אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום רביעי, 18 דצמבר 2024
 
התקווה הסעודית

עדיין לא ברור מה באמת קרה אתמול. אחרי שעות של דיוני סרק בשלל שמועות, הערכות ובעיקר משאלות לב – ביבי טס לקהיר! מחזירים את שרידיו של אלי כהן מסוריה! הנהגת חמאס מסכימה לשחרר את כל החטופים, מבקשת סליחה על שבעה באוקטובר, מתגיירת ומצטרפת ל"עוצמה יהודית"! – היום הסתיים בפוטו-אופ בנאלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ על פסגת החרמון הסורי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בחרמון הסורי, 17 בדצמבר 2024 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בחרמון הסורי, 17 בדצמבר 2024 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

והנה עולה יום חדש ואיתו תקוות חדשות (שכמו הידיעות אתמול, מפורסמות ומוכחשות באותה ידיעה עצמה). הכותרת הראשית של "הארץ" מוקדשת הבוקר לידיעה בלעדית של חיים לוינסון לפיה "חלה פריצת דרך במגעים לנורמליזציה עם סעודיה, שעשויה לאפשר עסקת חטופים".

במקום הכרה מפורשת במדינה פלסטינית, סעודיה תסתפק בהתחייבות ישראלית עמומה ל"נתיב לקראת מדינה פלסטינית"

לפי הידיעה, ישראל וסעודיה הגיעו לאחרונה לפריצת דרך במגעים על נורמליזציה ביניהן, כאשר שתי המדינות מסכימות כי במקום הכרה מפורשת של ישראל במדינה פלסטינית כפי שנדרש עד כה, סעודיה תסתפק בהתחייבות ישראלית עמומה ל"נתיב לקראת מדינה פלסטינית". זהו ניסוח שיאפשר לסעודיה למלא את התחייבותה לא להפקיר את העם הפלסטיני, ויאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לשמור על הבייס הימני, ולטעון שהוא לא הסכים למדינה פלסטינית.

בלשכת ראש הממשלה, אגב, מכחישים את כל מה שנכתב בידיעה. אבל אין להוציא מכלל אפשרות שלשכת ראש הממשלה גם בחשה מאחורי הקלעים ויזמה את הפרסום. ידיעה ב"הארץ" מאפשרת לראש הממשלה "מרחב הכחשה" נוח יותר, כך שייתכן ואף סביר שמדובר במה שנקרא בעגה המקצועית "בלון ניסוי".

"ראש הממשלה נתניהו טס אתמול לגולן, חצה את קווי 1967 ועלה על החרמון הסורי. נתניהו הצהיר שם למעשה כי ישראל כבשה נכס אסטרטגי של סוריה, והיא לא מתכוונת לסגת משם בזמן הקרוב. בימין אוהבים את זה", כותב הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל.

"באותה שעה פחות או יותר ניסה איתמר בן-גביר להסביר כי אין שום משמעות לממשלת ימין, גם כזו שרושמת מהלך היסטורי בגולן, אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה נשארת על מקומה ולא מפוטרת".

ובתווך, בין "תמונת ניצחון" על פסגת החרמון ביוניקלו לאיומים בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, משפחות החטופים כססו אתמול ציפורניים בתקווה לשמוע על פריצת דרך שתוציא את יקיריהן מהתופת.

 
מלכות החרמון
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מגיע לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפני תחילת עדותו במשפט המתנהל נגדו, 18 בדצמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מגיע לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפני תחילת עדותו במשפט המתנהל נגדו, 18 בדצמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

וזהו? רק זה? אל זה לשאת עיניים כלות? זה ותו לא?

לא מעט מהשמועות שהתעופפו אתמול לכל עבר נבעו מהעובדה שכולם חיכו לאירוע גדול, גדול מספיק כדי להצדיק את בקשתו של הנאשם נתניהו משופטיו במשפט האלפים לבטל את יום העדות הרביעי שלו, שתוכנן להתקיים היום.

בדיון בדלתיים סגורות שהתקיים שלשום, נתניהו הציג לשופטיו את מה שהציג, והם הסכימו שהמצב אכן דורש ביטול יום עדות

בדיון בדלתיים סגורות שהתקיים שלשום, נתניהו הציג לשופטיו את מה שהציג, והם הסכימו שהמצב אכן דורש ביטול יום עדות. וכך מדינה שלמה חיכתה במתח לאיזה אירוע משנה מציאות.

זה נגמר בביקור ראש הממשלה בחרמון הסורי. חצי שעה בסך הכול.

הבוקר אישרו השופטים, לבקשת תא כתבי המשפט, שהביקור אכן היה הסיבה לביטול העדות. "לאחר שהאירוע הסתיים ופורסם, ניתן לציין כי הדיון שהתקיים בלשכתנו נגע לצורך בקיום הסיור הנזכר ביום 17 בדצמבר דווקא", כתוב השופטים הבוקר.

"אין בידינו לפרט את הטעמים שניתנו לעניין זה, הנוגעים לשיקולים מדיניים וביטחוניים. נוסיף כי ניתן גם נימוק שעניינו מזג האוויר הצפוי במקום בהמשך השבוע".

 
ישראל מעצמת קולנוע
"תיקי ביבי", הסרט הדוקומנטרי על חקירותיו של בנימין נתניהו בתיקי האלפים
"תיקי ביבי", הסרט הדוקומנטרי על חקירותיו של בנימין נתניהו בתיקי האלפים

אתמול פורסמו בהוליווד "הרשימות הקצרות" – שלב מקדים לפני פרסום המועמדויות הסופיות לפרס האוסקר המציג 15 המועמדים הסופיים בכל קטגוריה, שמהם ייבחרו חמשת המועמדים האחרונים שיתמודדו על הפרס הנחשק.

שלושה מבין הסרטים המועמדים עוסקים ישירות בישראל.

הראשון הוא הסרט התיעודי "תיקי ביבי" של המפיק אלכס גיבני והבמאית אלכסיס בלום (שבו משתתף, כמפיק וכמרואיין, גם רביב דרוקר) המציג תיעוד של חקירות ראש הממשלה ובני משפחתו. הסרט נאסר להקרנה בישראל.

הסרט השני הוא הסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" על הכיבוש הישראלי בדרום הר חברון שביימו ביחד יוצרים ישראלים (יובל אברהם ורחל שור) ויוצרים פלסטינים (באסל עדרה וחמדאן דלאל). הסרט – שכבר גרף שלל פרסים חשובים בעולם ונחשב למועמד מוביל לאוסקר – טרם הוקרן בישראל.

כדאי לשים לב לשמו: קוראים לו "אין ארץ אחרת", כי בניגוד ל"אין לי ארץ אחרת" של אהוד מנור וקורין אלאל, שהושמע השבוע רבות בעקבות מותה של המלחינה, הסרט מבקש להזכיר ש"אין ארץ אחרת" לעוד אנשים, לא רק לישראלים שרק מילה בעברית חודרת את עורקיהם ואת נשמתם.

הסרט מבקש להזכיר ש"אין ארץ אחרת" לעוד אנשים, לא רק לישראלים שרק מילה בעברית חודרת את עורקיהם ואת נשמתם

לצד שני הסרטים התיעודיים האלה שעלו לשלב הגמר, עלה גם הסרט העלילתי הפלסטיני "מגראונד זירו",  המתאר את הנעשה ברצועת עזה מנקודת המבט של התושבים המקומיים. סרטה של תום נשר "קרוב אלי" שנשלח לייצג את ישראל בקטגוריית "הסרט שאינו דובר אנגלית", לא נכנס לרשימת המועמדים

שלושת הסרטים המועמדים לפרס מזכירים איך אנחנו נראים כרגע בעולם המערבי: מדינה כובשת המנהלת מלחמה אכזרית ומונהגת בידי משפחה מושחתת וגסת רוח הנתונה בחקירות פליליות.

טקס האוסקר ה-97 ייערך ביום ראשון, 2 במרץ. תחזית: גם אם ישראלים יזכו בפרס, ראש הממשלה ושר התרבות לא יתחרו ביניהם מי יתקשר ראשון לברך.

 
התזכורת היומית

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

בנימין נתניהו, מאי 2008

 
הודעת מערכת

מחר, יום חמישי, לא יישלח "דואר היום" מסיבות שלא כאן המקום לפרטן (אבל כוללות, בין היתר, קפיצה קטנה ללונדון להופעה האחרונה של פול מקרטני בסיבוב ההופעות אולי האחרון שלו בכלל).

נתראה שוב, כרגיל, ביום ראשון.

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה