הקרב בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשב"כ ולראשיו אמור להדיר שינה מעיניהם של כל הישראלים שחרדים לגורל המדינה. מחר (שלישי) הוא יגיע לשיא כשהדיון על העתירות נגד הדחת רונן בר מתפקיד ראש שב"כ יידון בבג"ץ ויועבר בשידור חי בטלוויזיה.

הבוקר ראש שב"כ לשעבר יורם כהן זרק פצצה בריאיון לגל"צ כשסיפר כי כשכיהן כראש שב"כ, ראש הממשלה נתניהו ביקש ממנו ב-2014 לפסול את נפתלי בנט – אז ראש הבית היהודי וחבר קואליציה של נתניהו – מחברות בקבינט המדיני-ביטחוני, לאחר ששמע כי בנט הודח מסיירת מטכ"ל בשל "בעיית אמינות".

ראש שב"כ לשעבר יורם כהן בהפגנה נגד הכוונה להדיח את ראש שב"כ רונן בר, 18 במרץ 2025 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

כהן סיפר לגל"צ כי סירב לדרישתו של ראש הממשלה, להסיר את הסיווג הבטחוני של בנט בשל אותה "בעיית אמינות" לכאורה, מה שהיה מונע מבנט גישה לסודות מדינה ולקבלת ההחלטות בנושאים הביטחוניים.

"זה שראש הממשלה פונה לראש שב"כ ומבקש ממנו לפסול, או להשתמש בכוח שלו כדי לפסול יריב פוליטי, זה לא מזעזע? זה לא מטריד?" שאל כהן את המובן מאליו, "אז במקרה אני אמרתי 'לא'. מה אם מישהו אחר היה אומר 'כן'?"

ראש הממשלה לשעבר בנט (שעל פי פרסומים שונים בתקופה האחרונה מנהל עם יורם כהן מגעים על הצטרפות של כהן למפלגתו החדשה) אמר בתגובה כי כהן "חשף היום את השקרים של נתניהו ואת הפרנויה שלו ממני". בנט גם דחה את הטענה כי הודח מהיחידה על רקע בעיות אמינות ואמר: "ב-1992 סיימתי מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל יחד עם חברי לצוות גיורא".

כהן גם סיפר הבוקר כי לאחר מבצע רגיש שבוצע, נתניהו ביקש ממנו להפעיל אמצעי מעקב על ראשי מערכת הביטחון. "זה היה נראה לי מטורף לעשות דבר כזה", אמר כהן, "אתם מבינים מה זה לפקח על כל קהילת המודיעין בישראל? ראש אמ"ן, מטכ"ל, שב"כ וכל הצמרת הביטחונית, בפיקוחים חודרניים?"

בתוכנית "עובדה" דווח בעבר כי ב-2018, נתניהו ביקש מכהן להאזין לטלפונים של הרמטכ"ל בני גנץ וראש המוסד תמיר פרדו, כדי למנוע דליפת מידע רגיש. כהן אישר את הדברים לאחרונה בריאיון לרוני קובן ועמרי אסנהיים ב"כאן 11".

האקדח של ראשי שב"כ לשעבר מונח על השולחן הלאומי כבר זמן מה, מאז שראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן אמר בראיון לאילנה דיין כי אם נתניהו יפעל בניגוד לחוק, הוא יספר "כל מה שהוא יודע עליו".

הזירה באשקלון שבה פגעה רקטה ששוגרה מרצועת עזה, 6 באפריל 2025 (צילום: אדי ישראל/פלאש90)

היום לפני שנה, בשבעה באפריל 2024, ראש הממשלה נתניהו הכריז כי ישראל ניצבת כ"פסע מהניצחון המוחלט" בעזה. "פסע", מתברר, הוא עניין יחסי הפתוח לפרשנות.

אתמול פונו 29 בני אדם לבית החולים ברזילי באשקלון אחרי שנפצעו (רובם קל) בעקבות מטח הרקטות הכבד ביותר שנורה מרצועת עזה מאז חודשה הלחימה.

כעשר רקטות נורו לישראל מדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. חמאס לקח אחריות על הירי, שמלבד נפגעים מרסיסים ומחרדה, גרם נזק לבניינים ולמכוניות.

איך הגיב ראש הממשלה על המתקפה מעזה והפגיעה באזרחים ישראלים? כשעה אחרי המתקפה הוא פרסם הודעה חריפה ויוצאת דופן:

מזל שבמטוס "כנף ציון" יש אמצעי תקשורת משוכללים המאפשרים לראש הממשלה להגיב בכל רגע על אירועים דרמטיים המתרחשים בישראל.

ההשתלחות הבוטה של ראש הממשלה בשב"כ ובמי שעומד בראשו נועדה להכשיר את הקרקע לדיון הדרמטי הצפוי מחר בבג"ץ בעתירות נגד הדחתו של רונן בר.

כשראש הממשלה מתייחס ל"התנהלות המושחתת" של החטיבה היהודית בשב"כ, הוא מתייחס להקלטות שהודלפו אתמול לחדשות "כאן 11" ובהן ראש החטיבה היהודית מספר, כי חשודים יהודים שאותם הוא מכנה "שמוקים" נעצרים "בלי ראיות".

הבכיר המוקלט כבר השעה את עצמו וראש שב"כ רונן בר אמר שהנושא ייבדק על ידו. אבל ראש הממשלה לא מוכן לקבל את זה והודיע כי לא ראש שב"כ המכהן אלא זה שייבחר אחריו הוא שיבדוק את הטענות.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא מצמצה מול המהלך השקוף למדי הזה וכתבה אתמול לראש הממשלה:

הנשיא הרצוג בוועידת האנשים של המדינה. 7 באפריל 2025 (צילום: גיל נחושתן)

נשיא המדינה יצחק הרצוג לא הפגין עד כה אומץ ציבורי רב. ייתכן שהוא נזכר מדי פעם בתפקיד הדרמטי שמילא אביו ב"פרשת השב"כ" של שנות השמונים, ותוהה לעצמו האם הוא היה נוהג כמוהו.

הבוקר התארח הנשיא בוועידה ציבורית של "ידיעות אחרונות" ו-ynet והתייחס לנושאים הבוערים שעל הפרק.

הוא קרא לממשלה לכבד כל פסיקה של בית המשפט העליון בנושא פיטורי ראש שב"כ, חזר על עמדתו שאותה הביע בכמה הזדמנויות בעבר לפיה חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אסון השבעה באוקטובר, וקרא לעשות כל מה שניתן כדי להחזיר את החטופים ("אנחנו צריכים לחשוב עליהם כל דקה מחיינו ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי להחזיר אותם").

בנוגע להתגוששות הערכית, המשפטית התקשורתית והציבורית בין ראש הממשלה לראש שב"כ והיועמ"שית אמר הנשיא:

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבודפשט על רקע כנף ציון. 6 באפריל 2025 (צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נחת הלילה בוושינגטון וכבר נפגש שם עם שר המסחר הווארד לוטניק ועם נציב הסחר ג'יימסון גריר, בדרך לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ, שמתוכננת להיערך הערב בשעת צפיית השיא בישראל.

זו אחת הנסיעות המוזרות של ראש ממשלה ישראלי לוושינגטון. בדרך כלל למפגשים כאלה קודמים שבועות של מגעים ותיאומים. הפעם מדובר בנסיעה בהולה, מהרגע להרגע, שעליה הוחלט כשנתניהו היה כבר בהונגריה. ההחלטה על הביקור הפתאומי, כך נראה, התקבלה בבית הלבן ופשוט נמסרה לראש הממשלה.

מאחר שמדובר בנסיעה חפוזה שלא תוכננה מראש, גם הנושאים שיעלו בה וההחלטות שיתקבלו בה הם כרגע עניין לספקולציות, הערכות ופרשנויות. וכמו תמיד אלו נגועות בפוזיציה של בעל הספקולציה.

ההערכות הרווחות הן שהנושא המרכזי והחשוב ביותר יהיה המשך ההתמודדות עם איראן ועם תוכנית הגרעין שלה. במערכת הביטחון הישראלית לא מאמינים שטהרן תחתום על הסכם גרעין אפקטיבי בלי לספוג קודם מהלומה קשה.

"ישראל, בניגוד לעבר, מאמינה שיש לה יכולת עצמאית לפגיעה אפקטיבית בתוכנית הגרעין של איראן", כותב הבוקר נדב איל ב"ידיעות אחרונות", "ובכל זאת, היא לא יכולה לעשות את זה בלי אור ירוק מהבית הלבן: הגנה דיפלומטית וסיוע מעשי הם הכרח, והאיראנים עלולים להגיב גם לעבר מטרות אמריקאיות".

גם סוגיית החטופים בוודאי תוזכר, לצד האיום של טראמפ על פתיחת שערי הגיהינום בעזה. דיווחים רבים שמגיעים מהרצועה בשבועות האחרונים מעידים ששערי הגיהינום כבר פתוחים לרווחה, ואולי הגיע הזמן דווקא לסגור אותם. אבל על זה כנראה שלא ידברו הערב בבית הלבן.

אתמול דווח בחדשות 12 כי במהלך טיסתו של ראש הממשלה מבודפשט לוושינגטון, הוא עיין במסמך דרמטי שנשלח אליו מהתאחדות התעשיינים, ובו תחזית לפיה המכס בשיעור 17% על ייבוא מישראל שהוטל במסגרת יום המכסים הגדול של טראמפ, צפוי להוביל לפיטורים של 18-26 אלף עובדים בישראל.

לא מפתיע שהמסמך הבהול מהתאחדות התעשיינים הצליח למשוך בדש מעילו של ראש הממשלה כשהוא במטוס "כנף ציון" בדרך לוושינגטון, ומשם עשה את הדרך היישר לחדשות 12. נתניהו היה מאז יומו הראשון בפוליטיקה אחד מזורעי הפחד הגדולים בישראל, והוא גם יודע לתמרן את התקשורת לצורך כך.

תזכרו את זה הערב, כשראש הממשלה יבשר על ביטול המכסים שהצילו את המשק הישראלי מחורבן, ושזו בשורה ע-נ-ק-י-ת לעם ישראל ערב חג החירות הבא עלינו לטובה.

מחאת ההייטק נגד ההפיכה המשטרית, 23 במרץ 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הנה עוד עניין שצריך להדיר שינה מעיניו של נשיא המדינה המודאג: דוח שמפרסמת הבוקר רשות החדשנות מגלה כי כ-8,300 הייטקיסטים – כ-2.1% מכלל העובדים בענף שמוגדר "הקטר הכלכלי" של ישראל – עזבו את המדינה לתקופה של שנה ומעלה מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד לחודש יולי שעבר.

לפי הדוח, חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כיום כ-400 אלף עובדים בארץ ועוד כ-440 אלף עובדים בחו"ל. כלומר, החברות הגדולות מעסיקות כיום בחו"ל יותר ממחצית עובדיהן – לרבות אנשי המחקר והפיתוח, הנחשבים ל"מוח" של התעשייה. בחברות הציבוריות המצב אפילו חמור יותר.

בנוסף לנטישה המדאיגה, הדוח מצביע על קיפאון בענף שהחל עוד לפני המלחמה והוחמר בעקבות צעדי ההפיכה המשטרית שיצרו אי-ודאות.

ההמלצה של רשות החדשנות להתמודדות עם המצב הזה היא "ייצוב מצב אי הוודאות בסביבה העסקית בארץ הנובעת מהמצב הביטחוני והפוליטי".

נשיא המדינה בוודאי יחתום על המלצה כזו.

בנימין נתניהו, מאי 2008