ספק אם היה בתולדות מדינת ישראל עוד אדם שהשם הפרטי שהוריו בחרו לו בלידתו משקף את מפעל חייו כמו יריב לוין.

גם בלי להיכנס למחול ה"מי אשם" ו"מי אחראי" למחדלי השבעה באוקטובר, הרי אין ולא יכול להיות ספק שבפני מדינת ישראל עומדים עכשיו אתגרים היסטוריים כבירים: לשקם את הצפון ואת מערב הנגב, לשחרר את החטופים מעזה ולדאוג שלא תוקם שם מדינת טרור על החורבות שצה"ל הותיר שם, לטפל בכלכלה שנמצאת במשבר, ויש גם כמה עניינים לא פתורים בצפון – בלבנון, סוריה ועיראק – ועוד לא אמרנו מילה על מערכת החינוך, הבריאות והתחבורה.

הפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, אפריל 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

במקום להפנות את האנרגיה ותשומת הלב לכל אלה, שר המשפטים יריב לוין שוב גורר את המדינה לסחרור הרסני סביב השאלות האם תופעל שיטת הסניוריטי ויצחק עמית ימונה לנשיא בית המשפט העליון, האם פרופ' אביעד בקשי ופרופ' רפי ביטון מפורום קהלת ימונו לשופטי העליון, ומה יעלה בגורלה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

כדי להצדיק את העיסוק האובססיבי בשאלות הללו, לוין מנסה לשכנע את הציבור שבגלל הסוגיות האלה ממשלת הימין על מלא נכשלה עד כה בכל אחד מהנושאים שהיא מופקדת עליהם.

בג"ץ הוציא בשבוע שעבר צו המחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לעליון עד 16 בינואר. בתגובה שלף לוין מהימ"ח את חוקי ההפיכה המשטרית. אתמול התכנסו ראשי סיעות הקואליציה לדון בהדחתה של היועמ"שית ובקידום החוק שנועד לאפשר ליריב לוין להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים.

הדיון בהדחת היועמ"שית התקיים במשרד ראש הממשלה, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש לצאת ממנו שכן הוא בניגוד עניינים בשל משפטי תיקי האלפים. ב"כאן חדשות" דיווחו הבוקר כי יועץ של נתניהו השתתף אתמול בדיון ראשי המפלגות – ואף יכנס הבוקר ישיבה נוספת בנושא. כלומר: יש דרכים לא מסובכות לעקוף את הסכם ניגוד העניינים הזה.

לוין בונה על כך שהציבור הרחב (והמותש) לא מתמצא בסוגיות המשפטיות המסובכות שעל סדר היום, ולכן אפשר להלך עליו אימים.

קבוצת מומחים מתחומים שונים – ביניהם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש – מפרקים הבוקר בזמן ישראל אחת לאחת את טענותיו של יריב לוין, ומציבים מול כל טענה את העובדות הנכונות. מומלץ לקרוא את המאמר מאיר העיניים הזה לפני שנכנסים לעוד ויכוח חסר תוחלת ברשתות החברתיות.

האם – כמו שלוין ותומכיו חוזרים וטוענים – רוב העם רוצה בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים? זו טענה שמעולם לא עמדה למבחן הציבור, וכל הסקרים מראים שהציבור אינו מעוניין בזה, אינו מבין בזה או אדיש לסוגיה הזו.

האם, כדברי לוין, יש קבוצה קטנה של שופטים שכופה את דעתה על הרוב בוועדה? ובכן, המצב בדיוק הפוך. תומכי יריב לוין הם המיעוט בוועדה, ולכן הוא פועל בכוחניות כדי לא לאפשר לרוב לממש את בחירתו. הוא בעצם מטיל וטו על החלטת הוועדה ופועל בה כרודן.

האם השופטים שהוציאו צו המחייב את לוין לבחור נשיא לעליון עד 16 בינואר מונעים מיריב לוין למלא את תפקידו כשר משפטים? להפך. הם קובעים בצו שעליו למלא את תפקידו על פי חוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וסנגורו עו"ד עמית חדד בבית המשפט המחוזי בתל אביב לקראת יום עדותו השלישי של נתניהו במשפט האלפים, 16 בדצמבר 2024 (צילום: יוסי זליגר/פול)

מערכת המשפט הישראלית אינה מושלמת ואין מחלוקת שחשוב לתקן אותה. לאורך השנים היה ברור לכל הנוגעים בדבר, שמלאכת התיקון של מערכות גדולות ומורכבות כמו מערכת המשפט היא מלאכה עדינה, רגישה, המצריכה אורך רוח ויצירת בריתות רחבות.

המצב הזה השתנה עם עלייתה לשלטון של הממשלה הנוכחית. מסע ההרס של יריב לוין לא היה מתאפשר, או לכל הפחות לא היה בא לעולם באגרסיביות וביהירות כזו, אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה נבחר ומתמנה לתפקיד כשבמקביל הוא צריך להגן על עצמו במשפט פלילי מסובך.

היום נפתח היום השלישי לעדותו של ראש הממשלה במשפטו, במתחם הממוגן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. גם היום, כמו בשבוע שעבר, הוא צפוי להתייחס בעיקר לתיק 4000, התיק שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

בשבוע שעבר התמקדה עדותו של ראש הממשלה בענייני הסיקור האוהד שקיבל או שלא קיבל מאתר "וואלה". השבוע אמורה העדות להתמקד בשאלה מה הוא נתן או לא נתן בתמורה לסיקור הזה – כלומר בהחלטות שנתניהו קיבל כראש ממשלה וכשר התקשורת, ושנגעו לחברת "בזק" שבבעלות איש העסקים שאול אלוביץ', הבעלים של "וואלה".

עדותו של נתניהו תימשך היום עד לשעה 16:00.

כיכר החטופים בתל אביב, 5 בדצמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

קולות אופטימיים לאפשרות של עסקת חטופים קרובה נשמעים כעת מכל הכיוונים. גורם בכיר בחמאס שלא מזוהה בשמו, המצוטט הבוקר בערוץ הסעודי "אל-שרק", אמר שהמגעים בין ישראל לחמאס קרובים יותר מאי פעם לעסקה.

לפי הדיווח, חמאס והפלגים האחרים ברצועה מציגים כעת גמישות רבה יותר בדיונים, אבל לא מוותרים על הדרישה להפסקה מוחלטת של הלחימה ולנסיגה של צה"ל מהרצועה.

קונסול ישראל בניו יורק אופיר אקוניס התבטא באופן חריג בנוגע למגעים החשאיים שנמצאים תחת איפול ואמר: "בנקודת הזמן הזאת, אפשר לומר שאנחנו קרובים מאי פעם לעסקה חדשה… אנחנו מצפים לבשורות טובות".

בהקלטה שפורסמה אתמול בחדשות 12 נשמע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אומר לחטופה שהעידה בפניו כי היא הותקפה מינית בשבי שהמשמעות של עסקה לשחרור חטופים עכשיו היא "אונס של עשרת אלפים בנות" בעתיד. לא ברור מה הבסיס להערכה המוזרה הזו.

בהקלטה נשמעת החטופה כשהיא מטיחה בבן-גביר שהוא אחד האחראים למחדל שבעה באוקטובר ובן גביר השיב כי הנושא לא בתחומי אחריותו ואף נזף בעוזריו "מה, לא תדרכתם אותה?"

אילוסטרציה: מתנדב אורז חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

קוראים לזה "חוסר ביטחון תזונתי", רק כי זה נשמע טוב יותר מ"סכנת רעב". על פי הדוח השנתי של ארגון "לתת" שמתפרסם הבוקר, כ-28.7% מהציבור בישראל – 2.8 מיליון ישראלים – חיים בעוני. ביניהם יש 1.24 מיליון ילדים – כמעט 40% מילדי ישראל. יותר ממיליון מבין הילדים הללו חיים ב"חוסר ביטחון תזונתי" – כלומר, הם לא בטוחים שיהיה להם מה לאכול מחר.

• המצב הקשה גורם לרוב מכריע של הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי לוותר על רכישת תרופות נחוצות ולוותר על סיוע נפשי;
• 22.3% ממשקי הבית בישראל חווים מחסור חמור בכמה תחומי חיים, רובם שקועים בחובות שהם לא יכולים להחזיר ותלויים בעמותות סיוע שמאפשרות להם לשרוד;
• 84.8% מהמשפחות הנתמכות סובלות מ"מחסור אנרגטי", שזה השם הבירוקרטי שנשמע יותר טוב מ"לא מסוגלות לחמם את ביתם בחורף ולצנן אותו בקיץ".
• החשמל בבתיהן של 22.1% מהמשפחות הללו נותק בשנה האחרונה לפחות פעם אחת. ומחירי החשמל עוד צפויים לעלות בקרוב.

אהוד ברק ושאר מייסדי חברת "פאראגון" – איגור בוגודלוב, ליעד אברהם, עידן נוריק ואהוד שנאורסון (צילום: פאראגון)

זוכרים את הסערה בארץ ובעולם סביב חברת NSO והרוגלה "פגאסוס" שהיא פיתחה? לפני שנתיים היא עלתה לכותרות וכמעט נמכרה לתאגיד בטחוני אמריקאי שהתעניין בה, אבל העסקה טורפדה אז על ידי משרד הביטחון, שלא רצה שחברה ביטחונית מובילה תימכר לגורם זר.

אתמול נודע כי "פאראגון", המתחרה הגדולה של NSO בתחום הסייבר ההתקפי, נמכרה לקרן השקעות אמריקאית תמורת כחצי מיליארד דולר.

"פאראגון" נוסדה על ידי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומנוהלת על ידי מפקד 8200 לשעבר, אהוד שניאורסון. היא פיתחה את הרוגלה "גראפיט" המשמשת גופי אכיפה בישראל, אירופה וארה"ב.

לאחר עסקת הענק, החברה תישאר בישראל ותנהל מכאן את עסקיה. במסגרת העסקה יקבלו ברק ושניאורסון – ובכירים נוספים בחברה – כסף מזומן ומניות בחברה הרוכשת.

התחזית: תחקירים מזעזעים – ואולי אף נכונים – על אהוד ברק ומפקדי 8200 יפורסמו ממש בקרוב בתוכניות הקונספירטיביות הקרובות לביתכם.

בנימין נתניהו, מאי 2008