ראש שב"כ רונן בר הודיע אמש שהוא מממש את התחייבותו ופורש מפיקוד על הארגון ב-15 ביוני. כשעל שולחן שופטי בג"ץ וההיסטוריה של ישראל מונחים התצהיר המפורט שלו והתצהיר הנגדי של ראש הממשלה, בר החליט שבשלה השעה לממש את לקיחת האחריות.

"כמי שעומד בראש הארגון לקחתי אחריות", הוא אמר בנאום שנשא אתמול באירוע לזכר חללי שב"כ, "ועתה, בערב המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה והחלטתי לסיים את תפקידי כראש שב"כ".

ראש שב"כ רונן בר מודיע על פרישתו בנאום לקראת יום הזיכרון, 28 באפריל 2025 (צילום: צילום מסך, דוברות שב"כ)

בר חזר על עמדתו המוכרת:

ברור למי מצלצלים הפעמונים בנאום הזה. ברור גם שזה לא ממש אכפת לו.

מה יעלה בגורל העתירות לבג"ץ נגד פיטוריו של רונן בר? לכאורה הודעתו אתמול מייתרת את המשך הדיון בעתירות. זו בדרך כלל נטייתם המיידית של שופטי בג"ץ, שאמורים לקבוע פתרון במצבי קונפליקט אמיתיים, לא מדומים. אבל ייתכן שזה מקרה יוצא מן הכלל.

"אסור בשום אופן שהודעתו של ראש שב"כ מאמש תגרום לשופטי בג"ץ לפטור את עצמם ממתן פסק דין בשמונה העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטרו", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "זה בדיוק המקרה שמצדיק שימוש מצד השופטים בחריג לעיקרון העתירה התיאורטית.

"משמעותו של החריג הזה הוא כי על אף שהעתירה הפכה תיאורטית, יש טעם ויש הצדקה לתת פסק דין, על מנת לשרטט את הנורמות המשפטיות הראויות להבא".

זו דילמה מורכבת המונחת לפתחם של שופטי בג"ץ. הם נתונים כבר זמן רב למתקפות שהולכות והופכות ארסיות וצריכים לבחור בזהירות את המאבקים שהם נכנסים אליהם. הפתרון הקל מבחינתם יהיה לכתוב פסק דין קצרצר ולסכם אותו בכך שעם הודעתו של בר על פרישתו, אין עוד צורך לדון בהליך הפיטורים.

"אך למתן פסק דין מהותי, לגופן של העתירות, יש במקרה הזה חשיבות קריטית, היסטורית ממש", כותב יועז. השופטים יכולים וצריכים להכריע בשאלת אי החוקיות של פיטורי בר, וצריכים לקבוע את עמדתם בנוגע לניגוד העניינים של ראש הממשלה בשעה שמתנהלות נגדו חקירות שב"כ. ובעיקר: חייבים להתייחס לסוגיית "הנאמנות האישית" שעלתה מחילופי התצהירים.

כל אלה יהיו קריטיים לקביעת זהותו, אישיותו ובעיקר עצמאותו של ראש שב"כ הבא, ולא רק שלו – אלא של כל מערכות השלטון בישראל, שאמורות לפעול אך ורק למען הממלכה ולא למען המלך.

"לשופטי בג"ץ לא תהיה הזדמנות נוספת לקבע את הנורמות הנדרשות", מסכם יועז. "עכשיו הרגע".

עוברי אורח חולפים בתל אביב על פני תמונותיהם של החטופים והחללים המוחזקים ברצועת עזה, 30 במרץ 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

סוכנות הידיעות "רויטרס" הציתה אתמול תקווה המבוססת על שני מקורות ביטחוניים מצריים שטוענים כי הושגה "פריצת דרך משמעותית" בשיחות קהיר בדרך לעסקה לשחרור חטופים והפסקת אש בלחימה בעזה.

על פי הדיווח ב"רויטרס", הצדדים הגיעו להסכמות חדשות בנושאים מהותיים שבמחלוקת, כולל מתווה להפסקת אש לטווח ארוך.

המקורות המצריים מסרו ל"רויטרס" כי נותרו סוגיות שעדיין לא נמצא להן פתרון – הגדולה ביניהן נוגעת לסירובו של חמאס להתפרק מנשקו, תנאי שבלעדיו ישראל לא תסכים לעסקה.

בישראל נמשכות ההכנות להרחבת המלחמה בעזה והגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמצור על האזרחים. כחלק מההיערכות כבר מדובר על גיוס מילואים נרחב וראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שבכל תסריט עתידי, ישראל היא זו שתשלוט ביטחונית בעזה.

בעקבות פרסום הידיעה ב"רויטרס" אמש, גורם ישראלי אמר לזמן ישראל כי חלה התקדמות מסוימת בשיחות החטופים בקהיר, אך הבהיר כי "לא כל מה שהמצרים אומרים נכון".

קבר טרי בחלקת הנופלים בהר הרצל, לקראת יום הזיכרון. 10 במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הערב בשעה 20:00 תישמע בכל רחבי הארץ הצפירה המצמיתה שתפתח את אירועי יום הזיכרון – השני מאז שבעה באוקטובר. מחר בשעה 11:00 בבוקר תישמע צפירה בת שתי דקות שתפתח את טקסי הזיכרון בבתי העלמין ובבתי הספר.

עוד קודם, היום בשעה 17:00, ייפתח טקס הזיכרון של קהילת הנובה. בשש וחצי ייערך ברחבת משכן הכנסת טקס הורדת דגל הלאום לחצי התורן.

כמדי שנה, משרד הביטחון פרסם את מניין חללי מערכות ישראל (הנספרים משנת 1860 ועד היום) – הוא עומד על 25,420 חללים. מיום הזיכרון שעבר ועד היום נוספו למניין הזה 319 חללים, ועוד 61 פצועי מלחמה שנפטרו במהלך השנה כתוצאה מפציעתם והוכרו במהלך השנה האחרונה כחללי מערכות ישראל.

הביטוח הלאומי פרסם את מספר האזרחים שנרצחו בפעולות איבה משנת 1851 ועד היום. הוא עומד על 5,229. מתוכם 800 ילדים ונוער עד גיל 18. מאז יום הזיכרון שעבר נרצחו בפעולות איבה 79 ישראלים נוספים. מאז שבעה באוקטובר ועד היום נרצחו 934 אזרחים – 778 מהם בטבח שבעה באוקטובר.

מבט אווירי על אוניברסטית חיפה (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)

הנהלת אוניברסיטת חיפה הודיעה אתמול כי היא אוסרת על תא הסטודנטים "עומדים ביחד" לערוך פעילות ציבורית ברחבי הקמפוס עד סוף הסמסטר, אחרי שהסטודנטים הציגו במסגרת מחאה חרישית ובישיבה תצלומים של ילדים פלסטינים שנהרגו במהלך המלחמה בעזה.

הנהלת האוניברסיטה טוענת כי מחאה כזו "תגרום לאנרכיה בקמפוס, ואין לאפשר זאת". האירוע מצטרף לאירועים נוספים באוניברסיטת חיפה מאז השבעה באוקטובר.

בשנה שעבר אסרה הנהלת האוניברסיטה על תא חד"ש להפגין למען עצירת המלחמה ושחרור החטופים. בתחילת החודש נכנעה האוניברסיטה ללחץ של פעילי ימין וביטלה הקרנה של הסרט התיעודי זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", בנימוק המשונה שהוא לא קיבל את אישור המועצה לביקורת סרטים (שכלל אינה נחוצה במקרה כזה).

מארגון הסטודנטים נמסר בתגובה:

קוונטין טרנטינו ודניאלה פיק על השטיח האדום בפסטיבל קאן, מאי 2023 (צילום: AP Photo/Daniel Cole)

קוונטין טרנטינו, הבמאי הישראלי המהולל (סתם… הוא אמריקאי, אבל כיף לכתוב את זה), רכש יחד עם אשתו ואם ילדיו, דניאלה פיק, שני דונם בשכונת תל ברוך הצפונית שעליהם הזוג מתעתד להקים בית גדול ומרווח להם ולילדיהם ליאו (5) ואדריאנה (שנתיים וחצי).

על השטח בנויים כרגע שני קוטג'ים שעתידים להיהרס. הרכישה מוערכת ב-50 מיליון שקלים. בני הזוג טרנטינו-פיק רכשו את הקרקע מאיש העסקים יובל נסים קבילי, שרכש את הקרקע לפני כמה שנים במחיר נמוך יותר, וממש כעת את השקעתו המוצלחת.

בנימין נתניהו, מאי 2008