גידי וייץ חושף ב"הארץ" מסכת ארוכה של קשרים בין נשיא המדינה יצחק הרצוג לבין המפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן.

התחקיר של וייץ מגלה כי גם הרצוג נעזר לאורך השנים בכיסים העמוקים של מילצ'ן – למשל כשהרצוג ביקש ממילצ'ן להעסיק שני פעילי שטח שלו ולשלם להם משכורת בלי שיעשו דבר למען מילצ'ן. על פי ממצאי התחקיר, "בסך הכל שילם מילצ'ן לשניים סכום שנע סביב 200 אלף שקלים".

נשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

עוד מגלה התחקיר כי בשנת 2017 הגיע הרצוג, שהיה אז יו"ר האופוזיציה, לביקור בביתה של הדס קליין, עדת התביעה המרכזית בתיק 1000 של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הרצוג ביקש מקליין להרחיק את הטלפונים ואז "המתיק איתה סוד: אני יודע מה הגרסה של נתניהו. הוא טוען שהכרחתם אותו לקבל ממנו את המתנות".

בסיום הפגישה קליין חשדה שהרצוג הגיע אליה כדי לסייע לנתניהו ו"לשחק לה בראש".

וייץ חושף פגישה נוספת שבה הרצוג העלה שוב את תיק 1000. "הרצוג ניצל את ההזדמנות להעביר לקליין מסר נפיץ עוד יותר מהדברים שאמר לה במפגש הקודם", כותב וייץ, "'אני לא קיבלתי מכם כלום', אמר לה. 'את זה אתה אמרת', השיבה קליין".

בית הנשיא מסר בתגובה לפניית "הארץ":

לוחמים חות'ים צועדים כאות הזדהות עם הפלסטינים בעזה ונגד ארצות הברית וישראל בפאתי עיר הבירה צנעא. 22 בינואר 2024 (צילום: AP Photo)

גם הלילה – בפעם הרביעית תוך חמישה לילות – התעוררו מיליוני ישראלים לקול האזעקות שהתריעו מפני טיל בליסטי ששוגר מתימן.

לטענת החות'ים, הטיל שוגר לעבר "מטרה צבאית" באזור תל אביב ו"המבצע השיג את מטרותיו בהצלחה". זה כנראה נכון, אם המטרה שלהם היא להרוס לישראלים רבים את השינה ולהוציא אותם בוקר אחר בוקר טרוטי עיניים ועם כאבי ראש.

השיגורים הליליים מתימן מצליחים להיות אפקטיביים להפליא (מבחינת החות'ים) בעלות נמוכה. כל טיל כזה מעיר מהשינה מיליוני ישראלים, וכופה על ישראל ליירט אותו בעלות של מיליונים (העלות של כל מיירט היא כארבעה מיליון דולר, ובעקבות הפספוסים בשבוע שעבר הוחלט במערכת הביטחון לשגר שני מיירטים לעבר כל טיל).

יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", כותב הבוקר כי "בישראל עדיין מתלבטים אם לתקוף באיראן, כפי שמציע ראש המוסד, או בתימן כפי שחושבים בצבא".

על פי הדיווח של יהושוע, ראש המוסד דוד ברנע המליץ לקבינט הבטחוני לתקוף באיראן, כדי שטהרן תלחץ על החות'ים לחדול. בכיר בצה"ל טען בדיון כי ההשפעה של איראן על החות'ים כבר אינה כשהייתה, ושהחות'ים הם לדבריו "ילד עצמאי ומופרע". ולכן תקיפה באיראן לא רק שלא תרתיע את החות'ים, אלא אולי להפך.

"האתגרים בגזרה ידועים", כותב יהושוע, "ובראשם ניצב המודיעין החסר, ולא כי אגף המודיעין והמוסד לא השקיעו באיום הזה: היו להם משימות דחופות הרבה יותר כמו לבנון, סוריה, איראן ועזה. הבעיה השנייה היא המרחק, שהופך את התקיפות למורכבות ויקרות".

שר הביטחון ישראל כ"ץ בכנסת, 16 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השר ישראל כ"ץ זוכה לביקורת רבה (וגם ללא מעט לעג) מאז נכנס לתפקיד שר הביטחון והחליף את יואב גלנט. גם ההצהרות היהירות שלו בנוכחות הרמטכ"ל בגבול הצפון ("נמשיך להילחם עד שנשמיד את חזבאללה") והאיומים שהוא משגר לכל עבר ("נעקור את שיני הנחש ואז נרוצץ את ראשו"), לא מועילים לו.

אבל פה ושם הוא בכל זאת עושה את הדבר הנכון.

אתמול, בעקבות הביקורת והכעס בקרב משפחות התצפיתניות על כך שצה"ל העביר להן רק תיעוד חלקי של רשת הקשר של התצפיתניות (וגם זה קרה רק אחרי התערבות בג"ץ), כ"ץ הנחה את צה"ל להעביר למשפחות התצפיתניות שנהרגו ונחטפו מבסיס נחל עוז את ההקלטות המלאות מרשת הקשר בשעות שלפני מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר "למעט חלקים מצומצמים בעלי מוגבלות ביטחונית מובהקת".

כ"ץ הסביר כי הנחייה זו מגיעה בהמשך לדרישתו להשלים את התחקירים על התנהלותו של הצבא עד לחודש הבא. דובר צה"ל הגיב כעבור זמן קצר על דבריו של כ"ץ ואמר כי "הצבא מחויב למשפחות השכולות ולא מסתיר מהן שום מידע".

יואב גלנט מגיע לכנסת, 23 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, כותב הבוקר כי בליכוד חוסמים את דרכו של יואב גלנט לישיבות ועדת חוץ וביטחון, אפילו כמשקיף ויועץ, אחרי שהוא הודח ממשרד הביטחון.

וכך, מי שצבר ניסיון רב כמפקד אוגדת עזה, אלוף פיקוד דרום ושר הביטחון במלחמה, לא מוזמן לדיוני הוועדה החשובה שבה מקבלים החלטות ומציעים המלצות מאורות ביטחוניים כמו טלי גוטליב, עמית הלוי וחנוך מילביצקי.

"ואם כל זה לא מספיק", מוסיף ירושלמי, "חברי הכנסת מהשורות האחוריות בליכוד מבקשים להכריז על גלנט 'ח"כ פורש' וכך לגרש אותו מהליכוד וגם למנוע ממנו את האפשרות להתמודד לכנסת הבאה ברשימה שמיוצגת היום בכנסת".

גם בצד השני של המפה הפוליטית אין שקט. "במפלגת העבודה מנהלים באחרונה קמפיין מושקע למדי ומרושע להדחתה של מרב מיכאלי מהכנסת", כותב ירושלמי ומספר כי פעילים רבים במפלגת העבודה מעריכים כי מאחורי הקמפיין עומד חבר הכנסת לשעבר רם שפע (שהוא הבא בתור להיכנס לכנסת אם מיכאלי תפרוש). שפע מכחיש כל קשר ליוזמה.

שחקן הכדורגל עומר אצילי במדי מכבי חיפה במשחק מול יובנטוס באצטדיון סמי עופר, 11 באוקטובר 2022 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

עולם הכדורגל הישראלי רוגש וסוער בעקבות החלטתו של הכדורגלן עומר אצילי לחזור מקפריסין לישראל ולחתום בבית"ר ירושלים, יממה אחרי שסיכם את תנאי החוזה שלו במכבי חיפה.

אתמול בשעה 12 בצהריים התקשר אצילי לסוכנו רונן קצב והודיע לו: "החלטתי בית"ר. אל תנסה לשכנע אותי בבקשה, רק תהיה איתי כמו תמיד ותעזור לי".

"קצב הוא סוכן בכיר ומנוסה", כותב הבוקר נדב צנציפר ב-ynet, "אבל אפילו הוא לא התמודד בעבר עם סיטואציה כזו, שבה שחקן שהוא מייצג מגיל 12 משנה את דעתו ומחליט לחתום בקבוצה אחת, 24 שעות אחרי שסיכם בקבוצה אחרת".

מכאן והלאה התגלגלו הדברים במהירות מסחררת. אצילי חתם בבית"ר לשנתיים וחצי בשכר של מיליון אירו נטו (כארבעה מיליון שקל – החוזה הגבוה ביותר אי פעם של ישראלי במועדון).

הידיעה הציתה טירוף בין אוהדי בית"ר, שעל פי הדיווחים הזמינו אתמול לא פחות מ-7,000 חולצות עם המספר 77 שאותו בחר הרכש החדש.

אצילי שיחק עד לאחרונה באומוניה ניקוסיה. ביוני 2020 הוא נחקר יחד עם דור מיכה, חברו למכבי תל אביב, בחשד לבעילה אסורה בהסכמה של שתי קטינות מתחת לגיל 16. בעקבות החקירה הודיעה הנהלת מכבי תל אביב לשני הכוכבים שהם סיימו את דרכם במועדון. בהמשך החליטו בפרקליטות לסגור את התיק מחוסר אשמה, אחרי שהתברר שהנערות הסתירו מהכדורגלנים את גילן האמיתי.

ביולי 2022 פרסם אלמוג בוקר התכתבויות ווטסאפ בין אצילי למיכה שמעידות לכאורה על כך שהשניים חשדו ששתי הנערות עלולות להיות קטינות ולכן שקלו להביא למפגש איתן "אלכוהול ואבקה".

החל מהשבוע הבא, אצילי ומיכה יחזרו לשתף פעולה על המגרש במדי בית"ר ירושלים.

בנימין נתניהו, מאי 2008