צריך לסייג כבר בהתחלה, אבל לומר את הדבר הבא: 78% מבעלי זכות הבחירה בישראל – מספר עצום של מצביעים – הלכו אתמול לבחור, וזה הישג דמוקרטי יוצא דופן.
אם תוצאות האמת שיתבררו ביומיים הקרובים אחרי ספירת המעטפות הכפולות שהניחו בקלפי מאות אלפי חיילים בסדיר ומילואימניקים, ובעיקר הסכמי העודפים השונים, יחפפו פחות או יותר לתוצאות המדגמים, הרי שמדובר ברפרנדום על בנימין נתניהו ועל ממשלתו ובדרישה חד-משמעית: קאט.
גוש הימין מלא-מלא איבד אתמול אחוזים רבים מכוחו, והתדרדר מ-68 מנדטים ל-52 פחות או יותר. זה לא אומר שממשלת נתניהו תלך הביתה, כפי שהבטיח אתמול נפתלי בנט בנאום הסיכום של הבחירות במטה ביחד. הדרך עוד ארוכה, וכלל לא בטוח שתגיע אל סופה.
כדי להקים ממשלת מיעוט חסרת תקדים שתישען על מפלגות ערביות – אף שאיש בגוש השינוי לא רוצה לדבר איתן (למעט יאיר גולן) – צריכות להתקבל החלטות בקנה מידה היסטורי בידי שלושה מנהיגים: גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן.
כדי להקים ממשלת מיעוט חסרת תקדים שתישען על מפלגות ערביות – אף שאיש בגוש השינוי לא רוצה לדבר איתן (למעט גולן) – צריכות להתקבל החלטות בקנה מידה היסטורי בידי שלושה מנהיגים: איזנקוט, בנט וליברמן
התהליך מחייב הכרה של השלושה בכוחו המתגבר של מנסור עבאס ונכונות לראות בו חלק מהקואליציה, למרות ההתחייבויות המוקדמות שלא לשתף אותו בשום קואליציה או ממשלה.
לפי המספרים שהתעדכנו לאורך הלילה, גם זה לא מספיק לגוש השינוי כדי להגיע לרוב קואליציוני סביר, וממשלה שיקימו תלויה גם ברשימה המשותפת שהכפילה את כוחה.
וזהו בעצם הסיפור של הבחירות האלה: המפלגות הערביות – שקיבלו עשרה מנדטים בבחירות האחרונות – עומדות לפי המדגמים על מספר כפול, אחרי שהשכילו להתאחד, ובעצם קובעות את פניה של המדינה ושל הפוליטיקה הישראלית.
המפלגות הערביות – שקיבלו עשרה מנדטים בבחירות האחרונות – עומדות לפי המדגמים על מספר כפול, אחרי שהשכילו להתאחד, ובעצם קובעות את פניה של המדינה ושל הפוליטיקה הישראלית
את הקרדיט חייבים אחמד טיבי ומנסור עבאס לראש הממשלה נתניהו, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ולמפלגות הימין הקיצוני והאידאולוגי שיצאו נגדם למלחמת חורמה וגייסו אותם לקלפי במספרים עצומים. עכשיו מי שמבקש להקים ממשלה מחויב בתמיכה או הימנעות של המפלגות הערביות.
כפי שזה נראה, גדי איזנקוט, המנהיג הרשמי עכשיו של גוש השינוי, הולך לחטוף את חצי ההזדמנות שנקרתה לו וללכת על ממשלה בכל מחיר ועם כל אחד, רק כדי להעיף את נתניהו מהשלטון, ואולי בהמשך הדרך יצטרפו גם אחרים, אולי רסיסי מפלגות חרדיות. זו חתיכת החלטה מכוננת והרפתקה פוליטית נועזת במיוחד.
הנאום של איזנקוט אמש היה תכליתי ומדויק וקיפל בתוכו גם אמירה חסרת תקדים של ראש ממשלה בפוטנציה על ראש ממשלה מכהן וזרועות הביטחון.
איזנקוט קרא לנתניהו שלא לתקוף באיראן מסיבות פוליטיות, מתוך ממשלת מעבר. במקביל הוא העניק לרמטכ"ל אייל זמיר גיבוי אלטרנטיבי, כדי שלא יבצע מהלך כזה. רק האירוע הזה הוא ביטוי למשבר שלא ידענו כמוהו אחרי בחירות.
הבעיה היא שאין ברגע זה לאיזנקוט שותפים למהלך כיבוש השלטון דרך רע"ם והמשותפת. אביגדור ליברמן נשמע נפחד מול האפשרות הזו, וביקש לחכות לתוצאות האמת שאולי יעניקו רוב גדול יותר לגוש השינוי. עד אז הוא ישתוק, אבל קשה להניח כי יסכים ללכת לממשלת מיעוט אחרי שדרש מיו"ר ועדת הבחירות לפסול את רע"ם ולמנוע את הריצה של המפלגה לכנסת.
הבעיה היא שאין ברגע זה לאיזנקוט שותפים למהלך כיבוש השלטון דרך רע"ם והמשותפת. ליברמן נשמע נפחד מול האפשרות הזו, וביקש לחכות לתוצאות האמת שאולי יעניקו רוב גדול יותר לגוש השינוי. עד אז הוא ישתוק
אם ליברמן יתמיד בסירובו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתקרבים במהירות לבחירות חדשות בעוד חצי שנה. עד אז נתניהו ימשיך בתפקידו כראש ממשלה יחד עם כל שותפיו הידועים בימין. זאת תהיה תוצאת התיקו שאליה שאף, שהיא בעצם ניצחון עבורו.
אלה ימים מרתקים ברמה הפוליטית. נתניהו ינסה להקים ממשלה צרה משל עצמו. מקורביו אומרים כי אחרי הספירה המלאה של הקולות, הקואליציה שלו תגיע ל-61 מנדטים, ומציעים לכל מי שיכול שיעלה מייד על הרכבת.
זה כמובן לא מסתדר עם שום מתמטיקה. נתניהו עצמו, כפי שראינו אתמול בנאומו, יבקש להרוס את הלגיטימציה של איזנקוט ואת ממשלת המיעוט שהוא מתכנן עם המפלגות הערביות.
בינתיים נתניהו יכול לרשום לעצמו הישג לא רע: הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר במדינה, כפי שרצה. בדרך למעמד הזה הוא שתה מנדטים משותפיו בצלאל סמוטריץ' ובן גביר, שעוד יבואו איתו חשבון.
נתניהו הצליח לחסל גם את עופר וינטר ואולי זו הטעות הגדולה שלו בבחירות האלה. אילו היה דוחף את וינטר ומסייע לו בקמפיין כפי שהוא יודע לעשות, ייתכן שהיו עומדים לרשותו עוד ארבעה מנדטים ואפילו ממשלה ימנית.
נתניהו הצליח לחסל גם את וינטר ואולי זו הטעות הגדולה שלו בבחירות האלה. אילו היה דוחף את וינטר ומסייע לו בקמפיין כפי שהוא יודע לעשות, ייתכן שהיו עומדים לרשותו עוד ארבעה מנדטים ואפילו ממשלה ימנית
"מנהיג ראוי היה מודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים", אמר אתמול איזנקוט על נתניהו. זה לא יקרה, למרות הכישלון היחסי אתמול. נתניהו נאחז בשלטון בכל כוחו, קורא לאחדות השורות מימין, ומתכונן בעצם לבחירות הבאות, עם נרטיב האיום האיראני הבלתי נמנע.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו