לערוץ 14 הייתה אתמול הודעה חשובה לגבי המהדורה המרכזית שלו. לא סיפור גדול או תחקיר חשוב או רכש עיתונאי משמעותי – אלא תסריט חדש לסיום המהדורה ברוח התקופה.

"כך צפויה מגישת החדשות מגי טביבי לסיים את המהדורה המרכזית", נכתב בחשבונות הרשמיים של הערוץ ברשתות החברתיות. בסרטון וידאו שצורף נראית טביבי נפרדת מהצופים במילים אלו:

"החל מהערב, ראש חודש ניסן, חודש הגאולה, ועד לסוף המלחמה, נודה מדי ערב לקדוש ברוך הוא על הניסים והנפלאות שעושה איתנו וימחה עלינו. הודו לאדוני כי טוב, כי לעולם חסדו".

לכאורה מה הביג דיל. טביבי יכולה להיפרד איך שבא לה מהצופים. "בשורות טובות", "שיהיה לכם לילה שקט", "תשמרו על עצמכם ועל בני משפחותיכם", "נאחל שלום לחיילי צה"ל בעזרת השם", ועוד. אין משפט פרידה מצופים שנוגד את האתיקה, ואין פסול בלהודות לקדוש ברוך הוא.

קשה לנתק את ההודעה של ערוץ 14 מרוח התקופה וממטרותיהם המיסיונרים המובהקים של מגישיו. אחרי הכול – אם מודים לאדוני, אז למה רק "עד סוף המלחמה"?

אלא שקשה לנתק את ההודעה של ערוץ 14 מרוח התקופה וממטרותיהם המיסיונרים המובהקים של מגישיו. אחרי הכול – אם מודים לאדוני, אז למה רק "עד סוף המלחמה"? מה, הניסים מסתיימים כשהמטוסים מקורקעים? ומה עם המלחמות האחרות?

"הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב": כך צפויה מגישת חדשות 14 מגי טביבי לסיים את המהדורה המרכזית#החדשות@MaggieTabibi pic.twitter.com/u8YA4kOxf8

— C14 (@C14_news) March 18, 2026

אדם זועק את שחסר לו, כתב מאיר אריאל. אולי בערוץ 14 מרגישים שאם יצעקו חזק "תודה לקב"ה" – יקרו יותר ניסים.

אבל את ההודעה לציבור על הנוהג החדש בשידורים – שמבהירה כי לא מדובר בסתם אמונה אלא בהחלטה עריכתית מלמעלה – קשה לראות במשקפיים אמוניות בלבד. זו לבנה נוספת בקיר של משיחיות מתפרצת שבונים כלי התקשורת האלטרנטיביים במטרה להחליף את "אווירת החילון" של "ערוצי התבהלה", כפי שקוראים לכלי התקשורת הוותיקים בערוץ 14.

זו לבנה נוספת בקיר של משיחיות מתפרצת שבונים כלי התקשורת האלטרנטיביים במטרה להחליף את "אווירת החילון" של "ערוצי התבהלה", כפי שקוראים לכלי התקשורת הוותיקים בערוץ 14

למי שהיה ספק שימין אינו נמדד רק בלאומנות, תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו או קריאות קצובות לפגוע באויב חזק יותר – ינון מגל, הדמות המשפיעה והמוכשרת ביותר שגדלה בערוץ, הבהיר זאת השבוע בצורה ברורה בריאיון לגדי טאוב, במסגרת הפודקאסט שלו "שומר סף".

"להיות דוס זה האתגר של המדינה היהודית"

מגל היה פעם חילוני. היום הוא מצהיר על עצמו, בגאווה, כאמוני ומשיחי, על אף שאינו חובש כיפה. טאוב חילוני עד עצם היום הזה.

אבל בריאיון הם מדברים על הנכחת היהדות המיסיונרית, הלא-טולרנטית והשתלטנית כאחת מהמטרות המוצהרות של התקשורת החדשה. היהדות הזאת, הם מבהירים, אמורה להחליף את הציונות החילונית במהותה, שהקימה את מדינת ישראל כחלק מהתפתחות היסטורית וטבעית. כמו שאמרנו: תקופה של נס.

מגל כבר לא מתייחס לתהליך כאל "ויכוח" או "מאבק". מבחינתו המסע של השמדת הסממנים החילוניים נמצא בישורת הכמעט אחרונה.

"המהפכה שאני מקדם היא שלהיות דוס זה האתגר של העם היהודי. זאת האג'נדה המרכזית שלי", הוא מסביר לטאוב. "יותר חשוב לי מהקטע של הימין זה הקטע הדוסי. מגניב להיות דוס. אני נראה נורמלי, אני מדבר נורמלי ואני מאד דוס. מאד אמוני, מאד ריליגיוזי, מאד משיחי. זה סבבה ומדהים".

"יותר חשוב לי מהקטע של הימין זה הקטע הדוסי. מגניב להיות דוס. אני נראה נורמלי, אני מדבר נורמלי ואני מאד דוס. מאד אמוני, מאד ריליגיוזי, מאד משיחי. זה סבבה ומדהים"

מגל מספר שגילה את האור לפני שנים רבות בטיול בהודו, שם ראה אנשים שחוגגים את אמונתם בפומבי, ללא מורא.

אבל מגל אינו טיפש. הוא מבין שכדי להנחיל את ההכרה שמשיחיות לא פוגמת בקדמה צריך לתת דוגמאות ממקומות מצליחים ומערבים יותר. אמריקה למשל.

"פית הגסת' מקריא תהילים", מגל מדגים, כמשל ליכולת להיות "דתי ואמוני בלי לשנות את מי שאתה". טאוב לא חושב שצריך לשאול על הפרדת דת ומדינה, אחד המרכיבים הליברליים המובהקים בשגשוג של אמריקה ומדינות אחרות (כמו צרפת).

Pete Hegseth ends his morning presser by reading scripture:

"Blessed be the Lord, my rock, who trains my hands for war, and my fingers for battle. He is my loving God and my fortress, my stronghold and my deliverer. My shield, in whom I take refuge." pic.twitter.com/afWrGCULPw

— The American Conservative (@amconmag) March 10, 2026

מגל הוא נציג "הימין השמח", סוכן נמרץ של גישת "יהיה לי עוד יותר טוב" – זו הגורסת שגם בתקופות הקשות ביותר, כשחטופים נמקים במנהרות וחיילים נהרגים על ימין ועל שמאל, חשוב לחגוג את פורים באולפן ולהרים כוסית לכבוד החיים הטובים.

"עיתונאי התבהלה", כפי שמגל קורא להם, מתרעמים על אווירת הקרחנה באולפן "הפטריוטים" שייסד. הם רואים בגישתו ציניות ממאירה שמזלזלת בחיי אדם.

מגל קושר את גישת "ערוץ החיים הטובים" הזאת לאמונה הדתית, בלי להתעכב לרגע על הסתירות הפנימיות שבה. הוא גם מודה שבאולפן "הפטריוטים" הוא שרוי בסוג של אקסטזה משיחית מתוזמרת ומתודלקת היטב

בשיחה עם טאוב מגל קושר את גישת "ערוץ החיים הטובים" הזאת לאמונה הדתית, בלי להתעכב לרגע על הסתירות הפנימיות שבה (שהרי אמונה יהודית מסורתית כללה תמיד גם תענית, עצבות, תפילה שקטה, צניעות או התחשבות באבלו של הזולת – ולא רק חגיגות של ניסים בפרהסיה). הוא גם מודה שבאולפן "הפטריוטים" הוא שרוי בסוג של אקסטזה משיחית מתוזמרת ומתודלקת היטב.

מגל: "כל היום אני לא רואה טלוויזיה. ואז בשבע אני צופה בערוצי התבהלה כדי להידלק ויורד להתאפר".

טאוב: "אתה כאילו דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד. (לפני השידור) אתה שותה את המשקה שהופך אותך לענק הירוק. ואז 'ואאאאאא'" (עושה קולות של מפלצת).

מגל: "כן, ואז הקפיץ משתחרר לתוך המצלמה. (אני עובר) מאפס למאה בשנייה".

גדי טאוב מראיין את ינון מגל בפודקאסט "שומר סף", מרץ 2026 (צילום: צילום מסך, "שומר סף")

לקראת סיומו של הריאיון, טאוב מחלץ ממגל (שהגיע באווירה רגועה ונינוחה, בלי המשקה הירוק) את החזון לישראל העתידית, והיא כוללת זהות מוחלטת בין ימין לדת, בין קידמה למשיחיות ובין ציונות ליהדות – באופן שמעלים כל תמהיל של אמונה אחרת.

"אני חושב שהזהות של מדינת ישראל בפרהסיה, צריכה להיות של קידוש השם ושבת", מגל אומר לטאוב. "מצד שני צריך להיות גם הייטק וחופש וליבה וכבוד הדדי. אני מנסה לעזור לעם היהודי לממש את היעוד שלו.

"אי אפשר לנצח את היהדות. לאורך כל ההיסטוריה, כל מי שהיה מחובר לשורש ניצח. מי שניסה להיאבק בזה – היוונים והמתבוללים והרפורמים – הפסיד.

"(תנועת) הרפורמים, עם מאות המיליארדים שנשפכו עליה, אין לה יהודים, אין לה המשכיות. להיפך. זה מביא גויים בהמשכיות. תנועת ירושלים פורחת והכיוון מאד ברור. אתה רואה שהעם היהודי חוזר לשם.

"הציונות הייתה סטיית תקן חשובה כדי שהעם יחזור לארצו. החילונים הקימו את המדינה. אבל כמו שהקיבוצים לא הייתה להם המשכיות, כך גם לציונים החילונים אין המשכיות"

"הציונות הייתה סטיית תקן חשובה כדי שהעם יחזור לארצו. החילונים הקימו את המדינה. אבל כמו שהקיבוצים לא הייתה להם המשכיות, כך גם לציונים החילונים אין המשכיות".

"מה עם אנשים כמוני, ימנים, ציוניים וחילוניים. גם אני נכחד?", תהה טאוב.

"כן. כן", השיב מגל ללא היסוס. "יש לך את התפקיד והתמיכה שלך ואתה חשוב במבנה של הגוש האמוני. גם אם אתה לא מאמין, אתה חלק מהגוש האמוני. אבל בסוף יבלעו אותך. חד משמעית".