"זה רגע שפל שלא זכור לי כמותו", אומר מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, "אני עשרות שנים באקדמיה, ובבריונות כזו לא נתקלים כל יום".

המרצה הבכיר מתכוון לביטול כנס על השלכות הקרינה הלא מייננת (סלולרית ואלחוטית), שתוכנן להתקיים בבית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטה, בהשתתפות שורה של מרצים ומומחים מהארץ ומחו"ל.

המארגנים קיבלו הוראה לבטל את הכנס בהתראה של פחות משבוע, וגם שבועיים לאחר האירוע הדיו ממשיכים להתגלגל במסדרונות האוניברסיטה ומחוץ לה.

ההשפעות הבריאותיות של קרינה לא מייננת הן נושא שנוי במחלוקת, שמפלג את עולם המדע והאקדמיה למחנות ומחולל סערות כבר יותר משני עשורים, מאז שהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש אינטנסיבי. בתוך הוויכוח הכללי מתבלטת בשנים האחרונות סוגיה נוספת – של הרגישות לקרינה.

ההשפעות הבריאותיות של קרינה לא מייננת הן נושא שנוי במחלוקת, שמפלג את עולם המדע והאקדמיה מאז שהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש אינטנסיבי. בתוך הוויכוח הכללי מתבלטת סוגיה נוספת – של הרגישות לקרינה

קבוצה הולכת וגדלה של אנשים טוענים שהם סובלים מאי סבילות לקרינה בעוצמה שלא מאפשרת תפקוד במקומות שחשופים לקרינה – כלומר כמעט כל מקום בעולם המפותח. הטענות הללו נתמכות על ידי קבוצה לא קטנה (בעולם) וקטנה למדי (בישראל) של חוקרים ומומחים, ומנגד רוב הממסד הבריאותי והאקדמי הרשמי לפי שעה לא מכיר במחלה וטוען שאין הוכחות לקיומה.

הוויכוח בין מדענים וחוקרים כמובן לגיטימי, אבל מה שקרה במקרה הזה באוניברסיטת תל אביב זה לא ויכוח – אלא שלילת היכולת להתווכח והתנהלות כוחנית שכמותה לא פוגשים בכל יום באקדמיה.

למעשה, מדובר בשני אירועים שתוכננו להתקיים בסמיכות זמנים, שבעמותת "רגישות לקרינה ישראל" עמלו על הכנתם במשך זמן רב בשיתוף מרצים מהאוניברסיטה.

בבניין פורטר (בית הספר ללימודי הסביבה) תוכנן להתקיים אירוע פתוח לציבור הרחב ולתקשורת, תחת הכותרת "קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה".

לצד אנשי העמותה, הרוח החיה בארגון האירוע היה ד"ר דניאל מישורי, מרצה לביו-אתיקה וחשיבה סביבתית בבית הספר ללימודי הסביבה. בין המרצים הנוספים בכנס – ד"ר יעל שטיין, רופאה מהדסה עין כרם שחוקרת את ההשפעות הבריאותיות של הקרינה, ד"ר פול בן ישי – מרצה בכיר ופיזיקאי מאוניברסיטת אריאל שחוקר השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת, ופרופ' דברה דיוויס – מומחית לאפידמיולוגיה שהרצתה בשורה של אוניברסיטאות יוקרתיות בעולם כולל מספר הופעות בשנים האחרונות בכנסים בישראל.

עמיר בורנשטיין

לצד המומחים היו אמורים להציג את סיפורם האישי שלושה מראשי עמותת הרגישים לקרינה, ביניהם עמיר בורנשטיין, הנדסאי אלקטרוניקה שמנהל את הדף "ללא קרינה בשבילך", שמרכז מידע רב על השלכות הקרינה והתגוננות מפניה.

"החשיפה לכמויות הולכות וגדלות של קרינה מעוררת שאלות כבדות משקל על זכויות אדם ועל זכויות סביבתיות ובריאותיות. זה סוג של זיהום חדש בעולם המודרני שההשפעות שלו עדיין לא מוכרות ונמצאות כרגע בהכחשה"

"הרעיון היה שלצד הכנס למקצוענים נפתח את הדיון לשאלות ביו-אתיות", אומר ד"ר מישורי, "החשיפה לכמויות הולכות וגדלות של קרינה מעוררת שאלות כבדות משקל על זכויות אדם ועל זכויות סביבתיות ובריאותיות. זה סוג של זיהום חדש בעולם המודרני שההשפעות שלו עדיין לא מוכרות ונמצאות כרגע בהכחשה מהסוג שעברו בזמנו זיהומים אחרים. לדעתי זה ראוי לדיון פתוח".

במקביל ליום העיון הפתוח, תוכנן פורום מומחים לקהל מצומצם של אנשי מקצוע, חוקרים ובעלי עניין. את הכנס הסגור ארגנו פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וד"ר פול בן ישי מאוניברסיטת אריאל.

בנוסף למומחים שהיו אמורים להשתתף במפגש הפתוח, במפגש הסגור השתתפו גם פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, פרופ' אליהו ריכטר מהדסה עין כרם/האוניברסיטה העברית ומומחים רבים מחו"ל שדיברו באמצעות סקייפ.

יותר מ-100 נרשמים

לכנס הפתוח נרשמו יותר מ-100 משתתפים, אבל כמה ימים לפני תאריך היעד הכל השתנה. זה התחיל עם פנייה שקיבל ד"ר מישורי מדוברת האוניברסיטה, שטענה שמסיבת העיתונאים שתוכננה להיערך בצמוד לכנס לא תואמה עם האוניברסיטה, ושלא מקובל לערוך אירועים תקשורתיים בקמפוס.

מישורי קיבל את ההערה, ובתיאום עם אנשי העמותה הודיע לכהן שמסיבת העיתונאים תבוטל. לתדהמתו, הפנייה הבאה שקיבל הייתה באמצעות מייל קצר וחד משמעי מפרופ' שמוליק מרקו, ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ.

"ראיתי את הפרסום על הכנס שאתה מתכוון לערוך בבניין פורטר על קרינה בלתי מייננת", כתב מרקו, "מכיוון שזהו לא כנס מדעי לפי אמות המידה המקובלות באוניברסיטה, אין לקיים אותו וכמובן שאתה לא רשאי לקשור אותו בשום צורה לחוג לסביבה או לאוניברסיטה בכלל".

ד"ר דניאל מישורי (מימין) ופרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה (צילום: עמיר בורנשטיין)

מישורי ואנשי העמותה נדהמו. להודעת הביטול לא קדם שום ניסיון בירור, בקשה לקבל פירוט לגבי המרצים והתכנים או מתן הזדמנות לשכנע ולהשמיע את טיעוניהם בעד קיום הכנס. הגרזן ירד, וזהו. בעקבות ההודעה הם פתחו מיד בסדרה ארוכה של ניסיונות לקבל הסברים ובעיקר לקבל הקשבה, פנו במייל ובטלפון לפרופ' מרקו ולשורה של בכירים באוניברסיטה – לשווא.

למאמצי השכנוע התגייס גם פרופ' דן אריאלי, שפנה לפרופ' מרקו ממקום שבתו באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, אבל גם זה לא עזר. מישורי שלח מייל תשובה למרקו בו הבהיר שרוב משתתפי האירוע הפתוח משתתפים גם בכנס המומחים הסגור, שמדובר במומחים בעלי שם בארץ ובעולם, ושבוודאי מדובר באי הבנה שניתן לתקן. אבל איש לא טרח להשיב לפניות או לנמק.

בלית ברירה הודיעו המארגנים למשתתפי הכנס ולנרשמים על ביטול האירוע. "אני לא זוכר אף כנס שבוטל בצורה כזו", אומר מישורי. "לא קדמה להודעה שום שיחת טלפון, שום בירור או מתן הזדמנות להשמיע את הצד שלנו. ההליך היה בלתי ראוי לחלוטין, מנוגד לכל פרמטר של חופש אקדמי, מבייש את האוניברסיטה, נעדר אחריות חברתית ונעדר אתיקה. הטלת דופי בחוקרים וגם בי אישית עד כדי הוצאת דיבה. פשוט בריונות אקדמית".

מיה אלחלל

לא כולם קיבלו את ההודעה

מיה אלחלל, מהוועד המנהל של עמותת רגישי הקרינה, מספרת שאמנם נעשה מאמץ להודיע לכל הנרשמים על ביטול האירוע, אבל בגלל לוח הזמנים לא כולם קיבלו את ההודעה והיו כאלה שהגיעו לבניין, הסתובבו בין הקומות וחיפשו את הכנס.

"מדובר באנשים שקשה להם מאוד לצאת מהבית ולהגיע למקומות שיש בהם קרינה, אבל בגלל שההודעה נמסרה ברגע האחרון לא הצלחנו לחסוך להם את הסבל הזה".

אלא שמתברר שבכך לא הסתיימו ניסיונות ההשתקה. הבא בתור לקבל טלפון היה פרופ' אלון טל, מארגן פורום המומחים. על הקו היה גורם בכיר באוניברסיטה שדרש ממנו לבטל את הכנס. טל, מספרים כמה ממשתתפי הכנס שקיבלו ממנו עדכון בזמן אמת, רתח מזעם.

טל אמר "איך הם מעזים, באיזו סמכות", מספר אחד השותפים בארגון, "ברגע האחרון נותנים לי הוראה לבטל כנס מכובד עם מרצים מכל העולם? אם בכיר במשרד להגנת הסביבה חושב שזה מספיק חשוב כדי להגיע, אם נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ד"ר שמואל חן) הודיע על השתתפותו, אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי לכבד בנוכחותו את האירוע – אז רק בשביל אוניברסיטת תל אביב זה לא טוב?"

טל לא השלים עם רוע הגזירה, פנה לרקטור האוניברסיטה פרופ' ירון עוז, הציג בפניו את תכנית האירוע ורשימת המשתתפים והודיע שהכנס יתקיים ויהי מה. וכך היה. הוא עצמו נשא את הרצאת הפתיחה. פרופ' יורי פלדמן מהאוניברסיטה העברית דיבר על חדירות העור לקרינה, פרופ' רוני זגר ממכון וייצמן הציג מחקר על השלכות הקרינה על התקשורת בתוך התאים, ואלה רק שתי דוגמאות מתוך שורה של הרצאות שניתנו על ידי דוברים מהארץ ומחו"ל.

בעקבות הכנס, אגב, קיבלו המארגנים שלל מכתבי תמיכה מהמשתתפים. פרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה כתב:

"כרגולטור של בטיחות קרינה וכמי שאחראי למנוע את חשיפת הציבור לרמות קרינה בלתי סבירות ובלתי מוצדקות, אני יודע שהנושא חשוב. מנצל את ההזדמנות כדי להודות לאוניברסיטת תל אביב על אירוח של מפגש המומחים בנושא קרינת רדיו ומדיניות ציבורית, מפגש שהיה לי הכבוד להציג בו את מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא זה".

ד"ר שמואל חן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב:

"הצורך במחקר אקדמי ודיון מדעי בכל הנוגע לרגישות לקרינה הוא ברור, במיוחד אחרי הכנס בו נחשפנו למחקר של ד"ר יעל שטיין מהדסה עין כרם ולעבודות נוספות".

גורלו של הכנס הפתוח, כאמור, היה שונה. פעילים וגורמים שונים שפנו לאוניברסיטה בבקשה לקבל הסברים על ביטולו ברגע האחרון, קיבלו מהדוברות תשובה קצרה לפיה "הכנס בוטל בשל היעדרו של בסיס מדעי מספיק התואם את אמות המידה האקדמיות המקובלות במוסד", שוב בלי נימוק או פירוט.

מעבר לביטול החריג ולשאלות המטרידות העולות ממנו על גבולות החופש האקדמי, ישנה גם הזווית של רגישי הקרינה שמתמודדים עם אתגרים בריאותיים מורכבים (בלשון המעטה), וחוו כאן פגיעה ברמה האישית.

גל וייס, פעילה בעמותת רגישי הקרינה, כתבה מכתב אישי לנשיא האוניברסיטה בו סיפרה על האכזבה העמוקה שלה מהמוסד שבו קיבלה תואר שני בהצטיינות בפסיכולוגיה, ושבו כל כך האמינה.

מיה אלחלל, יזמית שהקימה שורה של סטארטאפים, למדה בתכנית העתידנות של נאס"א ונבחרה בשנה שעברה על ידי גלובס לאחת מ-70 הצעירות המבריקות של ישראל. לפני כשנה וחצי היא הופיעה בכנסת וטלטלה את הח"כים כשסיפרה להם על שגרת חייה כרגישה לקרינה.

השבוע היא אמרה לזמן ישראל: "אנחנו הנפגעים הראשונים משימוש תמים בטכנולוגיה שלא הבנו את נזקיה, ומזיהום סביבתי שפוגע מבלי שירגישו בכולם, כל יום, כל היום, בכל מקום. בילדים בעיקר. מאוד מאכזב שבמקרה הזה אוניברסיטת תל אביב לא גילתה סקרנות ואחריות, נכנעה לקיבעון ובחרה לדכא את הדיון ברגישות לקרינה, במקום להוביל שיח אמיץ ופתוח בהשפעות הבריאותיות של קרינה חשמלית סלולרית ואלחוטית".

"אוניברסיטת תל אביב לא גילתה סקרנות ואחריות, נכנעה לקיבעון ובחרה לדכא את הדיון ברגישות לקרינה, במקום להוביל שיח אמיץ ופתוח בהשפעות הבריאותיות של קרינה חשמלית סלולרית ואלחוטית"

לסיכום האירוע שיגרה אלחלל מכתב תלונה חריף לנשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, בו היא קוראת לו לבדוק את השתלשלות הדברים ומגדירה את הטענה שלכנס לא היה בסיס אקדמי "דיבה, לשון הרע והטלת דופי כלפי העמותה וכלפי כל אחד מהדוברים המיועדים בכנס".

תגובת האוניברסיטה

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "אוניברסיטת תל אביב מעודדת ומקיימת כנסים מדעיים רבים בנושאים שונים ומגוונים. ככלל, אין פיקוח על תוכן הכנסים. במקרה זה, למדנו בדיעבד שבאתר הכנס הוצג מצג שווא לפיו, החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד השותפים והתומכים בכנס, שאותו יזמה עמותה פרטית בעלת אג'נדה מאוד מסוימת.

"האוניברסיטה החליטה שלא לקיים את הכנס הנ"ל בהיעדרו של בסיס מדעי מספק התואם את אמות המידה האקדמיות הנהוגות במוסד. למותר לציין שהאוניברסיטה לא קיבלה כל פניות מגורמים חיצוניים כלשהם לבטל את הכנס".