בג"ץ שם סוף לסחבת סביב חופש המחאה של עובדי המדינה

מחר (שלישי) יהיה יום חג לעובדי המדינה: לא רק למאות אלפי המורים המתחילים שנת לימודים חדשה, אלא גם למאות אלפי העובדים שיזכו לחירות חלקית בכל הנוגע לאחת מזכויות היסוד החשובות ביותר הנתונות לאזרחים בדמוקרטיה – הזכות לחופש הביטוי, וכנגזרת ממנה זכות ההפגנה והמחאה.

בהתאם לפסק דין שניתן בבג"ץ לפני שבועיים, המדינה אמורה לפרסם עד מחר – 1 בספטמבר – תקנות חדשות המצמצמות במידה רבה את ההגבלות על זכותם של עובדי מדינה מסוגים מסוימים להשתתף בהפגנות ובתהלוכות בנושאים בעלי אופי מדיני ופוליטי.

השופטים, המכירים את מנהגה של הפרקליטות לבקש ארכות ולדחות דד־ליינים, סנדלו את נציגי המדינה בקובעם כי "במועד זה יפקע תוקפה של רשימת המגבלות שנקבעה מכוח ההחלטות שהתקבלו". ובמילים אחרות – אם המדינה תתמהמה, השעון יתקתק על חשבונה, לא על חשבון עובדי המדינה.

המדינה אמורה לפרסם עד 1 בספטמבר תקנות חדשות המצמצמות במידה רבה את ההגבלות על זכותם של עובדי מדינה מסוגים מסוימים להשתתף בהפגנות ובתהלוכות בנושאים בעלי אופי מדיני ופוליטי

העתירה הוגשה לפני שנתיים בדיוק על ידי עורכות הדין ד"ר מורן סבוראי ומירי גרוס כעתירה חוקתית. העותרות דרשו לבטל את הסעיף המרכזי בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) שנחקק בשנת 1959. חוק זה אוסר על סוגים מסוימים של עובדי מדינה להשתתף בהפגנות ובתהלוכות "בעלי אופי מדיני".

"האיסורים בנוסח הקיים היום וביחס למציאות החיים ולנורמות החלות היום הם בלתי חוקתיים, בלתי סבירים ובלתי מידתיים", נכתב בעתירה. לדבריהן, מאחר שחוק סיוג פעילות מפלגתית מאפשר גם נקיטת הליך משמעתי והפעלת סנקציות משמעתיות נגד עובדים שהפרו את הוראותיו, העותרות טענו כי מדובר גם בפגיעה בחופש העיסוק של עובדי המדינה.

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק־ארז, דצמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מכוחו של חוק זה, הממשלה פרסמה עוד ב־1969 רשימה של סוגי עובדים שעליהם חלות ההגבלות שבחוק: עובדים בדרגות בכירות, שופטים, דיינים, חברי בתי דין דתיים ונושאי משרות שיפוטיות אחרות; רבנים וכוהני דתות; שוטרים, סוהרים, פקחים ועובדים שיש להם סמכויות חקירה, חיפוש או מעצר; עובדי השירות המשפטי (הפרקליטות, הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה ומערך ייעוץ וחקיקה); פקידי מס, עובדי רווחה ואחיות. רשימה שחלקה סביר וחלקה שרירותי.

המדינה, בתשובתה, טענה כי ההסדר החוקי אכן פוגע בזכותם של עובדי המדינה הללו לחופש ביטוי ובזכותם להפגין, אך הדבר נעשה לתכלית ראויה: "לשמור על אמון הציבור בשירות הציבורי, ביושרתו, ובכך שהשירות הציבורי פועל באופן ממלכתי, שוויוני וללא פניות למען האינטרס הציבורי ולמען הציבור בכללותו.

"ביסוד הדברים עומד חשש כי פעילות מסוג זה תכתים בעיני הציבור את מעשיו, פעולותיו והחלטותיו של עובד הציבור, כמי שעשויים חלילה להיות נגועים באינטרסים זרים מפלגתיים או אחרים".

בתקופת ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית, בשנת 2023, היו עובדי מדינה שביקשו להשתתף בהפגנות, אך נציבות שירות המדינה קבעה כי ההשתתפות בהפגנות אלה אסורה מכוחה של חקיקה זו

בהקשר הזה צריך להדגיש: ההגבלות בחקיקה המקורית עסקו בפעילות פוליטית הרבה יותר מובהקת. הן הגדירו כי עובד מדינה אינו יכול להיות פעיל בהנהלתה של מפלגה, או להתמודד מטעמה בבחירות לכנסת או לרשויות מקומיות. רק בהמשך התרחבו ההגבלות גם לפעולות נוספות שהקשר בינן לבין הזדהות פוליטית הרבה פחות מובהק.

בתקופת ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית, בשנת 2023, היו עובדי מדינה שביקשו להשתתף בהפגנות, אך נציבות שירות המדינה קבעה כי ההשתתפות בהפגנות אלה אסורה מכוחה של חקיקה זו. האם מדובר בהפגנות "בעניין בעל אופי מדיני" – הגדרה שבלעה לתוכה גם נושאים פוליטיים? או שמא מדובר בנושא חברתי, משטרי?

ההפגנה השבועית נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפתח תקווה, יולי 2017 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה ב־2017 בעניין ההפגנות שהתקיימו בכיכר גורן בפתח תקווה, סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, כי לא מדובר בהפגנות פוליטיות אלא בהפגנות בנושא שחיתות שלטונית: המפגינים קראו ליועץ המשפטי לפתוח בחקירות ולמצות את הדין עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הפגנות אלה לא סווגו כפוליטיות בהקשר של הצורך בקבלת רישיון משטרתי להפגנה; לא הייתה סיבה להגדיר את ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית כפוליטיות לעניין התרת השתתפותם של עובדי מדינה בהן.

השופטת דפנה ברק־ארז, שכתבה את פסק הדין בהסכמתם של הנשיא יצחק עמית והשופט דוד מינץ, ניתבה את הדיון השיפוטי מהשדה החוקתי אל השדה המנהלי.

את גלגול העיניים הזה השופטים כבר לא יכלו לקבל: מקץ שנתיים של טיפול בעתירה, כעת הממשלה מבקשת להותיר את ההגבלות על השתתפות עובדי מדינה בהפגנות במתכונת רחבה בגלל הבחירות

במילים אחרות, שאלת ביטולו של הסעיף בחוק ירדה מהפרק, בוודאי לנוכח "פסקת שימור הדינים" המופיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והמחסנת דברי חקיקה שנחקקו לפני כינונו של חוק היסוד מפני ביקורת שיפוטית. במקום זאת, דן בית המשפט במדיניות הממשלה ובצורך לצמצם, ככל האפשר, את רשימת סוגי העובדים שההגבלות חלות עליהם.

משרד המשפטים זרם עם היוזמה השיפוטית הזו והודיע כי נציבות שירות המדינה עורכת "עבודת מטה" כדי לעדכן את רשימת סוגי העובדים.

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית מול הקונסוליה האמריקאית בירושלים, 20 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השופטים ביקשו לדעת האם בתקופה שבה במסדרונות הממשלה עמלים על הרשימה החדשה, תימשך האכיפה נגד עובדי מדינה המצויים כעת תחת ההגבלות, והפרקליטות השיבה ש"העמדה המשפטית שהוצגה אינה סותרת את האפשרות לאכוף את ההחלטות הקיימות".

לפני שלושה שבועות קיימו השופטים דיון מסכם בתיק, שאליו התייצב במפתיע גם מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. הוא הסביר כי הממשלה החליטה להשהות את הטיפול בעדכון רשימת עובדי המדינה המנועים מלהשתתף בהפגנות, בשל הקרבה לתקופת הבחירות "וכדי לא לשנות מן המצב הקיים נוכח רגישות הדברים".

"יש לדברים הגבלה לא מידתית של חופש הביטוי ביחס לקבוצת עובדים שמהווה נתח נכבד מאוכלוסיית המדינה. חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, והדברים יפים גם ביחס לעובדי ציבור"

את גלגול העיניים הזה השופטים כבר לא יכלו לקבל: מקץ שנתיים של טיפול בעתירה, כעת הממשלה מבקשת להותיר את ההגבלות על השתתפות עובדי מדינה בהפגנות במתכונת רחבה בגלל הבחירות. לפיכך, הם מיהרו וכתבו את פסק דינם.

"המצב הקיים אינו משביע רצון, וזאת בלשון המעטה", כתבה ברק־ארז, "ישנו טעם ברור לפגם במישור של החובה להפעיל שיקול דעת ולעדכן החלטות נושנות, שמרביתן בנות חצי מאה, כך שיתאימו לנסיבות הקיימות.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בדיון בבג"ץ בבקשת ביזיון בית המשפט בעניין גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"יש לדברים הגבלה לא מידתית של חופש הביטוי ביחס לקבוצת עובדים שמהווה נתח נכבד מאוכלוסיית המדינה". ברק־ארז הזכירה נשכחות: "חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, והדברים יפים גם ביחס לעובדי ציבור".