סביב הפיגוע הקשה שאירע ביום שישי האחרון בחברון מרחפים עדיין סימני שאלה רבים. לא ברור אם שני המחבלים פעלו באופן עצמאי או שהופעלו בידי גורמי חמאס הפועלים מטורקיה.
נוסף על כך, במערכת הביטחון עדיין אין תשובה לשאלה מה הייתה מטרת הפיגוע, לנוכח התחמושת הרבה שנמצאה מאוחר יותר ברכבם. ההערכה היא שהשניים תכננו פיגוע גדול יותר בריכוז אוכלוסייה ישראלי, אך הופתעו ממחסום פתע שהציב כוח צבאי ממוצב סמוך.
התוצאות הקשות של הפיגוע לא הפריעו למצעד הפוליטי שנערך במקום. בכירי הימין בממשלה הגיעו לחברון: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'.
השר סמוטריץ' לא הסתפק בסיור המצולם ובהצהרה, אלא המשיך לריאיון מהשטח ב"ערוץ 14" כשהוא לבוש בשכפ"ץ, משל ישראל נתונה במלחמה והוא ניצב בחזית. ממקום הפיגוע הוא חזר וקרא לוינטר לפרוש מהבחירות
ברוח הבחירות, כולם שחררו הצהרות בומבסטיות – מפירוק הרשות הפלסטינית והגברת האכיפה והריסת המבנים (בן גביר וסמוטריץ', בהתאמה), ועד מבצע צבאי גדול באזור יהודה, על פי "מודל מחנה הפליטים בג'נין" (שר הביטחון כ"ץ).
אולם השר סמוטריץ' לא הסתפק בסיור המצולם ובהצהרה, אלא המשיך לריאיון מהשטח ב"ערוץ 14" כשהוא לבוש בשכפ"ץ, משל ישראל נתונה במלחמה והוא ניצב בחזית. ממקום הפיגוע הוא חזר וקרא לעופר וינטר לפרוש מהבחירות.
ללא היסוס, ללא מחשבה שנייה, שר עושה תעמולת בחירות פוליטית ממקום פיגוע שבו נהרגו שעות אחדות קודם לכן שני חיילים, שטרם הובאו לקבורה. אפשר רק לתאר מה היה קורה אילו מועמד ממחנה השינוי היה עושה מעשה דומה.
הרמטכ"ל, אגב, היה האחרון להגיע לזירה, בשעות הערב המוקדמות, אחרי שמצעד המבוכה והניתוק הפוליטי הסתיים. נאמר בעדינות: עיתוי הגעתו של אייל זמיר לא היה מקרי. צה"ל עושה הכול בימים האחרונים כדי שלא להיגרר לתעמולת הבחירות, למרות שטף הסרטונים בעלי הניחוח הצבאי שמפיץ ראש הממשלה.
הרמטכ"ל זמיר נמצא בימים האחרונים ברמת דריכות גבוהה במיוחד. מצד אחד, כוננות גבוהה מאוד, בעיקר מול הזירה האיראנית; מצד שני, הוא מודע היטב לציפייה ממנו למנוע פעולה הרפתקנית של הדרג הפוליטי, המנסה לשדר אווירה של ערב מלחמה.
נכון לאתמול, הערכת המצב בישראל לא השתנתה. במערכת הביטחון לא מזהים פעילות חריגה באיראן, בלבנון או בעזה, כזו שתחייב פעולה ישראלית מקדימה
ראש הממשלה נתניהו אמר רק ביום רביעי האחרון בריאיון לערוץ i24NEWS: "איראן וגרורותיה התכוונו לשבש, ועדיין מתכוונות לשבש את הבחירות האלה. הן מוכנות לתקוף אותנו בשארית כוחותיהן, גם מאיראן, גם מלבנון וגם מעזה […] למנוע את בחירתי".
נכון לאתמול, הערכת המצב בישראל לא השתנתה. במערכת הביטחון לא מזהים פעילות חריגה באיראן, בלבנון או בעזה, כזו שתחייב פעולה ישראלית מקדימה.
כאן נשאלת השאלה מה הייתה מטרת המטס הישראלי הנרחב בשבוע שעבר בשמי סוריה ועיראק (שעליו דיווח ברק רביד ב"חדשות 12"). במערכת הביטחון מגדירים את המטס הזה כשגרתי. גורם בכיר בצה"ל הסביר כי מדובר בתמרונים שצה"ל עורך מדי פעם מאז סיום מבצע "שאגת הארי" באפריל האחרון.
בלי קשר לסיבת ההדלפה, אין ספק שהיא דרכה עוד יותר את האיראנים, שמתקשים ממילא לפענח את כוונותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בסוף השבוע הצהיר טראמפ שוב שהמלחמה תסתיים בקרוב, אם בהסכם ואם בדרך אחרת.
אין מידע קונקרטי המצביע על התפרצות קרובה באף אחת מהזירות, בניגוד לרושם שהדרג הפוליטי מנסה ליצור
נראה שישראל נמצאת בהקשר הזה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות, ומועד התקיפה תלוי באור הירוק האמריקאי בלבד. כאשר זה יגיע – וההערכה המתחזקת היא שלא לפני בחירות האמצע בארה"ב – הקשב הישראלי יופנה לא רק לזירה האיראנית, אלא גם לזירה הלבנונית, ואולי גם לזירות החות'ית והעיראקית.
נכון לאתמול, במערכת הביטחון לא ידעו לומר מה תהיה עמדתו של חזבאללה – האם יצטרף מייד למערכה או יסתפק בתמיכה מילולית. העיתון הסעודי "א־שרק אל־אווסט" דיווח אתמול כי גורמים בחזבאללה עדכנו את תת־שר החוץ האיראני, סעיד חטיב־זאדה, שהארגון אינו מתכוון להצטרף ללחימה, אם וכאשר תפרוץ.
בישראל, בכל מקרה, נוקטים הנחת עבודה מחמירה מאוד, ורמת הכוננות בזירות איראן, לבנון ועזה נקבעת בהתאם. ועדיין: אין מידע קונקרטי המצביע על התפרצות קרובה באף אחת מהזירות, בניגוד לרושם שהדרג הפוליטי מנסה ליצור.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו