הפאנץ' "ביבי לא ידע (הוא לא ידע!)" משייט סביב ראש הממשלה בחודשים האחרונים.
אפילו ב"ארץ נהדרת" נכנעו בשבוע שעבר ושלפו מהנפטלין את הדמות השולית למדי של שרה דנוך (שמגלם רועי בר-נתן), שזהרה לרגע לפני כמעט עשור (!) עם המשפט "רחמים לא ידע… הוא לא ידע!" שהיה חיקוי של הגברת דנוך האמיתית, שהתראיינה אז לתוכנית "עובדה" על "כנופיית כרם התימנים" של רחמים אהרוני.
ביבי לא ידע, מערכון "ארץ נהדרת", 18 בדצמבר 2024 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
רק שעכשיו לא מדובר בכנופיית הכרם, אלא בכנופיית בלפור. ובמקום תחקיר "עובדה" על הגברת דנוך מדובר בתחקיר "עובדה" על הגברת נתניהו. ובמקום מנהיג של חבורת עבריינים, שלא ידע – לכאורה – איזה פשעים נעשים בהוראתו, מדובר בראש ממשלת ישראל.
במקום מנהיג של חבורת עבריינים, שלא ידע – לכאורה – איזה פשעים נעשים בהוראתו, מדובר בראש ממשלת ישראל
פעם הוא לא ידע על ההכנות הכושלות להילולה הטראגית במירון, ופעם לא ידע על כך ששר המשפטים יריב לוין עומד להכריז על הפיכה משטרית, ופעם לא ידע שישראל עומדת להיות מותקפת משבע חזיתות, וכל הזמן הזה לא ידע מה אשתו ובנו הבכור מעוללים בזמן שהוא עסוק במתן הנחיות והוראות שונות באמצעותן הוא מנהל את ענייני המדינה והעולם.
בנימין נתניהו חזר הבוקר בפעם החמישית לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לדיון במשפט האלפים שבו הוא נאשם. ימי העדות שלו השבוע צפויים להתמקד בשאלה "מה ביבי ידע?" כשהפוקוס הוא על מידת המודעות של ראש הממשלה לבקשות הסיקור השונות באתר "וואלה".
שאלת המודעות היא תמיד שאלה קריטית במשפט פלילי, בוודאי בעבירת שוחד. ההגנה תנסה לשכנע את בית המשפט, בעידודו הפעיל של ראש הממשלה עצמו, שגם אם התביעה תוכיח שבני משפחתו ומקורביו של נתניהו אכן עסקו באופן נמרץ בהטיית הסיקור באתר "וואלה", זה עדיין לא מוכיח שראש הממשלה עצמו היה מודע לעניין – ואם לא היה מודע לעניין, הרי שחסר מה שנקרא בשפה המשפטית "היסוד הנפשי", שהוא קריטי לביסוס עבירת שוחד.
ההתפתחות הזו במשפט נתניהו מגיע בתזמון מעניין, כשרעייתו שרה נתניהו נמצאת במיאמי וכרגע לא נראה שהיא עומדת לשוב ארצה בקרוב (עניין מוזר כשלעצמו, כשישראל עדיין נתונה במלחמה מורכבת וראש הממשלה מתמודד במקביל עם משפט פלילי מורכב שהוא עשה כל שביכולתו לדחות).
ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום עדותו החמישי. 23 בדצמבר 2024 (צילום: ראובן קסטרו/פול)
וממש במקרה – ואולי לא – העיתונאי ספי עובדיה חשף בתוכנית "עובדה" את ההתכתבויות המבישות והמקוממות מהטלפון של חני בליוויס, שיותר מכל דבר נראו כמו התכתבויות בקבוצת ווטסאפ של רשת פשע מאורגן.
הטלפון של בליוויס מתאר מצב שבו נתניהו הוא ראש הארגון שיודע שעוקבים אחרי כל צעד שלו ולכן נזהר מלהשאיר עקבות – בוודאי לא עקבות דיגיטליות, שקל להתחקות אחריהן; שרה נתניהו היא המפקדת העליונה, זו שעל פיה ורק על פיה יישק דבר; הבן יאיר נתניהו הוא מעין תום הייגן מ"הסנדק", הקונסיליירי שמקשיבים לו ומכבדים את דעתו, אבל אסור לו לערער על החלטות המפקדת.
ואילו חני בליוויס מנהלת (מתוך מצודת זאב, מעוז הליכוד, מעוז ה"ההדר הז'בוטינסקאי" לשעבר) את האופרציה העבריינית הזו, ושולחת את החיילים בשטח להתנכל לעדים, לאיים על תובעים, להפחיד יועץ משפטי לממשלה וכך הלאה.
כל הסמטוכה העבריינית הזו מתנהלת בעצימות גבוהה ממש מתחת לאפו של ראש הממשלה במשך חודשים, משרתת באורח פלא את האינטרסים המשתנים שלו, ואנחנו אמורים להאמין (שוב) שהוא לא יודע על קיומה.
"הציטוטים מהנייד של חני הופכים את הטענה שלא היה כלום, רק בעל שאין לו מושג, אישה נרדפת ובן אובססיבי – לשקר מגוחך"
"הציטוטים מהנייד של חני הופכים את הטענה שלא היה כלום, רק בעל שאין לו מושג, אישה נרדפת ובן אובססיבי – לשקר מגוחך", כותב הבוקר נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות", "בנימין הוא שרה; שרה היא בנימין; הוא ראש הקרב והיא הטיל; הוא הרוח והיא הטורבינה; כך ראה אותם אלוביץ', כך רואה אותם העולם כולו.
"אבל בדרך לבית המשפט שרה הפכה בדרך פלא ליישות נפרדת, משהו שמדברים עליו אבל לא באמת קיים: אוואטר אם תרצו. אם התביעה לא תצליח להוכיח בבית המשפט שהשניים הם אחד, היא בצרה גדולה".