מיס תבל, חלוצת ה-metoo#, חוזרת בתשובה, מזרחית, פמיניסטית, קפיטליסטית. חכמה.
השופט בדימוס עודד אל-יגון, לשעבר נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, חסם לצפייה פומבית את הודעותיו בפייסבוק, ובכלל זה את הפוסט הפוגעני שפרסם על מראה של לינור אברג'יל בטקס הדלקת המשואות שלשום (רביעי).
אל-יגון כתב במהלך הטקס, אותו הגישה אברג'יל כשהיא חובשת שביס לראשה: "המגישה חובשת לראשה תרבוש רב קומות, כמצווה בימים אלה על נשים שומרות מצוות. מאידך שמלתה ההדוקה מבליטה היטב את שדיה המתנוססים בגאון לתפארת מדינת ישראל, זאת כדי לשמח את לבם של אחינו החילונים, וכנראה גם כדי ליצור אווירה של אחדות בעם"
דבריו גררו ביקורת נוקבת מכל צדי הקשת הפוליטית, והנהלת בתי המשפט הבהירה בהודעה חריפה במיוחד כי היא "מתנערת מדבריו מכל וכל".
תגובת דוברות הרשות השופטת ביחס לדבריו של השופט בדימוס אליגון:
מדובר בהתבטאות מבישה ואומללה של שופט שלום בדימוס שפרש לפני כ- 13 שנים ממערכת בתי המשפט ומערכת בתי המשפט מתנערת ממנה מכל וכל.
— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) May 10, 2019
אל-יגון עצמו אמר מוקדם יותר היום (שישי) לחדשות 12 כי אינו מתנצל על דבריו. "מי שלא מוצא חן בעיניו, זו מדינה דמוקרטית – מותר גם להתנגד למה שאני אומר", הגיב.
לפני שעה קלה, עם זאת, חסם אל-יגון גישה לפוסט זה ולפוסטים נוספים שפרסם בפייסבוק, לפחות מאז תחילת השנה, וכתב לחבריו שם: "פוסט שפרסמתי בערב יום העצמאות עורר תגובות רבות. בחלקן אוהדות ובחלקן תוקפות ואף תוקפניות וגדפניות. את אלו כמו את אלו אני מקבל בכבוד ובהבנה, ואת חלקן – הגדפניות במיוחד אני חוסם.
"עד כאן הכל בסדר גמור, אך שמתי לב לתופעה מעניינת: התגובות השליליות מופיעות בגדול על הדף הציבורי, בעוד שהודעות התמיכה מתפרסמות בד"כ על הדף האישי. האם גם זה אומר משהו על התהליכים העוברים על החברה הישראלית?"
בעמוד הפרופיל של, בשורת הביוגרפיה הפתוחה לציבור, השאיר אל-יגון משפט בודד: "סתם אחד".
לעתים התחלות טובות נגמרות רע והתחלות קשות נגמרות טוב. נראה שמה שקורה לאחרונה מבחינת ישראל, הוא מהסוג השני. תחילת התקופה שאנו עדיין מצויים בה, ה-7 באוקטובר, הייתה קשה מאד. גם ההמשך לא פשוט או קל. אך יש עתה סימנים להתפתחויות חשובות מבחינת מדינת ישראל, דהיינו קפיצת מדרגה בהשתלבותה במרחב סביבה.
מאז קמה מדינת ישראל, אחת ממטרותיה המרכזיות הייתה להיות משולבת באזור ולא להיות לנצח נטע זר בו. אבות הציונות היו ערים לפרובלמטיקה הזו וכאשר הגו את חזונם. ציפייתם הייתה שאף שההתחלה תהיה לוחמנית, הרי שעם הזמן אפשר יהיה להגיע ליחסים תקינים בין הגוף הלאומי היהודי שיקום פה לבין הארצות הערביות מסביב. וזה אכן מה שבהדרגה קורה.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם