סערה פוליטית מושלמת

הפגנה נגד חוק הלאום (צילום: Tomer-Neuberg-Flash90)
Tomer-Neuberg-Flash90
הפגנה נגד חוק הלאום

כבר יותר משנה שאני מסתובב עם המחשבה של איך זה יהיה לספר על התקופה הזו בעתיד: איך בעוד חמישים-שישים שנים אמצא את עצמי מוקף בנכדים, ואספר להם על איך שלוש מערכות בחירות בפחות משנה הטרילו מדינה שלמה, איך חשוד בפלילים הנהיג את המדינה תוך שהוא מרסק את מוסדותיה וערכיה ועל איך האיש הכי-פחות-מתאים לתפקיד "מנהיג העולם החופשי" התמודד עם האסון הגלובלי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

אבל אירועי יום חמישי לגמרי שברו את כל השיאים – הכניעה של בני גנץ לווטו של הליכוד על מועמדותו של מאיר כהן ליו"ר הכנסת, שבירת הכלים מצדו של יאיר לפיד והתפרקות המיזם הפוליטי שנקרא "כחול לבן", בפחות משתיים-עשרה שעות. כל זה על רקע כאוס חוקתי חסר תקדים נוכח ההתנגשות בין בג"ץ ליו"ר הכנסת אדלשטיין, כשבחוץ משתוללת מגפת הקורונה וענני משבר כלכלי מיתמרים באופק.

לקח לי קצת זמן לסדר את המחשבות, אבל אלה חמש התובנות המרכזיות לגבי אירועי יום חמישי:

1. שני הגנרלים, הישראלי והצרפתי

שארל ד-גול אמר פעם ש"בתי הקברות מלאים באנשים שהיו משוכנעים שאין להם תחליף". בפרפראזה על הפוליטיקה הישראלית ניתן לומר, ש"בית הקברות הפוליטי בישראל מלא באנשים שהיו משוכנעים שנתניהו מאמין שאין להם תחליף".

רשימת מאוכזבי, שלא לומר נבגדי נתניהו, היא כמעט אינסופית. היא לא מפלה בין גנרלים (שאול מופז) לאזרחים (בוז'י הרצוג), אנשי מפלגתו (ארדן שהובטח לו תיק בכיר בבחירות 2015) או ציבור מצביעיו (להם הבטיח שישאיר את תיק החינוך בידי הליכוד), בין ימנים (משה פייגלין), שמאלנים (ציפי לבני) או סתם אופורטוניסטים (אבי גבאי, שעל פיגוע ההתאבדות שביצע במפלגת העבודה ראוי להרחיב בפוסט נפרד).

רשימת מאוכזבי, שלא לומר נבגדי נתניהו, היא כמעט אינסופית. היא לא מפלה בין גנרלים לאזרחים, אנשי מפלגתו או ציבור מצביעיו, בין ימנים, שמאלנים, או סתם אופורטוניסטים

אז עכשיו בני גנץ הצטרף לרשימה זו כשנכנס תחת כנפי ממשלתו. לא מאהבת בנימין אלא משנאת הקורונה, ובעיקר מתוך פחד מדעת הקהל – גנץ, כבעל המנדט להרכבת ממשלה, נתפס כמי שמתעסק בפוליטיקה קטנה בעוד נתניהו "ניצב בחזית המערכה" נגד הנגיף. ההשפלות שספג מאורלי לוי-אבקסיס, המרד-לא-מרד של הנדל והאוזר והרומן מהצד עם הרשימה המשותפת פגעו כולם בתדמית שלו, וגנץ הבין שאם ישראל תיקלע לבחירות רביעיות (קטסטרופה בפני עצמה) הוא יפסיד ונתניהו יקבל את ה-61 המיוחלים.

2. חטא התמימות

חטאו של בני גנץ הוא לא בהפרת ההבטחה לבוחריו (עד לפני שנה, בפוליטיקה הישראלית זה לא היה חטא אלא נורמה), או בבגידה בעקרונותיו. גנץ חטא במשהו עמוק יותר וחמור הרבה יותר: בתמימות. הוא השתכנע, ושכנע יחד איתו את שותפו גבי אשכנזי, שהדרך הנכונה להתגייס למאבק בקורונה הוא ממשלת אחדות. כאילו אם גנץ ישב בלשכת שר החוץ במקום ישראל כ"ץ, ואשכנזי ישוב לקומה ה-14 בקרייה וידיח ממנה את נפתלי בנט, המגפה תיבלם במהירות וביעילות.

על פניו, גנץ מיקסם את התועלת הפוליטית שיכול היה להפיק מהסיטואציה: עם 15 מנדטים בלבד, הוא סחט שני תיקים בכירים (חוץ וביטחון) ועוד שני תיקי ליבה – משפטים ותקשורת – החיוניים לשמירה על שלטון החוק, בפרט נוכח משפטו של ראש הממשלה, ותוך שהוא בועט מהם את שליחיו של ראש הממשלה אוחנה ואמסלם.

הוא התחמק מלקחת על עצמו "תיקי מוות" כמו הבריאות והאוצר, שהשרים שיחזיקו בהם בחודשים הקרובים יחטפו כמויות של מים צוננים מהציבור, ובעוד שנה וחצי הוא צפוי להיכנס לבית בבלפור. אבל בחיים יש אי-וודאות לגבי התועלת, ובהתאם, תורת המשחקים נותנת לנו מושג נוסף שצריך לקחת בחשבון: תוחלת – מה הסיכוי שהתועלת אכן תתממש?

בתקשורת נטען שקיבל ערבויות מפה ועד הודעה חדשה. עמית סגל אפילו הצביע על האיש שנתן לו אותן – יו"ר ש"ס אריה דרעי. נו, אם גנץ מוכן לקבל את מילתו של אסיר לשעבר, שועל הקרבות הפוליטי שהוא ותיק השרים בממשלה (לצד נתניהו עצמו), יוזם "בלוק הימין" ושותפו האסטרטגי של ראש הממשלה, כנראה שגנץ אפילו יותר תמים ממה שחשבנו.

נטען שקיבל ערבויות רבות. עמית סגל אפילו הצביע על הערב – דרעי. נו, אם גנץ נסמך על מילת האסיר לשעבר, שועל הקרבות הפוליטי, יוזם בלוק הימין ושותפו האסטרטגי של רה"מ, כנראה שגנץ אפילו יותר תמים ממה שחשבנו

3. הצמד שנותר בחוץ

אי שם ב-2013 העליזה, כש"יש עתיד" הייתה השותפה הבכירה בממשלה והשוויון בנטל היה בשיא המחלוקת הפוליטית, ישבו שני שרים בכירים לצדו של נתניהו: שר האוצר לפיד מזה, ושר הביטחון יעלון מזה. סביב אחד העימותים בין השניים על נושא גיוס החרדים, התפרסמה השורה הבאה באחת הכותרות בתקשורת: "הקרב על ירושת של נתניהו החל".

מי היה מאמין שבסה"כ שבע שנים לאחר מכן שני שותפיו לשעבר של ראש הממשלה והיריבים הפוליטיים יהיו מובילי המחנה הפוליטי נגדו. הם לא רק שונים דרמטית מהאלקטורט השמאלי שרואה בהם את מנהיגיו (בעיקר לאור ההתרסקות של העבודה ומרצ), בוגי הנץ ולפיד הקפיטליסט, הם גם מאוד שונים זה מזה: גנרל לשעבר, רציני ומעמיק אבל קצת אפור, ופרזנטור כריזמטי שמאחוריו צבא של פעילים והתשתית הפוליטית המאורגנת בישראל.

החיבור ביניהם נובע, אם כן, לא מהדמיון ביניהם אלא מהחוויה המשותפת שלהם כשותפיו הפוליטיים של ראש הממשלה. אשכנזי וגנץ מכירים את "ראש הממשלה נתניהו" מהבור בקרייה ומישיבות הקבינט, לפיד ויעלון מכירים את "ביבי" ממסדרונות הכנסת ומישיבות הממשלה. בעיניהם, הוא יעשה הכל כדי לשמור על הכיסא, ושותפיהם לשעבר לקוקפיט הם מה שבברית המועצות כינו "האידיוטיים השימושיים" שלו הפעם.

4. תחייתו של לפיד

החיבור הזה, לפיד-יעלון, דווקא עשוי לעשות טוב לשניהם: הם ייתפסו, בוודאי בעיני מחנה ה"לא ביבי", כמי שעמדו על עקרונותיהם – לא לשבת עם נאשם בפלילים ולהגן על הדמוקרטיה הישראלית – ולא מצמצו נוכח ההפחדות (המוצדקות לכשעצמן) מהקורונה.

הוויתור על הכיסאות סביב שולחן הממשלה (לפיד היה יכול להיות שר המשפטים ויעלון שר החינוך) הוא עוד צעד בתהליך ההתבגרות הפוליטי של השניים שהחל כשוויתרו, כל אחד בתורו, על המקום הראשון לטובת מי שהאמינו בו. ללפיד גם תתלווה עכשיו ההילה היוקרתית של ראש האופוזיציה, עם המאבטחים והנאומים הקבועים והפגישות עם שועי עולם.

הוויתור על הכיסאות סביב שולחן הממשלה (לפיד היה יכול להיות שר משפטים ויעלון שר חינוך) הוא עוד צעד בתהליך ההתבגרות הפוליטי של השניים, שהחל כשוויתרו, כל אחד בתורו, על המקום ה-1 לטובת מי שהאמינו בו

אם הם ישכילו לשתף פעולה לאורך זמן,  כל מה שיצטרכו לעשות בשנה וחצי הקרובות זה למצב את עצמם כאלטרנטיבה שלא ויתרה על ערכיה. אם תתגשם ההנחה שלהם שנתניהו יפר את הבטחותיו וישפיל את גנץ קבל עם ועדה, הם יהיו שם בבחירות 2021 כדי לאסוף את השאריות של חוסן לישראל מהרצפה.

5. הפתרון של השמאל

מה לא נכתב על "הבעיה של השמאל" – אליטיזם, ניתוק מהעם, חוסר יכולת להגיע לקהלים חדשים, אידיאולוגיה כלכלית שאבד עליה הכלח, טהרנות, צדקנות, מחנאות, סכינאות וכישלון בהצמחת מנהיגים. לא נבקש לדבר על מקורותיה של "הבעיה של השמאל" אלא רק על התוצאה עצמה של בעיה זו: אין להם מספיק קולות.

זה עובדתית נכון: מפלגות השמאל צנחו מ-29 מנדטים בכנסת ה-20 ל-11 בלבד בכנסת ה-22. בבחירות האחרונות הן הצטמקו ל-7. עם נטישתה של אורלי לוי-אבקסיס, כוחן של העבודה ומרצ הוא 5% בלבד מהרכב הכנסת.

הפתרון של השמאל נמצא, אם כן, במאגר הפוטנציאלי של קולות המצוי באוכלוסייה הערבית בישראל. רוב מוחלט של ערביי ישראל משתלבים בחיי היום-יום במדינה, מוטרדים מבעיות מקומיות כמו פשיעה ובנייה, ומבקשים בהתאם להשתלב גם בעשייה הפוליטית. אבל "הרשימה המשותפת", שנולדה בחטא העלאת אחוז החסימה, היא מוקצית.

ערביי ישראל צריכים להיות לפלטפורמה החדשה מה שהשחורים בארה"ב הם למפלגה הדמוקרטית, לא רק קולות להישען עליהם, אלא שותפים אמיתיים.

הפתרון של השמאל נמצא במאגר הפוטנציאלי של קולות באוכלוסייה הערבית בישראל. ערביי ישראל צריכים להיות לפלטפורמה החדשה מה שהשחורים בארה"ב למפלגה הדמוקרטית, לא רק קולות להישען עליהם, אלא שותפים אמיתיים

מפלגה חדשה, יהודית-שמאלנית-ערבית-פטריוטית, תנער ממנה את המותג העבש (והזכור לרעה בקרב הציבור הערבי) של "העבודה", ותיתן פתרון לבעיות של שתי הקבוצות האלו: השמאל היהודי ישאב קולות שלכאורה "לא נספרו" בחישובים להקמת ממשלה לתוך מפלגה חדשה ולגיטימית. הפלגים הקיצוניים בחברה הערבית, תומכי הטרור, ימצאו עצמם מחוץ לכנסת, לא מכוח פסיקה של ועדת הבחירות או בג"ץ אלא בגלל כוחות השוק, כאשר לרובם המוחלט של ערביי ישראל תהיה אלטרנטיבה טובה יותר שתייצג אותם בנאמנות רבה יותר.

הזרעים לשיתוף פעולה יהודי-ערבי נזרעו עתה, כשהרשימה המשותפת המליצה על גנרל לשעבר לראשות הממשלה. עתה ישכיל השמאל הישראלי אם יצליח להנביט מהם שיתוף פעולה שוויוני עם עשרים אחוזים מאוכלוסיית המדינה.

רותם אורג הוא חוקר, פעיל חברתי והמייסד של העמותה "הברית הישראלית דמוקרטית", המחברת בין ישראלים ודמוקרטים בארה"ב על בסיס ערכים ליברליים משותפים. Ildem.org

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,228 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 18 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גורם מדיני בכיר: איראן דחתה את ההצעה שהוגשה לה; על נציגי המערב לעזוב את השיחות

שאשא ביטון פנתה ללפיד בבקשה שיקיים דיון חירום בעניין פתיחת שנת הלימודים: "גורמי משרד האוצר אינם מעוניינים להגיע לפתרון ממשי. שוב ושוב אני מגלה, כי משרד האוצר אדיש לסכנה ששנת הלימודים לא תיפתח" ● משרד התחבורה ועיריית תל אביב יפו חתמו על הסכם, שלפיו, חלק מפעילות התחבורה הציבורית בתחנה המרכזית תועבר למסופים ברחבי העיר

עוד 41 עדכונים

"גורל של בשר תותחים"

המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא הנשיא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו באופן כללי מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב ובמיוחד ארה״ב, תוך ניסיון להטיל על אלה את גורלה המסתמן של אוקראינה.

המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב

בנאומו קבע פוטין בין השאר:

״המצב בעולם משתנה באופן דינמי, ומולנו מתהווים קווי המתאר של סדר עולמי רב קוטבי. יותר ויותר מדינות ועמים בוחרים בדרך של התפתחות חופשית וריבונית על סמך זהותם, המסורות והערכים שלהם״.

ואז הדגיש פוטין מי מתייצב נגד התהליכים הללו ומנסה לבלום אותם. אל מול תהליכים אובייקטיביים אלו מתייצבות אליטות גלובליסטיות מערביות, מעוררות כאוס, סכסוכים ישנים וחדשים, מיישמות מדיניות של מה שנקרא בלימה, ולמעשה – מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן ולשמור על מדינות ועמים באחיזת סדר ניאו-קולוניאלי.

ההגמוניה שלהן פירושה קיפאון עבור העולם כולו, עבור הציוויליזציה כולה, אטימות וביטול התרבות, טוטליטריות ניאו-ליברלית״. פוטין מציין שארה״ב ו״הווסאלים שלה״ פועלים יחד בשלל דרכים לשימור הדומיננטיות של המערב בעולם בכוח. זו לדידו הסיבה למה שמתרחש כעת.

לדבריו:

״המערב הקולקטיבי הורס במכוון את מערכת הביטחון האירופית, כורת בריתות צבאיות חדשות. גוש נאט"ו נע מזרחה, בונה את התשתית הצבאית שלו, כולל פריסת מערכות הגנה מפני טילים והגדלת יכולות התקיפה של כוחות התקפיים. ההסבר המילולי מוצהר בצביעות כצורך לחזק את הביטחון באירופה, אבל במציאות קרה בדיוק ההיפך. במקביל, ההצעות בדבר אמצעי ביטחון הדדיים שהציגה רוסיה בדצמבר אשתקד פשוט זכו להתעלמות פעם נוספת״.

לפי פוטין, אליטות גלובליסטיות מערביות מעוררות כאוס וסכסוכים, ולמעשה מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן

אליבא דפוטין, מטרת הקונפליקט שיזם המערב הוא כאמור שימור ההגמוניה שלו, ובתנאים הללו החליטה רוסיה, דהיינו פוטין, לצאת ל״מבצע מיוחד באוקראינה שמטרתו להבטיח את ביטחונם של רוסיה ואזרחינו, להגן על תושבי דונבאס מפני רצח עם״ (ולא חלילה לבטא שאיפות אימפריליסטיות להקמת ברה״מ או האימפריה הרוסית מחדש).

פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין:

״כידוע, לאחרונה ניסתה ארה״ב שוב, במכוון, להוסיף שמן למדורה ולהסלים את המצב באזור אסיה-פסיפיק. ההרפתקה האמריקאית ביחס לטייוואן היא לא רק טיול של פוליטיקאי חסר אחריות אינדיבידואלי, אלא חלק מאסטרטגיה אמריקאית תכליתית ומודעת לערער את היציבות ולהחריף את המצב באזור ובעולם – הפגנת חוצפה של חוסר כבוד לריבונות מדינות אחרות ולהתחייבויותיה הבינלאומיות. אנו רואים בכך פרובוקציה מתוכננת בקפידה״.

פוטין מציין את ברית ההגנה של אוסטרליה, בריטניה וארה״ב (AUKUS) כדוגמה נוספת לברית אגרסיבית שמטרתה לפעול מול סין, בדיוק כמו נאט״ו נגד רוסיה, ושב ומבהיר:

״אני חוזר שוב, עידן הסדר העולמי החד-קוטבי הוא נחלת העבר. לא משנה איך הנהנים מהמודל הגלובליסטי הנוכחי נאחזים במצב העניינים הרגיל – הוא נחרץ. השינויים הגיאופוליטיים בקנה מידה היסטורי הולכים לכיוון אחר לגמרי״.

פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין

פוטין מתכוון לומר, למעשה, שהמערב מנצל את אוקראינה לצרכיו במחשבה שהארכת המלחמה תחליש את רוסיה, אבל בפועל מי שמשלמת את המחיר זו אוקראינה, שאזרחיה הפכו לבשר תותחים לשגיונות המערב וארה״ב. בכך, הוא כמובן מנסה לתקוע טריז בין קייב למערב.

עיתונאי "ידיעות אחרונות" ופרשן לענייני רוסיה, לשעבר כתב ״קול ישראל״ ו״ידיעות אחרונות״ במוסקבה, יליד ירושלים, אוהב מאוד כדורגל אנגלי בכלל ואת ליברפול בפרט, חיית ספרים, אקטואליה וחדשות חוץ במיוחד, שנהנה לסקר מה מתרחש בעולם ואיך הכל קשור אחד לשני. התגורר בעשרים השנים האחרונות בחמש מדינות - בריטניה, צרפת, ספרד, רוסיה וכעת הולנד. איש העולם הגדול:)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים

שלושה רופאים מרומא המציאו מגפה מדבקת כדי להציל עשרות יהודים בזמן הכיבוש הנאצי ● היוצר הדוקומנטרי סטיבן אדוארדס נדהם לגלות שמעטים מכירים את הסיפור מאחורי "תסמונת K" – וראיין את אחד משלושת הרופאים כשנה לפני מותו: "הנאצים חשבו שמדובר בשחפת וברחו כמו שפנים" ● עתה אדוארדס מספר שהוא שוקל להפוך את הסיפור גם לסרט עלילתי

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

הרכבלית בחיפה הפכה לאטרקציה - והנוסעים הקבועים סובלים בתור

לא בכל יום משרד התחבורה מתחנן בפני הציבור להימנע משימוש בכלי תחבורה ציבורית בגלל עומס יתר ● הצפיפות ותורי הענק שנרשמו השבוע ברכבלית בחיפה מעוררים שאלה: האם מדובר בתחבורה ציבורית או באטרקציה תיירותית? ● בינתיים, באוסטריה עורכים פיילוט וייתכן שבקיץ הבא יטפס על הכרמל הרכבל הממוזג הראשון בעולם

עוד 1,005 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

גם זו סיבה ליוקר המחיה: 13 סבבי הלחימה בין ישראל ועזה, והירי בין הסבבים שנמשך 21 שנה, עלו לישראל סכומי עתק ● תחמושת, דלק, פגיעות ברכוש, אבדן עבודה, פגיעה בעסקים ובתוצר, שדרוג הגדרות, כיפת ברזל וההטבות לתושבי העוטף - שורפים הרים של כסף ● המידע שנמסר או הודלף חושף עלות כוללת של כ-60 מיליארד שקל - ומיליארדים רבים נוספים נותרו עלומים

עוד 2,931 מילים

האם צפויה נורמליזציה טורקית – סורית?

בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד בשולי מפגש המדינות הבלתי-מזדהות בבלגרד. לדבריו, הוא אמר לעמיתו הסורי, שכדי להימנע מחלוקתה של סוריה יש צורך בשלטון חזק במדינה, שיהא מסוגל לשלוט בכל פינה של השטח, ואת זה ניתן להשיג רק באמצעות "אחדות וסולידריות". החרו החזיקו אחריו שורה של קולות נוספים בזירה הפוליטית, הן מאלו הנמנים על תומכיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, והן מקרב האופוזיציה.

בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד

מה עומד מאחורי מה שמסתמן כהכנתה של דעת הקהל בטורקיה ומחוצה לה למהלך פיוס סורי-טורקי? חשוב להזכיר, כי רק לפני שבועות ספורים נשמעו קולות אחרים, שרמזו על פעולה טורקית צפויה בצפון סוריה, על-מנת לייצב "אזור ביטחון" בעומק של 30 ק"מ. כזה שיאפשר לאנקרה להתמודד באופן אפקטיבי יותר עם האתגר הכורדי (מאמרו של הח"מ ב"זמן ישראל" מה-7 ביוני 2022).

ובכן, את התשובה יש לחפש בשני מפגשי פסגה שהתקיימו לאחרונה: פגישתו של ארדואן עם ולדימיר פוטין ב-5 באוגוסט בסוצ'י, וקודם לכן ב-19 ביולי במפגש המשולש בטהרן בין שלושת הנשיאים: הרוסי, הטורקי והאיראני.

על המדוכה נדונו שורה של סוגיות כבדות משקל: שיתוף פעולה בתחום האנרגיה, המלחמה באוקראינה והשלכותיה על כל אחת מן המדינות, סוגיות הנוגעות לשיתוף-פעולה כלכלי בילטרלי ביניהן, וכמובן הסוגייה הסורית.

ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפונה של סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחותם של הפליטים הסורים בטורקיה מהווה סוגייה שמעיקה על המשטר, לנוכח התגברות הקולות בזירה הפנימית בטורקיה נגדם. מבחינתה של טורקיה מדובר בסוגייה ראשונה במעלה, המשליכה על ביטחונה, ויש לה השלכות רלוונטיות לקראת הבחירות הצפויות בשנה הבאה.

ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפון סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחות הפליטים הסורים בטורקיה מעיקה על המשטר

ההתנגדות האיראנית והרוסית למהלך צבאי טורקי בצפונה של סוריה ברורה ואיננה מפתיעה. טהרן חוששת כי מבצע צבאי טורקי נוסף יערער את שליטתו של הנשיא בשאר אל אסד במדינה, וירחיב את השליטה הטורקית בצפון המדינה. מוסקבה מתייחסת אמנם בהבנה ל"דאגותיה הביטחוניות של טורקיה", אולם בעינה עומדת התנגדותה לצעדים שעלולים לפגוע ב"שלמותה הטריטוריאלית והפוליטית" של סוריה, כפי שהבהיר דוברו של הנשיא פוטין ערב הגעתו של ארדואן לסוצ'י. דיווחים לאחר המפגש בין השניים, שנמשך כארבע שעות, ידעו לספר שמוסקבה הציעה לאנקרה להתחיל בשיח ישיר עם המשטר הסורי.

התמונה שמתבהרת לפי שעה מצביעה על כך שארדואן הבין כי עדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מספר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר.

ארדואן הבין, שלמרות מרחב התמרון שלו מול מוסקבה וטהרן, ומיקודה של הזירה הבינלאומית במלחמה באוקראינה – התנגדות איראנית, ובעיקר רוסית, למהלך צבאי מצידו בסוריה איננה משרתת את האינטרסים שלו, לפחות לפי שעה.

המצב הכלכלי הרעוע בטורקיה, וכאמור ערב בחירות בשנה הבאה, מחייב שיתוף-פעולה בהקשר זה עם מוסקבה. טורקיה הפכה בשבועות האחרונים לצינור מרכזי דרכו רוסיה מקיימת עדיין קשרים עם העולם החיצון. זאת כאשר ארדואן מצליח, כך נראה, להלך בין הטיפות – לשמור על האינטרסים הטורקיים הכלכליים מחד ועל קשריו עם המערב מאידך (טורקיה, כזכור, חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו).

לפי שעה נראה כי ארדואן הבין שעדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר

עיקרו של דבר, מפגשי הפסגה הללו המחישו את המארג המורכב במיוחד של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. בחלק מן הסוגיות מתקיים מפגש אינטרסים – הן ביחס להפגנת מרחב התמרון שלהם מול המערב והן סביב אינטרסים כלכליים כבדי משקל – אולם לצד חילוקי דעות וחשדנות לא מבוטלים.

מהלכי נורמליזציה טורקיים מול משטר אסד עשויים אם-כן, בנסיבות הנוכחיות, לשרת את האינטרס הטורקי. יש בהם כדי לבוא לקראת מוסקבה תוך מוכנות לבחון האם ניתן לשמור על האינטרסים הטורקיים באמצעות שיח מחודש עם המשטר הסורי, כמו גם לאותת לוושינגטון שמרחב התמרון הטורקי מגוון למדי. זאת בעיקר לנוכח חוסר הנחת באנקרה מן התמיכה האמריקאית הנמשכת בכורדים בצפונה של סוריה. יש בכך גם היענות לרחשי הלב הנשמעים בזירה הפנימית נגד נוכחותם המתמשכת של הפליטים הסורים במדינה, ולמאמץ לעודד את עזיבתם באמצעות דיאלוג ישיר עם המשטר הסורי.

מה זה אומר מבחינתה של ישראל?

לא הרבה, למען האמת, לבד מן העובדה שתמרונים מדיניים, המרחיקים את טורקיה מן המערב, אינם משרתים כמובן את האינטרס הישראלי. המהלכים האחרונים מעידים על שקידתו, המרשימה יש לומר, של ארדואן להמחיש את מרחב התמרון ממנו הוא נהנה, את חשיבותה של טורקיה לכל השחקנים בזירה הבינלאומית ואת יכולתה לנהל דיאלוג קונסטרוקטיבי (מבחינתה לפחות) עם כל השחקנים באזור. ארדואן מנסה, כידוע, גם לתווך בין רוסיה ואוקראינה (דווח על ביקור קרוב שהוא צפוי לקיים בקייב). בכך הוא מנסה להזרים רוח חיובית לכלכלה הטורקית שכל כך זקוקה לה.

מפגשי הפסגה המחישו את המארג המורכב של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. לצד מפגש אינטרסים – כלכליים ובהפגנת מרחב התמרון מול המערב, לצד חילוקי דעות וחשדנות

הזירה הסורית היא סיפור אחר. בראייה הטורקית, נוכחות הכורדית בצפון סוריה מהווה אתגר ביטחוני ראשון במעלה. מבחינה זו, נרמול השיח הצפוי מול המשטר הסורי מהווה צעד טקטי מחושב (יש שיאמרו, ציני להפליא), שתכליתו להצטייר כמי שניסה כל דרך אפשרית בטרם פנה, כצעד אחרון, למהלך צבאי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 827 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

היחסים בין טורקיה וישראל עדיין לא חזרו לתקופת תור הזהב, אבל שדרוג היחסים והחזרת השגרירים הוא צעד משמעותי ● לא פחות משמעותי: המנוע הכלכלי שהביא את ארדואן לבחור בחימום היחסים עם ישראל, כמו גם עם מדינות אחרות ● ובינתיים, לאינדונזיה אין עדיין יחסים רשמיים עם ישראל - אבל קבוצת אנשי עסקים ישראלית חזרה משם עם תוצאות מבטיחות ● פרשנות

עוד 934 מילים

ארגוני הסיוע ליהודי אוקראינה עוברים לרכבים חשמליים

ברקע משבר הדלק העולמי והאינפלציה, עמותות הסיוע היהודיות באוקראינה החליטו להצטייד בצי של רכבים חשמליים כדי להתמודד עם גל של נזקקים חדשים ברחבי המדינה ● "אפשר בקלות להמתין שש או שבע שעות בתחנות הדלק. זה מאוד קשה"

עוד 782 מילים ו-1 תגובות

אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס

הימנעות חמאס מלהתערב במבצע "עלות השחר" לצד המגעים העקיפים הנמשכים בשנים האחרונות בין הארגון לישראל מעלים את השאלה האם חמאס יכול להפוך לפרטנר למו"מ על הסדרי קבע מול הפלסטינים, במיוחד כשאבו מאזן עשוי להותיר אחריו ואקום בעתיד הקרוב ● קסניה סבטלובה, המלווה את הארגון מיום הקמתו, שוחחה עם מומחים ומשרטטת את תהליך התבשלותו של הארגון

עוד 2,347 מילים

הסיכון של עידית סילמן

החוק לא מחייב את סילמן להתפטר - אבל אם לא תעשה זאת, היא משאירה את גורלה בידי ועדת הבחירות ● בעבר, קיבלו ראשי הוועדה החלטות שונות - מחשין שדחה בקשת פסילה על הסף, דרך ביניש שדחתה בצורה מנומקת, ועד הנדל שקיבל החלטה הקובעת כי הוועדה תוכל לפסול ח"כ גם אם לא הוכרז כפורש ● סילמן יכולה להמר, אבל עשויה למצוא את עצמה מחוץ למערכת הבחירות כליל ● פרשנות

עוד 1,596 מילים

שאשא-ביטון: "בהיעדר הסכמות, אדרוש דיון בממשלה"

לפיד שוחח עם ארדואן והשניים סיכמו על חידוש הטיסות בספטמבר ● נתניהו: "לפיד וגנץ, תפסיקו להתחנף למכחיש השואה אבו מאזן" ● גנץ: "דברי אבו מאזן בזויים. טוב שחזר בו" ● ליברמן: "מוכן ונחוש לחתום עם הסתדרות המורים כבר היום" ● ישראל וטורקיה החליטו להחזיר שגרירים וקונסולים ● עבאס מבהיר: השואה היא הפשע הנתעב בהיסטוריה – ישראל ביצעה מעשי טבח; לפיד: חרפה מוסרית, ההיסטוריה לא תסלח לו

עוד 49 עדכונים

כהנא וטרופר יכולים להיכנס לוואקום שהותירו בנט ושקד

היו ימים שאיילת שקד הייתה אחת הדמויות החשובות בציונות הדתית והמעמד שהגיעה אליו היה חסר תקדים, במיוחד עבור אישה חילונית מתל אביב ● עכשיו הכל התאדה ● שקד בונה על הימין לייט, אבל הם לא איתה ● מי שכן יכולים למשוך את הקהל הזה הם חילי טרופר ומתן כהנא, שרצים עכשיו יחד במחנה הממלכתי ● פרשנות

עוד 551 מילים

תושבים ופעילים מירושלים למוש בן ארי: בטל הופעה בגיא בן הינום

מאות אנשים חתמו ביממה האחרונה על עצומה הקוראת לזמר לבטל את הופעתו הערב בחוות אלע"ד ● לפני שלוש שנים ביטלו דני רובס וארקדי דוכין הופעה באתר אחר של עמותת הימין במתחם ● החווה הוקמה כדי לטפח חקלאות קדומה ובפועל הופכת למתחם הופעות ● יוזמי העצומה: "החווה מונעת מפלסטינים גישה לאדמתם ומכשירה את הגזל"

עוד 914 מילים ו-1 תגובות

לטירה יש אגם, והוא הרבה פחות פסטורלי ממה שזה נשמע

צמרת המשרד להגנת הסביבה יצאה השבוע לסיור במשולש, ומצאה את עצמה על שפת אגם ליד העיר טירה ● ההיקף העצום של פרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות מייצר כמויות גדולות של עודפי עפר, וכרגיל בישראל אלה מוצאים את דרכם לחיק הטבע, סותמים אפיקי נחלים ויוצרים דור חדש של אגמים וביצות

עוד 1,103 מילים

המדינה ממשיכה להזניח חיזוק מבנים מסוכנים

הכתובת על הקיר מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה עלולות לסכן חיי אדם ● עשרות אלפי מבנים צריכים חיזוק, אך מחוץ לאזורי הביקוש הסיכוי שזה יקרה נמוך - כי אין קרן סיוע למימון וברשויות המקומיות לא ערכו סקרים למיפוי הסיכון ● במשרד הפנים טוענים שמשרד השיכון אחראי, אך משרד השיכון לא מגיב ● יו"ר אגוד המהנדסים: "כולם מודעים לבעיה אבל מטאטאים אותה ומקווים לטוב"

עוד 1,600 מילים

הסוף המשפיל של ימינה

המפגש האחרון של ימינה אתמול בוועדת הכנסת היה מגוחך, ובסופו הסיעה התפרקה לרסיסים - כשמי שהקים אותה ובחר את חבריה, נפתלי בנט, מסיים לבדו בסיעת יחיד עם השם האירוני "ביחד" ● עידית סילמן קיבלה מנת נקמה קרה מחברי הקואליציה - ואף אחד מחבריה החדשים בליכוד לא היה שם כדי לעזור לה ● ועכשיו הם גם רוצים להעביר אותה בכלל לציונות הדתית ● פרשנות

עוד 744 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה