קשה לדעת מה יקרה מכאן והלאה. מעולם מדינת ישראל לא הייתה במצב מוזר ומורכב כזה. היו בעבר עימותים בין ראשי ממשלה לבין ראשי הארגונים החשאיים ומפקדי צה"ל. בניגוד לרושם שראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה ליצור ושתומכיו מנסים לפמפם – זה לא חדש וזה לא קורה רק כי ראש הממשלה הוא "מהימין" וקוראים לו נתניהו.

איסר הראל בנה את שירות הביטחון הכללי כארגון עצמאי, ולא פעם התעמת עם דוד בן-גוריון והגיע איתו למצבים קשים שנפתרו בקושי רב. הרמטכ"ל מוטה גור התנגד להסכם השלום עם מצרים שעליו חתם מנחם בגין וחשב שזו הונאה. אף אחד לא דרש מהשניים להתפטר כי הם חושבים אחרת. אף אחד לא הדיח אותם.

השופטים דפנה ברק-ארז (מימין), יצחק עמית ונעם סולברג בבית המשפט העליון, 8 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מצד שני, בן-גוריון ובגין לא היו מסובכים במשפטים פליליים ובחקירות שב"כ ומשטרה. הם גם לא ניסו לפרק את מערכת המשפט (שלבנייתה הם היו שותפים בעמל רב). והם גם לא התנגדו להקמת ועדת חקירה ממלכתית כשהדבר היה נחוץ.

אנחנו חיים בעידן אחר. בעידן של מנהיג מליגה אחרת.

11 שעות דנו אתמול השופטים הבכירים של בג"ץ בעתירות נגד פיטורי ראש שב"כ רונן בר. בסופו של יום ארוך ואמוציונלי מאוד השופטים הניחו על השולחן הלאומי ניסיון פשרה. הם מבקשים מהממשלה ומהיועמ"שית "למצוא פתרון יצירתי" עד 20 באפריל. מאחר שאנחנו מכירים את הנפשות הפועלות ואת נהרות הדם הרע שזורמים ביניהם – הסיכויים לכך קלושים עד לא קיימים.

"נציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, נחל כישלון צורב", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "תוצאת הביניים מאוד ברורה: הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, ספגו מהלומה כבדה. בהיבט המיידי של ההחלטה, בר ימשיך לשמש ראש שב"כ עד הודעה חדשה, שכנראה לא תגיע באופן מיידי".

ומה יקרה בתקופת הביניים המורכבת הזו? התשובה של השופטים ברורה וחד משמעית: אין לקדם מהלך לסיום כהונת ראש שב"כ, אין להכריז על מחליפו או על ממלא מקום, אין לגרוע מסמכויותיו, אין לחרוג מסדרי ההתנהלות המקובלים בין ראש ממשלה לראש שב"כ, אין לתת הוראות לכפופים לו מעל לראשו.

שיהיה לכולנו בהצלחה עם הסמטוכה שאליה ממשלת ישראל והעומד בראשה הכניסו אותנו.

חיל האוויר יוצא לתקיפות ברצועת עזה, 18 במרץ 2025 (צילום: דובר צה"ל)

באחד מרגעי השיא בדיון אתמול בבג"ץ, טען עו"ד ציון אמיר כי משבר האמון בין הממשלה לראש שב"כ רונן בר החל אף לפני השבעה באוקטובר – בתקופה שבה קצינים וחיילי מילואים הודיעו שיפסיקו להתנדב למילואים, במיוחד טייסים בחיל האוויר ואנשי מודיעין.

"הוא לא פעל נגד התופעה ההמונית של סרבנות", הצהיר אמיר – ונשיא העליון נדהם. "אני בסוג של הלם", אמר השופט עמית, "אתה טוען שראש השב"כ היה צריך לפעול נגד טייסים?" אמיר תיקן את עמית: "לא אמרתי טייסים, אמרתי סרבנים". השופטת דפנה ברק-ארז הקשתה: "מי הסרבנים אם כך? על אילו סרבנים אדוני מדבר?"

אמיר התחמק מלתת תשובה והמשיך הלאה. המטרה של ההצהרה שלו הרי הייתה פוליטית; הוא יודע שברמה המשפטית, מה שאמר לא רק שגוי – הוא אפילו מסוכן.

איש מאלה שהפסיקו להתנדב לצה"ל בעקבות ההפיכה המשטרית לא עבר על החוק. המדובר באקט מחאתי, והרעיון שראש שב"כ צריך לטפל במחאה פוליטית שאינה מנוגדת לחוק, הוא בדיוק הדבר שמפחיד כל כך את כל מי שרואה לנגד עיניו את המהלכים של הממשלה הנוכחית והעומד בראשה להחליש את שומרי הסף ולמנות אנשים על בסיס נאמנות אישית ולא נאמנות לחוק.

הדיאלוג הזה בבית המשפט לא התרחש בעלמה: שאלת ה"סרבנות" – ולא ניכנס כרגע לסמנטיקה של מהי סרבנות מול מהי הפסקת התנדבות – עלתה אתמול שוב לכותרות ביתר שאת, כשהכתב הצבאי של "כאן 11" רועי שרון חשף מאבק בתוך חיל האוויר בעקבות מכתב מאת מאות טייסים המיועד להישלח למפקד החיל, אלוף תומר בר.

"בעת הזאת המלחמה משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ולא אינטרסים ביטחוניים", כתבו הטייסים, "המשך המלחמה אינו תורם לאף אחת ממטרותיה המוצהרות ויביא למותם של חטופים, של חיילי צה"ל ושל אזרחים חפים מפשע, ולשחיקת משרתי המילואים".

הטייסים החתומים על המכתב אינם מאיימים בהפסקת התנדבות או אי התייצבות, אבל האיום מרחף מעל המסר – ואלוף בר כבר איים שמי שיחתום על המכתב לא יוכל להמשיך לשרת במילואים.

לפחות הוא לא איים עליהם שייזרקו למרתפי שב"כ.

השקל מול הדולר. אילוסטרציה (צילום: iStock)

מדיניות המכסים החדשה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נכנסה הבוקר לתוקף, וייצוא מ-86 מדינות ברחבי העולם הנכנס לארה"ב יישא מס עמילות בסך של בין 10% ל-104%. ברגע האחרון, טראמפ העלה את המכס על ייבוא מסין ל-104%, אחרי שזו העלתה את המכסים על ייבוא אמריקאי בתגובה לתוכנית טראמפ.

בישראל, שעליה הוטל מכס בסך 17%, השווקים הגיבו בחריפות: השקל נחלש בחדות ומניות רבות בבורסה בתל אביב מאבדות גובה. השקל נחלש הבוקר ביותר מאחוז מול הדולר, לרמה של 3.82 שקלים, ואיבד כמעט 2% מול האירו – לרמה של 4.22 שקלים.

מדד ת"א 125 ירד באחוז, מדד ת"א 35 נחלש ב־0.9%, ומדד ת"א 90 צנח ב־1.3%. מדד ת"א ביטוח ושירותים פיננסיים נסוג באחוז אף הוא. הירידות מתואמות עם מגמה שלילית באסיה ובאירופה, בעקבות נפילה בוול סטריט יום קודם לכן.

"התגובה בשווקים מגיעה על רקע כניסת תוכנית המכסים של טראמפ לתוקף והעימות החריף עם סין", אמר הכלכלן הראשי של שווקי ההון בבנק מזרחי טפחות רונן מנחם לכתבת הכלכלית של זמן ישראל שרון וורבל.

לדבריו, "השקל חצה את רמת ה-3.81 שקלים לדולר – שפל שלא נרשם מאז אוגוסט 2024 בשיא הלחימה בחזית הצפונית. רק בשבוע האחרון השקל נחלש ב־3.2% מול הדולר וב־5.8% מול האירו".

הראשונים שירגישו את זה הם הישראלים הרבים שיוצאים בימים הקרובים לחופשת חג הפסח בחו"ל.

סילבי קשת (צילום: חלי גולדנברג)

העיתונאית הוותיקה סילבי קשת, שנודעה במאמריה הפוליטיים החריפים, מתה אתמול בגיל 94.

מאמריה של קשת – שפורסמו לאורך השנים ב"העולם הזה", במוסף "הארץ" ובעמודי "הפת"חלנד" של "ידיעות אחרונות" – התאפיינו במשחקי מילים מבריקים, שרבים מהם נכנסו ללקסיקון הישראלי.

"מתנחבלים" ככינוי למתנחלים; "נהנתניהו" ככינוי לראש הממשלה; "דגנרלים" ככינוי לאלופי צה"ל, בתקופה שבה המדינה סגדה להם; "טיפשעשרה" על בני הנוער; "משקפופר" לחובשי משקפיים; "מפלגת האבודה" ככינוי למפלגת העבודה – כל אלה ועוד רבים רשומים על שמה.

חנה קים, חברתה של קשת שליוותה אותה גם בשנותיה האחרונות, ספדה לה הבוקר בפוסט אישי ויפה בפייסבוק:

שחקני הפועל תל אביב בכדורסל חוגגים את נצחונם על קבוצת ולנסיה בחצי גמר הגביע היורו, 2 באפריל 2025 (צילום: פלאש90)

קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב עלתה אתמול ליתרון 1:0 בסדרת גמר היורוקאפ, אחרי שניצחה 74:65 את גראן קנריה הספרדית. 2,300 אוהדים מתל אביב טסו עד לסמקוב שבבולגריה וסיפקו להפועל תפאורה אדומה ואווירה ביתית.

המשחק השני ייערך ביום שישי בערב באיים הקנרים. אם הפועל תנצח, היא תזכה כבר לפני ליל הסדר בגביע האירופי הראשון בתולדותיה שגם יעניק לה כרטיס עלייה ליורוליג בשנה הבאה. אם היא תפסיד – ההכרעה תידחה למשחק השלישי והמכריע, שייערך ביום רביעי הבא.

בנימין נתניהו, מאי 2008