באב אל ימן, פאב ברחוב עזה ירושלים (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

כשרות אלטרנטיבית, הדור הבא

שנה לאחר שארגון רבני "צהר" החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית" ולספק שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית, מסתמן השלב הבא בהפרדת דת ומדינה: בתי עסק שמקפידים על כללי הכשרות, אך פותחים את שעריהם גם בשבת ● למשלם המסים זה גם יעלה פחות

שבת הגדול, שבוע לפני ליל הסדר. מסעדת "באב אל-ימן" ברחביה פותחת את שעריה בשבת, ומגיעים אליה לקוחות דתיים, חילונים, דתל"שים, ומה שביניהם. התפריט מציע מגוון מאכלי שבת, בהם קוגל ירושלמי, סלטים שונים, חמין וג'חנון.

בית העסק הזה פותח את שעריו בשבת, אך מקפיד על כשרות ופתוח לכולם, חילוניים ודתיים: המזון המוגש במסעדה מחומם על פלטות של שבת, והתשלום עבור הארוחה נעשה לפני השבת או לאחריה. אלה שמזדמנים למקום בשבת ואינם מכירים את מתכונת הפעילות, מוזמנים להירשם על ידי אחד המלצרים הערביים העובדים במקום, ולשלם רק בצאת השבת.

יהונתן ודעי, הבעלים של מסעדת "באב אל-ימן" ו
יהונתן ודעי, הבעלים של "באב אל-ימן" ו"הקרוסלה"

הבעלים, יהונתן ודעי, מסתובב בין הלקוחות ובודק שהכל מתנהל כשורה. שנה לאחר הפתיחה, נראה שהעסק שלו צובר תאוצה. בשנים האחרונות נפתחו עוד ועוד מסעדות ובתי קפה בירושלים המקפידים על הגשת מזון כשר ללקוחות, אך ללא תעודת כשרות מהרבנות. עבור ודעי, מדובר בעסק השני הפועל במתכונת הזו.

"המיזם נולד מהשטח"

לפני כ-7 שנים הקים הרב אהרון ליבוביץ, יליד ברקלי שבקליפורניה ותושב שכונת נחלאות שבירושלים, את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק לבעלי מסעדות ולעסקים שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית.

"המיזם נולד מהשטח. הכל התחיל בבית קפה קטן בנחלאות, שקראו לו 'סלון שבזי'. ראיתי שם מקום שאכפת לו מכשרות, אבל לא מעוניין בקשר עם הרבנות", מספר ליבוביץ. "אחר כך גיליתי שיש דף פייסבוק שכמה מהעסקים שמופיעים בו מצהירים כי הם כשרים, אך אין להם תעודת כשרות מהרבנות".

המסעדות הנוספים שהופיעו בעמוד הפייסבוק שליבוביץ מצא הם "סלון שבזי", "קרוסלה", "המקום של איציק", ו"טופולינו" בירושלים. כל בתי העסק האלה פעלו במתכונת של כשרות ללא-רבנות, ובהם גם החלה היוזמה ל"כשרות פרטית".

ליבוביץ הסתקרן מהתופעה, והחליט להתעמק בה ולהבין אותה טוב יותר. "לדעתי, המונופול של הרבנות, שמבוסס על 'חוק הונאה בכשרות' הוא אירוני", הוא אומר.

"לא רק שהרבנות לא נותנת שירות ראוי ללקוחות או למסעדות, אלא שבעיניי היא גם לא אמינה ללקוחות ולעסקים. כך קרה שבמקום לדבר על פיקוח על כשרות, התחלנו לדבר על פיקוח על ההלכה. לא התמקדנו רק בהצעת אלטרנטיבה, אלא גם בסיפור הסיפור, וחשיפת הציבור לעמדה שהמונופול הרבני פוגע בכשרות".

שוק שמגלגל 4 מיליאד דולר בשנה

על פי דוח שהוכן לבקשת משרד האוצר בשנת 2015, ההיקף הכספי השנתי של צריכת המזון עומדת על כ-60 מיליארד בשנה. עלות הכשרות לציבור נאמדת ב-4 מיליארד שקל בשנה, ומהווה כ-5%. עוד מצוין בדוח כי היעדר התחרות בכשרות עולה לציבור כ-300 מיליון שקל בשנה.

עלויות הכשר לשחיטת עופות ובקר ויבוא גבינות עומדת על יותר מ-2 מיליארד שקל, וכותב הדוח אף מכנה זאת "חסם יבוא" שדומה למכס, ובכך מונע תחרות. עלות הכשרות בענפי ההסעדה מגיע ל-114 מיליון שקל, ל-209 מיליון שקל בענף המלונאות, ול-40 מיליון שקל בענף הקמעונאות.

ליבוביץ הקים את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק שירותי הכשר פרטיים ואלטרנטיביים לאלה של הרבנות. הם התחילו לפעול בארבעה בתי עסק בירושלים, ובהמשך התרחבו ל-50 עסקים בכל רחבי הארץ. לדבריו, התגובות בציבור הרחב היו אוהדות, ואילו מצד הציונות הדתית, התגובות היו מעורבות.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ההיתר החוקי לפעילות של "השגחה פרטית" ניתן לפני כשנה וחצי, כשבג"ץ פסק שבתי עסק יוכלו להעיד בפני לקוחותיהם על טיב ההכשר והפיקוח במקום, אך אסר עליהם להציג תעודת כשרות חלופית או להשתמש מפורשות במונח "כשר".

בארגון רשמו הצלחה. מבחינתם, ברגע שבית העסק יכול להעיד על טיב הפיקוח, נשבר המונופול הרבני ואפשר לפתוח את השוק הכשרות לגורמים מתחרים.

בשנה שעברה, ארגון רבני "צהר", המאגד כ-800 רבנים אורתודוקסיים מהציונות הדתית, החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית".

הרב רפי פוירשטיין, העומד בראש "צהר", אמר ל"מקור ראשון", כי מיזם הכשרות נולד מתוך כאב, משום שתעודת הכשרות של הרבנות הפכה לשם נרדף לשחיתות. הוא הוסיף שם כי הניסיונות לתקן את המערכת מבפנים כשלו, וציין כי הוא סופג על כך ביקורת פנימית קשה בחוגי הציונות הדתית.

החיבור ל"צהר" לווה בלא מעט חששות הדדיים. "היו רגעים שבהם חששתי ש'צהר' ייקחו צעד אחורה בתהליך, אבל כל הסימנים מעידים שזה לא הולך לשם. הם לוקחים אחריות ומבינים שאי אפשר לחזור אחורה", אומר ליבוביץ.

"משכנו את 'צהר' לעמדה לפיה יש לאתגר את המונופול הרבני, ולא לשתף איתו פעולה. אם נראה סימנים לשינוי, נחזור למגרש בעצמנו. יש לנו את כל האנשים שלנו, ואנחנו יודעים איך להפעיל את מערך של כשרות פרטית".

סנוב, בדיר כבר שתית?

כיום, מערך הכשרות המשותף מספק לבתי העסק תעודה המעידה על טיב התנאים והפיקוח במקום, ועל כך שהמקום שומר על כללי הכשרות המסורתיים, ונמנע מפתיחת בית העסק בשבת. "צהר" שמו לעצמם יעד להגיע ל-1,200 מסעדות מכלל השוק בארץ, דהיינו כ-10% מהשוק. התשלום החודשי עבור השירות ש"צהר" מספק נע בין 700 שקל לדוכן אוכל קטן, ועד  1,700 שקל למסעדה בשרית גדולה.

אבל ודעי – שהוא גם בעליה של ה"קרוסלה", שהייתה מחלוצות המאבק – החליט לאתגר את המערכת עוד קצת, והקים עסק חדש במתכונת מהפכנית אף יותר: "באב אל-ימן" מקפיד על כללי הכשרות ופתוח לכולם, חילונים ודתיים, והוא פותח את שעריו גם בשבת.

"עוברי האורח שמגיעים למסעדה בשבת מבלי להכיר את הייחודיות של המקום, משתאים ומסרבים להאמין. באמת? אתה נותן בנו אמון? אתה בטוח שאי אפשר לשלם? אולי באשראי? אולי נניח כסף מתחת לאבן בכניסה?", הוא אומר.

"בסוף הם מתרצים, יושבים לאכול במסעדה, ומתחברים לאווירת השבת".

ודעי קושר בין המהפכה שהוא מנסה להוביל למורשת ולמסורת המזרחית. לדבריו, "המזרחיים בישראל הם רוב הציבור המסורתי. יהדות מתונה ומקרבת היא מאפיין מרכזי בתפיסה של היהדות בארצות האסלאם. הממסד הדתי הישראלי מפספס בגדול כשהוא מערים קשיים בכל תחומי הדת, ולא מכיל את הספקטרום הרחב שיש ליהדות ולקהילות היהודיות השונות. בכך הוא גורם נזק ליהדות".

אחד הלקוחות ב"באב אל-ימן", אורן פרי-הר, מסביר את חשיבותו בעיניו: "כחילוני, חשוב לי שייווצרו מרחבים משותפים שיוכלו לפעול ולהיפגש בהם דתיים וחילונים. מרחבים משותפים כאלה בהכרח יוצרים קהילות סובלניות יותר".

הלקוח שמואל פריד אומר כי "המקום בולם את המונופוליזציה של התרבות היהודית על ידי הממסד האורתודוקסי, ופותח אפשרויות התייחסות למסורת".

ודעי לא נותר לבד, ואל היוזמה הצטרף גם השף הדיי עפאים, הבעלים של בר "הדיר", הממוקם בבית חולים למצורעים לשעבר, ב"בית הנסן" בירושלים.

גם "הדיר" פועל במתכונת כשרה ללא כל תעודה. הוא פתוח בשבת, האוכל המוגש בו מחומם על פלטות, ויש מיחם לשתייה חמה. לקוחות המעוניינים בכך יכולים לשלם את החשבון בשבת עצמה, ומי שאינו יכול – יכול לשלם בצאת השבת.

השבוע כתבנו מכתב לצוות שלנו בדיר על הקשר לקהילה הירושלמית שלנו, על הכלה ועל דיני כשרות. מי שעיתותיו אינן בידו, יוכל לדלג…

Posted by ‎הדיר – בית מרזח בהנסן Hadir – The Bar at Hansen‎ on Monday, November 26, 2018

עוד 923 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 16 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

רכבת הרים רגשית

רגע אחרי שהיה נדמה שעיקרי הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים סוכמו – אחרי שגם נשיא ארה"ב היוצא וגם הנשיא הנכנס וגם ראש ממשלת קטאר כבר בירכו על המוגמר – מתברר הבוקר שרכבת ההרים הרגשית נמשכת ● וגם: סוף שבוע לא שקט ● הקרב על הקרדיט ● צה"ל מחכה לפקודת התקפלות ● ההפיכה המשטרית נמשכת ● ועוד...

מפגינים, הקוראים לשחרור החטופים המוחזקים ברצועת עזה, מוחים בתל אביב, 15 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
AP Photo/Ohad Zwigenberg
היום ה־468 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

דרעי: "קיבלתי הודעה סופית שהתגברו על כל המכשולים והעסקה יוצאת לדרך"

גורם ישראלי: "נתניהו מעכב את פרסום ההסכם שנחתם בגלל שיקולים קואליציוניים" ● גורם מדיני בכיר: ישראל לא תצא מפילדלפי עד מיטוט חמאס; קודם אמר נתניהו כי חמאס חוזר בו ויוצר משבר, אך מחמאס נמסר: "מחויבים להסכם" ● בג"ץ אישר לשר המשפטים לוין הארכה של עשרה ימים לכינוס הוועדה לבחירת שופטים למינוי נשיא לעליון

עוד 29 עדכונים

מה אתם רוצים מהנשיא הרצוג?

מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?

למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 772 מילים

קצב הצפירות בפ"ת ירד מאז החלה האכיפה באמצעות מצלמות אקוסטיות, וכעת המשרד להגנת הסביבה מבקש להרחיב את בשורת השקט לתשע ערים נוספות ● בין אלה שידם קלה על הצופר: נהגי אוטובוס עצבניים ונהגי משאיות, שצופרי האוויר שלהם שוברים את מד הדציבלים ● "בהתחלה היה מבול תלונות על הקנסות, עכשיו תושבים מבקשים מצלמות מתחת לבית שלהם"

עוד 1,109 מילים

הפשיזם כבר תקע יתד

אחרי הרמת דגל אדום שמטרתו להזהיר ולהתריע מפני ההליכים הדיקטטוריים שאנו נמצאים בעיצומם, כמו שהם מוצגים בספר "על הרודנות" של טימותי סניידר, מגיע ספרו הדקיק של אומברטו אקו "הפשיזם הנצחי" (במקורו מאמר) ומקל עלינו באיתור 14 סימנים לזהות את שלטון פשיסטי.

כל אחד מהסימנים הבאים מהווה, עם יישומו, מצב שלטוני של קדם פשיזם, ומצביע על הרגע שלפני ההפיכה למשטר פשיסטי:

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 500 מילים

למקרה שפיספסת

"הזינוק בפשיעה הוא לא צירוף מקרים – זו תוצאה של מדיניות"

שהירה שלבי, מנכ"לית משותפת בארגון "יוזמות אברהם", מצביעה על מדיניות הממשלה והשר בן גביר כגורם מרכזי לעלייה החדה בפשיעה בחברה הערבית ("מתייחס אלינו כאויבים") ● בריאיון לזמן ישראל היא מתארת את הפחד מנקמה יהודית בעקבות אירועי 7 באוקטובר ואת הייאוש הגובר בקרב צעירים ערבים, אך שומרת על תקווה: "היחסים היום־יומיים בין יהודים לערבים עדיין תקינים"

עוד 2,498 מילים

חוק יסוד החקיקה - מספירת אצבעות לחוקתיות שקולה

רפורמת "סער-לוין" מציעה שינוי יסודי לא רק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אלא גם בכינון חוק יסוד החקיקה, המיועד לשרטט מסגרת ברורה ונבדלת להליכי חקיקה חוקתיים.

ההצעה, שנועדה למנוע חקיקת חוקי יסוד במחטף או כתגובה ללחצים פוליטיים וקואליציוניים, מציבה בפנינו הזדמנות (נדירה) לעגן עקרונות הליכיים שיטפחו פוליטיקה חוקתית שקולה, מובחנת ורצינית.

גונן אילן הוא עו״ד ודוקטורנט למשפטים (PhD) באוניברסיטת בר אילן בתחומי תורת חקיקה ודיני חקיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 861 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

מאבק פוליטי אכזרי מאיים להטביע את השלמת עסקת החטופים

בעוד הציבור הישראלי מתמלא תקווה לנוכח הדרמה האנושית של שחרור החטופים, בזירה הפוליטית סמוטריץ' ובן גביר מציבים דרישות שעשויות לסכן את השלמת העסקה ● הרשות הפלסטינית ניצבת במוקד חילוקי הדעות, כשנתניהו מנסה לנווט בין הלחצים הפנימיים לקואליציה שברירית ● פרשנות

עוד 761 מילים ו-2 תגובות

צה"ל טרם קיבל פקודת התקפלות מרצועת עזה

נכון לשעות הלילה, צה"ל לא קיבל שום פקודת התקפלות ● בבדיקה מול גורמים ביטחוניים נמסר לזמן ישראל כי לא תהיה שום תזוזה של כוחות ללא חתימה על ההסכם, והבנה מה זה אומר בשטח מבחינת הפריסה מחדש ● בכל מקרה, צה"ל טוען כי ניתן לקפל את כל התשתיות שנפרסו ברצועת עזה - וידע לעשות את זה בטווח הזמנים הקצר ביותר ● פרשנות

עוד 665 מילים

עד שהמוות יפריד ביניהם

הקרע בישיבת פוניבז' עמוק כל כך שהוא אף עיכב את הלוויית ראש הישיבה הרב אשר דויטש בחודש שעבר, כאשר תומכיו ומתנגדיו התווכחו על מקום קבורתו ● למעשה, הישיבה התפצלה לשני מוסדות לימוד נפרדים תחת קורת גג אחת, ובין הצדדים כמעט שאין אינטראקציה יומיומית ● עם זאת, כשמדובר בצה"ל, השאלה היא לא "אם" אלא "איך" להתחמק מהגיוס

עוד 1,308 מילים ו-1 תגובות

תקנות חומרי הנפץ תקועות בעבר – ועוד עובד נהרג מפיצוץ במחצבה

בתחילת השבוע נהרג גיל ארובס מפיצוץ מבוקר במחצבה בדרום ● רק לפני חודש דחה בג"ץ עתירה שדרשה לעדכן את התקנות, שנכתבו לפני כ־30 שנה ● העותר טען כי התקנות אינן תואמות את המציאות הנוכחית, לא עודכנו למרות התאונות בשנים האחרונות, ואינן כוללות קריטריונים לקביעת אזור הסכנה בפיצוצים ● במנהל הבטיחות טענו מנגד כי אין דחיפות בתיקון הליקויים הקיימים

עוד 794 מילים

חוק ההשתמטות של כ"ץ הוא אותה הגברת בשינוי אדרת

הצעת "חוק הגיוס" של שר הביטחון ממשיכה ליישם מערכות נורמטיביות נפרדות לציבורים שונים, תוך פגיעה בעקרון השוויון ● בג"ץ כבר קבע בעבר כי הסדרים דומים אינם עומדים במבחני המידתיות, וכי חוק חסר שיניים פוגע בזכות לשוויון באופן לא מידתי ● גם ההצעה הנוכחית אינה מרפאת את הפגם, אלא חוזרת על טעויות העבר ● פרשנות

עוד 1,054 מילים ו-2 תגובות

איראן ניסתה לשדר עוצמה במצעד הבסיג', אך ההיענות הדלה חשפה את עומק המשבר הפנימי – ואת המתח הגובר לקראת אפשרות של תקיפה צבאית של מתקני הגרעין ● ניסיונות המשטר לשדר עוצמה נראים כמאמץ נואש לבלום התפרצות מחודשת של מחאה עממית ● פרשנות

עוד 752 מילים
היום ה־467 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

הושג הסכם בין ישראל לחמאס; שחרור החטופים יחל בראשון

הרצוג קרא לממשלה לאשר את ההסכם: "אחיותינו ואחינו מעונים בידי מחבלים, אחרי שמדינת ישראל לא הגנה עליהם ולא מנעה את חטיפתם" ● סמוטריץ' התנה את הישארותו בממשלה ב"וודאות מוחלטת" בכך שישראל תשוב למלחמה בהיקף מלא ● נתניהו שוחח עם ביידן וטראמפ והודה להם על עזרתם בעסקה ● לוין ביקש מבג"ץ לדחות את בחירת נשיא בית המשפט העליון בשל המידע שפורסם לגבי יצחק עמית

עוד 65 עדכונים

"ברוכים הבאים לארץ הקודש, אתם תמותו על זה"

הפארק Holy Land USA יושב בסמוך לכביש המהיר בקונטיקט, משם ניתן לראות את הצלב הענק הממוקם במרכזו ● האתר, שסגר את שעריו ב-1984, הוא ערבוביה מתפוררת של תפאורות מקראיות וגם המקום שבו אירע רצח מזעזע ב-2010 ● כעת כומר מקומי פועל להחייאתו מחדש ● קתרין ג'יי פרינס חוזרת לביקור באחת מנקודות הציון של ילדותה

עוד 1,030 מילים

איזה חורף מוזר – מצד אחד בצורת, מצד שני הצפות ● מחקר של השירות המטאורולוגי מיישב את הסתירה: יש עלייה של 40% בעוצמות הגשם בישראל – פחות גשם, אבל כשהוא יורד זה קורה בבת אחת ● מה שבטוח, ערי ישראל לא ערוכות למנוע הצפות: אין חוק ברור, אין רגולטור ואין תקציב ● בינתיים המדינה משלמת מאות מיליוני שקלים עבור תביעות בגין נזקי ההצפות

עוד 1,513 מילים

השת"פ ההיסטורי בארה"ב מדגיש את המשבר המנהיגותי בישראל

בתקופת מעבר הממשלים בין ביידן לטראמפ, נרשם שיתוף פעולה נדיר להצלת חטופים בעזה ולכינון הפסקת אש בלבנון ● בעוד ארה"ב מפגינה תיאום ונחישות חסרי תקדים, בישראל הדיון הפוליטי והמאבקים הפנימיים הותירו את ערכי פדיון השבויים בצל, והעמיקו את השבר בחברה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,005 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה