נושא
טקס הדלקת המשואות

דעה עם כל הכבוד למוריס קאהן, הוא לא שילם את מלוא המס בישראל

לצד התרומות המבורכות ל"בראשית" ולעמותת "צלול", מוטב היה לו מוריס קאהן שילם בישראל את מלוא המס המשקף את רווחיו האמיתיים של הצלחותיו העסקיות

מוריס קאהן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
מוריס קאהן

שירי מימון שרה את "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי בטקס הדלקת המשואות שפתח את חגיגות יום העצמאות. השיר מבטא בין היתר, אמונה ברוח האדם ויכולתו להגיע להישגים: "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז".

כמה מתאים, אפוא, שבין מדליקי המשואות היה גם מוריס קאהן, האיש שייסד את SpaceIL וכמעט הנחית חללית ישראלית על הירח. קאהן הביא מהבית 40 מיליון דולר מתוך 100 המיליון שמימנו את שיגור החללית, וכבר הודיע על התחלת הפרויקט של בראשית 2. "לא נפסיק לחלום", אמר.

מימוש חלומות, כאמור, הוא נושא השיר של טשרניחובסקי. אלא שלצד הישגיות אישית, השיר מבטא גם רעיונות של סוציאליזם, מה שנקרא בעברית "ערבות הדדית", כזו שבה כל אחד נותן את חלקו לפי יכולתו, כדי שלאף אחד לא יחסר:

לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

גם בהקשר הזה, הבחירה בקאהן להדליק משואה מעניינת ומעוררת מחשבות נוגות על השתתפות בנטל. וכל כך למה?

קאהן היה ממייסדי ״אמדוקס״, שפיתחה שירותי חיוב עבור חברות הטלפון. בנוסף, הוא ייסד את ״דפי זהב״ ושלט גם בחברת הכבלים ״ערוצי זהב״, חברת התקשורת ״נטוויז'ן״, ועוד.

את רוב האחזקות האלה מימש (יחד עם שותפיו) בכ-1.9 מיליארד דולר. הפגישה עם המזומנים האלה הפכה אותו לאיש הנזיל ביותר בישראל בתחילת העשור הקודם.

נראה שקאהן ניחן ביכולת יזמית וגם בחוש מופלא לעיתוי – כל כך מופלא, שהוא הנפיק את ״אמדוקס״ בוול סטריט בסוף המילניום שעבר, שנייה לפני שהתנפצה בועת הדוט.קום.

לצד היכולות האלה, המימושים של קאהן אופיינו, לפי הערכות ופרסומים בתקשורת, גם בתכנוני מס אגרסיביים שהשאירו את רוב רווחי ההון בכיס שלו.

"תכנון המאה"

למעשה, לפי תחקיר שפורסם ב-2001 ב"גלובס", קאהן לכאורה "המציא את תכנון המס של המאה", לא פחות ולא יותר. לפי הפרסום של הדס גייפמן ב"גלובס" (על עיקרי ממצאיו חזרו שם גם ב-2014), השיטה של קאהן להתחמק ממלתעות המס של מדינת ישראל, או כל מדינה אחרת, הייתה לעלות על היאכטה ולהימצא מחוץ למים הטריטוריאליים של אף מדינה במשך שנים ארוכות.

באותן שנים, לפי הפרסומים, הוא לא היה תושב באף מדינה, והבית על הים היה המקום היחיד בעולם שבו לא גובים מסים. וכך, לפני שחזר לגור בישראל, קאהן דאג לממש את רוב השקעותיו, כולל ״אמדוקס״, שממילא הייתה רשומה במקלט מס של האי גרנזי.

לפי "גלובס", השיטה עובדת כך: כדי לא לשלם מס על רווחי הון במדינה מסוימת, צריך לעלות על היאכטה ולשהות בה מחוץ למים הטריטוריאליים של כל מדינה במשך 180 יום. השיטה הזאת מאפשרות התחמקות ממס על מכירת מניות ואופציות לפי אמנה שחתומות עליה 200 מדינות.

לפי הכתבה הראשונה בנושא, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה לדעת איפה הוא גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות"

לפי הכתבה הראשונה בנושא, שפורסמה כבר ב-2001, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה על רשויות המס לדעת איפה הוא בעצם גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות", ושילם מסים נמוכים יחסית למי שהיה מגיע כאחד האדם שחייב לשלם.

חדר המצב בשיגור "בראשית" (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)
חדר המצב בשיגור "בראשית" (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)

קאהן הגיב לטענות הללו בראיון לכלכליסט ב-2013, וכינה אותן "אגדה" שנולדה, לדבריו, בזכות אהבתו להפלגות בים.

בשלב זה הוא כבר מזמן לא נחבא אל הכלים, והשנה שמו נישא בפי כל בזכות התרומה לחללית שכמעט הגיעה לירח. אלא שאת הטענות על התחקיר ב"גלובס" הוא מעולם לא ממש הזים. ״הסיפור כל כך מטורף, אבל מעולם לא הצלחתי לתקן אותו״, אמר ל״כלכליסט״. ״עד היום כשאנשים פוגשים אותי הם שואלים מה עם היאכטה. כבר הפסקתי להתרגז והתחלתי ליהנות מזה״.

בהקשר הזה קאהן לא היחיד כמובן. היו עוד רבים וטובים, כמו למשל סטף ורטהיימר, שלפי חשיפה של "גלובס" ב-2006, גם במכירת ישקר שילם מעט מאוד מסים למדינת ישראל.

היסטוריה מפותלת של תרגילי מס

ההיסטוריה של תרגילי המס בקרב היזמים ויורשי ההון המצליחים בישראל היא ארוכה ומפותלת, החל מחברות ארנק, רישום חברות במקלטי מס, רישום הבעלות בנאמנויות שכאילו לא קשורות לבעל השליטה, ואם זה לא עובד, תמיד אפשר לעבור לגור ביאכטה.

ואם נראה ש"ככה זה" ושתכנוני מס נולדו יחד עם לוחות הברית, כדאי להיזכר באנשי עסקים אחרים, שבחרו לרשום את החברות שלהם דווקא בארץ, כדי לשלם מס אמת ולהוקיר תודה למדינה שבה גדלו וצברו את הידע המקצועי שלהם. אבל למה נלין על אנשי העסקים, כשגם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו ניהל חשבון בנק במקלט מס?

במה שנוגע לקאהן, אפשר להעלות על נס גם את תרומתו לעמותת "צלול" שמנהלת מאבקים סביבתיים רבים. אלא שגם כאן, אבוי, יש איזשהו פער בין הצהרות למעשים: ״צלול״ נאבקת, בין היתר, כדי לשמור על החופים בישראל נקיים מבנייה על קו המים. אלא שקאהן ובנו מתגוררים בבית ינאי, ממש בקו הראשון לים, פחות מ-100 מטר מהחוף.

הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו

הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו, כשהמדינה באוברדראפט של 10 מיליארד שקל.

אחר כך, ממה שיישאר, קאהן וחבריו יוכלו לגזור קופונים תקשורתיים על חלליות לחלל וקמפיינים להגנת הסביבה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 760 מילים

אל-יגון הסתיר את כל הודעותיו בפייסבוק בעקבות סערת דבריו על לינור אברג׳יל

השופט בדימוס עודד אל-יגון סגר את כל הודעותיו בפייסבוק לחברים בלבד, כולל הפוסט בו ליגלג על מראה של לינור אברג׳יל בטקס הדלקת המשואות, אשר הוביל לביקורת ציבורית חריפה נגדו

לינור אברג׳יל (צילום: AP Photo/Tsering Topgyal)
AP Photo/Tsering Topgyal
לינור אברג׳יל

השופט בדימוס עודד אל-יגון, לשעבר נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, חסם לצפייה פומבית את הודעותיו בפייסבוק, ובכלל זה את הפוסט הפוגעני שפרסם על מראה של לינור אברג׳יל בטקס הדלקת המשואות שלשום (רביעי).

אל-יגון כתב במהלך הטקס, אותו הגישה אברג׳יל כשהיא חובשת שביס לראשה: "המגישה חובשת לראשה תרבוש רב קומות, כמצווה בימים אלה על נשים שומרות מצוות. מאידך שמלתה ההדוקה מבליטה היטב את שדיה המתנוססים בגאון לתפארת מדינת ישראל, זאת כדי לשמח את לבם של אחינו החילונים, וכנראה גם כדי ליצור אווירה של אחדות בעם"

הפוסט הפוגעני של עודד על-יגון, עכשיו לחברים בלבד (צילום: צילומסך)
הפוסט הפוגעני של עודד על-יגון, עכשיו לחברים בלבד (צילום: צילומסך)

דבריו גררו ביקורת נוקבת מכל צדי הקשת הפוליטית, והנהלת בתי המשפט הבהירה בהודעה חריפה במיוחד כי היא ״מתנערת מדבריו מכל וכל״.

אל-יגון עצמו אמר מוקדם יותר היום (שישי) לחדשות 12 כי אינו מתנצל על דבריו. "מי שלא מוצא חן בעיניו, זו מדינה דמוקרטית – מותר גם להתנגד למה שאני אומר", הגיב.

לפני שעה קלה, עם זאת, חסם אל-יגון גישה לפוסט זה ולפוסטים נוספים שפרסם בפייסבוק, לפחות מאז תחילת השנה, וכתב לחבריו שם: ״פוסט שפרסמתי בערב יום העצמאות עורר תגובות רבות. בחלקן אוהדות ובחלקן תוקפות ואף תוקפניות וגדפניות. את אלו כמו את אלו אני מקבל בכבוד ובהבנה, ואת חלקן – הגדפניות במיוחד אני חוסם.

״עד כאן הכל בסדר גמור, אך שמתי לב לתופעה מעניינת: התגובות השליליות מופיעות בגדול על הדף הציבורי, בעוד שהודעות התמיכה מתפרסמות בד"כ על הדף האישי. האם גם זה אומר משהו על התהליכים העוברים על החברה הישראלית?״

בעמוד הפרופיל של, בשורת הביוגרפיה הפתוחה לציבור, השאיר אל-יגון משפט בודד: ״סתם אחד״.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 231 מילים ו-1 תגובות

הסתיים טקס הדלקת המשואות; חוגגים עצמאות ברחבי הארץ

הסתיים טקס הדלקת המשואות בהר הרצל ● במהלך הטקס הדליקו משואה בין היתר רחלי פרנקל, בת גלים שער ואיריס יפרח, האמהות של שלושת הנערים החטופים, הזמר יהודה פוליקר, הבמאי אבי נשר ואל"מ שי סימן טוב, פצוע צה"ל

  • זיקוקים בתל אביב, הערב (צילום: פלאש90)
    פלאש90
  • חגיגות יום העצמאות (צילום: פלאש90)
    פלאש90
  • טקס הדלקת המשואות 2018
  • חגיגות יום העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
    הדס פרוש/פלאש90
  • חגיגות יום העצמאות ליד הכנסת (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
    נעם רבקין פנטון/פלאש90
  • חגיגות יום העצמאות (צילום: פלאש90)
    פלאש90

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
כל הזמן // יום ראשון, 18 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

אהוד ברק נואם בכנס המועצה לשלום וביטחון, ב-13 באוגוסט 2019 (צילום: פלאש90)
פלאש90

חילוקי דעות במחנה הדמוקרטי סביב התוכנית המדינית של ברק

התוכנית המדינית שהציג אהוד ברק בשבוע שעבר, הכוללת סיפוח גושי התנחלויות, מעוררת מחלוקת עזה בקרב שותפיו במחנה הדמוקרטי ● "דברי ברק לא משקפים את עמדת מרצ, רחוק ממנה״ אומר בכיר במרצ ● מנגד, מדגיש מוסי רז, בראיון לזמן ישראל: "אם ברק מבין שהכיבוש הוא הבעיה המרכזית של ישראל, הוא כבר קרוב אליי יותר מ-110 חברי כנסת"

עוד 889 מילים

מחאת פ"ת קומץ - מוביל את המחנה או סתם היסטרי?

פורסם על ידי ‏‎Rafi Michaeli‎‏ ב- יום שישי, 16 באוגוסט 2019

המוסכניק שהייתי מתקן אצלו את הטוסטוס בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, עבד ברחוב סטרומה שנמצא ממש מאחורי משטרת פתח-תקווה. איזור תעשיה זעירה ובתי מלאכה קטנים. המצודה הבריטית, בה שוכנת המשטרה, הייתה מוקפת גדר ואני לא זוכר שאי פעם נכנסתי אליה.

הטוסטוס שלי, שלמעשה היה של אמא שלי עד שניכסתי אותו לעצמי, לא היה כלי מי יודע מה אמין. מדי פעם היה צריך להגיע למוסך. כבל קרוע, סתימת דלק, אגזוז סתום וחוזר חלילה. כל טיפול כזה היה כרוך במעבר ליד הכניסה לתחנת המשטרה. בזכרון שלי יש תמונה של בוטקה קטן וחבל קשור לעמוד מצידו השני של הכביש וחוסם את הכניסה. שער די צנוע המותאם לתחנת משטרה די צנועה.

ארבעים שנה קדימה ושער הכניסה למשטרת פ"ת הפך להיות שער ברזל חשמלי אימתני. הבוטקה המצו'קמק הפך לחדר מבוצר. מצלמות אבטחה חולשות על "מתחם" הכניסה לתחנה. התוכן הוא אותו מבנה בריטי משנות הארבעים של המאה הקודמת, רק הפסאדה השתדרגה פלאים.

דרך שער משטרת פתח תקווה אפשר לראות את ההתפתחות שעברה החברה הישראלית.

מחברה פרובנציאלית שחיה בעיר מוקפת פרדסים, נוסעת בפורד אסקורט, קונה בגדים בחובבי ציון ורואה סרטים בקולנוע היכל הפכנו לחברה שמוקפת בטון, בניינים גבוהים, אוטוסטרדות רחבות, ג'יפים מפונפנים, חנויות ממותגות, דלתות מפלדה, כחול לבן, אדום לבן, מדחנים ושערים חשמליים שמפרידים בין אחד לשני.

עמדתי בשער המשטרה בשישי בערב, ה-16/08/2019. בפנים היו מספר עצורים הידועים כפעילי "מחאת פתח תקווה". ההודעות על מעצרם עברו מאד מהר ברשתות החברתיות ועם סיום ארוחת הערב, לאחר התלבטות קצרה, מצאתי עצמי נוסע לשם.

מול שער המשטרה חשבתי האם אני רוצה להיעצר הלילה. בשלב האסקלציה במפגש ההולך ומתהווה בין המוחים והמשטרה, זה לגמרי היה תלוי בי אם להיעצר או לא

היתה זו אותה התלבטות מאי שם בתחילת 2017 שבסופה מצאתי עצמי עומד בגשם ליד מני נפתלי לא רחוק מביתו של היועמ"ש מנדלבליט. זו היתה הפעם הראשונה שהמשטרה הזיזה את קומץ המוחים ממול ביתו של מנדלבליט אל מול המתנ"ס המקומי.

המחאה הפכה לשגרת מוצאי שבת. עד שבשלב מסויים, בלתי נראה, התחלתי לוותר לעצמי. עם הוויתורים באו התירוצים וייסורי המצפון על נטישת המאבק. אבל גם אלה התרככו בכל מוצ"ש כשראיתי בשידורי הלייב בפייסבוק את המתמידים האוחזים בשלט, בדגל ובטלפון.

מול שער המשטרה בשישי בערב חשבתי האם אני רוצה להיעצר הלילה. זה היה סוג של חשבון נפש. לא משהו דרמטי מדי, אבל בכל זאת, שאלות שעלו לי בראש. עד כמה אני מוכן לחטוף, אם בכלל, מנחת זרועה של המשטרה. מה המחיר שאני מוכן לשלם בשביל עקרונות נשגבים כמו חופש ביטוי, חופש מחאה, חופש בכלל. בשלב האסקלציה במפגש ההולך ומתהווה בין המוחים והמשטרה, זה לגמרי היה תלוי בי אם להיעצר או לא.

דודו ישורון
מוחים מול שער תחנת המשטרה

סגן מפקד התחנה, שי גז, כבר הודיע לכולם ללכת הביתה כי הם הולכים לפנות את הכביש, כולל שימוש בכוח. הוא הבהיר את זה בעזרת המגאפון שהחזיק בידו. חלק מהמוחים התיישבו על המדרכה. הם ידעו שבשלב הבא השער ייפתח והשוטרים יפנו אותם בכוח. חלק למעצר וחלק החוצה לכיוון הכביש.

עמדתי על המדרכה, שלושה מטרים מקו המגע בין השוטרים למוחים. במרכז הכביש עמד עו"ד גונן בן-יצחק ומולו שי גז. הוא ניסה למנוע את המשבר ולהבהיר לגז בפעם המי יודע כמה שעצם קיומה של המחאה מול המשטרה הוא בעקבות מעצר לא חוקי של פעילים. סגן מפקד התחנה ענה לו משהו וגונן צעק עליו, "אתה משקר". מכאן כבר לא היתה דרך חזרה.

גז נתן את הפקודה "פעל" והשוטרים זינקו על הקהל כמו קליע שנורה מרובה. אלה שישבו על הכביש נגררו פנימה ואלה שהיו על המדרכה התרחקו בצעדים מדודים לכיוון הכביש הראשי.

סיגל עזריהו, אחת מפעילות המחאה, ישבה על הכביש מעט רחוק מהשער. לקח כמה שניות עד שהשוטרים הגיעו אליה. בלב המהומה היא ישבה בשקט ובאומץ על הכביש כאילו כל מה שקורה מסביב לא נוגע לה. בסוף גם היא נגררה לתחנה ועוכבה מספר שעות.

השוטרים עובדים במקצועיות רבה. אין לאף אחד סיכוי נגדם. גם אף אחד לא מתנגד להם. כל אחד עושה את מה שמוטל עליו. אלה מבקשים למחות ואלה קיבלו פקודה לעצור או להרחיק. המוחים לא נתנו שום סיבה לשוטרים להשתמש במכות. הכוח שהופעל הוא הגרירה של היושבים על הרצפה, חלקם כבר לא ממש רזים וקלים, מהכביש לפנים התחנה. שמעתי שהיו גם כיפופי ידיים חזקים מצד שוטרים קצת פחות סבלניים. זו המשטרה.

חלק מהשוטרים היו עם כפפות שחורות על הידיים. יש לזה סיבה. אני רק לא יודע מהי. השמועות אומרות בשביל שלא ישאירו DNA ועדויות מפלילות על גופו של מי שחוטף מהם מכות. יכול להיות.

* * *

מול השער של משטרת פ"ת ראיתי קמצוץ מתורת ההפעלה של המשטרה ששונה לחלוטין ממה שראיתי בצבא. ברור לגמרי שהשוטרים לא נמצאים מול אוייב אלא מול אזרחים. הפקודות מגיעות מהקצין האחראי, אבל: לא תמיד הקצין שהנחית את ההוראות נמצא.

מפקד המחוז שהוציא את הפקודות החדשות ומפקד התחנה לא היו באירוע. הם השאירו את גז להבין לבד מה הוא צריך לעשות. בטוח שאם גז היה מפעיל שיקול דעת אחר, כל האירוע המביש הזה לא היה מתקיים.

מפקד המחוז שהוציא את הפקודות החדשות ומפקד התחנה לא היו באירוע. הם השאירו את גז להבין לבד מה הוא צריך לעשות. בטוח שאם גז היה מפעיל שיקול דעת אחר, כל האירוע המביש הזה לא היה מתקיים

וזו אולי התכונה החמקמקה החשובה כל כך לשוטרים. איך להימנע מאסקלציה ואיך למנוע שימוש בכוח. אני משער שאם מנהל האירוע היה קצין אחר, התוצאה היתה אחרת לגמרי.

* * *

ביקום שמחוץ למחאה, נמצאים כל אזרחי ישראל. התקשורת הממוסדת לא מסקרת את המחאה. היחיד שלקח על עצמו את הנושא הוא בר פלג מעיתון "הארץ". הפוליטיקאים לא מביעים כל עניין.

גם כאן, היחיד שאמר אמירה החלטית היה אהוד ברק (סוף סוף). כל השאר דוממים. הם מעדיפים לקשקש על איראן וטראמפ וליברמן ועל כל מיני נושאים שלא ממש חשובים לאזרחי ישראל. ליבת העניין היא השחיתות, שומרי הסף שלא מתפקדים, מערכת המשפט שלא יודעת אנא פניה ועוד הרבה נושאים חשובים שאף אחד לא מדבר עליהם.

מעל כולם התעלה הצעיר שעצר לידי לברר על מה המהומה. הוא ראה את חבורת המבוגרים מתגודדת סביב העצורים ששוחררו טיפין טיפין ושאל לפשר העניין.
התחלתי להסביר לו על המחאה ועל מה שקורה בשכונה אחרת בעיר בה הוא חי. לא היה לו שום מושג.

החלטתי לשאול אותו שאלות. מסתבר שהוא לא רואה חדשות, לא קורא עיתונים, אין לו פייסבוק, גם לא טוויטר. הוא ניזון מאנשים מסביב. וזהו. אזרח שיכול להצביע ואין לו שום מושג על מה שבאמת קורה במדינה.

יכול להיות שהוא דוגמא קיצונית. אבל רוב האזרחים אדישים. בורים מרצון. שומעים פה משהו, שם משהו ותופרים לעצמם תפיסת עולם.

אנשים לא מאמינים שהמצב בעייתי. השמש זורחת, הולכים לסופר, מסתובבים בים, שותים בירה מול השקיעה, טסים לחו"ל, קונים מכונית חדשה. מה רע? לא רע. הכל בסדר. "זה רק אתם לא מוכנים לראות כמה טוב פה", אומר מי שתמיד אומר.

ואז אני חושב על אותו קומץ ציונים מלפני מאה שנה (סבא שלי ביניהם). ממש קומץ של כמה אלפי יהודים שזיהו תהליכים ועשו מעשה. חלקם הקטן אף הגיע לארץ ישראל ובנה פה את התשתית למדינה העתידה לקום.

והרוב המוחלט? אלה שראו את השמש זורחת, הלכו לחנות לקנות לחם ושמן, אולי נסעו לחופשה בהרים, שתו בירה בבית המרזח, קנו וילונות ותפרו שמלות כלה. הרוב המוחלט הזה טעה ועלה באש ובתימרות עשן השמיימה.

ממשה רבנו ועד היום, תמיד הקומץ מוביל את המחנה.

דודו ישורון, יליד שנות השישים. נשוי ואב לשלוש בנות. עובד בתחום מערכות מידע וגר בחולון. כאוהד מושבע של "פורמולה 1" משלם גם לאתר "Autosport". כחלק מהרצון לשפר את ערכי בדיקות הדם, הצטרף לקבוצת ריצה ולהפתעתו מתמיד, כולל ריצת שבת מוקדם בבוקר. חצי מרתון כבר מאחוריו, ולא, הוא לא מתכנן על מרתון מלא. דמוקרטיה איננה מובנת מאליה בעיניו, ו"תהליכים" מטרידים אותו. גם העתיד. בינתיים כותב גם ביקורות על סרטים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,100 מילים ו-1 תגובות

מסתמן כי כחול לבן וישראל ביתנו יחתמו על הסכם עודפים

אם המהלך יתממש, בליכוד עשויים לתקוף את ליברמן על כוונתו להקים ממשלת שמאל ● כחול לבן שכרה חברת מודיעין בניסיון לאתר מדליפים; איש מטה יש עתיד חשוד שמסר מידע פנימי ● מנכ"ל משרד הקליטה לעובדיו: אל תתערבו בבחירות ● נתניהו צפוי להמריא הערב לביקור באוקראינה

אביגדור ליברמן ויאיר לפיד במסדרונות הכנסת, 2015 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
אביגדור ליברמן ויאיר לפיד במסדרונות הכנסת, 2015
10:51 עריכה

איתמר בן גביר מעוצמה יהודית פנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שתאכוף את ההחלטה שלא לאפשר הפרדה בין גברים לנשים בבריכה העירונית ברהט, זאת בדומה לבריכה בקריית ארבע.

10:43 עריכה

יושב ראש הרשימה המשותפת, חבר הכנסת איימן עודה: "אם אהוד ברק יעזוב את המחנה הדמוקרטי – נחתום איתם מיד על הסכם עודפים". את הדברים אמר עודה בראיון לרינו צרור בגלי צה"ל.

עודה שב בראיון וחזר על כך שזו הייתה טעות שהרשימה המשותפת לא חתמה ב-2015 על הסכם עודפים עם מרצ. עודה חזר בראיון גם על הדברים שפרסם אתמול בחשבון הטוויטר שלו ומתח ביקורת על אחריותו של ברק להרג 13 מפגינים ערבים באוקטובר 2000. עודה שאל, באופן רטורי, לו ברק היה אחראי להרג של 13 מפגינים יוצאי אתיופיה או 13 מפגינים להט"בים – האם היו סולחים לו על כך. "זה לא עניין של אגו או של כבוד, זה פשוט סדין אדום", אמר.

10:13 עריכה

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה אישרה את מינויו של אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים. בחודש שעבר הדיח שר המשפטים אמיר אוחנה את מנכ"לית משרדו, אמי פלמור, צעד שזכה לתהודה ציבורית ועורר ביקורת על השר.

עורך הדין כהן (43) הוא חברו ללימודים של אוחנה, ובעשור האחרון ניהל את חברת אשד – ניהול נכסים, העוסקת בתחום המקרקעין.

10:04 עריכה

מירי רגב משיקה היום את האולפן הנייד של הליכוד ולשם כך מתגייס גם ראש הממשלה בנימין נתניהו –

שלשום התראיינה שרת התרבות והספורט לניסים משעל בתחנת הרדיו 103 אף-אם. משעל אמר לרגב שלפי הסקרים, יושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא שיחליט מי יהיה ראש הממשלה. בתגובה אמרה רגב: "הקלפים הם לא בידיו (של ליברמן). מי שיחליט מי יהיה ראש הממשלה זה הקדוש ברוך הוא. אני עוד לא יודעת שאנשים מחליטים מי יהיה ראש ממשלה". דברי השרה זכו לתהודה ברשתות החברתיות.

09:32 עריכה

במערכת הפוליטית מתייחסים להסלמה בדרום.

יאיר גולן מהמחנה הדמוקרטי –

משה (בוגי) יעלון מכחול לבן –

עמיר פרץ מהעבודה-גשר –

09:17 עריכה

עלייה בשיעור הערבים המצביעים למפלגות ציוניות – כך עולה מסקר שנערך והוצג בשבוע שעבר בחדשות 13, ופרטים מתוכו מתפרסמים הבוקר ב"הארץ". בעוד שבבחירות 2015 רק 17% מהציבור הערבי הצביע לרשימות ציוניות, לפי הסקר הנוכחי, שליש מהבוחרים הערבים עתידים לתת את קולם למפלגות אלה.

בבחירות האחרונות, אז התמודדו חד"ש-תע"ל בנפרד מרע"ם-בל"ד, הצביעו כ-45% מהציבור הערבי. לפי הסקר, עתה צפויים להשתתף כחמישים אחוזים מהערבים בעלי זכות הצבעה.

בסקר, שפורסם ביום חמישי, קיבלה הרשימה המשותפת תשעה מנדטים בלבד. אפשר שנתון מאכזב זה הביא את ראש הרשימה, חבר הכנסת איימן עודה, לתקוף אתמול את אהוד ברק מהמחנה הדמוקרטי. שלשום כתב ראש הממשלה לשעבר בטוויטר כי "פתח תקווה זה לא אום חיראן. לאזרחים מותר להפגין", זאת בהתייחס למעצרים של מפגינים בקרבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. "ברק, גם באום אל חיראן מותר להפגין", כתב בתגובה עודה. ברק לא נותר חייב וטען שעודה מלבה שנאה ומנצל אי הבנה כדי לחרחר ריב בין יהודים וערבים.

08:12 עריכה

מסתמן שכחול לבן וישראל ביתנו יחתמו על הסכם עודפים – כך מדווח זאב קם בתאגיד השידור כאן, על סמך דברים של בכירים בכחול לבן וגורמים בישראל ביתנו.

אם המהלך אכן יקרום עור וגידים, בליכוד עשויים לתקוף את יושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, על כך שבכוונתו להקים ממשלת שמאל.

בבחירות האחרונות חתמה ישראל ביתנו על הסכם עודפים עם הימין החדש בראשותם של נפתלי בנט ואיילת שקד. כחול לבן לא חתמה אז על הסכם עודפים.

המועד האחרון לחתימה על הסכמי עודפים הוא שישה בספטמבר. ככל הנראה, העבודה-גשר תחתום על הסכם עודפים עם המחנה הדמוקרטי, ש"ס עם יהדות התורה, והליכוד עם ימינה.

07:56 עריכה

מנכ"ל משרד העלייה והקליטה שיגר מכתב לעובדיו, ובו הנחה אותם שלא להתערב בבחירות. לפי פרסום של יהודה שלזינגר ב"ישראל היום", הסיבה לפנייה היא פעילות של אנשי ישראל ביתנו, שמסתייעים בשירותי המשרד. במפלגתו של אביגדור ליברמן מסרו כי "מדובר בפייק ניוז ופרנויה מבית היוצר של הליכוד". בראש המשרד, שבעבר אויש על ידי סופה לנדבר מישראל ביתנו, עומד יואב גלנט מהליכוד.

את המכתב שלח המנכ"ל, חביב קצב, לעובדיו ולמנכ"לים של רשויות מקומיות שנתמכות על ידי משרד הקליטה. לפי הדיווח, נעשה שימוש בפרטיהם של עולים, כשמסרים פוליטיים נשלחו אליהם.

07:16 עריכה

כחול לבן שכרה את שירותיה של חברת מודיעין עסקי כדי לאתר מי מדליף מידע; חשד כי איש מטה יש עתיד הוא שמסר אינפורמציה סודית. כך פרסם אלי סניור בסוף השבוע ב-ynet והבוקר ב"ידיעות אחרונות" הוא מוסיף פרטים בנושא.

בשבועות האחרונים פועלת חברת סי-ג'י-איי גרופ, בראשותם של יעקב פרי וצביקה נווה, לאתר מי הדליף מידע ממטה כחול לבן. לפי הפרסום, בחברה ישנם מספר חשודים בהדלפה. במסגרת המאמצים לאתר את המדליף הפיצה החברה מספר גרסאות של תוכניות עבודה פוליטיות מזויפות. בחמישה באוגוסט התפרסמה התוכנית באחד מכלי התקשורת. לפי תוכן הפרסום, ידעו בסי-ג'י-איי גרופ מי העביר את המידע.

מיש עתיד לא נמסרה תגובה. בכחול לבן אמרו שהם נעזרים מעת לעת בגורמי מקצוע בתחום אבטחת מידע.

07:03 עריכה

בוקר טוב! שלושים ימים נותרו עד הבחירות לכנסת ה-22, שהם ארבעה שבועות ושלושה ימים.

לוח זמנים פוליטי לשבוע הקרוב –

ביום שלישי יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית את החלטתו לגבי קלון של מועמדים לכנסת.

ביום זה גם יחול המועד האחרון להגשת ערעור לבית המשפט העליון על החלטות ועדת הבחירות המרכזית לגבי אישור רשימות מועמדים להתמודד בבחירות.

הערב צפוי ראש הממשלה נתניהו להמריא לביקור באוקראינה, במסגרתו ייפגש עם הנשיא וולודימיר זלנסקי. נתניהו עתיד לשוב ארצה ביום שלישי.

היום ייערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה שימוע לבעלי "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, החשוד בתיק 2,000 בהצעת שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו. ביום שלישי יתקיים שימוע לשאול אלוביץ' בפרשת וואלה-בזק (תיק 4,000).

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 10 עדכונים

תגובות אחרונות

הפלות או לא להיות

 (צילום: AP Photo/Tomas F. Cuesta)
AP Photo/Tomas F. Cuesta
Protesters stand next to a sculpture shaped like a fetus at a demonstrations against the legalization of abortion in Buenos Aires, Argentina, Saturday, March 23, 2019

אחת מהפתעות הבחירות המוקדמות בארגנטינה היתה מועמדותו של אדם בשם גומז סנטוריון, איש ימין קיצוני שזכה בקרוב לשלושה אחוזים מן הקולות.
בפרובינציות שמרניות אחדות, הוא קיבל אף ארבעה אחוזים ויותר.

המצע האידיאולוגי של סנטוריון מעורר חלחלה: הוא דורש לפתוח את פסקי הדין נגד פושעי המלחמה של הדיקטטורה הארגנטינאית, מטיל ספק במספר הנעלמים בתקופת המשטר הצבאי, דורש יד ברזל נגד קטינים עבריינים ומהגרים, מעין מהדורה ארגנטינאית של בולסונרו הברזילאי. אך בכל אלה הוא איננו שונה ממועמדים אחרים בעבר ובהווה שלא זכו להתקרב לאחוז החסימה.

מה שמייחד את גומז סנטוריון, פונקציונר בכיר לשעבר בממשלתו של הנשיא מאוריציו מאקרי, הוא סיסמת הבחירות המרכזית שלו, עליה ביסס את הקמפיין המצליח, ועל גבה השיג את הקולות שאף מועמד ימין לפניו לא חלם לגרוף.

״בולסונרו הארגנטינאי״ רכב כל הדרך אל הצלחתו היחסית בבחירות על תנועת ההתנגדות להפלות, תנועת ״מטפחות התכלת״

בארגנטינה, כמו במרבית ארצות דרום אמריקה, ההפלות אסורות בחוק מלבד במקרים של סכנה לחיי האשה או במקרים של אונס או גילוי עריות.

גם לאורך שמונה שנות שלטונה של קריסטינה קירשנר, שהתהדרה במחויבות לזכויות אדם, כולל לגליזציה של נישואין לבני זוג בני אותו המין, הכרה בזכויות של טרנסג׳נדר ומדיניות פרוגרסיבית ומכילה, נושא ההפלות נשאר טאבו שלא עלה לוויכוח ציבורי, ופחות מכך לדיון פרלמנטרי. קריסטינה עצמה התבטאה לא אחת כנגד הזכות להפלות.

בין אם היתה זו אמונתה הקתולית של הנשיאה לשעבר, ובין אם כמו שאומרות הלשונות הרעות, היה זה הסכם להשגת תמיכתו הפוליטיתשל האפיפיור פרנציסקו בשילטונה, העובדה היא שהפעם הראשונה בהיסטוריה הארגנטינאית שנושא ההפלות הובא לטיפול פרלמנטרי, היה זה דווקא ב2018, ימי שלטון מאוריציו מאקרי – שלטון ימני ושמרני, לפחות על הנייר.

כבר ב2015 לאחר מקרה רצח של נערה בהריון על ידי בן זוגה, התחזקה בארגנטינה תנועת המטפחות הירוקות. מעין תנועת גג פמיניסטית, שאיגדה תחת הסמל של המטפחת (או הצעיף) הירוק מאות אירגונים ותנועות נגד אלימות כלפי נשים, בעד שיוויון זכויות, וכמובן בעד הזכות להפלה ״חוקית, בטוחה וללא תשלום״.

כבר ב2015 לאחר מקרה רצח של נערה בהריון על ידי בן זוגה, התחזקה בארגנטינה תנועת המטפחות הירוקות

בארגנטינה השימוש בצעיף או מטפחת ראש הוא סמל חזק, בעיקר עבור נשים עוד מאז שנות השבעים. אמהות כיכר מאיו נהגו להתאסף בכל יום חמישי, למול עיניהם של קלגסי המשטר הצבאי, בהפגנה חרישית אך מתריסה, מטפחות לבנות לראשן, בדרישה לברר את גורלם של ילדיהן הנעדרים. גורל שבמקרים רבים איננו ידוע עד היום.

 (צילום: AP Photo/Marcos Brindicci)
(צילום: AP Photo/Marcos Brindicci)

תנועת הצעיפים הירוקים צברה עוצמה אדירה, בעיקר בקרב הנשים הצעירות, ולקראת 2018 בשעת הדיונים בקונגרס הארגנטינאי, מאות אלפי נשים יצאו לרחובות בהפגנת כח וסולידריות, בדרישה כלפי נציגי הציבור לאשר את החוק.

במקביל וכצפוי, התארגנה לה תנועת ריאקציה שבחרה לה צעיף משלה, צעיף תכלת pro-life או בספרדית provida. בתמיכת הכנסיה, וגם לא מעט רבנים ואנשי דת מוסלמים מקומיים, ובהתגייסות כוחות שמרניים מרחבי המדינה, הלכה וצברה תאוצה תנועה ריאקציונרית, שבמקרים מסוימים הביעה תמיכה בשינוי החוק הקיים ובאיסור הפלות אפילו במקרים של אונס וגילוי עריות. אפילו סגנית הנשיא התבטאה באופן דומה, וכך מספר שרים בממשלתו של מאקרי.

למרות שבסקרים שנערכים מידי פעם, קיים רוב יציב (אם כי לא גדול) בעד הזכות להפלות, אין ספק שהתנועה למען הפלות ״חוקיות, בטוחות וללא תשלום״ עוררה את האריה השמרני מתרדמתו, וכוחות ריאקציונרים מאיימים היום לא רק לחסום את החוק בגופם, אלא להחזיר את הגלגל לאחור.

במקביל וכצפוי, התארגנה לה תנועת ריאקציה שבחרה לה צעיף משלה, צעיף תכלת, שבמקרים מסוימים הביעה תמיכה בשינוי החוק הקיים ובאיסור הפלות אפילו במקרים של אונס וגילוי עריות

הצעת החוק להתרת ההפלות עברה בקונגרס, אך נפלה בסנאט הארגנטינאי. בסנאט יושבים נציגי הפרובינציות, חלקן כוללות אוכלוסיות שמרניות ודתיות שהתקשו מאד לתמוך בחוק בנוסחו הרחב כפי שהוצע.

האקטיביסטיות הפמיניסטיות לא הסתפקו בהסרת האיסור הפלילי על ההפלות, הן ניסחו הצעת חוק כוללת שדרשה הקמת קליניקות לביצוע הפסקת הריון בחינם ואסרה במפורש על רופאים ומרפאות להמנע במיצוע הפלות מנימוקי מצפון ודת.

הוויכוחים בקרב מנסחי החוק היו מרים, האגף המתון ביקש להעביר חוק מרוכך, דומה במהותו לחוק הקיים באורוגואי, מהמדינות הבודדות ביבשת בהן ההפלות אינן אסורות. אבל אורוגוואי היא מדינה רגועה ורציונאלית, ארגנטינה היא ייצרית וכאוטית. האגף הרדיקלי התיחס למתונים כאל בוגדים ברעיון, בוגדים בדרך, וכפה הליכה על הקו של הכל או לא כלום.

אי אפשר שלא להרהר לרגע במצב בארץ בנושא ההפלות. אני רק יכול לדמיין לעצמי את ההשפלה שמרגישה אשה שצריכה לשקר לוועדת ההפלות כדי לקבל את האישור המיוחל. למה לעזאזל נאלצת אשה נשואה לומר שההריון איננו מבעלה כדי שמישהו יחליט עבורה על גופה. זה לא צודק, וזה מרתיח. גם ביטול הסעיף הסוציאלי מקומם.

מובן הרצון של ארגוני נשים לשנות את העיוות הזה, מובן וצודק, צודק אבל לא חכם.

במצב הענינים בארץ היום, עם הדתה שהפכה מזוחלת לדוהרת, הצעות לשילוב איש דת בוועדות צוברות תאוצה, והדת היהודית פנים רבות לה. יש רבנים מקלים, ויש מחמירים, קשה להניח שרבנים מטעם המדינה יהיו מן המקלים דווקא. המצב בפועל הוא שניתן להפיל באופן חוקי בישראל. ניסיון לשפר את המצב עלול להעיר את האריה מנמנומו ולגרום לריאקציה שמרנית דווקא.

המצב בפועל הוא שניתן להפיל באופן חוקי בישראל. ניסיון לשפר את המצב עלול להעיר את האריה מנמנומו ולגרום לריאקציה שמרנית דווקא

כמו שאמר פעם תשדיר של משרד התחבורה: בכביש אל תהיה צודק, היה חכם. הפוליטיקה כידוע היא אומנות האפשרי, אומנות הפשרה, ומי שלא יודע להתפשר עלול להשאר ללא כלום.

ההפלות עדיין אסורות בארגנטינה, אבל האריה השמרני המנומנם התעורר, צעיפי התכלת מתנופפים ומי שהיה דמות קיקיונית עד לא מזמן, הוא שחקן פוליטי מחוזר.

גומז סנטוריון הכריז שיקרא למצביעיו לתמוך בסיבוב השני בבחירות למועמד שיתחייב להטיל וטו על כל הצעת חוק לבטל את האיסור על הפלות. זה יהיה הקריטריון היחיד מבחינתו, לא כלכלה, לא יחסי חוץ ולא שום נושא אחר. הפלות או לא להיות.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 856 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המשטרה החזירה את המפגינים לפתח תקווה

המעצרים השערורייתיים בפתח תקווה ביום שישי, החזירו את הברק לעיניים של המפגינים במוצ״ש ● וגם הביאו לשם בפעם הראשונה את אהוד ברק ● אמיר בן-דוד חזר מההפגנה ה-141 בכיכר גורן, שהייתה הפעם מלאה - דווקא בזכות המשטרה שביקשה לדכא אותה

  • ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • שושקה (אנגלמאייר) ויעל כהן-פארן בהפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • אהוד ברק בהפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • ניצן הורוביץ בהפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד
  • ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
    יעל לפיד ואמיר בן-דוד

המעצרים השערורייתיים והשרירותיים של תשעה אזרחים בפתח תקווה, רק כי "הפרו את ההנחיות באופן בו צעדו בציר ההליכה של היועץ המשפטי לממשלה לבית הכנסת" (קשה להאמין, אבל זה הניסוח בהודעה שהוציאה המשטרה בעקבות המעצרים בשישי בצהריים), החזירו את הברק לעיניים של מפגיני פתח תקווה. וגם הביאו לכיכר גורן בפתח תקווה בפעם הראשונה את אהוד ברק.

כאלף מפגינים התכנסו הערב (מוצאי שבת) בכיכר. מאות מהם חזרו אליה אחרי היעדרות ארוכה. זו השבת ה-141 שההפגנה הזו נערכת – בלי ספק שיא של התמדה בתולדות המחאה בישראל.

ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)

היא כבר ידעה עליות ומורדות. היו הפגנות שרק הגרעין המייסד השתתף בהן, היו הפגנות של מאות ושל אלפים. ובימי השיא, כשתיקי החקירה נגד בנימין נתניהו היו במוקד תשומת הלב הציבורית, צעדו עשרות אלפי מפגינים בתל אביב.

בינתיים חזרו ההפגנות לפתח תקווה ומספר המפגינים קטן בהדרגה, כשממוצע הגיל נותר כל הזמן גבוה. זה אחד הנושאים שמעסיקים ומתסכלים את המפגינים לאורך חודשי ההתמדה הארוכים: הצעירים כמעט ולא באים.

האגרסיביות המשטרתית כלפי הגרעין המייסד, מילאה שוב את הכיכר, וצירפה למפגיני פתח תקווה הקבועים גם נציגים חדשים, ממחאת האתיופים וממחאת הנכים, במה שעוד עשוי להתברר כאירוע מכונן, שהצליח לחבר בין קבוצות המחאה השונות שפועלות בנפרד בארץ.

עו"ד סיגלית קסלר, ממייסדות מחאת פתח תקווה ומעצורות שישי בערב, הנחתה את ההפגנה והתקבלה בכבוד השמור לגיבורים. לקול צהלות המפגינים היא חזרה על משפט המפתח שכתבה אתמול בפוסט לזמן ישראל: "ילדתי ארבעה ילדים בלי אפידורל, המשטרה לא יכולה להפחיד אותי".

למעצרים בשישי קדמה הנחיה תמוהה שהוציא ביום רביעי ניצב עמי אשד, מפקד מחוז מרכז של המשטרה. תחת הכותרת "תנאים למחאות בשכונת כפר גנים בפתח תקווה", כתב אשד: "חל איסור לקיים מחאות  ברחובות הסמוכים לביתו של היועמ"ש לממשלה, המחאות תתקיימנה בכיכר גורן. על אף האמור, ניתן לקיים מחאה שקטה של עד חמישה אנשים ברחוב מייזנר פינת בן גוריון".

ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)

עו"ד קסלר הודיעה למפגינים על הכוונה לעתור השבוע לבג"צ נגד הנחיות המשטרה, שהוצאו לטענת המפגינים ללא סמכות, וחורגות מההנחיות שנקבעו בפסקי דין של בית המשפט העליון שדנו בעתירות קודמות. עו"ד דניאל חקלאי, שדיבר אחרי קסלר, אמר למפגינים: "התפקיד שלנו לשמור על משטרת ישראל, שלא תהיה משטרה של דיקטטורה אלא משטרה ששומרת על האזרחים ועל שלטון החוק".

עו"ד דניאל חקלאי: "התפקיד שלנו לשמור על משטרת ישראל, שלא תהיה משטרה של דיקטטורה אלא משטרה ששומרת על האזרחים ועל שלטון החוק"

אהוד ברק הגיע לכיכר גורן מלווה בניצן הורוביץ, יו"ר המחנה הדמוקרטי, במוסי רז, ערן עציון ופעילים נוספים של המפלגה. ברק פרסם ביום שישי פוסט בפייסבוק שבו כתב, בין השאר, "ארדן, פתח תקווה זה לא אום אל חיראן, לאזרחים מותר להפגין" – הצליח לקומם נגדו מחדש את חברי הכנסת הערבים, ואז נאלץ להתפתל ולהסביר: "באום אל חיראן טוייחה החקירה, לא ניתן שזה יקרה שוב. ניצול אי הבנה לחרחור ריב בין יהודים לערבים – זה לא שותפות. זה המשך שיתוף הפעולה הבזוי עם נתניהו".

אהוד ברק בהפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
אהוד ברק בהפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)

הערב ברק יצא לסיבוב לחיצות ידיים וצילומי סלפי בין המפגינים. "לא באנו לנאום פה", אמר לי הורוביץ, "המפגינים מעדיפים שלהפגנות לא יהיה אופי פוליטי ואנחנו מכבדים את זה. באנו להביע תמיכה".

דקות מאוחר יותר קראו לברק והורוביץ מהבמה ("ראש הממשלה לשעבר ברק פה ואנחנו מבקשים שיעלה ויברך אותנו"), אבל התברר ששניהם כבר עזבו את המקום והמשיכו הלאה.

עוד 489 מילים ו-1 תגובות
ד"ר יעקב רוזנפלד ב-1946 עם חיילי צבא השחרור העממי ששומרים על ביטחונו במהלך מלחמת האזרחים עם הקוומניטנג (צילום: באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה)
באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה
סיפורו של ניצול השואה שהקים את מערכת הרפואה הסינית

"הרופא הענק עם האף הגדול"

ד"ר יעקב רוזנפלד מת ונקבר בישראל מבלי להותיר כאן חותם, אך הוא שינה לעד את פניה של הרפואה הסינית, ושגריר סין עולה לקברו בכל שנה ● "הוא היה רופא וחייל גדול, שהציל חיים רבים במסגרת שירותו בצבא סין" ● בזמן שהסינים משגרים רמזים מאיימים להונג קונג, הם מבקשים להעלות את דמותו על נס, ולהציג פנים אחרות של מדינתם

עוד 815 מילים

מאות הפגינו בפתח תקוה: "נתניהו למעשיהו"

ברק הגיע להפגנה ה-142 בככר גורן: "זו לא דמוקרטיה" ● אמיר אוחנה למפגינים: "הגבלות המשטרה מאוזנות" ● עמיר פרץ: "בהוראה מבלפור מרסקים את הדמוקרטיה" ● איימן עודה תקף את ברק שהישווה את הפגנות פ"ת לאום אל חיראן ● ישראל כץ הכחיש שנתניהו ביטל את נסיעתו לברזיל, וטען שמניעת הכניסה של חברות הקונגרס לא קשורה ללחץ של טראמפ

  • עו"ד דניאל חקלאי בהפגנה היום (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)
    רועי אלימה / פלאש 90
  • ברק בהפגנה בפתח תקוה, הערב (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)
    רועי אלימה / פלאש 90
  • מפגינים בככר גורן, הערב (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)
    רועי אלימה / פלאש 90
  • מפגינים בפתח תקוה, הערב (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)
    רועי אלימה / פלאש 90
  • מפגינים בפתח תקוה, הערב (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)
    רועי אלימה / פלאש 90
עוד 30 עדכונים
צבר מצוי נגוע בכנימה (צילום: באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני))
באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני)

הבננות לא לבד כנימה קטלנית מאיימת להשמיד את הסברסים

דרמה בגבול הצפון: חוקרים ממכון וולקני ייבאו שני מינים של טורפי חרקים שניזונים מהכנימה המזיקה ● אלפי מושיות מקסיקניות כבר שוחררו בגליל, ולאחרונה הצטרפו אליהן נחילי זבובים מקסיקניים ● "אנחנו בעיצומו של התהליך, אז זה קצת כאוטי, אבל יש סיבה לתקווה" ● ובלבנון, שם גם נפגעים שיחי הצבר, מאשימים את ישראל

עוד 886 מילים
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

בריאות מי שמנמן של סבתא

פרופ' מארי רודולף (68) הצליחה להפחית את השמנת היתר בקרב ילדים בבריטניה ● אחרי שעלתה לישראל, היא חולמת לעשות כאן את אותו הדבר, בדגש על עזרה לאוכלוסיות מוחלשות ● בין לבין היא מטפלת בנכדים התאומים שלה, ואין שום סיכוי שהיא תיתן להם שוקולד ● ראיון

עוד 1,417 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גֵּירוּשׁ

דווקא אלו שבדרך כלל מתרעמים - ובצדק - נגד השימוש המניפולטיבי המקומם של נתניהו והימין בחרדות השואה, עשו בדיוק את אותו הדבר השבוע במסגרת המאבק בגירושם של העובדת הזרה ובנה ● כאילו אי אפשר יותר להתווכח בישראל על משהו, בלי להגיע תוך דקות לבירקנאו

עוד 1,072 מילים

בעקבות כתב האישום: השר חיים כץ הגיש את התפטרותו

כץ במכתב ההתפטרות: "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי הוא חסר יסוד ונועד לכישלון" ● על אף האישור שניתן לה, חברת הקונגרס טאליב הודיעה כי "ביקור בישראל תחת התנאים שהוצבו נוגד את ערכיי", דרעי: "פרובקציה. שנאתה לישראל גוברת על אהבתה לסבתה"

חיים כץ (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
חיים כץ
עוד 18 עדכונים

חודש לבחירות כיצד הפך נתניהו את עצמו לאימפריה

בזמן שגנץ מותקף על עילגותו ועל האנמיות שבה מתנהל קמפיין כחול-לבן, ראש הממשלה ממשיך להתעלם מרעשי הרקע ולבנות את עצמו כדמות גדולה מהחיים ● אבל בכיר בליכוד מדווח על דאגה אמיתית במפלגת השלטון: "המצב כרגע מבחינתנו לא טוב" ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
בנימין נתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 954 מילים
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ ואהוד ברק, ארכיון (צילום: Yossi Zeliger/FLASH90)
Yossi Zeliger/FLASH90
ההסבר המפתיע לשוויון ההיסטורי בין הימין לשמאל:

הישראלים "נולדים ימניים" - אבל מתים שמאלנים

הדמוגרף סרג'יו דה לה-פרגולה מסביר את היציבות ביחסי הכוחות של הגושים הגדולים בבחירות בישראל מאז שנות ה-70: "הישראלים ש'נולדים ימניים' מתקדמים, מתבססים ונעשים שמאלנים יותר - וזה מתקזז עם הילודה הגבוהה בציבור הימני ועם העלייה הימנית" ● ראיון

עוד 1,196 מילים ו-1 תגובות

"אם בית החולים הדסה היה חברה בורסאית, בחיים לא הייתי משקיעה בו"

מעקב זמן ישראל חברת דירקטוריון לשעבר בנשות הדסה: "אם זמן ישראל היה מצטט אותי בתחקיר על ביה"ח, ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות" ● "אולי פעמוני האזהרה יתחילו לצלצל סוף סוף"

זאב רוטשטיין (צילום: by Hadas Parush/Flash90)
by Hadas Parush/Flash90
זאב רוטשטיין
עוד 946 מילים
סגירה