פגעה וברחה

1

שרת התחבורה מירי רגב עסקה השבוע בניסיונות להרחיק מעצמה את האחריות למחדל האבטחה בטיסות הזרות. היא ישבה באולפנים והדפה את הטענות שלפיהן בגלל הכשלים של משרדה כמעט נספו 174 ישראלים. באותה הזדמנות, חבל שלא נשאלה על מאות ישראלים שקיפחו את חייהם בקדנציה שלה, טרגדיה שבה לא יכלה להאשים את שב"כ, את המוסד או את המן הרשע.

בשנה שקדמה לכהונתה של רגב במשרד התחבורה – שלעיתים נשכחת העובדה ששמו המלא הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – נהרגו בישראל 351 בני אדם בתאונות דרכים. זה גם פחות או יותר היה הממוצע השנתי במהלך העשור שלפני כן.

ב-2023, שנת כהונתה הראשונה של רגב במשרד, נרשמה עלייה קלה ל-361 הרוגים. ומכאן – זינוק מחריד: 439 הרוגים ב-2024, 459 ב-2025, והשנה הקצב נמצא בתווך בין השנתיים האחרונות, כלומר אם לא תהיה תפנית חדה ברבעון האחרון 2026 תסתיים עם 450 הרוגים.

בשלוש השנים האחרונות נרשמו מדי שנה מאה מקרי מוות עודפים על פני העשור הקודם, 300 הרוגים נוספים בשלוש שנים. אם לא תהיה תפנית חדה ברבעון האחרון 2026 תסתיים עם 450 הרוגים בכבישים

המשמעות: בשלוש השנים האחרונות נרשמו מדי שנה מאה מקרי מוות עודפים על פני העשור הקודם, 300 הרוגים נוספים בשלוש שנים. אם 174 אנשים שניצלו בעור שיניהם הם לא עילה להתפטרות ולפרישה מהחיים הציבוריים בבושת פנים, מה לגבי 300 בני אדם שלא היה להם המזל הזה?

שרת התחבורה מירי רגב במסיבת עיתונאים בלוד. 12 במרץ 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בהזדמנויות הנדירות שבהן התקשורת המנומנמת שלנו טרחה לאתגר את רגב עם שאלות על הקטל בדרכים, היא דבקה בשיטות המוכרות של האשמת כל העולם ואחותו. לפי רגב, התאונות הן באחריות הבלעדית שלנו, הישראלים, שמתעסקים בטלפון בזמן נהיגה. על השאלה אילו פעולות חירום נקטה ומה האסטרטגיה הלאומית שלה לצמצום הקטל בדרכים לא השיבה, ספק אם אי פעם נשאלה.

התשובה, אגב, היא כלום. חוץ מקיצוץ ברוטלי בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הממשלה של נתניהו ורגב לא סברה שתפקידה להתייחס אל המוות ההמוני בדרכים – כ-1,350 הרוגים מאז ה-7 באוקטובר 2023, עוד מלחמה שלמה – כאל אסון שחייבים לעשות משהו משמעותי בקשר אליו.

חוץ מקיצוץ ברוטלי בתקציב הרשות לבטיחות בדרכים, הממשלה לא סברה שתפקידה לטפל במוות ההמוני בדרכים – כ-1,350 הרוגים מאז ה-7 באוקטובר 2023. לפי רגב, התאונות הן באחריות הבלעדית שלנו, הישראלים

השקר כאילו ההרג בתאונות הוא נתון ברזל שנגזר מתרבות נהיגה קלוקלת הופרך בשורה של מדינות שיישמו תוכניות מדוקדקות, רב-תחומיות, והצליחו לצמצם את הקטל בדרכים בעשרות אחוזים.

למען הסר ספק, אין הרבה סיבות לסנגר על תרבות הנהיגה הרווחת בישראל; אבל זה פשוט לא נכון שלממשלה אין מה לעשות בקשר לזה.

שרת התחבורה מירי רגב משתתפת בטקס לכבוד משיאי המשואות ליום העצמאות ה-78, בכנסת בירושלים. 20 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איפה שלא תזרקו אבן במשרד התחבורה תגלו חוסר תפקוד קיצוני: ברכבת ישראל אין מנכ"ל יותר משנה, ובמקביל אירעה שורה של תקלות בטיחות חסרות תקדים; יו"ר נתיבי איילון, שמונה על ידי רגב, הודח אחרי שתחקיר עיתונאי חשף שקורות חייו זויפו, לכאורה.

גם מערך אישור תווי הנכה נחדר על ידי עבריינים ועד היום, שנתיים אחרי שהפרשה נחשפה, המערכת לא חזרה לתפקד בצורה סבירה. רגב מעולם לא התייצבה מול הציבור כדי לתת דין וחשבון על הפרשה שפגעה ועדיין פוגעת ברבבות נכים, מה לה ולזה.

איפה שלא תזרקו אבן במשרד התחבורה תגלו חוסר תפקוד קיצוני: ברכבת ישראל אין מנכ"ל יותר משנה; יו"ר נתיבי איילון הודח אחרי שנחשף שקורות חייו זויפו, לכאורה; והאלימות כלפי נהגי האוטובוסים משתוללת מדי יום

האלימות כלפי נהגי האוטובוסים משתוללת, מדי יום ולפעמים כמה פעמים ביום נהגים בתחבורה הציבורית חוטפים מכות רצח ומגיעים לבתי חולים, והתשובה של משרד התחבורה היא פיילוט עם כמה מאבטחים על אופנועים שמתקיים בשש ערים. בשאר המדינה הנהגים יכולים רק להתפלל.

מה שבטוח, זו לא הדרך לשכנע נהגים חדשים להצטרף למערך התחבורה הציבורית, הסובל ממחסור של אלפי נהגים. ועוד לא הזכרנו את רמת השירות שהנוסעים מקבלים בתחבורה הציבורית, ואת הפקקים.

אוטובוס בתל אביב, פברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הכישלון המוחלט של משרד התחבורה ושל השרה העומדת בראשו הוא גם הפספוס הגדול של האופוזיציה בקמפיין הבחירות הזה. לא ברור איך מחדלי התחבורה והתחבורה הציבורית הם לא נושא מוביל בסדר היום של גוש השינוי.

הכישלון המוחלט של משרד התחבורה ושל רגב הוא גם הפספוס הגדול של האופוזיציה בקמפיין הבחירות הזה. לא ברור איך מחדלי התחבורה והתחבורה הציבורית הם לא נושא מוביל בסדר היום של גוש השינוי

מעבר לעובדה שרשימת הכשלים יכולה לספק תוכן לשלוש מערכות בחירות, מדובר בקונצנזוס עממי שחוצה דעות ושבטים פוליטיים.

אם איזנקוט ושותפיו מחפשים דרכים להעביר צעירים שביתם הטבעי בימין מעבר לקו הגוש, כדאי להזכיר להם שוב ושוב את הסיוט שהם עוברים בתחבורה הציבורית ולהתחייב לטפל בזה.

כרזת בחירות עם תמונתו של יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט על גבי אוטובוס בירושלים. 5 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

גם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, שפעם נתפסה כאג'נדה ליברלית חילונית מובהקת, כבר מזמן זוכה לתמיכה רחבה בקרב רוב השבטים בחברה הישראלית, בניכוי החרדים.

השיח על תחבורה ציבורית בשבת – ותחבורה ציבורית טובה בכלל – היה צריך להיות נוכח בחזית הקמפיין הזה, והוא היה מותיר את הממשלה ואת שרת התחבורה בלי תשובות ותירוצים.

גם השיח על תחבורה ציבורית בשבת, שכבר מזמן זוכה לתמיכה רחבה, היה צריך להיות בחזית הקמפיין, והוא היה מותיר את הממשלה ואת שרת התחבורה בלי תשובות ותירוצים

התשובה "הם יקימו ממשלה עם ערבים", שנשלפת כרפלקס של נתניהו ושותפיו מול כל סוגיה שעל הפרק, פשוט לא עוברת כשהדיון עוסק בשאלה למה שירות האוטובוסים בישראל הוא ברמה של עולם שלישי.

בדרבי של התחבורה הציבורית האופוזיציה הייתה יכולה להבקיע מול שער ריק, אבל משום מה היא מהססת לעלות למגרש.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב נואמת בטקס בראשון לציון, לקראת תחילת עבודות הבנייה של הקו האדום של הרכבת הקלה, שיוארך עד לעיר. 25 בדצמבר 2025 (צילום: טל גל/פלאש90)

2

האש שפרצה במוצאי השבת האחרונה באתר הפסולת בעספיא השתוללה בעוצמה. יותר מעשרים צוותי כיבוי הוזעקו, כבישים וצמתים נסגרו לתנועה, כלים הנדסיים כבדים הכינו קווי עצירה במטרה למנוע מהאש להתפשט לעבר הכרמל.

האש שפרצה במוצאי השבת האחרונה באתר הפסולת בעספיא השתוללה בעוצמה ואיימה להתפשט לעבר הכרמל – שילוב שצרוב היטב בתודעת הטראומה הישראלית. הפעם, למרבה ההקלה, זה נגמר אחרת

השילוב בין שרפה לכרמל צרוב היטב בתודעת הטראומה הישראלית. אז, ב-2010, זה התחיל בילד שעישן נרגילה בחלקת יער סמוכה לאותו אתר פסולת, מה שהזין תאוריות קונספירציה שקריות על הצתה בזדון, וזה עוד לפני הולדתה של מכונת הרעל. גם אז האש התלקחה אחרי חודשים ארוכים בלי גשם שירטיב את הצמחייה.

הפעם, למרבה ההקלה, זה נגמר אחרת. אחרי שלושה ימים מפרכים כוחות הכיבוי הצליחו לבלום את הלהבות, והמשטרה הוציאה הודעת הרגעה ש"לא נשקפת סכנה לתושבי האזור". חוץ, כמובן, מסרטן ומחלות בדרכי הנשימה כתוצאה משעות ארוכות של שאיפת עשן שחור.

עמותת "אזרחים למען אוויר נקי" הכריזה על מחר (יום ראשון, ה-11 באוקטובר) כ"יום המחנק הלאומי". יותר מעשור של שרפות פסולת שמשתוללות בכל חלקי הארץ, בצפון, בדרום ומשני עברי הקו הירוק, שנים של מחדל ממשלתי רב-מערכתי מהדהד.

הכשל מתחיל בקריסת הרשויות המקומיות, בעיקר בחברה הערבית, ובפשיטת הרגל של מערך איסוף הפסולת, נמשך בכניסה של גורמים עברייניים ומסתיים באכיפה רופסת מצד משטרה כחולה חלשה ואדישה ומשטרה ירוקה שסובלת ממחסור כרוני בכוח אדם ואמצעים.

לפי המשרד להגנת הסביבה, אגב, גם האתר בעספיא פועל ללא היתר, והשרפה שפרצה בו הייתה הדבר הכי צפוי בעולם.

ביום ראשון עמותת "אזרחים למען אוויר נקי" תציין את "יום המחנק הלאומי", אחרי יותר מעשור של שרפות פסולת שמשתוללות בכל חלקי הארץ, בצפון, בדרום ומשני עברי הקו הירוק, שנים של מחדל ממשלתי רב-מערכתי 

מועד ההכרזה על יום המחנק לא מקרי: שבועיים לפני הבחירות, מקווים בעמותה למשוך בדש בגדם של מי שירכיבו את הממשלה הבאה – יהיו אשר יהיו – ולהזכיר שיש כאן נושא בעל חשיבות לאומית שאפילו במשרד להגנת הסביבה הגדירו אותו "מכת מדינה", נושא שצריך להיות במקום גבוה ברשימת המשברים לטיפול דחוף.

שרפת פסולת באתר הפסולת של נצרת, מאי 2025 (צילום: אזרחים למען אוויר נקי)

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, 75% מהחומרים המסרטנים שנפלטים לאוויר בישראל מגיעים משרפות פסולת פיראטיות. אם זה לא דורש טיפול בהול, אז מה כן?

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, 75% מהחומרים המסרטנים שנפלטים לאוויר בישראל מגיעים משרפות פסולת פיראטיות. אם זה לא דורש טיפול בהול, אז מה כן?

לרגל האירוע יצרו ב"אזרחים למען אוויר נקי" "מפת מחנק" לאומית: היא מבוססת על כ-23 אלף דיווחים שהגיעו למוקד הווטסאפ של העמותה (054-9562220) מרגע שנפתח באפריל 2024.

כל נקודה על המפה מייצגת שרפת פסולת שמישהו נשם אותה ודיווח עליה. כפי שניתן לראות, למעט בדרום הרחוק אין פינה על המפה שבה ניתן לחמוק מהמפגע הקשה הזה. אין חפים ממחנק בישראל.

מפת ה"מחנק" הלאומית בעקבות שריפות הפסולת שהפכו למכת מדינה (צילום: אזרחים למען אוויר נקי)

3

יש סיכוי שהמוחרקה היא האתר הכי מפוספס בישראל. הרבה ישראלים שמעו עליה, נראה שדי מעט מגיעים אל המנזר הכרמליטי היפהפה שהוקם במאה ה-19 על קרן הכרמל בגובה 474 מטר.

כשהגענו לשם בחול המועד וטיפסנו אל המרפסת עם הנוף המדהים שפרוש כמו שטיח – מעמק יזרעאל ועד הים התיכון – דווקא היתה המולת מטיילים: כמה אוטובוסים של אוונגליסטים, שהמדריכים שלהם נשאו נאומים חוצבי להבות על ג'יזס והולי לנד וכל הג'אז הזה. מקומיים כמעט לא היו שם.

יש סיכוי שהמוחרקה היא האתר הכי מפוספס בישראל. הרבה ישראלים שמעו עליה, נראה שדי מעט מגיעים אל המנזר הכרמליטי היפהפה שהוקם במאה ה-19 על קרן הכרמל 

מהחניה של המוחרקה (בערבית – המקום שבו היתה שרפה, שכן לפי המסורת כאן ירדה אש מהשמיים בזמן שאליהו הנביא התעמת עם נביאי הבעל) יוצא מסלול עם סימון כחול שיורד לעבר נחל רקפת.

זו עונה נפלאה לטייל בכרמל, שגם אחרי חודשי קיץ ארוכים מזכיר למה יורם טהרלב כתב עליו את "ההר הירוק כל ימות השנה". הבריזה על ההר קרירה ונוסכת תחושה של סתיו.

נוף מטיול בנחל רקפת, סמוך למוחרקה, הר הכרמל (צילום: אביב לביא)

אפשר לרדת עם נחל רקפת את כל הדרך לדאלית אל-כרמל (מה שמצריך מכונית שנייה בסוף המסלול), ואפשר לעשות מסלול מעגלי כחול-שחור-כחול שיורד ועולה בחזרה אל המנזר.

בחול המועד היינו די לבד במסלול, סביר להניח שגם בשבת רגילה תזכו ליהנות מכרמל כמעט פרטי.

אפשר לרדת עם נחל רקפת את כל הדרך לדאלית אל-כרמל ואפשר לעשות מסלול מעגלי שיורד ועולה בחזרה אל המנזר. בחול המועד היינו די לבד במסלול, וסביר להניח שגם בשבת רגילה תזכו ליהנות מכרמל כמעט פרטי

אחרי ההליכה המהנה כדאי לעצור בצד הכביש שיורד מהמוחרקה ולאכול במסעדת "סינדיאנה". יש לה מרפסת שמשקיפה על הנוף ואוכל דרוזי מצוין, וכל זה בלי להיכנס לפקקים של דאליה עצמה.

נוף ממרפסת המוחרקה, הר הכרמל (צילום: אביב לביא)

4

עונת הנדידה כאן, ורבים מרימים מבט לשמיים בחיפוש אחר הסלבס של האירוע – חסידות, עגורים או שקנאים. אבל יש עוד המון מיני עופות בין חצי מיליארד הציפורים שחולפות בשמי הארץ. למשל הנץ קצר האצבעות, דורס קטן שנמנה, כצפוי, עם משפחת הנציים.

נעה עמייסי, מתנדבת ברשות הטבע והגנים, פגשה אותם ביום שלישי השבוע בפארק הצפרות באילת. הניצים שישנו על העצים, היא מספרת, התרוממו בבת אחת בשעת בוקר מוקדמת, נפרדו מהתחנה האחרונה שלהם בישראל ויצאו למסע דרומה, לאפריקה.

הניצים שישנו על העצים בפארק הצפרות באילת התרוממו בבת אחת בשעת בוקר מוקדמת, נפרדו מהתחנה האחרונה שלהם בישראל ויצאו למסע דרומה, לאפריקה

למרבה הצער, משטר הרוחות לא היה לטובתם וכעבור זמן קצר הם נאלצו לשוב על עקבותיהם ולתכנן מסלול מחדש. מתברר שגם בטבע וייז לפעמים מפשל.

הניסיון השני לתפוס תרמיקה – משב אוויר חם שעולה מהקרקע כלפי מעלה – כבר היה יותר מוצלח. "פתאום כל השמיים היו מלאים בניצים קצרי אצבעות שעלו יחד במעין ציר לגובה", מספרת עמייסי. "זה היה מחזה יפהפה ומרגש".

ניצים קצרי אצבעות ממריאים מפארק הצפרות באילת כדי להתחיל את הנדידה לאפריקה, אוקטובר 2026