אם עד עכשיו לשכת ראש הממשלה הייתה זהירה בכל הקשור להתבטאויות הרשמיות באשר להדחת ראש שב"כ רונן בר מצוות המשא ומתן והזזת ראש המוסד דדי ברנע מראשות הצוות, אתמול הגיעה ההודעה מפי "גורם בכיר הבקיא בפרטים", שאישרה את מה שהיה ידוע: ראשי הצוות הוחלפו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאו דווקא בגלל "נסיבות מדיניות" – ההסבר שניצן למינויו של השר רון דרמר במקום ראש המוסד.
הפרשנות המתבקשת היא שנתניהו הוריד כפפות מול ראש שב"כ ודוחק בו לעשות מעשה כמו הרמטכ"ל הרצי הלוי, ולהתפטר. החלק האחרון של ההודעה מטעם אותו "גורם בכיר" לא מותיר מקום לספק. "הצוות החדש שינה את הדינמיקה והוביל משא ומתן במקום מתן ומתן", נאמר שם, "נפסק גם הנוהג של התדרוכים הקבועים ומגמתיים נגד ראש הממשלה".
האם נתניהו מאשים דדי ברנע, בר ואלוף (מיל.) ניצן אלון בפגיעה באינטרסים של מדינת ישראל? בניהול משא ומתן כושל?
נתניהו כראש ממשלה אישר בכל סבב שיחות עם המתווכות לפרטי פרטים את מרחב הפעולה של הצוות הישראלי. לא פעם אלון הביע תרעומת על כך ולא יצא לדוחה
השאלות האלה מצריכות בחינה עובדתית. נתניהו כראש ממשלה אישר בכל סבב שיחות עם המתווכות לפרטי פרטים את מרחב הפעולה של הצוות הישראלי. לא פעם אלון הביע תרעומת על כך ולא יצא לדוחה. נתניהו עצמו הצביע בממשלה בעד כל מהלך, בכל פעם שזה הצריך את אישור השרים. כלומר, כל מה שנתניהו מכנה מתן ומתן, אושר על ידו.
אז של מי הכישלון, אליבא ד'נתניהו? של כולם, רק לא שלו. נראה שנתניהו לא יכול להיפטר מטקטיקות ישנות שעד כה הוכיחו את עצמן: הוא שוב חוזר למדיניות ה"אנחנו והם". בכל משבר הוא משתמש בנשק הזה, במטרה ללכד סביבו את השורות.
הפעם ה"הם", זה ראשי מערכת הביטחון: ראש שב"כ, הרמטכ"ל, האלוף ניצן אלון וראש המוסד, בסדר הזה. לא ברור למה נתניהו עלה להתקפה דווקא אתמול. למרות שהעסקה מצטיירת רעה בעיני הציבור הימני, הסקרים בסוף השבוע דווקא הצביעו על עלייה בתמיכה בו.
מתבקשת כאן גם השאלה, מה מוגדר ככישלון? האם שחרור חטופים בתמורה לאלפי אסירים ביטחוניים הוא כישלון, או שמא חובה מוסרית של מדינה כלפי אזרחיה?
מתבקשת כאן גם השאלה, מה מוגדר ככישלון? האם שחרור חטופים בתמורה לאלפי אסירים ביטחוניים הוא כישלון, או שמא חובה מוסרית של מדינה כלפי אזרחיה? עובדתית, מפתחות שחרור האסירים בעסקה הנוכחית לא מתקרבים לעסקת שליט של 1,027 אסירים תמורת חייל אחד.
נזכיר, מי שאישר את המפתח אז היה לא אחר מראש הממשלה אז והיום, נתניהו. הוא גם דאג אז להצטלם עם גלעד שליט בעת שחרורו, בבסיס תל נוף. כלומר, אז הוא היה גאה במהלך ושלם עם המחיר.
יותר מכך, מאז 2009 נתניהו הוא ראש ממשלה כמעט ברצף, ובשום שלב הוא לא הביא לאישור הממשלות שלו את המלצות ועדת שמגר, אשר כונסה על ידי שר הביטחון דאז אהוד ברק ב-2008 כדי לקבוע מדיניות אחידה בעסקאות שבויים.
מסקנותיה של הוועדה לא פורסמו מעולם, אבל ידוע כי המליצה על כללים קשיחים מאוד בניהול משא ומתן לגבי חטופים ישראלים והעמידה את שחרור האסירים הביטחוניים על בודדים בלבד. לגבי החזרות גופות, היא הגבילה את המפתח לגופות תמורת גופות או שחרור אסיר בודד.
הודעת "הגורם הבכיר הבקיא בפרטים" מתעלמת מדבר מה נוסף: השליח סטיב ויטקוף, בביקורו בארץ באמצע חודש ינואר האחרון, הוא זה שכפה על נתניהו את העסקה
הודעת "הגורם הבכיר הבקיא בפרטים" מתעלמת מדבר מה נוסף: השליח סטיב ויטקוף, בביקורו בארץ באמצע חודש ינואר האחרון, הוא זה שכפה על נתניהו את העסקה הנוכחית, כדי לאפשר לדונלד טראמפ להכריז על שחרור חטופים במעמד השבעתו לנשיא ארצות הברית.
ראש הממשלה יכול היה להתנגד, אך הוא לא עשה את זה ונענה בתוך שעות לדרישה החד-משמעית מוושינגטון. צוות המו"מ כלל לא היה שותף להחלטה הזו.
ועדיין, אין ספק שבסבב השיחות הזה משהו בחמאס השתנה. הגמישות שהארגון מגלה פתאום מפתיעה ואולי מדאיגה. האם הוא יודע משהו שנסתר מעיני הציבור הישראלי? אולי הבטחה אמריקאית שקטה ללחץ על ישראל לסיים את הלחימה אם ישוחררו כל החטופים? לא ברור.
מבחינה אחת, בהחלט יש כאן הצלחה: ישראל זיהתה בסבב הנוכחי בקהיר שתי נקודות רגישות מאוד של חמאס – שחרור אסירי עסקת שליט והכנסת הקרוואנים והטרקטורים מסיני. גורם ישראלי אישר לזמן ישראל ששני הסעיפים הללו היו מנופי לחץ משמעותיים בשיחות בקהיר.
השאלה היא האם חמאס יסכים להאריך עכשיו את שלב א' לשחרורם של חטופים נוספים מבלי התחייבות ישראלית לסיום המלחמה. בישראל משדרים אופטימיות זהירה לגבי מהלך כזה, אם כי לא ברור האם זו שאיפה ישראלית או נושא ממשי שכעת דנים עליו במו"מ.
ישיבת הקבינט שהסתיימה ללא החלטות נקודתיות יכולה אולי להעיד שהנוכחים שמעו מנתניהו את אשר רצו בעניין שלב ב' של העסקה, זה שאמור לסיים את המלחמה
ישיבת הקבינט באמצע השבוע שהסתיימה ללא החלטות נקודתיות יכולה אולי להעיד שהנוכחים שמעו מנתניהו את אשר רצו בעניין שלב ב' של העסקה, זה שאמור לסיים את המלחמה. כל עוד שלב א' נמצא בעיצומו, זה מייתר הצורך לדון בשלב הבא.
לשרים הובטחה ישיבה מיוחדת שתדון בשלב ב', ברגע שיהיו הסכמות כלשהן, ולכן נראה שכל אחד בממשלה קיבל את שרצה: טורי הטנקים הצטלמו, האיומים הושמעו, ראשי מערכת הביטחון הושפלו, והסקרים השתפרו.

















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו