העין הציבורית ביחס לפעילותו המשפטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ממוקדת בניסיונות הניכרים שלו ושל סנגורו, עו"ד עמית חדד, לעכב את קצב שמיעת משפטו הפלילי בתיקי האלפים. בהקשר הזה נתקלים נתניהו וחדד בהתנהלות ההופכת להיות יותר ויותר קשוחה מצד הרכב השופטים.

בשבוע שעבר השופטים דחו, בהחלטה מנומקת, את בקשתו של חדד לבחון מחדש את החלטתם לעבור לארבעה ימי דיונים בשבוע החל מהחודש הבא. אם כי, הלו"ז במשפט האלפים שנקבע לשבוע הנוכחי מלמד כי זרם הבקשות מצד נתניהו לשינוי שעות הדיון, קיצור ימי עדותו והתאמת שמיעת המשפט באופן כללי לנוחותו של הנאשם מס' אחת בתיק – אינו נפסק.

אך מאמציו של ראש הממשלה לדחות בירור של מהלכים משפטיים הנוגעים אליו אינם מסתיימים שם. נתניהו עסוק גם בעיכוב והאטה של פעולת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט, וגם בחזית הזאת הוא נחל הצלחה לא מבוטלת.

בימים האחרונים התברר כי עתירות לבג"ץ שנתניהו הגיש יחד עם ארבעת המעורבים האחרים בפרשה שהוועדה שלחה להם מכתבי אזהרה, הביאו בסופו של דבר לעצירה של קרוב לשנה תמימה בעבודת הוועדה, שהחלה את עבודתה כבר בשנת 2022.

עתירות לבג"ץ שנתניהו הגיש יחד עם ארבעת המעורבים האחרים בפרשה שהוועדה שלחה להם מכתבי אזהרה, הביאו בסופו של דבר לעצירה של קרוב לשנה תמימה בעבודת הוועדה, שהחלה את עבודתה כבר ב-2022

ביום שישי האחרון פרסמו שופטי בג"ץ נעם סולברג, עופר גרוסקופף ורות רונן החלטת ביניים שעשויה להוציא את עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית, בראשות נשיא העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, מהבוץ הפרוצדורלי שבו היא תקועה זה קרוב לחצי שנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין רכש כלי השייט והצוללות, ספטמבר 2023 (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

כמעט שישה חודשים חלפו מאז הודיעה הוועדה לחמשת המוזהרים – ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ושר הביטחון לשעבר משה יעלון – כי שלב העדויות מטעם המוזהרים אמור להתחיל ב-21 במאי.

אך שתי עתירות שהמוזהרים הגישו לבג"ץ, תוך שיתוף פעולה בלתי צפוי שלהם ושל עורכי דינם, תקעו מקלות בגלגלי עבודת ועדת החקירה.

העתירה הראשונה הייתה בדרישה להקפיא את עבודת ועדת החקירה עד לסיום המשפט הפלילי המתנהל בתיק 3000 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת טלי חיימוביץ. משפט זה, שהחל בשנת 2021, מתנהל בעצלתיים נגד אגף אחר מעורבים אחרים בפרשה – מיקי גנור, אבריאל בר-יוסף, דוד שרן, מודי זנדברג ואחרים – ומצוי בשלב התחלתי יחסית של שלב ההוכחות.

העותרים לבג"ץ – ובראשם כאמור נתניהו, יעלון ויוסי כהן – טענו כי העדויות שהם אמורים למסור במסגרת המשפט הפלילי, כעדים מטעם התביעה, עשויות להזיק להם במסגרת הסיכון שהם חשופים לו מכיוון ועדת החקירה, ולכן יש להפריד בין ההליכים, או בפשטות – להקפיא את עבודת ועדת החקירה לפרק זמן בלתי ידוע, עד שיסתיים המשפט הפלילי.

בשבוע שעבר התקיים בבג"ץ דיון בעתירה, כשעל השולחן הצעת פשרה שהציעה היועצת המשפטית לממשלה, השונה בכמה ניואנסים מהצעה שהציעה ועדת החקירה עצמה

בשבוע שעבר התקיים בבג"ץ דיון בעתירה, כשעל השולחן הצעת פשרה שהציעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, השונה בכמה ניואנסים מהצעה שהציעה ועדת החקירה עצמה.

שופטי ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט (פרשת הצוללות) בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, 28 בדצמבר 2022 (צילום: ניר קידר)

על פי ההצעה, ארבעה מתוך חמשת המוזהרים (כולם למעט נתניהו) ימסרו עדות במשפט הפלילי כעדים מטעם התביעה בשלושת החודשים הקרובים, עד ל-15 בדצמבר, ורק לאחר מכן תמסור ועדת החקירה לסנגוריהם את החומרים שנאספו בוועדה, כשלב מכין לקראת תחילת שלב העדויות מטעם המוזהרים בוועדת החקירה.

המטרה היא שהמוזהרים לא ייחשפו לחומרים שנאספו בוועדת החקירה בטרם עדותם בבית המשפט, כך שעדות זו לא תשובש או תזוהם. כחלק מהפשרה, קבעו שופטי בג"ץ כי הוועדה לא תוכל לעשות שימוש בעדויות המוזהרים בבית המשפט נגדם, גם לא באופן צולב. פירוש הדבר הוא שעדותו של אחד לא תוכל לשמש להפללתו של אחר.

כחלק מהפשרה, קבעו שופטי בג"ץ כי הוועדה לא תוכל לעשות שימוש בעדויות המוזהרים בבית המשפט נגדם, גם לא באופן צולב. פירוש הדבר הוא שעדותו של אחד לא תוכל לשמש להפללתו של אחר

השופטים הדגישו כי מתווה זה אומץ "באופן שיאפשר לקדם בלוח זמנים סביר הן את ההליך הפלילי והן את עבודת ועדת החקירה".

המשמעות היא שאם אכן בית המשפט המחוזי יעמוד בלוח הזמנים הזה, תוכל ועדת החקירה להעביר לסנגוריהם של המוזהרים את החומרים הרגישים בעוד שלושה חודשים ואז גם יוסר צו הביניים המונע את חידוש דיוני ועדת החקירה.

אך מאחר שיידרש לסניגורים זמן מסוים ללימוד החומר, לגיבוש אסטרטגיה הגנתית מול הוועדה ולזימון עדים מטעמם, המשמעות היא שעדים אלה יחלו להישמע רק בתחילת שנת 2026, קרוב לשנה מאז הקפיא צו הביניים שהוציא שופט בג"ץ אלכס שטיין את עבודת הוועדה.

קבלת הצוללת אח"י תנין, 2014. מימין: הרטמכ"ל בני גנץ, מפקד חיל הים רם רוטברג, שר הביטחון משה יעלון, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

ערב הדיון בבג"ץ, הטילה ועדת החקירה פצצה: היא פרסמה פומבית מסמך ביניים בן 39 עמודים, הכולל פירוט דרמטי של הודעות האזהרה שהוועדה פרסמה ביוני 2024.

אפשר להבליע חיוך קטן אל מול תחכומו של גרוניס, והטעות הטקטית שעשו עו"ד חדד ויתר עורכי הדין של המוזהרים, שהתלוננו כי הודעות האזהרה שקיבלו היו לקוניות ואינן מאפשרות למוזהרים לדעת בוודאות בפני מה הם נדרשים להתגונן.

אפשר להבליע חיוך קטן אל מול תחכומו של גרוניס, והטעות הטקטית שעשו עורכי הדין של המוזהרים, שהתלוננו כי הודעות האזהרה שקיבלו היו לקוניות ואינן מאפשרות למוזהרים לדעת בוודאות בפני מה הם נדרשים להתגונן

מסמך הביניים של ועדת החקירה הוא הכול חוץ מלקוני. גרוניס ויתר חברי הוועדה ניצלו את ההזדמנות ופרסמו מסמך הכולל תיאור שומט לסתות של כלל החלק העובדתי הצפוי להיכלל בדוח הסופי של ועדת החקירה.

"מטרת המסמך שלהלן היא לסייע למוזהרים להתגונן", הם כתבו במבוא, "להציג את טענותיהם בדיונים באזהרות ולהביא עדים ומסמכים וכן לייעל את ההליך בפני הוועדה".

העתירה השנייה התלויה ועומדת בבג"ץ מטעם מוזהרי הוועדה, עניינה בהליך הארוך והסבוך להעניק סיווג ביטחוני לעורכי הדין המייצגים אותם. מאחר שהוועדה עוסקת בחומרים סודיים ביותר, הוטלו מגבלות קשות על מספר עורכי הדין שיוכלו להיחשף לחומר, היכן יוכלו לעיין בו, לקיים פגישות עם לקוחותיהם ולהתכונן לשלב האחרון בעבודת ועדת החקירה.

עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב לתחילת החקירה הנגדית של נתניהו במשפט האלפים, 3 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ביום חמישי האחרון קיימו השופטים סולברג, דוד מינץ ורות רונן דיון בעתירה זו, ומדבריהם ניכר כי פגה סבלנותם כלפי המוזהרים ועורכי דינם.

"אשתף במשהו שהיה בינינו מאחורי הקלעים", פתח סולברג את הדיון, "בהתייעצות שלנו הבוקר לקראת הדיון, כפי שאנחנו נוהגים ביתר התיקים, יותר מאחד מחברי ההרכב אמרו שלא מן הנמנע שאני, או מישהו אחר אילו היה תורן כשהוגשה העתירה, העתירה לא הייתה מגיעה לאולם אלא נדחית על הסף".

"בהתייעצות שלנו הבוקר לקראת הדיון, יותר מאחד מחברי ההרכב אמרו שלא מן הנמנע שאני, או מישהו אחר אילו היה תורן כשהוגשה העתירה, העתירה לא הייתה מגיעה לאולם אלא נדחית על הסף"

עוד קודם לדיון, הסכימה הוועדה שמטעם כל אחד מהמוזהרים ייחשף לחומר לא עורך דין אחד אלא שניים. השופטים הציעו לחמשת המוזהרים ועורכי דינם להסתפק בכך. "בלי לזלזל במספר עורכי הדין וכן הלאה", אמרה השופטת רונן לעו"ד חדד, "לא בטוח ששלושה שופטים של בית המשפט הזה צריכים להידרש לזה".

הלחץ של עו"ד חדד ברור. כמי שלא ייסוג מייצוגו של נתניהו בוועדת החקירה, הוא אינו יכול להרשות לעצמו לבלות ימים על ימים ספון בחדר בלימוד חומרים שהוועדה אספה, בשל מחויבויותיו בייצוג הן של נתניהו בתיקי האלפים והן של חשודים ונאשמים נוספים, הבוחרים להיעזר דווקא בשירותיו. אך לצידו, גם עו"ד דורי קלגסבלד, המייצג את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, הצליח להרגיז את השופטים.

"מילה אחת על ההיבט הכלכלי", אמר קלגסבלד בדיון, "כולנו פה מייצגים בחינם. יש פה חלק במסגרת שירות מילואים, וחלק שאנחנו בקושי רק בשביל הפורמליסטיקה".

עורך הדין דורי קלגסבלד בבית המשפט העליון, נובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

סולברג קטע אותו: "אדוני יעצור כאן ויעבור לטענה הבאה. אדוני רוצה שנכיר לו תעודת כבוד על זה שהוא עובד בחינם?"

קלגסבלד: "לנטרל שני עורכי דין של המשרד לשנה, שנה וחצי, אפשר לדרוש מאיתנו הרבה דברים".

סולברג: "אדוני לא חייב לעסוק בזה אם זה כל כך קשה".

קלגסבלד: "אני לא מחפש צל"שים, אני מייצג אנשים בוועדות חקירה כבר 40 שנה".

סולברג: "מה הוסיף הנתון שאדוני מייצג בחינם?"

קלגסבלד: "לא רק אני, כולנו עובדים בחינם".

בסיום הדיון, נוכח הצהרת ועדת החקירה כי בהמשך הדרך תישקל הוספת עורך דין שלישי לכל אחד מהמוזהרים תוך שהעיון בחומרים הרגישים ייעשה רק בחדר סגור שיוקצה לכך במתקן בתל השומר, השופטים הציעו לעותרים למשוך את עתירתם.

"ההמלצה שלנו היום איננה שגרתית", אמר סולברג, "אנו מבקשים למחוק את התשובה שלך אדוני. אני יכול להעריך את הקושי שלכם, כך או כך העתירה תידחה"

חדד סירב, וסולברג באופן לא שגרתי ביקש למחוק את התשובה הזו מהפרוטוקול. "ההמלצה שלנו היום איננה שגרתית", אמר סולברג, "אנו מבקשים למחוק את התשובה שלך אדוני. אני יכול להעריך את הקושי שלכם, כך או כך העתירה תידחה".

השופטים הורו לעותרים להודיע עד מחר (שלישי) מה עמדתם.