיקר הפגיעה הייתה בענפי הבינוי, התיירות, הפנאי והתרבות, ובמידה פחותה יותר – בכל ענפי השירותים. לפי הסקירה, כמחצית מהמסעדות במחוז צפון נסגרו לתקופות ארוכות, ו-23% מהן נסגרו לצמיתות.

"אין לקוחות, אבל אני צריך להמשיך לשלם"

שדרות הגעתון, ליד התחנה המרכזית בנהריה, הוא מרכז הבילויים וחנויות הרחוב של העיר ולפני המלחמה המה מאדם. כיום הוא שומם. במסעדות נראות מדי פעם קבוצות של חיילי מילואים בדרכם ללבנון, בין השולחנות הריקים. פרט לסופרמרקטים ולחנויות הפארם, החנויות ריקות כמעט לגמרי.

אלי גואטה, בעלי חנות הציוד הביתי "הום אנד קיטשן", יושב בה לבדו. "מאז ההסלמה הגדולה, באים פחות ופחות לקוחות כל שבוע", הוא מספר, "עד אוגוסט הייתה לי ירידה של איזה 20% במחזור. אנשים הרי לא עזבו את נהריה, להיפך, יש מפונים שעברו לכאן וקנו דברים לדירה הזמנית.

"במחוז צפון נמצאים כ-15% מהעסקים בישראל; כ-57% מהעסקים במחוז הזה רשמו ירידה במחזור עד יוני, ומאז הפגיעה החמירה בהרבה. במחוז חיפה נמצאים כ-11% מהעסקים, והפגיעה בהם רק החלה"

"עד אוגוסט לא הגשתי בקשה לפיצוי, כי משלמים פיצוי רק למי שהמחזור שלו ירד ב-25% ומעלה (במסלולי הפיצוי המהירים, ת.ג). בספטמבר הייתה לי ירידה של 30% לפחות, באוקטובר – לא רוצה לחשוב כמה, אבל בינתיים אפשר להגיש רק עד אוגוסט.

"רק שאני ממשיך לשלם משכורת לעובדת שלי. היא ותיקה ונאמנה, אז גם כשהיא לא יכולה או מפחדת להגיע אני אשלם לה. ואפסיד".

אלי גואטה, בעל חנות "הום אנד קיטשן" בנהריה, בחנותו הריקה, 27 באוקטובר 2024 (צילום: תני גולדשטיין)

נשמעת אזעקה. בחנות אין מרחב מוגן ואין מקלט קרוב, ואנחנו רצים לחדר המדרגות של בניין המשרדים הסמוך, ומצטופפים שם עם כמה חיילים, מוכרים בחנויות ועוברים-ושבים. שתי דקות אחרי האזעקה נשמעת עוד אזעקה, ועוד אזעקה, ועוד אחת. "אין לזה סוף. ואין פתרון", אומר גואטה.

הקפה-בר "קפה בורדו" בגעתון, פעם – אחד ממקומות הבילוי הפופולריים בנהריה, ריק לגמרי. לדברי הבעלים, יקי אמיר: "שלושה חודשים היינו סגורים. מאז ינואר פתחנו, אבל אין לקוחות. פה ושם כמה חיילים, ואנחנו נותנים להם הנחות. המחזור ירד ב-70% עד ספטמבר. באוקטובר ירד עוד יותר. אבל משכורות, שכירות, ארנונה, חשבונות אני צריך להמשיך לשלם".

"שלושה חודשים היינו סגורים. מאז ינואר פתחנו, אבל אין לקוחות. המחזור ירד ב-70% עד ספטמבר. באוקטובר ירד עוד יותר. אבל משכורות, שכירות, ארנונה, חשבונות אני צריך להמשיך לשלם"

עסקים שנפגעו באזורים שמוגדרים כ"קו העימות" יכולים לבחור בין מספר מסלולי פיצוי. "המסלולים הירוקים" מעניקים פיצוי מהיר, אבל חלקי, בסכומים שמחושבים לפי נוסחאות אחידות, בהתאם למסלול, הענף וחומרת הנזק. ה"מסלול האדום" מעניק פיצוי לפי חישוב כולל של הנזק. מי שבוחר ב"מסלול האדום" צפוי לקבל פיצוי גדול יותר מאשר במסלולים ה"ירוקים" – אבל אחרי זמן רב.

אמיר ביקש פיצוי ב"מסלול האדום" ועדיין ממתין לו. מתחילת המלחמה קיבל רק מקדמה של כ-130 אלף שקל. מרשות המיסים נמסר בתגובה: "תביעת 'קפה בורדו' ב'מסלול האדום' הוגשה בתחילת חודש זה. תביעות במסלול הזה מורכבות מטבען וזמן הטיפול בהן ממושך. מסיבה זו זכאים עסקים במסלול למקדמות. לאחרונה 'קפה בורדו' ביקש מקדמה נוספת, והיא תיבחן בימים הקרובים".

קפה-בר "קפה בורדו" בנהריה, ריק מלקוחות, 27 באוקטובר 2024 (צילום: תני גולדשטיין)

בית הקפה "מועדון ארוחת הבוקר" במושב שבי ציון ליד נהריה היה מלא בתחילת ספטמבר. כיום הוא כמעט ריק. לדברי הבעלים, גלעד מטרני: "הקיץ היה מוצלח יחסית, באו אנשים מכל הצפון לנשום קצת אוויר. קיווינו שזה יימשך בחגים. ואז הייתה מתקפת הביפרים, והורידו את נסראללה, ונכנסו קרקעית, וכולם ברחו".

מטרני והשותף שלו, מוריס זריהן, תכננו להקים מסעדה חדשה, "ז'אק מתחם מדויק", בקיבוץ גשר הזיו שמצפון לנהריה. הפתיחה החגיגית נועדה ל-10 לאוקטובר, אך המקום לא נפתח מעולם. מטרני וזריהן חסכו ארבע שנים להקמת המסעדה, אך לא צפויים לקבל על כך פיצוי.

"הקיץ היה מוצלח יחסית, באו אנשים מכל הצפון לנשום קצת אוויר. קיווינו שזה יימשך בחגים. ואז הייתה מתקפת הביפרים, והורידו את נסראללה, ונכנסו קרקעית, וכולם ברחו"

לדברי מטרני, "בזמן המלחמה המחזור של 'מועדון ארוחת הבוקר' ירד בערך בחצי. באוקטובר, אנחנו בערך 75% מתחת למחזור של לפני המלחמה, 80 אלף בחודש לעומת 350 אלף בחודש לפני המלחמה". בסך הכול, מעריך מטרני שהם הפסידו עד אוגוסט כ-400 אלף שקל מהירידה במחזור. הם ביקשו פיצויים ב"מסלולים הירוקים", וקיבלו, לדבריו, כ-80 אלף בלבד.

4.4 מיליארד שקל פיצויים – עוד לפני הפגיעה במפרץ חיפה

למרות שהפיצויים מכסים רק מעט מהפסדי העסקים בפועל, הם מצטברים לעלות לא מבוטלת לקופת המדינה. לפי נתונים שנמסרו מרשות המיסים לזמן ישראל, הרשות שילמה מאוקטובר אשתקד עד אוגוסט השנה פיצויים לעסקים בהיקף כולל של כ-4.4 מיליארד שקל על נזק עקיף (לא כולל הפיצוי על הנזק הישיר, ששולם לעסקים במבנים שספגו פגיעות ישירות מרקטות וכטב"מים).

רחוב ריק במרכז נהריה, 27 באוקטובר 2024 (צילום: תני גולדשטיין)

גם ההפסדים שהמדינה לא שילמה עליהם פיצוי יעלו לה ביוקר: עסקים שנסגרו ונפגעו ישלמו פחות מיסים ויעסיקו פחות עובדים, מה שיגרום לעלייה באבטלה ובתשלום קצבאות. בינתיים, האבטלה נמוכה – גבוהה רק מעט מאשר לפני המלחמה – אך הסיבה לכך היא שמאות אלפי עובדים נמצאים במילואים. למעשה, מדובר באבטלה סמויה בהיקף ענק ומחיר יקר.

הנזקים הללו צפויים לגדול עוד יותר. מתווי הפיצויים הקיימים תקפים רק עד סוף אוגוסט, והארכתם כרוכה באישור הממשלה וועדת הכספים של הכנסת. ועדת הכספים דנה בימים אלה בהארכתם לספטמבר-אוקטובר, ובדרג המקצועי והפוליטי יש הסכמה מלאה שיוארכו – וגם יורחבו ליישובים נוספים.

לפי נתונים שנמסרו מרשות המיסים לזמן ישראל, הרשות שילמה מאוקטובר אשתקד עד אוגוסט השנה פיצויים לעסקים בהיקף כולל של כ-4.4 מיליארד שקל על נזק עקיף

עד אוגוסט, היו זכאים לפיצוי עסקים בגליל העליון, המערבי, עכו ורמת הגולן. לאלה מיועדים להצטרף העסקים בקריות. ארגוני העצמאים ורשויות מקומיות בצפון דורשים להכניס לרשימת הזכאים יישובים רבים נוספים.

יוראי מצלואי, סמנכ"ל משרד האוצר, אמר שלשום בדיון בוועדת הכספים: "הפיצוי מוענק לפי המדרג שפיקוד העורף נתן ליישוב. איפה שההנחיות החמירו, בקריות, יהיה פיצוי. בחיפה, הגליל התחתון, טבריה וחלק מיישובי העמקים, יקבלו החזר על ספטמבר-אוקטובר לפי מסלול הוצאות מזכות (אחד מה"מסלולים הירוקים") שגם הוא נותן מענה משמעותי".

מרכז הקניות "חוצות המפרץ" בחיפה, 27 באוקטובר 2024 (צילום: תני גולדשטיין)

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שאמו פנינה מתגוררת בשכונת קריית שמואל בחיפה, ענה לו: "אם תגיע לחיפה תראה עסקים סגורים. אולמות אירועים, תיירות, פעוטונים. אפשר לתת להם הוצאות מזכות, לא בטוח שזה יסייע. אנשים לא הלכו לעבודה, צריך לתת להם מתווה. קריית חיים וקריית שמואל, הן אמנם שכונות בחיפה, אבל ההבדל היחיד בינן לקריית ים זה כביש. העסקים שם סגורים".

מרכז הקניות "חוצות המפרץ" בחיפה אינו שומם, אבל גם אינו הומה כמו בדרך כלל. עובדת בחנות Hoodies מספרת: "מתחילת המלחמה באים פחות קונים, ובזמן האחרון עוד פחות. עכשיו זה עוד פחות גרוע ממה שהיה לא מזמן. אחרי שיש אזעקות, יומיים-שלושה, כמעט ריק כאן".

עם התרחבות המלחמה הפגיעה בעסקים הגיעה גם לאזור חיפה. בכל מתחמי הקניות והבילויים כמעט לא נראים ילדים, האוטובוסים ריקים מהרגיל והתנועה דלילה

בקניונים החיפאיים הכול כרגיל. ואילו בחנויות הרחוב במרכז הכרמל התנועה דלילה. האוטובוסים ריקים מהרגיל, הכרמלית – מלאה יותר מתמיד. הבארים ברחוב דוברין בעיר התחתית מלאים בליינים, אבל המסעדות ברחובות הסמוכים ריקות. טיילת חוף הכרמל כמעט שוממת, ומקומות הבילוי בה נטושים.

בכל מתחמי הקניות והבילויים בחיפה כמעט לא נראים ילדים, גם אחר הצהריים. מראה לא אופייני לישראל, שאינו מבשר טוב לעסקים. מערכת החינוך בחיפה והקריות נסגרת ונפתחת לסירוגין, וכך גם גני הילדים הפרטיים והחינוך הלא-פורמלי, שמהווים מקור פרנסה לאלפי בעלי עסקים ועובדים.

כיפת ברזל מיירטת שיגורים של חזבאללה מלבנון באזור חיפה, 23 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Baz Ratner)

לדברי דובר עיריית חיפה, אלירן טל: "כל עסקי השירותים בחיפה נפגעו במלחמה. עד ספטמבר נפגענו כמו בכל הארץ, מהמילואים ומצב הרוח. לאחרונה הפגיעה החמירה, וחלק מהעסקים ממש נסגרו. יש פגיעה משמעותית בקמעונאות, בהסעדה ובתרבות. התיאטראות לא עובדים, הופעות מתבטלות. ישי לוי היה אמור להופיע כאן ביום רביעי הזה, וביטל את ההופעה, פחד לבוא.

"התיירות כמעט מתה. בתחילת המלחמה, המפונים החזיקו את בתי המלון, אבל מתוך -4,000 מפונים במלונות בחיפה נשארו רק 800. אנחנו מתכוונים לדרוש להוסיף את חיפה לרשימת הערים שהעסקים שלהם זכאים לפיצוי".

דובר עיריית חיפה: "כל עסקי השירותים בחיפה נפגעו במלחמה. לאחרונה הפגיעה החמירה, וחלק מהעסקים ממש נסגרו. אנחנו מתכוונים לדרוש להוסיף את חיפה לרשימת הערים שהעסקים שלהם זכאים לפיצוי"

האם העירייה עוזרת לעסקים?
"כן. אנחנו נותנים להם פטורים מאגרות, כל מה שאנחנו שיכולים לתת. היינו שמחים לתת גם הקלות בארנונה, אבל זאת החלטה של הכנסת ומשרד הפנים".

בסוכנות "בילוי פלוס" המייצגת את ישי לוי אישרו כי הזמר דחה את הופעתו בחיפה ל-26 בדצמבר בשל המצב הביטחוני. בהתאחדות המלונות וברשתות בתי מלון מדווחים שיש ירידת בתפוסת המלונות בחיפה, אך עדיין יש בהם תיירים, ישראלים ויהודים מחו"ל.

בני בן מובחר, ראש מועצת מבואות החרמון בשיחה עם מפונים במלון כינורות בטבריה. 13 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

המלונות בטבריה מתפרנסים כמעט רק משהייתם של העקורים, שמספרם הולך ויורד. בנצרת, התפוסה במלונות נמוכה מתחילת המלחמה, וכעת אומרים גורמים בענף "התיירות בנצרת מתה". ירידה חדה חלה גם בתפוסת הצימרים.

"אנשים כאן לא יוצאים מהבית"

"מאז חיסול נסראללה הטיילת בטבריה ריקה", אומרת דקלה חמאי, תושבת קריית שמונה שמתגוררת כיום בטבריה, "במרכז העיר החנויות פתוחות, אבל אין קונים. בקניון הכול כרגיל, אפילו יותר מהרגיל, כי, החוגים לילדים, למשל, עברו לתוך הקניונים. אבל עסקים בטיילת ומרכז העיר גוססים. אם זה יימשך ככה, עד שיגיע הפיצוי הוא כבר לא יעזור להם".

"מאז חיסול נסראללה הטיילת בטבריה ריקה. החנויות פתוחות, אבל אין קונים. עסקים בטיילת ומרכז העיר גוססים. אם זה יימשך ככה, עד שיגיע הפיצוי הוא כבר לא יעזור להם"

ראש עיריית טבריה, יוסי נבועה אמר בדיון בוועדת הכספים: "ברגע שסגרו את החופים, זה גזר דין מוות לעיר. בסוכות טבריה הייתה ריקה, כשהמלונות באילת היו מלאים. כבר באוגוסט הייתה 87% ירידה בהכנסות העסקים הקטנים. אין לי תשובות לבעלי העסקים. אני פונה למשרד האוצר ולשר בצלאל סמוטריץ', אומר בואו תעזרו. ביקשתי החלטת ממשלה ערכית על טבריה. אין מענה".

המצב בגליל העליון ואצבע הגליל, שהיה קשה גם בקיץ, החמיר עוד יותר מאז ספטמבר. אפרת בהט, תקליטנית ומאמנת מקיבוץ איילת השחר, מספרת: "אנשים כאן לא יוצאים מהבית. יש לי נסיעות עבודה למרכז ואני מפחדת לעלות על הכביש. אנחנו, העצמאים, קורסים!"

אמבולנס של מגן דוד אדום בזירת נפילת רקטה באיילת השחר. 21 באוקטובר 3024 (צילום: מד"א)

באוגוסט פרסמנו הערכות של גורמים בעיריית קריית שמונה ובמועצה האזורית גליל עליון לפיהן כ-40% מתושבי הגליל העליון מובטלים; בתחילת אוקטובר, בעלי עסקים קטנים באזור אמרו לזמן ישראל שהיקף עבודתם ירד מתחילת המלחמה ב-70%. מאז, המצב רק החמיר.

לדברי יו"ר להב, רועי כהן: "יותר מחצי מהעסקים מחיפה וצפונה נפגעו, חלקם כבר מזמן וחלקם בהסלמה של החודש וחצי האחרונים. והבעיה היא שלמדינה אין מנגנון שמתרגם את המגבלות המוצדקות של פיקוד העורף לפיצויים, ומרחיב את האזור שזכאי לפיצויים בהתאם לאזור שמוגבל.

"הבעיה היא שלמדינה אין מנגנון שמתרגם את המגבלות המוצדקות של פיקוד העורף לפיצויים, ומרחיב את האזור שזכאי לפיצויים בהתאם לאזור שמוגבל"

"למה מפלים שוב ושוב את העצמאים ובעלי העסקים בישראל? איך מצפים שבעלת סטודיו למחול בקריות תסתדר? היא התחייבה לשכירות, הלוואות, ציוד, ואומרים לה, אולי בסוף נובמבר תקבלי משהו. אין מענה למורי הדרך, ההסעות, המפיקים, המלונות, הפעוטונים. אנחנו מממנים את המלחמה במיסים, וכשאנחנו צריכים פיצוי, במקום מנגנון יעיל אנחנו ממתינים חודשים. זה חייב להיפסק".

נראה כי הפגיעה בחקלאות לא התרחבה, למרות ההסלמה והרחבת הירי לגליל התחתון ועמק יזרעאל. לדברי יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי: "יש פגיעה בחקלאות באזורים שפונו ושחקלאים צריכים אישורים צבאיים לעבוד בהם. בשאר המקומות, החקלאות ממשיכה כרגיל, בזכות חקלאים שמחרפים את נפשם".

לוחמי האש מכבים שרפה שפרצה עקב ירי מלבנון באזור התעשייה נעמן בעכו, 23 באוקטובר 2024 (צילום: שירותי כבאות והצלה)

גם התעשייה נפגעה פחות מענפי השירותים, אבל יש פגיעה, שהתרחבה בחודש וחצי האחרונים. לדברי דגן לוין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית: "המלחמה פגעה בתעשייה בכמה ממדים שונים. התפוקה נפגעה כי הרבה עובדים במילואים, ואחרים חוששים או לא יכולים להגיע למפעלים בקו העימות. שנית – נפגעה היכולת לספק סחורות במהירות ללקוחות בחו"ל, בגלל שיש פחות טיסות.

"יש לקוחות בחו"ל שלא סומכים על היכולת שלנו לספק סחורות ונעלמים. יש חרמות פוליטיים: החרם הטורקי הגלוי, וחרמות שקטים יותר של לקוחות מערביים. זה חמקמק, כי אתה לא יודע למה הלקוח לא מזמין.

גם התעשייה נפגעה פחות מענפי השירותים, אבל יש פגיעה, שהתרחבה בחודש וחצי האחרונים. "היקף הפגיעה משתנה בין אזורים וענפים. יש לקוחות בחו"ל שלא סומכים על היכולת שלנו לספק סחורות ונעלמים"

"היקף הפגיעה משתנה בין אזורים וענפים. יש מי שספגו פגיעה של כמה אחוזים, וכאלה שהפסידו עשרות אחוזים. מי שקרוב יותר ללבנון ולעזה נפגע יותר, כי חלק מהעובדים לא מגיעים. כמה מהמפעלים עברו פיזית דרומה, רובם לא. מי שמייצר מוצרי מותרות נפגע יותר ממי שמייצר מוצרים חיוניים. התעשייה הביטחונית לא נפגעה בכלל".

"אנחנו מנסים להתמודד עם הפגיעות בדרכים יצירתיות. אנחנו מקצרים תהליכי ייצור, מעבירים עובדים בין תפקידים, נעזרים במתנדבים ומרחיבים את האוטומציה והשימוש ברובוטים.

פגיעה ישירה של רקטה במפעל בקריית שמונה. 27 במרץ 2024 (צילום: מד"א)

הבעיות הללו היו קיימות מתחילת המלחמה. הן החמירו בספטמבר-אוקטובר?
"כן. קודם כל יש מפעלים ביישובים שהוכרזו כשטח צבאי סגור, וחלקם נאלצו להיסגר. שנית, התפשטות הירי דרומה, והפגיעות במפעלים, הרחיבו את הדילמות של העובדים והמנהלים לגבי הגעה לעבודה.

"חשוב לי להגיד: למפעלים ולעסקים שממשיכים לעבוד יש ערך מעבר לכלכלה. זאת עוצמה שחשובה לשיקום העתידי של הצפון. מפעל שממשיך לעבוד הוא אנשים שנשארים באזור.

"כשדפוס בארי נפתח מחדש, פתחו גם את חדר האוכל בקיבוץ, עובדים חזרו בהדרגה לגור שם, ואחר כך גם משפחות התחילו לחזור. זאת גחלת שחייבים לשמור עליה עד שהמלחמה תיגמר".