JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שופטי העליון מעדיפים לחשק את בן גביר בנהלים מאשר להתעמת ישירות עם הממשלה | זמן ישראל
דיון בבג"ץ על הדחת איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

שופטי העליון מעדיפים לחשק את בן גביר בנהלים מאשר להתעמת ישירות עם הממשלה

בניסיון להימנע מסעד דרמטי של פיטורי שר, בג"ץ מסתמן כמי שיכפה על בן גביר את אותו "מתווה עקרונות" שכבר הפר פעם אחר פעם ● אלא שהתזה השמרנית שהדהדה באולם בית המשפט בדיון אתמול, המעניקה לגיטימציה לכל פעולה של שר המיישם את הבטחותיו לבוחר, מכשירה למעשה את הפוליטיזציה המסוכנת של המשטרה ● פרשנות

לא בגלל הסערה ברשתות החברתיות, לא בגלל חברות הכנסת שהוצאו מהאולם סמוך לתחילת הדיון בשל צרחותיהן הבלתי פוסקות, ולא בגלל ההמון שהתקבץ מחוץ להיכל בית המשפט העליון.

לא הפחד שיתק את תשעת שופטי בג"ץ שדנו אתמול (רביעי) בעתירות הקוראות לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר מתפקידו את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השיקול המשפטי הוא שהוביל את רוב שופטי ההרכב בכיוון המסתמן, שבמרכזו – נקיטת צעדים שינסו להבטיח הפסקת מהלכיו של בן גביר להשפעה פוליטית על עבודת המשטרה, תוך ניסיון להימנע ממתן פסק דין שיורה על הדחתו.

את היוזמה, שלאורך עשר שעות הדיון המרתוני הלכה ולבשה לבוש של תוכנית פעולה אופרטיבית, יזמו השופטים המכונים שמרנים מבין שופטי ההרכב.

במונחים היסטוריים, זה היה אחד הדיונים שבהם ניתן היה לקרוא בקלות יתרה היכן ניצב כל שופט ביחס לדרישה מרחיקת הלכת בעתירות – שראש הממשלה יפטר את השר הממונה על המשטרה בשל הפוליטיזציה החריפה שעובר הארגון תחת כהונתו.

במונחים היסטוריים, זה היה אחד הדיונים שבהם ניתן היה לקרוא בקלות יתרה היכן ניצב כל שופט ביחס לדרישה מרחיקת הלכת בעתירות – שראש הממשלה יפטר את השר הממונה על המשטרה

התוכנית המסתמנת היא זו: במהלך שנת 2025 הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי צוות מטעמה נפגש עם נציגיו של בן גביר, מתוך מטרה להגיע ל"מתווה עקרונות" מוסכם, שיגביל את השפעתו של השר על עבודתה היומיומית של המשטרה בנושאים רגישים של חקירות, הפגנות ונושאים הנוגעים לפגיעה בזכויות אדם; ומאידך, היועצת לא תתמוך, בעמדתה בפני בג"ץ, בעתירות הקוראות לחייב את הדחתו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לפני הדיון בבג"ץ על הדחתו, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לפני הדיון בבג"ץ על הדחתו, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלא שההסכמות לא היו שוות את הנייר שנחתם. בן גביר הפר את התחייבויותיו על ימין ועל שמאל, והיועצת התייצבה בסופו של דבר לצד העותרים ותמכה במתן צו מוחלט בעתירות.

כעת מציעים השופטים לחזור אל המתווה, ולהשלים את כתיבת הנהלים שיחייבו את השר. נציגת היועצת, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים, הפגינה ספקנות אם זהו כיוון פעולה אפקטיבי. ניסינו כבר הכול, היא אמרה לשופטים, "הניסיון שלנו מלמד שזה לא יעבוד".

נציגת היועצת, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים, הפגינה ספקנות אם זהו כיוון פעולה אפקטיבי. ניסינו כבר הכול, היא אמרה לשופטים, "הניסיון שלנו מלמד שזה לא יעבוד"

אך לאחר שהתייעצה עם בהרב-מיארה והמשנה שלה, ד"ר גיל לימון, חזרה עם הצעה אופרטיבית: לוח זמנים מזורז ביותר עד להשלמת המתווה והנהלים המחייבים, ובתקופת הביניים – צו ביניים שיאסור על בן גביר לקדם מינויים רגישים או בכירים במשטרה – למשל לתפקיד היועץ המשפטי למשטרה, בתחום החקירות ואכיפת החוק ובתחום חופש הביטוי והמחאה.

בנוסף, יאסור על בן גביר בתקופה זו להצטרף לפעילות מבצעית של המשטרה שיש בה חיכוך עם אזרחים, לעמוד בקשר ישיר עם קציני משטרה ללא נוכחות המפכ"ל, וכן יאסר עליו להתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים, כולל בעניין חקירות פרטניות.

בא כוחו של בן גביר, עו"ד דוד פטר, התקומם: "השר לא יהיה עציץ!" הוא זעק, אך למעשה לא נדרשת כאן הסכמתו של השר. צו הביניים, ככל שהשופטים ייענו לבקשת היועצת ויוציאו אותו, יהפוך את מפת התמריצים, וידרבן את בן גביר להשלים את ההידברות עם אנשי היועצת על מנת להשלים את גיבוש נהלי העבודה המוסכמים, שאחרת הצו ימשיך לעמוד בתוקפו עד לסיום כהונת הממשלה.

עו"ד דוד פטר, בא כוחו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בדיון בבג"ץ על הדחתו של בן גביר, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עו"ד דוד פטר, בא כוחו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בדיון בבג"ץ על הדחתו של בן גביר, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה מבטיח שהמהלך הזה, שכל תכליתו הימנעות מהגעה לסעד המבוקש על ידי העותרים, פסק דין שיחייב את פיטורי השר, יצליח? לדעת השופטת יעל וילנר, מעורבות אקטיבית של בית המשפט ב"אכיפת" המתווה תמנע את קריסתו בשנית.

כך למשל, וילנר הציעה שהמתווה יכלול מעין חרב מתנופפת מעל ראשו של השר, ש"כעת ידע" שאם יפר את התחייבויותיו – בית המשפט ייתן פסק דין המורה לראש הממשלה להדיח אותו. בהמשך התרכך המתווה, כך שבמקרה של הפרה, בית המשפט יפנה לנתניהו, יעמיד אותו על חומרת התנהלותו של השר, ויחייבו לשקול את פיטורי השר.

גם אם הצדדים יפסעו כעת במסלול של הידברות, קל לנבא שההסכמות לא יחזיקו מעמד. כל עוד בן גביר אוחז בסמכויות השר הממונה על משטרת ישראל, קשה להניח שהסמכויות הללו יישארו על המדף. בוודאי בתקופת הבחירות המתקרבת, והתועלת הפוליטית המיידית שעשויה לצמוח למי שיצליח להטות את עבודת המשטרה לטובתו.

אפשר להבין את המדיניות השיפוטית הכללית: כל עוד ניתן לפתור את הקושי באמצעות סעד חלקי, אין הצדקה לתת את הסעד המלא לעותרים, בוודאי במצב שבו מתבקש סעד מרחיק לכת ונדיר, כהוראה שיפוטית לראש הממשלה לפטר שר מכהונתו.

המילה "תקדימי" נזרקה לאוויר פעמים רבות, אך כפי שציין הנשיא עמית, שישב בראש ההרכב, מאז ניתנה הלכת דרעי-פנחסי לפני למעלה מ-30 שנה, בית המשפט דן בעתירות רבות שבהן התבקשו פיטוריהם של שרים

המילה "תקדימי" נזרקה לאוויר פעמים רבות באולם בית המשפט, אך כפי שציין נשיא העליון יצחק עמית, שישב בראש ההרכב – מאז ניתנה הלכת דרעי-פנחסי לפני למעלה מ-30 שנה, בית המשפט דן בעתירות רבות שבהן התבקשו פיטוריהם של שרים מהממשלה.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון על הדחתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון על הדחתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עמית עשה את שיעורי הבית שלו לפני הדיון, והגיע מצויד באנקדוטות היסטוריות: את מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, שישב בשורה הראשונה באולם, הוא עקץ והזכיר לו את עתירותיו בימיו כעורך דין, אז הפגין דווקא גישה אקטיביסטית שדרשה מבג"ץ להתערב בעניין פיטוריהם של שרים מהממשלה;

ולעו"ד פטר הוא הזכיר שגם הלקוח שלו – השר בן גביר – עתר בעצמו בשנת 2006, יחד עם חברו לימין הקיצוני ברוך מרזל, בדרישה לחייב את ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לפטר מממשלתו את השר חיים רמון. היו ימים.

לעו"ד פטר עמית הזכיר שגם הלקוח שלו – השר בן גביר – עתר בעצמו בשנת 2006, יחד עם חברו לימין הקיצוני ברוך מרזל, בדרישה לחייב את ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לפטר מממשלתו את השר רמון. היו ימים

בא-כוחו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, סימן יעד אסטרטגי בהליך המשפטי הזה: לא רק לנצח במובן זה שראש הממשלה לא יחויב לפטר את שותפו הפוליטי מהממשלה, אלא שעל הדרך יבטל בית המשפט את הלכת דרעי-פנחסי.

ההלכה ההיא ניתנה בהרכב של חמישה שופטים, ואם כעת, 33 שנה לאחר מכן, בית המשפט יבטל אותה בהרכב של תשעה – הביטול הזה יעמוד לדורות.

ראבילו ניסה להגיע ליעד הזה כבר בבג"ץ הטלת המנדט על נתניהו בשנת 2020, אך כעת הוא הגיע מצויד בטיעון יצירתי: בשנת 2020 קבע הרכב השופטים, בראשות הנשיאה דאז אסתר חיות, כי חוק יסוד הממשלה שכונן ב-2001 לא ביטל במשתמע את הלכת דרעי-פנחסי מ-1993, ואין להסיק זאת מהעובדה שבסעיף כהונת השרים הנוסח נשאר זהה (כלומר, שרק הרשעה בעבירה עם קלון מביאה להפסקת כהונת שר).

עו"ד מיכאל ראבילו, בא כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדיון בבג"ץ על הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עו"ד מיכאל ראבילו, בא כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדיון בבג"ץ על הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלא שבשנת 2023, כידוע, ביטלה הכנסת את עילת הסבירות במסגרת הביקורת השיפוטית על עבודת הממשלה, לרבות בעניין מינויים ופיטורים של שרים. ביטול עילת הסבירות, במתכונת הרחבה שנחקקה, פירושה היה גם ביטול הלכת דרעי-פנחסי – עד שהחקיקה בוטלה בפסק הדין ההיסטורי של 15 שופטי בג"ץ בינואר 2024.

ראבילו טען כי מהלך החקיקה של הכנסת בעניין הסבירות גילה את "כוונת המחוקק" ביחס למשמעותו של חוק יסוד הממשלה משנת 2001, שלפיה הלכת דרעי-פנחסי עברה מן העולם.

עמית הוציא את הרוח ממפרשיו של הטיעון הזה בקלות, כשהסביר שלתפיסתו העתירות הנוכחיות כלל אינן משחקות על המגרש של הלכת דרעי-פנחסי. במקרה ההוא דובר על חובתו המשפטית של ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות מספיק; ואילו כאן עילת הפיטורים היא הנזק הקשה שגורם השר לעקרונות יסוד דמוקרטיים, ובאחריותו להשחתתה של המשטרה ותהליך הפוליטיזציה המואץ שהיא עוברת.

"זוהי סכנה לדמוקרטיה", שב ואמר השופט עופר גרוסקופף בעניין השפעתו ההרסנית של בן גביר.

לשיטתו של כשר, כל אימת שיסתמנו לדעת היועץ המשפטי לממשלה ראיות מנהליות המלמדות ששר הממונה על המשטרה פועל באופן המהווה סכנה לעצמאותה, בית המשפט יורה לפטר את השר

השופט יחיאל כשר גילה גם הוא את דעתו, שהכלל המשפטי שהעותרים והיועצת מבקשים מבית המשפט ליצור, רעוע למדי בהתחשב בסעד מרחיק הלכת שבצידו: לשיטתו, כל אימת שיסתמנו לדעת היועץ המשפטי לממשלה ראיות מנהליות המלמדות ששר הממונה על המשטרה פועל באופן המהווה סכנה לעצמאותה, בית המשפט יורה לפטר את השר.

שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הקושי בעניין זה, לדעת השופט כשר, נעוץ בהיעדרו של אקט פורמלי שניתן להסתמך עליו להפעלת הטריגר מרחיק הלכת, כגון הגשת כתב אישום נגד השר, או פסק דין של בג"ץ או בית משפט לעניינים מנהליים בעניין אי חוקיות של פעולת השר.

מלבד העובדה שעמדתו של כשר מסגירה את עמדתו בפסק הדין העתידי, ככל שייכתב, מקופלת בה גם סתירה פנימית חריפה: אם יש צורך בפסק דין בג"צי שיעניק ממד פורמלי למסקנה שהשר פוגע בעבודת המשטרה, מתעוררת מאליה הטענה שאין צורך ללכת לסעד הקיצוני של צו לפיטורי שר, כאשר יש טיפול שיפוטי ממוקד במעשים קונקרטיים של השר, שבעניינם הוגשו עתירות וניתנו פסקי דין.

לדוגמה – הצו שחייב את קידומה בדרגה של הקצינה סגן-ניצב רינת סבן, על אפו וחמתו של בן גביר שסירב לחתום על הקידום, לא יכול לשמש טריגר יחיד לדרישה לפיטורי שר, שהרי בית המשפט התמודד עם פרשת הקצינה באופן ממוקד.

זו איננה החולשה היחידה הגלומה בעמדה ששיקפו שופטי המחנה השמרני בהרכב.

על פי התיזה שהדהדו השופט מינץ ואחרים במהלך הדיון, מועמדים לכנסת נבחרים על יסוד השקפתם הפוליטית, שאותה הם כמובן רשאים לבטא הן לפני בחירתם לכנסת והן אחרי בחירתם, וגם אחרי שהם מתמנים לשרים

על פי התיזה שהדהדו השופט דוד מינץ ואחרים במהלך הדיון, מועמדים לכנסת נבחרים על יסוד השקפתם הפוליטית, שאותה הם כמובן רשאים לבטא הן לפני בחירתם לכנסת והן אחרי בחירתם, וגם אחרי שהם מתמנים לשרים בממשלה.

דיון בבג"ץ על הדחת איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
דיון בבג"ץ על הדחת איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המגבלות הקיימות על אג'נדה פוליטית הן מעטות מאוד – חסמי הכניסה לכנסת, הקבועים בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, עניינן בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותמיכה בטרור.

כל מה שעומד במגבלה הזו מהווה אג'נדה פוליטית לגיטימית, שפוליטיקאי רשאי להחזיק בה. ואם כך, הרי שגם כשר מותר לו להביע את עמדותיו הפוליטיות, ואף ליישם את מדיניותו הפוליטית הזו בתפקידו כשר הממונה על משרד ממשלתי.

התיזה הזו מנוגדת לפסיקתו של בית המשפט העליון זה עשרות שנים, והיא מסוכנת במיוחד. לאורך השנים קיבע בית המשפט את התפיסה שלא כל מה שמותר לח"כ לומר, מותר לשר לעשות. חופש הביטוי הפוליטי של חבר כנסת שייך לתחום החוקתי, אך פעולתו של שר כפופה לכללי המשפט המנהלי, שהם מגבילים בהרבה.

החלטות שלטוניות, גם אם הן מתקראות "יישום מדיניות", חייבות להתקבל בהינתן סמכות, על יסוד כלל התשתית הרלוונטית, תוך הימנעות משקילת שיקולים זרים, ותוך שהן עומדות במבחני הסבירות והמידתיות.

החלטות שלטוניות, גם אם הן מתקראות "יישום מדיניות", חייבות להתקבל בהינתן סמכות, על יסוד כלל התשתית הרלוונטית, תוך הימנעות משקילת שיקולים זרים, ותוך שהן עומדות במבחני הסבירות והמידתיות

כל זה מתאיין באמירה השיפוטית, שרואה לנגד העיניים מבחן אחד בלבד: אם התנהלותו של בן גביר מהווה יישום של הצהרותיו הפוליטיות שעל בסיסן נבחר, דיינו. מותר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו הפך בשנים האחרונות בשורה של מעשים שרובם נסתרים מהעין את בג״ץ לחבורת שופטים רופסים שרוקדת לפ... המשך קריאה

ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו הפך בשנים האחרונות בשורה של מעשים שרובם נסתרים מהעין את בג"ץ לחבורת שופטים רופסים שרוקדת לפי החליל שלו ומעניקה חותמת משפטית לדיקטטורה שלו. הנסיון הראשון שלא צלח היה להכתיר לנשיא בית המשפט העליון את יוסף אלרון, תוך זריקת עיקרון הסניוריטי לפח. אלרון העמיד את עצמו בחפץ לב למשימה בשליחותו של שקרניהו וממלא מקומו אוייב לוין, אבל לא הצליח. הרוב בועדה למינוי שופטים (שופטי בית המשפט העליון ונציגי לשכת עורכי הדין בעידן עמית בכר) דחה את נסיון ההשתלטות הראשון והצליח להביא לבחירתו של יצחק עמית, על פי עקרון הסניוריטי. הנסיון השני שכן הצליח היה מאוד מתוחכם פוליטית וארגונית: מצד אחד תוקפים ללא הרף את יצחק עמית, חותרים תחת מעמדו כנשיא בית המשפט העליון, מחרימים אותו ולא מכירים בו כנשיא. מצד שני מחבקים ומאמצים את ממלא מקומו השופט נעם סולברג. וכבר כתבתי כאן שקמפיין הפרד ומשול של שקרניהו בעליון הושק פומבית כאשר כיבדו בנוכחותם אוייב לוין, אורית סרוחה, ועצב רוטמן את טקס מינויו של השופט סולברג לממלא מקום הנשיא. ומאז סולברג נותן עבודה לתומכיו: הוא כפה על עמית שלא למנות בכל עתירה נפיצה פוליטית את ההרכב הבכיר עמית, דפנה ברק ארז וסולברג עצמו, מכיוון שסולברג, כמי שתומך בדיקטטורה של ביבים שקרניהו נמצא בהרכב הזה במיעוט. בשלב שני הוא כפה על עמית להרחיב הרכבים בעתירות נפיצות פוליטית שבהן יבוא לידי ביטוי הרוב השמרני בעליון המונה 6 שופטים שמרנים נגד 5 שופטים דמוקרטים/ליברלים ועוד ועוד. והדברים עוד יתפרסמו.

בן גביר כחלק מעוצמה יהודית קיבל 6 מנדטים שהם בסך הכל 5% מהקולות. גם ה-5% האלה היו לבחירתו כחבר כנסת. את תפקידו כשר קיבל מנתניהו במסגרת סחר-מכר פוליטי, לא מבחירת הציבור. הוא מוזמן להמשיך... המשך קריאה

בן גביר כחלק מעוצמה יהודית קיבל 6 מנדטים שהם בסך הכל 5% מהקולות. גם ה-5% האלה היו לבחירתו כחבר כנסת. את תפקידו כשר קיבל מנתניהו במסגרת סחר-מכר פוליטי, לא מבחירת הציבור. הוא מוזמן להמשיך לבצע את תפקידו כחבר כנסת אליה נבחר בצורה חוקית ע"י 5% של פגועים שכלית.

מאמר ארוך ומיגע שקשה לסיים את קריאתו. אבל, כל פלפולי המילים לא יעזרו ולא ישנו דבר. בן גביר הינו השר היחיד שעושה בדיוק את אשר אמר שיעשה עוד לפני שמונה לשר. בן גביר אינו תמונה על הקיר. מה... המשך קריאה

מאמר ארוך ומיגע שקשה לסיים את קריאתו. אבל, כל פלפולי המילים לא יעזרו ולא ישנו דבר. בן גביר הינו השר היחיד שעושה בדיוק את אשר אמר שיעשה עוד לפני שמונה לשר. בן גביר אינו תמונה על הקיר. מה זאת אומרת פוליטיזציה? מי שעושה ופועל לפי עקרונותיו אינו עושה פוליטיזציה. שופטי בית המשפט הם אלה שעושים פוליטיזציה. הם האופוזיציה העקרית לממשלה ובראשם עומדת הרועצת המשפטית. די. נמאסתם.

לפי הבנתי כל מה שנדרש, אליבא דדוד מינץ וחבריו השמרנים, מעבריין כדי לצאת זכאי ועוד להמשיך בביצוע עוד ועוד עבירות, הוא שהוא הצהיר מראש שהוא מתכוון לעבור את העבירות הללו, הצהרת 'מדיניות', ... המשך קריאה

לפי הבנתי כל מה שנדרש, אליבא דדוד מינץ וחבריו השמרנים, מעבריין כדי לצאת זכאי ועוד להמשיך בביצוע עוד ועוד עבירות, הוא שהוא הצהיר מראש שהוא מתכוון לעבור את העבירות הללו, הצהרת 'מדיניות', והיו מספיק מטומטמים מהציבור שהביעו אהדה לכך.

עוד 1,572 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום שני, 1 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

טראמפ: נתניהו הסכים שלא לתקוף בביירות, חזבאללה הסכים להפסיק את הירי

משרד החוץ האיראני: ארה"ב אחראית להפרות הפסקת האש בלבנון ● טראמפ: לא שמעתי מאיראן שהיא משעה את השיחות ● מפגינים חרדים חסמו כבישים ומסילות במרכז הארץ, שלושה שוטרים נפצעו קל; חייל שהותקף על ידי המון חרדי בירושלים חולץ בעזרת המשטרה ● אחרי שבג"ץ אישר את מינוי גופמן: דיווח - ראש אגף "תבל" עוזב את המוסד ● איראן איימה על תושבי הצפון

לכל העדכונים עוד 55 עדכונים

הסכם עם איראן טוב לישראל

כל הסכם לטווח ארוך שתחתום ארצות הברית עם איראן ויכלול הקפאת תכנית הגרעין שלה – הוא טוב לישראל. אני מודע לכך שטענה זו עומדת בניגוד גמור למבול הניתוחים והפרשנויות שמתפרסמים בכלי התקשורת ובמכוני המחקר העוסקים בביטחון ישראל, בימים שחלפו מאז הפסקת האש.

הסכם אמריקאי עם איראן בנקודת הזמן הנוכחית הוא אולי רע לראש הממשלה בנימין נתניהו מבחינה פוליטית, אך טוב לביטחונה של ישראל ולאזרחיה המותשים מהמלחמות בזירות השונות.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 869 מילים
אמיר בן-דוד

ממשלת הפקרת הצפון

הממשלה הבטיחה מיגון ולא קיימה. הממשלה הבטיחה פיצויים של מיליארדים שלא הגיעו ליעדם. קריית שמונה הפכה לעיר רפאים. גם מטולה ננטשה. רבים מתושבי הצפון מסתובבים בתחושה שהם הופקרו ושהממשלה אדישה לגורלם ● וגם: הממשלה מסיתה נגד מוסדות המדינה ● נשיא העליון מתריע ● ראש מל"ל חדש ● מפזרים את הכנסת ● ועוד...

הזירה שבה טיל ששוגר מלבנון לעבר ישראל במהלך הלילה גרם נזק בקריית שמונה, 30 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
אייל מרגולין/פלאש90

אם אין קמח, יש קהילה

טחנת הקמח הישנה בקיבוץ שער העמקים הפכה למרכז תרבותי וקהילתי מעורר השראה; מכלי הדלק של חברת החשמל למרגלות רידינג בת"א יהפכו לחללי תרבות וספורט ● התפיסה שבמקום להרוס מבנים תעשייתיים ישנים מוטב לעשות להם הסבה וחידוש מחלחלת בהדרגה לישראל, והמבחן הגדול יהיה בחיפה, אם וכאשר תמומש התוכנית לפינוי התעשייה מהמפרץ

לכתבה המלאה עוד 850 מילים

גזענים? אז לכו עד הסוף, למה לא?‎

ממשלה בלי ערבים, מדגישים נציגי הימין המתון (לכאורה מתון), המרכז הדמוקרטי וכמובן נציגי קואליציית הימין הקיצוני, חרדים ומרכז הליכוד המתפרע.

ובכן גזענים יקרים, למה רק ממשלה בלי ערבים? באמת בני גנץ, למה רק בלי מפלגת רע"מ בקואליציה? למה אינך קורא לפטר את כל הרופאים הערבים מבתי החולים? בערך 25% מהכוח הרפואי הם ערבים אזרחי ישראל.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 535 מילים

"אנחנו יוצאים למלחמה על הבית"

החלטת עיריית תל אביב־יפו להקים מקווה בחורשה קטנה ברמת אביב הוצגה כמענה לבקשת התושבים, אבל ועד השכונה טוען כי מעולם לא ביקש זאת ומתנגד למהלך בחריפות ● מאחורי המאבק המקומי מסתתרת חזית רחבה יותר מול חב"ד, הגרעין התורני והניסיון לשנות את צביון השכונה החילונית ● בחב"ד אומרים כי הם חיים עם השכנים בהרמוניה ● עיריית ת"א: "האישור נעשה כדין"

לכתבה המלאה עוד 1,789 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

כשעסקינן בבן גביר, לא די בגינוי אמריקאי, נדרשת פעולה

מייק האקבי הוא שגריר נוח מאוד לממשלת בנימין נתניהו. מבחינת עתידה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, האקבי נוח מדי לנתניהו, עד כדי כך שלא פעם נדמה כי קשה להבחין בין עמדותיו לבין עמדות ממשלת הימין הקיצוני בישראל.

החזון של האקבי בסוגיה הפלסטינית עולה בקנה אחד עם זה של השר בצלאל סמוטריץ'. שניהם רוצים במלחמת גוג ומגוג, גם אם הם חלוקים בשאלה איזה משיח יגיע לאחר מכן, ישוע הנוצרי או משיח בן דוד.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 701 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

רחפני הנפץ של חזבאללה הפכו לשגרת חיים מצמררת בשלומי

כל תושבי העיירה שפונו באוקטובר 2023 כבר חזרו לביתם, אך המלחמה בצפון רחוקה מסיום ● בין אזעקות, כטב"מים מתאבדים וקרבות בקו העימות, התושבים מנסים לשמור על שגרה בצל סכנה מתמדת

לכתבה המלאה עוד 1,245 מילים

תגובות אחרונות

דרעי מאבד שליטה על השטח ומכריז מלחמה על המדינה

הפוליטיקאי שנחשב פעם לשקול מבין שכישלון חוק הפטור מאיים על מנהיגותו ● בניסיון נואש להסיט את האש, יו"ר ש"ס אימץ את השפה של איתמר בן גביר וקורא למרד פומבי ביועמ"שית ובשלטון החוק ● בגיבוי מלא של שרים בכירים, הקמפיין המסוכן הזה מקרב את ישראל לאנרכיה מסוג חדש ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,194 מילים

בזמן שהתעשייה מתמודדת עם משבר חריף בשל התחזקות השקל, נגיד בנק ישראל ממשיך להתבשם מגרפים מחמיאים ● לעומתו, סטנלי פישר קרא את אותה מציאות אחרת לגמרי ● כנגיד, הוא יזם מהלכים נועזים והציל את הייצוא ● זה הרגע של אמיר ירון ללמוד מפישר, לפני שיהיה מאוחר מדי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,514 מילים ו-1 תגובות

בן גביר עלול להשתמש במשטרה כדי לשבש את חופש הבחירות

פרסום ראשון מכון "זולת" קורא ליועמ"שית לקבוע בדחיפות הנחיות מחמירות שיגבילו את התערבות השר לביטחון לאומי בפעולות המשטרה בתקופת הבחירות ● דוח חדש של המכון מצביע על דפוס מתמשך של פגיעה בחופש הביטוי וההפגנה, אכיפה פוליטית נגד יריבים ומיעוטים, וסיכון ממשי לתקינות הבחירות ולהוגנותן

לכתבה המלאה עוד 788 מילים ו-1 תגובות

פרשנות בין המדים לממ"דים: נתניהו בוחר את התמונה הנוחה

הצפון היה אחד ממעוזי הכוח של הליכוד והקואליציה בבחירות 2022, אבל אחרי חודשים של ירי וחוסר ביטחון, גם שם נוצר ואקום פוליטי ● נתניהו ממשיך להצטלם עם חיילים ולהימנע ממפגש עם התושבים המופגזים, בזמן שבאופוזיציה מזהים את הסדק ● ב־2026, הדרמה לא תהיה רק למי יצביעו תושבי הצפון, אלא כמה מהם בכלל יצליחו להצביע

לכתבה המלאה עוד 797 מילים

מעבר לליטני, מתחת לרף ההכרעה

צה"ל מבקש להגביר את עוצמת התקיפות, את קצב הפעולה ואת עומקה, אך הדרג המדיני מוסיף לבלום אותו ● חשיפת חציית הליטני בידי נתניהו נועדה לשוות למהלך ממד רחב יותר מכפי שיש לו בפועל ● כל עוד חזבאללה משמר את משוואות הירי בחסות איראן, איום הרחפנים ימשיך לשחוק את הישגי ישראל בצפון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אנרגיות של מלחמה בעמק

חברי קיבוץ גבעת חיים מאוחד הצביעו נגד הקמת תחנת כוח גזית, אבל זו רק התחנה הראשונה במאבק שמסעיר את עמק חפר ● אתרי הטבע בצפון שוב נסגרו בגלל המלחמה, והישראלים מתנתקים מחבל ארץ שאין לו תחליף ● הגשר החדש מעל הירקון אלגנטי ומזמין אבל נטול צל ● וגם: רשתות ישנות ממטעי הבננות מגנות על חיילים בלבנון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לתושבי גבעת חיים ועמק חפר בכלל: זיכרו, כל ניצחון הוא זמני ורק ההפסד ניצחי. אתם עוד תכירו את החזירים: סגרו להם את הדלת? ינסו להיכנס מהחלון. קיבלו חוות דעת שלילית? יקנו חוות דעת חיובית. ה... המשך קריאה

לתושבי גבעת חיים ועמק חפר בכלל: זיכרו, כל ניצחון הוא זמני ורק ההפסד ניצחי. אתם עוד תכירו את החזירים: סגרו להם את הדלת? ינסו להיכנס מהחלון. קיבלו חוות דעת שלילית? יקנו חוות דעת חיובית. הפסידו בוועדת הכנסת ביום? יעשו את זה באישון לילה. אין לנוח על זרי הדפנה. היו עירניים כל הזמן. גייסו לצידכם את טובי המומחים, אלה שמכירים את כל הטריקים ואת כל השטיקים. בהצלחה רבה! מחזיקים לכם אצבעות!

לכתבה המלאה עוד 1,682 מילים ו-1 תגובות

צללים, גלימות ואקסטזה קתולית

בגלריה הלאומית בלונדון עלתה החודש תערוכה של אחד מגדול ציירי תור הזהב הספרדי ● בין קדושים מעונים שמתלבשים כמו דוגמני צמרת ועד ללימונים הכי משכנעים בתולדות האומנות, פרצ'סקו דה סורבראן מתגלה כגאון שצייר את האמונה – אך הלב שלו היה בכלל באופנה

לכתבה המלאה עוד 1,476 מילים ו-2 תגובות

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.