בעוד המיקוד העולמי נתון בעיקר לשתי זירות לחימה – המזרח התיכון ואוקראינה – בשבועות האחרונים גוברת המתיחות במזרח הים התיכון בין טורקיה ליוון.

שלשום (ראשון) הודיע משרד החוץ הטורקי כי הוא דוחה את מפת החלוקה הימית שהציעה יוון לאזור האגאי, בשל מה שאנקרה מגדירה כ"התעלמות יוונית מהחוק הבינלאומי הקובע את גבולות המים הכלכליים וניסיון לשרטט מחדש את הגבולות הללו".

המפה היוונית הציגה הסכמה בין איטליה ומצרים לקו שסומן בין שלוש המדינות. טורקיה רואה בכך תיאום מדינתי נגדה תחת המטרייה של האיחוד האירופי.

החשדנות בין טורקיה לאיחוד האירופי היא רבת־שנים. העימות האחרון פרץ בתחילת החודש, כאשר מועצת האיחוד האירופי פרסמה דוח שבו הובעה "דאגה מהמשך תהליך השחיקה של הערכים הדמוקרטיים בטורקיה"

החשדנות בין טורקיה לאיחוד האירופי היא רבת־שנים. העימות האחרון פרץ בתחילת החודש, כאשר מועצת האיחוד האירופי פרסמה דוח שבו הובעה "דאגה מהמשך תהליך השחיקה של הערכים הדמוקרטיים וזכויות הפרט בטורקיה". אנקרה הגיבה בזעם וכינתה את הדוח "חסר בסיס".

האמירה הנחרצת של משרד החוץ הטורקי בעניין גרסת הגבול היוונית התקבלה בדאגה באתונה, שחוששת שרג'פ טאיפ ארדואן יסלים שוב את המצב באזור האגאי – כפי שעשה בעבר באמצעות תרגילים צבאיים סמוך למים הכלכליים של קפריסין ויוון.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס במסיבת עיתונאים לאחר פגישתם באנקרה, 13 במאי 2024 (צילום: Turkish Presidental Press Service / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)

אזור הים האגאי נמצא כבר יותר מעשור במחלוקת בין יוון לטורקיה, בעיקר סביב אזור קפריסין, שהתגלתה כעשירה בגז טבעי. טורקיה מנסה לאורך שנים להכריז על צפון קפריסין כטריטוריה טורקית ומכאן להגדיר מחדש את קווי המים הכלכליים שלה.

"טורקיה לא מרוצה כבר שנים מהגאוגרפיה שלה", אומר ד"ר גבריאל חריטוס, מרצה לתולדות היחסים המדיניים בין ישראל, יוון וקפריסין באוניברסיטת "Panteion" באתונה, וחוקר בכיר במכון הקפריסאי למחקרי מדיניות ודמוקרטיה ("Institute of Studies for Politics and Democracy").

"היוונים והקפריסאים רוצים להאיץ את פיתוח תעשיית הגז באזורים האלה ורואים בשיתוף פעולה עם ישראל הזדמנות"

חריטוס, שמתגורר בשנים האחרונות בישראל ומשמש גם ככתב רשת הטלוויזיה הגרמנית "DW", מוסיף: "החוק הבינלאומי לא עוזר לה משום שהיא מוגדרת ככובשת בקפריסין, בעוד שהאיים היווניים בים האגאי מוגדרים כטריטוריה יוונית (ומכאן גם נמתח קו המים הכלכליים של יוון, אב"ש).

"היוונים והקפריסאים רוצים להאיץ את פיתוח תעשיית הגז באזורים האלה ורואים בשיתוף פעולה עם ישראל הזדמנות".

בתחילת החודש דווח כי המזכיר הצבאי של ראש הממשלה וממלא מקום ראש המל"ל יצאו לשיחות מדיניות באתונה. מעבר להודעה על הביקור עצמו, אף צד לא מסר פרטים, ככל הנראה כדי לא להסלים עוד יותר את המצב מול טורקיה.

דגלי קפריסין ויוון (בחזית, משמאל ומימין) מתנופפים בצד הדרומי של ניקוסיה, עיר הבירה המחולקת של קפריסין, בעוד דגל טורקיה מתנופף בצד הצפוני, מעבר לרצועת החיץ של האו"ם, 11 ביולי 2023 (צילום: Amir MAKAR / AFP)

"אתונה וניקוסיה, בעזרה ובעידוד של וושינגטון, רוצות לנצל את ההצלחה האנרגטית של ישראל באזור לטובתן", אומר חריטוס, "ולכן אנחנו רואים לאחרונה הידוק של היחסים. הנשיא טראמפ, למרות היחסים החמים עם ארדואן, עדיין מעדיף בכל מה שקשור לפיתוח האנרגטי של האזור את הציר הזה של ישראל, קפריסין ויוון על פני הציר הטורקי".

זה לא סוד ששיתוף הפעולה בין המדינות במישור הצבאי התהדק מאוד בשנים האחרונות – כולל אימונים משותפים של חילות האוויר. יוון, כמו יתר מדינות מערב אירופה, נמצאת בתהליך בנייה מחדש של הצבא, ולישראל יש בכך תפקיד.

בשבוע שעבר אישרו מקורות במשרד ההגנה היווני כי צבא יוון עומד לרכוש מערכות הגנה אווירית מישראל, שיצטרפו למערך המל"טים שנרכש ב־2020 מהתעשייה האווירית

בשבוע שעבר אישרו מקורות במשרד ההגנה היווני כי צבא יוון עומד לרכוש מערכות הגנה אווירית מישראל, שיצטרפו למערך המל"טים שנרכש ב־2020 מהתעשייה האווירית. בפועל, מה שמתרחש בשנים האחרונות בין יוון לטורקיה הוא מרוץ חימוש קטן בין שתי מדינות החברות בנאט"ו.

אירוע אחד, לכאורה שולי, מעיד גם הוא על המתיחות המתגברת: ב־11 בנובמבר התרסק מטוס "הרקולס" של חיל האוויר הטורקי מעל שמי גאורגיה בדרכו מאזרבייג'ן לטורקיה, וכל 20 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו. יומיים לאחר מכן פרסם חיל האוויר היווני בחשבון האיקס שלו תמונה של צי מטוסי ההרקולס היווניים תחת הכותרת "תמונת היום" – בפרסום שנתפס כהפגנת כוח.

מטוסי קרב "יורופייטר טייפון" של חיל האוויר הספרדי. 12 בספטמבר 2023 (צילום: AP Photo/Mindaugas Kulbis)

הפוסט הצית גל מחאה בטורקיה, התמונה הוסרה, ובמקומה פורסמה הודעת תנחומים רשמית. גורמים במשרד ההגנה היווני אף תידרכו כתבים טורקים וטענו כי מדובר בקמפיין מתוכנן מראש, ללא קשר לאירוע הטרגי.

וזה לא האירוע היחיד החודש. טורקיה עומדת לרכוש 20 מטוסי "יורופייטר" מקונסורציום אירופי הכולל את בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה. יוון דורשת לכלול בעסקה סעיף המגביל את השימוש במטוס נגד מדינות החברות בנאט"ו. הטורקים מסרבים לכל הגבלה – כולל לאמירה מפורשת שלא יטוסו מעל מזרח הים האגאי.

ביוון מוטרדים גם מההתקרבות בין אנקרה לוושינגטון ומהאפשרות שחיל האוויר הטורקי יקבל מטוסי F-35. "יוון תמיד חוששת", מסביר חריטוס. "צריך לזכור שהיא מדינה שמבינה שקרנה ירדה בנאט"ו"

ביוון מוטרדים גם מההתקרבות בין אנקרה לוושינגטון ומהאפשרות שחיל האוויר הטורקי יקבל מטוסי F-35. "יוון תמיד חוששת", מסביר חריטוס. "צריך לזכור שהיא מדינה שמבינה שקרנה ירדה בנאט"ו.

"בעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי, החשיבות האסטרטגית שלה ירדה בהשוואה לטורקיה, שקרובה למזרח התיכון, לקווקז ולאוקראינה. יוון, דרך הידוק שיתוף הפעולה עם ישראל (הצבאי והאנרגטי א"בש), מדגישה לנאט"ו את חשיבותה".