יש איזו מידה של צביעות מתחסדת בדרך התנהלות הדיון בהצעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לבצע טרנספר של מיליון ושמונה מאות אלף ערביי עזה.
מי מאיתנו לא היה רוצה להתעורר בבוקר ולראות את חוף הים בעזה הופך לריביירה הצרפתית? בלי איום חמאסי מעבר לגדר? מי לא היה רוצה לטייל בסיני ולצפות בתנופת בנייה של מאות אלפי בניינים חדשים לקליטת האוכלוסייה הפלסטינית? איזה חלום ורוד.

מי לא היה רוצה להתעורר ולראות את חוף עזה הופך לריביירה? בלי איום חמאסי מעבר לגדר? לטייל בסיני ולצפות בתנופת בנייה של מאות אלפי בניינים חדשים לקליטת האוכלוסייה הפלסטינית? איזה חלום ורוד

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כבר בתחילת הדברים אומר – מדובר בתוכנית ישראלית שגובשה במשרד לענייני מודיעין, אבל עוד אחזור לזה בהמשך. המושג טרנספר נמצא על השולחן, כאן אצלנו, עוד לפני כינונה של מדינת ישראל וגם אחר כך, והובל ע"י הנהגת הישוב דאז – ברל כצנלסון ודוד בן גוריון.

ב-1937, בנאום של ברל כצנלסון בעקבות המלצת ועדת פיל, לפיה יש לחלק את הארץ ולבצע חילופי אוכלוסין בין המדינה היהודית והערבית, מנהיגי היישוב הסכימו לרעיון. ברל כצנלסון מצוטט:

"אם יתכן להעביר ערבים מכפר אחד לשני בתוך תחומי המנדט הבריטי – קשה למצוא איזה נימוק פוליטי או מוסרי נגד העברת אותם ערבים משטח שעומד תחת שלטון יהודי לשטח שיעמוד תחת שלטון ערבי".

גם בן גוריון אמר אז:

"גם מתוך חסידות יתרה וקפדנות מוסרית מקסימלית אי אפשר להתנגד להעברה. המבטיחה למועברים גם תנאים חומריים מספיקים וגם ביטחון לאומי מקסימלי, כפי שמחייבת ההעברה המוצעת ע"י הוועדה".

ההצעה הועלתה שוב על ידי מפלגת מולדת, שהונהגה על ידי רחבעם זאבי (גנדי). ההצעה זכתה לדחייה מוחלטת מצד אנשי מפלגת העבודה. כשגנדי תהה מדוע הם תומכים בהצעה לפסול את מולדת, אמר:

"אני רוצה לבוא חשבון עם חברי כנסת מהעבודה על תמיכתם הנלוזה והמפוקפקת בהצעת החוק של ח"כ זיאד, לפיה אסור לי ולחברי ממולדת ולכל ישראלי ללכת בדרכם של ברל כצנלסון ובן גוריון".

אז אנשי שמאל נכבדים, אל תתייפיפו.

המושג טרנספר נמצא על השולחן, כאן אצלנו, עוד מלפני כינון המדינה וגם אחר כך, והובל ע"י הנהגת הישוב דאז – כצנלסון ובן גוריון, שאמר: "גם מתוך חסידות יתרה וקפדנות מוסרית מקסימלית אי אפשר להתנגד להעברה"

יצחק רבין הורה לטרנספר את ערביי רמלה ולוד במלחמת העצמאות, כשהבין מתנועת ידו של בן גוריון או של יגאל אלון שזה מותר ואפשר (מתוך ספרו של שאול וובר "רבין צמיחתו של מנהיג").

בן גוריון מצוטט ב-1938 בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית:

"נקודת המוצא לפתרון שאלת הערבים במדינה היהודית (על פי תוכנית החלוקה של ועדת פיל) היא העברתם למדינות ערב… לאחר שנהיה רוב גדול בעקבות הקמת המדינה נבטל את החלוקה. נתפשט על כל חלקי ארץ ישראל …המדינה היא רק שלב בהגשמת הציונות…להכשיר את הקרקע להתפשטותנו בארץ כולה" (בני מוריס).

כשדוד אלעזר הביא לבריחת התושבים הערבים מרמת הגולן במלחמת ששת הימים, בניצוחם של לוי אשכול, משה דיין ויצחק רבין – אשכול הקים במוסד מחלקה שאמורה הייתה לעודד טרנספר מרצון.

זה לא מוסרי, טוענים בארגוני זכויות אדם, ואנשי הממשל האמריקאי כבר ממהרים להבהיר שמדובר בצעד שייעשה רק בהסכמת התושבים הערבים וכי אין כוונה לכפות זאת עליהם וכדומה.

אבל אנחנו חייבים להסתכל על ההצעה מנקודת המבט של האינטרס הישראלי. מאז כינונה של מדינת ישראל אנחנו עומדים מול הדרישה החד משמעית של הפלסטינים לממש את זכות השיבה. הסדר להעברת ערביי עזה לארץ אחרת אינו פותר את הסכסוך הישראלי פלסטיני. אפילו אם יתממש (ויש ספק גדול מאוד אם אפשר יהיה "להעבירם בהסכמה" – גם שלהם וגם של מדינות ערב). אנחנו נשארים עם התפוח האדמה הלוהט שנקרא דרישה של הפלסטינים למדינה. האם ההצעה של טראמפ מכוונת להביא גם לדחייה נוספת בפתרון הסכסוך?

ואם נקבל את העובדה שניתן להעביר אוכלוסייה במיעוט למקום אחר, האם קיימת אפשרות שבבוא היום, על הבסיס הזה, ידרשו 22 מדינות ערב את העברתם של היהודים מארץ ישראל למקום אחר כי אנחנו מיעוט באזור?

הסדר להעברת ערביי עזה לארץ אחרת אינו פותר את הסכסוך הישראלי פלסטיני. אפילו אם יתממש (ספק גדול אם אפשר "להעבירם בהסכמה" – שלהם ושל מדינות ערב), נישאר עם דרישת הפלסטינים למדינה

לסיכום: אין בהצעה הזו של טראמפ כדי לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני, ואין בה כדי להרוג את הדרישה של הציבור הפלסטיני להכרה בזכותם למדינה משלהם. להיפך, יש בה כדי להעצים את תחושת העקירה בקרב הציבור הפלסטיני. וזה עוד מבלי שנכנס להתנגדות שנשמעת ממדינות ערב שאמורות לקלוט את אותם פלסטינים.

ולמי שתוהה עדיין האם תוכנית טראמפ נהגתה על ידי ישראל – ובכן בחודש אוקטובר גובש במשרד לענייני מודיעין בראשות גילה גמליאל מסמך שממליץ לישראל לפעול "לפינוי האוכלוסייה העזתית לסיני" במלחמה. להקים ערי אוהלים וערים חדשות בצפון סיני, שיקלטו את האוכלוסייה המגורשת, ולאחר מכן "ליצור אזור סטרילי של מספר קילומטרים בתוך מצרים ולא לאפשר חזרה של האוכלוסייה לפעילות או מגורים בסמוך לגבול ישראל".

במקביל, על פי התוכנית, יש לרתום מדינות בעולם, ובראשן ארה"ב, למימוש המהלך. אז הנה השלב הזה לפחות נעשה. ההצעה של טראמפ מאפשרת רק דבר אחד – לקואליציה של בנימין נתניהו להישאר כאן ולהמשיך להפוך את ישראל מדמוקרטיה לתאוקרטיה.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.