אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום ראשון, 22 דצמבר 2024
 
חור בהגנה

מה שהתרחש בלילה שבין שישי לשבת חייב להיות קריאת השכמה למערכת הביטחון, ולא רק בגלל העובדה שמיליוני ישראלים אכן התעוררו משנתם בבהלה באמצע הלילה.

טיל בליסטי שירו החות'ים מתימן הצליח להתל במערכות ההתראה וההגנה של ישראל. האזעקות הקפיצו בשעה רבע לארבע לפנות בוקר את כל מי שמתגוררים במרחב הצפוף שבין גדרה בדרום לרמת השרון בצפון ובין יפו במערב למודיעין במזרח.

זירת נפילת הטיל ששוגר מתימן במרכז הארץ, 21 בדצמבר 2024 (צילום: AP Photo/Tomer Appelbaum)
זירת נפילת הטיל ששוגר מתימן במרכז הארץ, 21 בדצמבר 2024 (צילום: AP Photo/Tomer Appelbaum)

שניות אחדות אחרי שהחלו האזעקות לפעול נשמע פיצוץ מבהיל שהדהד בכל רחבי גוש דן. הטיל שנורה מתימן הצליח לפגוע עוד במהלך האזעקה במגרש משחקים ביפו. למרבה המזל לא היו אנשים בקרבת מקום, אחרת האירוע היה מסתיים באסון גדול. 16 בני אדם נפגעו באורח קל מפגיעות רסיסים והדף. 21 נוספים נחבלו בדרכם למרחב מוגן או לקו בחרדה. נזק רב נגרם לבתים בסביבה.

הטיל שנורה מתימן הצליח לפגוע עוד במהלך האזעקה במגרש משחקים ביפו. למרבה המזל לא היו אנשים בקרבת מקום

האירוע היה יכול להסתיים באסון גדול. ברדיוס של חמישה קילומטר ממקום נפילת הטיל יש עשרות בנייני מגורים רבי קומות, בתי חולים ושלל מטרות אסטרטגיות של מדינת ישראל. מאחר שמדובר בטיל שני מתימן שמצליח לפגוע בישראל (אחרי הטיל שהרס את בית הספר ברמת אפעל יומיים קודם), נראה שהחות'ים מצאו דרך לחדור את מעטפת ההגנה הישראלית. זו בשורה מדאיגה.

ישראל כבר תקפה שלוש פעמים בתימן. התקיפה האחרונה כוונה לשתי תחנות כוח ליד צנעא והייתה אמורה לאותת לחות'ים שאם הם לא יחדלו, הם ישלמו מחיר כבד. החות'ים לא עצרו.

נראה שגם תקיפות משולבות של הקואליציה האמריקאית-בריטית – כולל זו שנערכה הלילה – לא מרתיעות אותם, וההערכות כעת הן שאנו צפויים לשיגורי טילים נוספים מתימן בימים הקרובים. וכמו שזה נראה כרגע, הם גם למדו היטב את מערך ההגנה הישראלי ומצאו בו פרצות.

"את מה שחוות עכשיו ישראל והקואליציה המערבית, חוותה ערב הסעודית במשך שמונה שנים", מזכיר הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל. "למרות שהיו תמיד בנחיתות צבאית, החות'ים בעלי סף ספיגה גבוה מאוד – ואחת המדינות העניות והנחשלות בעולם מוכנה לשלם מחיר כבד כדי 'להמשיך לעמוד על הרגליים'".

אז מה עושים? "צה"ל עצמו, גם אם היה רוצה, לא יכול עדיין להילחם בעצימות מלאה מולם", כותב הבוקר יוסי יהושוע, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות", "לכן אין ברירה אלא להשקיע זמן ומרץ בגיוס קואליציה בינלאומית, שתפתור בעיה שפוגעת בנתיבי השיט ובכלכלה העולמית. לא סביר שאיום בעל השלכות גלובליות קם ונופל על השאלה אם מדינת ישראל יורה טיל 'חץ' אחד או שניים".

מאז שבעה באוקטובר נורו מתימן לישראל 200 טילים ו-170 כטב"מים – האחרון יורט לפנות בוקר.

 
מקל בגלגלים
הפגנה למען שחרור החטופים, 21 בדצמבר 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
הפגנה למען שחרור החטופים, 21 בדצמבר 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

גם זה כבר נראה כמו טקס שחוזר על עצמו בווריאציות שונות בשנה האחרונה. בהתחלה "מתרבים הסימנים שאנו על סף עסקת חטופים עם חמאס". ואז, כשהמתח גובר לקראת הבשורה המיוחלת, ראש הממשלה בנימין נתניהו מתראיין לכלי תקשורת בינלאומי, ומשחרר שם הצהרה שעלולה לטרפד את המשא ומתן.

בסוף השבוע התראיין נתניהו ל"וול סטריט ג'ורנל" והצהיר כי לא יסכים לעסקה לשחרור חטופים שתסיים את המלחמה עם חמאס.

בסוף השבוע התראיין נתניהו ל"וול סטריט ג'ורנל" והצהיר כי לא יסכים לעסקה לשחרור חטופים שתסיים את המלחמה עם חמאס

העיתוי הלא-מקרי של הריאיון וההצהרה, יוצרים את הרושם שנתניהו מעוניין רק בשלב הראשון של העסקה – שבו אמורים להשתחרר נשים, קשישים וחולים – ולחדש את המלחמה מייד לאחר מכן. זאת בעוד שחמאס דורש כי העסקה תוביל לבסוף לסיום המלחמה, גם אם ישראל לא תצהיר על כך רשמית.

אם זה המצב, מה הטעם בהצהרה כזו במועד כזה, מלבד הרצון לטרפד את העסקה עוד בטרם היא הוסכמה?

מקור פלסטיני המצוטט הבוקר ב"הארץ" אומר כי ישראל כבר הסכימה לשחרר כ-200 אסירי עולם פלסטיניים במסגרת העסקה המתגבשת, אך עדיין יש מחלוקת בנוגע לזהותם. האסירים שישוחררו יורחקו מעזה ומהגדה, בין היתר לטורקיה ולקטאר.

גורם מדיני המצוטט הבוקר ב"הארץ" מכחיש את הדיווחים לפיהם אחד המשוחררים יהיה בכיר פת"ח מרואן ברגותי, המרצה עונש של חמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנות מאסר, על חלקו בתכנון ובשיגור פיגועים בתקופת האינתיפאדה השנייה.

עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, שהפכה לקול ולפנים של מחאת משפחות החטופים, אמרה אתמול בהפגנה מול משרד הביטחון כי דבריו של נתניהו ל"וול סטריט ג'ורנל" הם "עוד ניסיון טרפוד" מצידו של "נתניהו האכזר, שמסרב לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים בגלל שיקולים פוליטיים פושעים ובגלל בן גביר וסמוטריץ' הפירומנים, שהפכו לפרזנטורים של מלחמה לנצח והתנחלויות על ראש החטופים".

 
רעל במכונה
הודעה ששלחה שרה נתניהו לחני בליוויס, מתוך תחקיר "עובדה" (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
הודעה ששלחה שרה נתניהו לחני בליוויס, מתוך תחקיר "עובדה" (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

תחקירו של ספי עובדיה ששודר ביום חמישי בערב בתוכנית "עובדה" חשף – באמצעות התכתבויות מהטלפון של חני בליוויס ז"ל, מהנאמנות הגדולות של משפחת נתניהו – איך הופעלה מכונת הרעל המפורסמת מתוך בית ראש הממשלה.

התחקיר חשף כי את המחאה הלכאורה עממית וספונטנית מול בית משפחת פרקש בקיסריה, יזמה שרה נתניהו עצמה, שכנתם מהבית הסמוך. כשחני בליוויס רמזה לאשת ראש הממשלה שהפגנה מול ביתה של משפחה שכולה עלולה להיראות בעייתית ענתה לה שרה נתניהו: "אני יודעת על הבן שלהם הטייס שנהרג, את חושבת שאני מטומטמת?"

תחקיר "עובדה" מוכיח כי אשת ראש הממשלה יזמה והכווינה את ההפגנות שנערכו מול בתיהם של ליאת בן-ארי, התובעת במשפט נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט והדס קליין, עדה מרכזית בתיק 1000.

התחקיר גם חשף קשרים בין סביבת ראש הממשלה לבין דני לוי, שהיה אז קצין בכיר במשטרה שהפגין להיטות לשרת את משפחת נתניהו, וקודם במהירות לתפקיד מפכ"ל המשטרה.

הדס קליין צייצה בעקבות התחקיר שהיא מצפה שתיפתח חקירה בעניין. חברת הכנסת נעמה לזימי פנתה ליועמ"שית, למפקד להב 433 ולפרקליט המדינה בדרישה שתיפתח חקירה בנושא.

"משטרה מתוקנת הייתה פותחת מייד בחקירה בחשד לשיבוש הליכים ולהטרדת עד", כותב גידי וייץ ב"הארץ", "אבל הסיכוי שמשטרת בן גביר תסתער על הפרשה מיוזמתה שואף לאפס".

"משטרה מתוקנת הייתה פותחת מייד בחקירה, אבל הסיכוי שמשטרת בן גביר תסתער על הפרשה מיוזמתה שואף לאפס"

"המאבק בשחיתות השלטונית בישראל, שבה נשלחו לכלא נשיא, ראש ממשלה ושרים, נמצא היום בשפל שלא היה כמותו", מוסיף וייץ. "בינתיים גלי בהרב-מיארה נדרשת לנהל את משפט האלפים אל מול השתלחויות פרועות, איומים בהדחה, הרכב שופטים שעוצם את עיניו – ונאשם שמתעקש שאינו יודע דבר על מה שמתרחש בין כותלי ביתו".

 
בליץ חקיקה
ח"כ אביחי בוארון והשר שלמה קרעי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפרטת תאגיד השידור  הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ח"כ אביחי בוארון והשר שלמה קרעי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפרטת תאגיד השידור הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בין דיונים קדחתניים על עסקת חטופים, המשך המלחמה בעזה ובצפון, טילים מתימן שמתרסקים בישראל לתקציב שאמור להכות קשות בכיסים של כולנו – בקואליציה ממשיכים לעסוק בעיקר במה שחשוב לחברי הקואליציה.

בוועדת החוקה צפויים להצביע השבוע על חוק הג'ובים לרבנים, חוק שחשוב מאוד לאריה דרעי ולש"ס ואמור לאפשר לשר הדתות מיכאל מלכיאלי מש"ס מרחב תמרון גדול במינויים ובשכר של מועצות דתיות.

בוועדת החוקה צפויים להצביע השבוע על חוק הג'ובים לרבנים, שיאפשר לשר הדתות מרחב תמרון גדול במינויים ובשכר של מועצות דתיות

בוועדת הכלכלה ייערכו השבוע דיונים על חוק הרייטינג, לפיו שר התקשורת שלמה קרעי יהיה ממונה על קביעת הרייטינג של ערוצי השידור (מה שיאפשר לו להסיט תקציבים לערוצים הקרובים לליבו ולאיים על ערוצים ביקורתיים).

דיון נוסף שצפוי להיערך השבוע בוועדת החוקה שמנהיג ח"כ שמחה רוטמן, אמור לעסוק בהצעת חוק שיוזמת "שדולת ארץ ישראל" לפיה רק רוב של 80 חברי כנסת יוכל לאשר ויתור כלשהו על שטחים ביהודה ושומרון.

 
התזכורת היומית

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

בנימין נתניהו, מאי 2008

 
משהו לקרוא
 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה