עייפנו. עייפנו. עייפנו. אפילו לכתוב את המילה "עייפנו" היה יותר מדי בשבילי. עשיתי הפסקה ארוכה – איפשהו מאחורי המסך – ואני ממשיך.
פ', שואלת אימי, למי אתה ממליץ להצביע בבחירות? בכל זאת, איש תרבות, בר סמכא אינטלקטואלי, משורר־סופר־עורך בעיתונצ'יק. תמליץ לאימא. למה שותק? למי אתה מצביע?
2.
אבל לפני כל ראשית באים היסודות: בין האגודל לאמה מזדקרת או נחה אצבע. פעלו להקשיח אותה, כופפו או יישרו, כוונו או הזקירו, הרחיקו מהגוף בזווית של תשעים מעלות ומתחו הלאה…
זכרו: האצבע עשויה להצביע קדימה ואחורה בו־זמנית, תלוי את מי שואלים. לכן, חדלו להצביע!
כלומר, לא עם האצבע הצביעו, אלא עם האמה, אם תרצו.
הרי אפילו אצבע פולנייה אחת זה די והותר "כדי לכתוב את מיין קאמפף או את פו הדוב".
3.
הנה סוף סוף אתה עושה את הדרך אל מאחורי הקלפי. כתמי זיעה מעטרים את תעודת הזיהוי. המלשינון המדיני על שולחן ועדת קלפי מקומית. (במ"ם אני אומר לך, חפשו במ"ם… הנה זה, מ"פ, יפה מאוד. ובכן, אתה רשאי) שלושה–ארבעה צעדים וכל האנשים בחדר נעלמים מאחורי קיר כחול.
אותיות הא"ב קורצות לך בדיו שחור. אתה סורק את הפתקים והם בוחנים אותך בחזרה. את אחד מהם תגרד בפדחת והוא יתרתח: אשם! אשם! אשם!
"הפתקים צורחים!" אתה אומר לאנשי הוועדה, שמשיבים במשיכת כתפיים. "אדוני, יש בעיה?"
שוב סורק את הפתקים שלא מחכים לשום צביטה: אשם! אאאאשם! אשםםםם!
4.
השפה העברית עברה תהליך של ניוון.
אוקסימורונים עושים כאבי ראש, אבל הם גם עושים דבר חמור בהרבה – מלבישים משמעות על דבר חסר שחר, עד שזה נמוג.
כמה יהודים צריך כדי להחליף ממשלה?
דוגמאות: ישראל זקוקה לחיילים ולא לאזרחים, אז את כל הכישרון והכוח האינטלקטואלי רותמים לשירות הצבאי.
שבעה באוקטובר עשה לשפה דבר שאף רודן לא הצליח – שבר אותה. מאחורי השפה העברית אין יותר היגיון; כולנו מדברים ג'יבריש. והאקדמיה לג'יבריש־מדוברת נמצאת במשרד ראש הממשלה.
על ראש ה… בוער ה…
הבלשן נועם חומסקי, עוד אחד עם אצבע ארוכה במיוחד, הודה שרעיונות ירוקים חסרי־צבע ישנים בזעם.
זעם!
5.
אבל לי נדמה שהעברית מטפסת בחזרה במעלה הגרון.
כי עייפנו.
עייפנו מלהגן על הערכים הישנים והמוגלתיים שלכם, שכבר מזמן נשמעים כמו תוכנית ראליטי שלא טרחו לסיים כשנגמר התקציב.
על כפתור העצור יש ללחוץ בין מלחמה אחת לבאה – באיזו אצבע?
עייפנו מלשמוע אתכם מתחרים למי יש אצבע ארוכה יותר, כמה אצבעות חסרות, וכמה השגתם.
עייפנו מחיטוטיכם באזורים המוצנעים לעיני כל: בעיניים, באף, באוזניים, בתחת וכו'
עייפנו מאצבעות מאשימות, מלשינות, חודרות, מונפות כספורט אולימפי. מטשטוש טביעות אצבע. כולנו ראינו ומכירים את כל סוגי האצבעות שלכם.
יכולים הייתם להצביע נגד, ובחרתם שלא.
לי נדמה שפשוט שכחתם שגם לנו יש את הזכות להפליק, בני זונות!
ובינינו לא מעט אצבעות, חלקן אינן דוברות עברית.
ולכם שוב מתחשק לנופף באצבע ולהגיד משהו כמו זין בעין, זו לא המדינה שלכם!
הצד השני של כל שלכם הוא אנחנו.
6.
יהודי ברית המוצעות לשעבר עדיין לא סיימו להצביע לפוטין.
"התרגלנו" אומרים חלק מהם.
"תמיד יכול להיות יותר גרוע".
זיכרון שריר.
7.
בהרמת אצבע, מי יודע מי היה ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה שנים בתולדות מדינת ישראל?
ומי היה ראש הממשלה בזמן הטבח?
ובזמן פשעי המלחמה?
8.
"זה לא מנומס להצביע!"
9.
יש דברים גרועים יותר. למשל, הצבעה חוזרת.
אגב, מי שהחליט לממש את זכותו הדמוקרטית לא יכול להפוך את זכותו הדמוקרטית לפצצת אטום.
10.
בשביל לחתום על הסכמים מדיניים נחוצות לפחות חמש אצבעות במצב בריאותי סביר.
גם בשביל לחתום על הארכת צווי הגיוס.
"היד רועדת עד הרגע האחרון".
עייפנו.
11.
ובכן, "רבותיי הקשישים, עוד מעט נהיה קשישים בעצמנו, לכו תזדיינו!"
בג'יבריש לא מתקדמים אלא עושים מעגלים בגדלים שונים. לפעמים המעגל גדול מספיק כדי ליצור רושם שהצלחנו להתחמק.
קשה ללמד קשישים שפה חדשה, זה כמעט בלתי אפשרי להגיע לרמה של שפת אם.
את אותו הדבר אפשר להגיד בהרבה פחות מילים.
12.
גם במצדה נדמה היה שכולם מצביעים לאותו כיוון.
13.
"אין 61 אצבעות בלי הערבים".
14.
ההנחה היא שגם אם האצבע שלי ליטפה הרבה יותר חתולים, אין הבדל בין האצבע שלך לאצבע שלי.
כל אצבע צריכה קודם להניח את קיומה של אצבע אחרת.
"האצבע המוחלטת" אינה קיימת.
15.
אחרי השבעה באוקטובר, אף אצבע של האופוזיציה לא הורמה כדי להצביע על פרישה מהכנסת.
מי שמצביע – מצביע. מי שמשפיע – משפיע.
16.
רעייה אחת תהתה: "ראש הממשלה על משהו יכול לשלוט?"
ובאצבעות? בסוגרים? בפנטזיות המדיניות?
17.
ראש הממשלה ממתין באימה לתוצאות ההצבעה.
18.
אצבע שתשלוף אצבע מהסכר.
19.
אימא, אמרתי, אם את שואלת אותי, תצביעי לסכר.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו