‎"‎לאחר שסילקת את הבלתי אפשרי, מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת." - ארתור קונן דויל ‏מפי דמותו של יציר דמיונו הספרותי - שרלוק הולמס. מכאן שאין זה אפשרי שאין לנתניהו אסטרטג... המשך קריאה

‎"‎לאחר שסילקת את הבלתי אפשרי, מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת." – ארתור קונן דויל ‏מפי דמותו של יציר דמיונו הספרותי – שרלוק הולמס. מכאן שאין זה אפשרי שאין לנתניהו אסטרטגיה בכלל – ‏כלומר יש לו אסטרטגיה, רק שאנחנו לא מסכימים לה ולכן "אין אסטרטגיה‎".‎
למתבונן מהצד ברור שאין לנתניהו אסטרטגיה של יצירת שקט וחיים בשלווה או להשגת החזרת החטופים ‏כמטרה. אבל האם זה אומר שאין לו אסטרטגיה?‏‎ ‎
אפשר לחשוב על כמה אפשרויות לאסטרטגיות קיימות (מחוץ לחשודים המידיים – משפט, שרה, שלטון בכל מחיר ‏וכד‎'‎‏)‏‎.‎‏ כדאי לחשוב על אפשרויות אלה למרות שתמיד הדברים מעורבים זה בזה.‏
ייאמר מייד – לא הצבעתי ולא אצביע נתניהו. הייתי דוברו של רבין ונשארתי כך ברוחי. אבל נתניהו אינו שורש ‏בעייתנו במרחב, ובבוא לכתו – לא ישתנו התנאים הבסיסיים שהביאונו עד הלום. יש האומרים שטוב שהוא ‏בשלטון כרגע כי אם מישהו אחר (גנץ, בנט) היו עומדים מול הצורך להגיע להסכמות עם הצד השני, היו פשוט ‏רוצחים אותם).‏
לפי ז'בוטינסקי במאמרו מלפני 101 שנה – נדונו כולנו למחיה עם "קיר ברזל" בינינו לבין הערבים. ז'בוטינסקי ‏מסביר, כי לא היה בהסטוריה מקרה של כניסה של עם אחד לטריטוריה בה ישבו אחרים (גם אם לא היו עם טרם ‏הכניסה) בו העם היושב בה קיבל את הבאים בזרועות פתוחות ולא נלחם בהם עשרות אם לא מאות בשנים. לכן – ‏אליבא דה ז'בוטינסקי, הוגה הדיעות הימני, אין פתרון של פשרה לסכסוך והוא סכסוך טבעי מעצם כניסתנו לכאן‎.‎
אבל הסכנה האמיתית אינם הפלשטינאים (או כל שם שנבחר ). הם לא חזקים מספיק לזרוק אותנו לים, כפי שהיו ‏עושים בשמחה רבה. הם ניסו תמיד לאסוף בני ברית שיעזרו להם במאבק נגדנו, מאבק שלא ויתרו עליו כבר ‏למעלה מ 100 שנים ולא יוותרו עליו. הפעם בן הברית שעוזר להם היא איראן – ולשם מוכוונת האסטרטגיה של ‏נתניהו. – כי הפלשתינאים בלעדי איראן הם (כדברי בנט) פרונקל בתחת. מציק, לעיתים מתפוצץ, אבל אפשר ‏לחיות איתו. איראן היא סכנה קיומית מאחר והיא – מטעמי מאבקי שלטון עולמי משלה – נותנת רוח גבית ‏לפלשתינאים‎. ‎
לכן האסטרטגיה היא – להפוך את הסכסוך בינינו לבין הפלשתינאים לסכסוך בין ישראל ובנות בריתה לבין איראן, ‏ולכן שאלת החטופים לא משחקת בעיניו תפקיד קריטי. שינוי מאזן הכוחות האיזורי מול הסכנה הקיומית האמיתית ‏‏- כן‎.‎
ניתן כמובן לפטור את דברי כאילו אני ביביסט או שלל ירקות ועלבונות כגון דא – אבל אי אפשר להתעלם מדבריו ‏של סיר ארתור קונן דויל לאחר שסילקת את הבלתי אפשרי, מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות ‏האמת." כי ה"בלתי אפשרי" זה העדר אסטרטגיה, ומה שנותר זו אסטרטגיה שרבים מאיתנו מעדיפים לבטל בהאשמות שונות (שרה, שלטון, יאיר – אמרנו?).‏
אז כנראה שזו האסטרטגיה – שאינה תואמת את האסטרטגיה הרצויה: החזרת חטופים כמטרה והשגת שקט ‏ורגיעה. אפשר לא להסכים איתה, אבל כדאי לחסוך את הקריאה "אין אסטרטגיה" כאשר זו הקיימת לא מקובלת ‏על הכותב/ת‏