"אני לא זוכר דבר כזה."
"זה מצב חירום שלא היה כמוהו מקום המדינה."
"העולם השתגע."

לאן שלא נלך (מי מאיתנו שיכולים ללכת ולא נצורים בבידוד), אי אפשר להתחמק מהשיח על מגפת הקורונה, ובצדק: הקורונה, שעד לפני ארבעה חודשים עוד הייתה לרוב האנשים בסה"כ שם של בירה ששותים עם לימון, הגיעה לרוב מדינות העולם, קטלה אלפים והדביקה רבבות. את המשמעויות הכלכליות שלה – תנודתיות משברית בשווקי ההון, קריסה של ענפי התיירות והתעופה והצטמקות הייצור – מתחילים להשוות כבר למשברים הכלכליים הגדולים של המאה: פיגועי ה-11 בספטמבר ומשבר הסאבפריים ב-2007-2008.

אבל הקורונה היא לא רק אסון בריאותי או משבר כלכלי, אלא נקודת תפנית שעשויה לעצב את המערכות המדיניות והביטחוניות של העולם כולו. הנה כמה נקודות למחשבה על המגפה, מזווית גיאופוליטית.

אבל הקורונה היא לא רק אסון בריאותי או משבר כלכלי, אלא נקודת תפנית שעשויה לעצב את המערכות המדיניות והביטחוניות של העולם כולו. הנה כמה נקודות למחשבה על המגפה, מזווית גיאופוליטית

ראשית, סוגיית המנהיגים – ולפני שנתחיל, נאחל רפואה שלמה ואריכות ימים לכל מי ששמו מוזכר בפסקה.

בעולם המערבי ככלל יש מגמה של בחירה במנהיגים צעירים: קנדה, צרפת, אוסטריה, ניו זילנד ופינלנד כולם מונהגות על ידי גברים ונשים בעשור הרביעי לחייהם (למעט רה"מ קנדה ג'סטין טרודו, שנכנס השבוע לבידוד, שהוא הזקן בחבורה – בן 48).

ועכשיו נסתכל על ארצות הברית. בדיקת הקורונה של נשיא ארה"ב טראמפ, בעקבות הדיווחים לפיהם נשיא ברזיל בולסונרו שלחץ לו יד נדבק בקורונה – אמנם יצאה שלילית, אבל האיש החזק בעולם עוד לא יצא מכלל סכנה: טראמפ, שהולך ומתקרב לגיל 74, סובל מעודף משקל ואינו בכושר גופני טוב, נמצא בקבוצת סיכון. העובדה שהוא ממשיך להיפגש עם אנשים באופן תדיר לא מסייעת להבטיח את בריאותו.

גם יריביו הדמוקרטיים הם לא בדיוק הסוסים הכי צעירים באורווה: ג'ו ביידן וברני סנדרס שניהם מסתכלים מלמטה על גיל 79, ויושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי תחגוג 80 בעוד שבועיים. גם אוכלוסיית הקונגרס היא, ככלל, לא צעירה במיוחד, ומדובר באנשים שנמצאים תדיר בחללים צפופים ולוחצים מאות ידיים ביום. בתרחיש קיצוני (שכמובן נקווה שלא יקרה), אנחנו עומדים לראות חילוף דרמטי בהנהגת המדינה החשובה בעולם. מדובר בהילוך איטי של עלילת "השורד המיועד", שם שר הבינוי מוצא את עצמו בתפקיד נשיא ארה"ב וללא קונגרס לעבוד איתו.

בתרחיש קיצוני אנחנו עלולים לראות חילוף דרמטי בהנהגת המדינה החשובה בעולם. מדובר בהילוך איטי של עלילת "השורד המיועד", שם שר הבינוי מוצא עצמו בתפקיד נשיא ארה"ב וללא קונגרס לעבוד איתו

אבל גם תרחישים פחות דרמטיים עשויים להתרגש עלינו – מפרישה של אחד המועמדים חודשיים לפני ההצבעה (ואחרי הוועידות שקובעות רשמית את זהות המועמדים) ועד הפצה מכוונת של פייק ניוז על גילויי קורונה במוקדי הצבעה. גם אם יימצא פתרון למגפה לפני נובמבר, הפאניקה הציבורית תישאר איתנו עוד מספיק זמן כדי שיהיה מי שינסה לנצל אותה לצרכיו.

בהמשך יש את שאלת שינויי האקלים, שהם האתגר המובהק ביותר הנובע מהגלובליזציה. בלי להיכנס להגדרות המדויקות של "מהי גלובליזציה" (אם כי אנו עוסקים במדעי החברה, ואין פה הגדרות מדויקות), אפשר לתאר אותה באופן גס בעזרת השיר "זה עולם קטן מאוד": עולם גלובלי הוא עולם שבו בני אדם, מוצרים, הון והחשוב מכל, מידע, מסוגלים לעבור בקלות רבה יותר מרחקים גדולים יותר.

גם וירוסים עוברים בקלות רבה יותר. אמנם הקורונה נישאת בבני אדם ולכן יחסית קל להגביל את ההתפשטות שלה ע"י הטלת הגבלות על התנועה של אנשים, אבל פתרון כזה לא יהיה ישים עם האיומים שתייצר התחממות כדור הארץ.

אירועי מזג אוויר קיצוני, זיהום אוויר, התייבשות מקורות מים והתדלדלות של הצמחייה הם איומים על הביטחון האישי של כולנו – כמו הקורונה, הם לא מכירים בגבולות פוליטיים; אך בניגוד לקורונה, אי אפשר לבלום אותם ע"י סגירת נמלי תעופה וכפיית בידוד. זיהום של אקוויפר ההר יפגע בישראלים ובפלסטינים כאחד והוריקנים רבי עוצמה יכו בפלורידה כשם שיכו בקריביים.

אירועי מזג אוויר קיצוני, זיהום אוויר, התייבשות מקורות מים והתדלדלות הצמחייה הם איומים על הביטחון האישי של כולנו. כמו הקורונה, הם לא מכירים בגבולות פוליטיים; אך בניגוד לה, לא ייבלמו ע"י סגירת נמלי תעופה וכפיית בידוד

איום גלובלי דורש מענה גלובלי, והקורונה – עם כל הפחד המוצדק שהיא מעוררת – היא רק הכנה לקראת הסכנות האמיתיות שהאנושות תתמודד איתן במאה הקרובה. זו ההזדמנות של מנהיגים בכל העולם להכין את הפלטפורמות, שיטות הפעולה והמשאבים להתמודדות עם אתגרים מסוג זה, ומוטב שעה אחת קודם.

ולבסוף, שיעור בצניעות: הקורונה הוא דוגמא מובהקת לסיבה שלפיה חוקרים צריכים לעסוק בעתיד, אבל לא לנבא אותו – פשוט כי אי אפשר. אלגוריתמים שמזהים דפוסים, העמקה במקרים היסטוריים דומים, היכרות איכותנית מעמיקה עם מושא המחקר: כולם כלים חשובים לביצוע הערכה לגבי העתיד (כי רוב ההחלטות שאנו מקבלים נוגעות בעתיד ומושפעות ממנו), אבל תמיד יכול לבוא איזה "ברבור שחור" שיטרוף את כל הקלפים.

אותם "ברבורים שחורים", אירועים דרמטיים שלא ניתן לצפות אותם אבל הם בעלי השפעה מכרעת על המציאות, הם לא רק "ג'וקרים" שצריך להתכונן אליהם ולחשוב עליהם, אלא הם בעיקר שיעור חשוב בצניעות לכל מי שמפזר ניבויים ותחזיות.

רותם אורג הוא חוקר, פעיל חברתי והמייסד של העמותה "הברית הישראלית דמוקרטית", המחברת בין ישראלים ודמוקרטים בארה"ב על בסיס ערכים ליברליים משותפים. Ildem.org