ספק אם היה בתולדות מדינת ישראל עוד אדם שהשם הפרטי שהוריו בחרו לו בלידתו משקף את מפעל חייו כמו יריב לוין.
גם בלי להיכנס למחול ה"מי אשם" ו"מי אחראי" למחדלי השבעה באוקטובר, הרי אין ולא יכול להיות ספק שבפני מדינת ישראל עומדים עכשיו אתגרים היסטוריים כבירים: לשקם את הצפון ואת מערב הנגב, לשחרר את החטופים מעזה ולדאוג שלא תוקם שם מדינת טרור על החורבות שצה"ל הותיר שם, לטפל בכלכלה שנמצאת במשבר, ויש גם כמה עניינים לא פתורים בצפון – בלבנון, סוריה ועיראק – ועוד לא אמרנו מילה על מערכת החינוך, הבריאות והתחבורה.
הפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, אפריל 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
במקום להפנות את האנרגיה ותשומת הלב לכל אלה, שר המשפטים יריב לוין שוב גורר את המדינה לסחרור הרסני סביב השאלות האם תופעל שיטת הסניוריטי ויצחק עמית ימונה לנשיא בית המשפט העליון, האם פרופ' אביעד בקשי ופרופ' רפי ביטון מפורום קהלת ימונו לשופטי העליון, ומה יעלה בגורלה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
כדי להצדיק את העיסוק האובססיבי בשאלות הללו, לוין מנסה לשכנע את הציבור שבגלל הסוגיות האלה ממשלת הימין על מלא נכשלה עד כה בכל אחד מהנושאים שהיא מופקדת עליהם.
בג"ץ הוציא בשבוע שעבר צו המחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לעליון עד 16 בינואר. בתגובה שלף לוין מהימ"ח את חוקי ההפיכה המשטרית. אתמול התכנסו ראשי סיעות הקואליציה לדון בהדחתה של היועמ"שית ובקידום החוק שנועד לאפשר ליריב לוין להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים.
הדיון בהדחת היועמ"שית התקיים במשרד ראש הממשלה, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש לצאת ממנו שכן הוא בניגוד עניינים בשל משפטי תיקי האלפים. ב"כאן חדשות" דיווחו הבוקר כי יועץ של נתניהו השתתף אתמול בדיון ראשי המפלגות – ואף יכנס הבוקר ישיבה נוספת בנושא. כלומר: יש דרכים לא מסובכות לעקוף את הסכם ניגוד העניינים הזה.
לוין בונה על כך שהציבור הרחב (והמותש) לא מתמצא בסוגיות המשפטיות המסובכות שעל סדר היום, ולכן אפשר להלך עליו אימים.
לוין בונה על כך שהציבור הרחב (והמותש) לא מתמצא בסוגיות המשפטיות המסובכות שעל סדר היום, ולכן אפשר להלך עליו אימים
קבוצת מומחים מתחומים שונים – ביניהם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש – מפרקים הבוקר בזמן ישראל אחת לאחת את טענותיו של יריב לוין, ומציבים מול כל טענה את העובדות הנכונות. מומלץ לקרוא את המאמר מאיר העיניים הזה לפני שנכנסים לעוד ויכוח חסר תוחלת ברשתות החברתיות.
האם – כמו שלוין ותומכיו חוזרים וטוענים – רוב העם רוצה בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים? זו טענה שמעולם לא עמדה למבחן הציבור, וכל הסקרים מראים שהציבור אינו מעוניין בזה, אינו מבין בזה או אדיש לסוגיה הזו.
האם, כדברי לוין, יש קבוצה קטנה של שופטים שכופה את דעתה על הרוב בוועדה? ובכן, המצב בדיוק הפוך. תומכי יריב לוין הם המיעוט בוועדה, ולכן הוא פועל בכוחניות כדי לא לאפשר לרוב לממש את בחירתו. הוא בעצם מטיל וטו על החלטת הוועדה ופועל בה כרודן.
האם השופטים שהוציאו צו המחייב את לוין לבחור נשיא לעליון עד 16 בינואר מונעים מיריב לוין למלא את תפקידו כשר משפטים? להפך. הם קובעים בצו שעליו למלא את תפקידו על פי חוק.