אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום שלישי, 17 דצמבר 2024
 
אולי הפעם זה קורה

הלב יוצא אל משפחות החטופים שעוברות ביום אחד טלטלות רגשיות שיכולות למלא חיים שלמים.

התחושה כעת היא שאנחנו שוב עומדים על סף עסקה לשחרור חטופים, אך מאחר שהמגעים נמצאים תחת איפול כבד, אי אפשר לדעת האם פריצת הדרך המיוחלת אכן קרובה, כמה חטופים ישוחררו בעסקה ומה יעלה בגורלם של החטופים שיישארו מאחור.

עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר החטוף בעזה מאז 7 באוקטובר 2023, בהפגנה למען שחרור החטופים בתל אביב, 14 בדצמבר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר החטוף בעזה מאז 7 באוקטובר 2023, בהפגנה למען שחרור החטופים בתל אביב, 14 בדצמבר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

שר הביטחון ישראל כ"ץ אישר אתמול שמה שעומד כרגע על הפרק זו עסקה בשלבים. כלומר רק חלק מהחטופים ישוחררו. מהפרסומים השונים בנושא עולה שהשלב הראשון יוגדר "שלב הומניטרי" והוא יכלול שחרור מספר לא ידוע של חטופים תמורת שבעה שבועות של הפסקת אש.

מהפרסומים השונים בנושא עולה שהשלב הראשון יוגדר "שלב הומניטרי" והוא יכלול שחרור מספר לא ידוע של חטופים

המחלוקת העיקרית בעניין זה: כמה חטופים ישראלים ישוחררו. לפי דיווחים, חמאס מוכן לשחרר בשלב הראשון מספר לא ידוע של חטופים וישראל דורשת שהמספר הזה יוכפל.

גם נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ התייחס אתמול למגעים לשחרור חטופים ואמר:

"אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להחזיר את החטופים ולעזור לישראל ולמזרח התיכון. לי ולביבי הייתה שיחה טובה מאוד. נתתי אזהרה שאם עד (כניסתי לבית הלבן ב-20 בינואר) החטופים לא יחזרו הביתה – יהיו השלכות מהגיהינום".

"גורם מדיני בכיר" המצוטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות" מאשר שאכן המגעים הנמרצים הנערכים כעת נועדו להוביל להסכם שחרור חטופים עד לסוף החודש. "כל הפרטים בהסכם ברורים", מצוטט הגורם הבכיר, "כאשר המחלוקת העיקרית היא על מספר החטופים שישוחררו וזהותם".

אחד הסימנים המעידים שמדובר הפעם בהתקדמות משמעותית לקראת הסכם הוא שאמש יצאה לקטאר משלחת ישראלית הכולל נציגים בכירים מהמוסד, שב"כ ואמ"ן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול בישיבת סיעתו כי הוא מתנגד לעסקה חלקית ותומך בהגברת הלחץ על חמאס עד שארגון הטרור יישבר ויסכים לעסקה שבה ישוחררו כל החטופים.

עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן צנגאוקר, הטיחה אתמול דברים קשים בשר זאב אלקין ואיחלה לו "שישרוף לך הלב, כי לי שורף הלב שאין אסטרטגיה ואין תוכנית ליום שאחרי".

כדי שישרוף הלב צריך קודם שיהיה לב, והעניין הזה עדיין טעון הוכחה במקרה של שרי הממשלה הנוכחית.

 
"שימוע" ליועמ"שית
היועמ"שית גלי בהרב מיארה בוועדת חוקה בכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: יוזנתן זינדל/פלאש90)
היועמ"שית גלי בהרב מיארה בוועדת חוקה בכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: יוזנתן זינדל/פלאש90)

מיכאל האוזר טוב מפרסם הבוקר ב"הארץ" כי ראשי הקואליציה מתכוונים לזמן את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להליך המזכיר "שימוע" במקום עבודה.

ראשי הקואליציה מתכוונים לזמן את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להליך המזכיר "שימוע" במקום עבודה

ההליך יתקיים מול מליאת הממשלה ומאחר שאין לו כל משמעות אופרטיבית, הוא יהיה מעין זובור שתוכנו מן הסתם יתועד ויודלף לתקשורת במטרה להשפיל את בהרב-מיארה בפומבי.

לפי הדיווח, השרים לא מתכוונים להצביע על הדחתה של היועצת – אבל מתכוונים להצביע בסופו של טקס ההשפלה הזה על אי-אמון בה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצביע אתמול נגד תקציב המדינה שהוגש לאישור הכנסת בקריאה ראשונה, כמחאה על כך שלא מקדמים את פיטורי היועמ"שית.

על פי הפרסום ב"הארץ", ראשי הקואליציה מתכוונים לשלוח בימים הקרובים מכתב ליועמ"שית שבו יפרטו את כל המקרים שבהם היא התנהלה – לשיטתם – בניגוד לעמדת הממשלה.

"הצבעה נגד תקציב המדינה היא עניין נדיר ביותר", כותבת הבוקר טל שניידר, הפרשנית המדינית של זמן ישראל, "אך היא אינה מחייבת את פיטורי השרים על ידי ראש הממשלה.

"התקציב, על כל חלקיו, עבר בקריאה ראשונה ברוב של 59 מול 57, כאשר בן גביר נקט לכאורה צעד מחושב – הוא ידע שהתקציב יעבור בלעדיו, שכן מאז הצטרפות גדעון סער וסיעתו לממשלה, הקואליציה נהנית מרוב יציב של 68 ח"כים".

 
ג'נין ג'נין
כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית פועלים במחנה הפליטים בג'נין, 16 בדצמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית פועלים במחנה הפליטים בג'נין, 16 בדצמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

המבצע החריג של מנגנוני הביטחון הפלסטינים בג'נין נמשך. למעשה, מתחוללת שם מלחמת אזרחים של ממש – כולל חילופי אש כבדים בין הצדדים.

מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית הודיעו כי הם הצליחו להשתלט על כמה מוקדים במחנה הפליטים ג'נין, שנחשב "מחוץ לתחום" ונשלט על ידי ארגוני הטרור וכנופיות שמתנגדים לרשות.

עד כה נעצרו עשרות חמושים ונוטרלו מכונית תופת מוכנה לפיגוע ו-12 מטעני חבלה. על פי הדיווחים, מנגנוני הביטחון הפלסטינים השיגו שליטה כמעט מלאה בחצי משטח מחנה הפליטים.

אמיר בר-שלום, הפרשן לענייני ביטחון של זמן ישראל, כותב הבוקר:

"בצד הישראלי עוקבים בדריכות אחרי הפעולה הזו, שמתנהלת כבר עשרה ימים ובהרבה מובנים היא מזכירה את הפשיטות של צה"ל: כניסה עם רכבים משוריינים, תפיסת עמדות שולטות, פריסת צלפים וסריקות מבית לבית".

גורם ישראלי שמצוטט אצל בר-שלום מעריך כי "הפעם אבו מאזן משחק ב'הכול או כלום'. עכשיו השאלה היא אם הוא יצליח".

 
סמוטריץ' דוהר לסיפוח
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועידת הביטחון של "ישראל היום", 1 בדצמבר 2024
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועידת הביטחון של "ישראל היום", 1 בדצמבר 2024

אלישע בן-קימון מגלה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מפעיל את מנהלת ההסדרה שהקים כדי לדהור במהירות לעבר סיפוח דה-פאקטו של הגדה המערבית.

כ-650 פעולות נגד בנייה בלתי חוקית של פלסטינים בוצעו השנה – פי שניים יותר מאשר בשנה שעברה. במקביל, השר פועל בצורה נמרצת ליצור רצף טריטוריאלי בין ירושלים לבין ההתנחלויות, עם דגש על חיבור הבירה לגוש עציון.

התוכנית ליצירת רצף טריטוראלי נחשפה לראשונה בזמן ישראל כבר לפני כשנה וחצי.

במקביל, הניח השבוע ח"כ אביחי בוארון מהליכוד הצעת חוק שתאפשר "חופש נוכחות וחופש תנועה מלא לישראלים ברצועת עזה".

המשמעות של הצעת החוק הזו – שספק אם תמומש, אם כי במקרה של הממשלה הנוכחית לא כדאי להתנבא – היא ביטול מוחלט של חוק ההתנתקות. "אחד הצעדים הראשונים שהכנסת צריכה לעשות כיום הוא למחוק את הכתם הנורא של 'אזור האסור לכניסת יהודים' מספר החוקים הישראלים", כתב בוארון.

 
גרמניה הולכת לבחירות
קנצלר גרמניה אולף שולץ (צילום: AP Photo/Michael Sohn, pool)
קנצלר גרמניה אולף שולץ (צילום: AP Photo/Michael Sohn, pool)

גלי חוסר היציבות שעוברים על העולם מגיעים גם לגרמניה. הפרלמנט של גרמניה אישר אתמול הצעת אי-אמון בקנצלר אולף שולץ ובמפלגתו (SPD) מה שיוביל לקיום בחירות בזק בעקבות קריסת הממשלה הגרמנית.

הבחירות בגרמניה אמורות להתקיים ב-23 בפברואר. למפלגה השמרנית בהנהגת פרידריך מרץ יש יתרון ניכר בסקרים

הבחירות בגרמניה אמורות להתקיים ב-23 בפברואר. למפלגה השמרנית בהנהגת פרידריך מרץ יש יתרון ניכר בסקרים שמתפרסמים בגרמניה. אנשי המפלגה רומזים כי הם יתמכו בצעדים לחיזוק בית המשפט החוקתי מפני מניפולציות אפשריות של מפלגות פופוליסטיות (מאיפה זה נשמע מוכר?).

הכאוס הפוליטי בגרמניה מתחולל על רקע שורה של משברים – הכלכלה הגרמנית נחלשת כבר שנה שנייה ברציפות, סיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לא נראה באופק וגם הטלטלה במזרח התיכון ותמיכתה של גרמניה בישראל משחקת תפקיד מסוים.

 
התזכורת היומית

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

בנימין נתניהו, מאי 2008

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה