זה קרה מהר. בישיבת הקבינט שנערכה אמש (ועל פי כל הדיווחים הייתה סוערת וטעונה), שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את הרמטכ"ל החדש וההתקפי אייל זמיר והטיח בו: "צה"ל לא בוחר את המשימות שלו, ומי שלא יודע לעמוד במשימות יכול ללכת הביתה".

באמת מזמן לא נפרדנו מרמטכ"ל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכלכלה של הכנסת, 13 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זו הצהרה בוטה – שלא לומר גסת רוח – שבעקבותיה אי אפשר שלא לחשוב באילו משימות סמוטריץ' עצמו עמד עד היום, אחרי שהפקיר את הכלכלה ל"עזרת השם" שלא הגיעה, והתפנה לנסות לרצות את מצביעיו, שלא יברחו אל איתמר בן גביר?

על פי הדיווחים הבוקר, שרים שנכחו בדיון ביקשו מסמוטריץ' "להוריד את הטונים ולא לצעוק", ובסופו של דבר הוא נטש את הישיבה – אולי כדי שיהיה ברור מי כאן "השר שחותר לניצחון" – שכן בהיעדר הישגים ממשיים להתגאות בהם, כל מה שנותר לעשות זה הצגות לתקשורת ולבייס.

סמוטריץ' גם התייחס בזלזול ובבוטות לראש שב"כ רונן בר שהשתתף בישיבת הקבינט. כשבר ניסה להתייחס לדברים שנאמרו, סמוטריץ' קטע אותו בגסות ואמר: "יהיו לו אחר כך שלוש דקות בחסות בג"ץ. שמענו את הרמטכ"ל, לא צריך את כולם".

התגובה של סמוטריץ' על הדיווח מהקבינט – שאין לשלול על הסף את האפשרות שהוא עצמו עומד מאחורי פרסומה – מעניינת אף יותר, ובוודאי תזכה בהמשך לתשומת ליבם של הפרשנים הפוליטיים:

הקבינט שמתנהל כך – נדמה שהמילה "שכונה" עושה חסד עם תיאור הדברים – הוא אותו קבינט שקבע לפני שנה וחצי שיעדי המלחמה הם "מיטוט שלטון חמאס" ו"שחרור החטופים" ואז הצליח לא לעמוד בשני היעדים אבל להציג את זה לציבור כ"ניצחון מוחלט".

כעת דורשים שרים בקבינט להציב לחמאס דד-ליין קרוב שאם לאחריו לא תהיה עסקת חטופים, יש לעבור למה שבקבינט מכנים "שלב ההכרעה". הצבת דד-ליין וחזרה מאסיבית למלחמה תחייב גיוס מאסיבי של מילואים, הכנסת מספר אוגדות לעזה ומתקפות אוויריות כבדות יותר.

המשמעות המלאה של המונח "דד-ליין" מעולם לא הייתה מפחידה יותר.

עובדי "הסהר האדום" מלווים גופותיהם של מתנדבי הארגון שנהרגו על ידי צה"ל בחאן יונס בשבוע הקודם. 31 במרץ 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

יניב קובוביץ חושף הבוקר ב"הארץ" פרטים מתוך התחקיר שנערך בצה"ל לאחר הרג הפרמדיקים ועובדי הסיוע ברפיח.

על פי התחקיר, כוח סיירת גולני הוא זה שהרג את עובדי הסיוע, אחרי שירה לעברם במשך שלוש דקות וחצי ברצף, גם מטווח אפס, כשהחיילים מחליפים מחסניות רבות, ויורים על אזרחים שלא קיבלו הזדמנות להזדהות.

החומרים שמתפרסמים הבוקר לראשונה בנוגע לאירוע הקטלני שעלה לראש מהדורות החדשות בעולם, מלמד שהכוח מסיירת גולני גילה "חוסר משמעת מבצעית" ובהמשך גם "חוסר אמינות" בדיווחים שהחיילים העבירו למפקדיהם, ושבהמשך גרמו למבוכה גדולה לדובר צה"ל שהתבסס עליהם, ומאוחר יותר נאלץ לחזור בו.

"מהחומרים עולה גם שהתנהלות המבצעית של הכוח סיכנה את הלוחמים ואת הכוחות הנוספים באזור", כותב קובוביץ.

"התחקיר שערך מנגנון התחקור המטכ"לי, וסיכומו פורסם השבוע לציבור, נועד להדוף את הביקורת הבינלאומית החריפה שנשמעה בעקבות התקרית שבה נהרגו 15 עובדי סיוע, אולם הוא לא הציג את התמונה המלאה".

תומכי החות'ים נושאים מודל של טיל וקוראים קריאות נגד ישראל בעצרת בצנעא, בירת תימן, 27 בדצמבר 2024 (צילום: AP Photo/Osamah Abdulrahman)

הנה דוגמה עד כמה מצבנו התדרדר בשנתיים האחרונות, ואיך מיהרנו להסתגל למצב החדש שעד לא מזמן נראה בלתי סביר שלא לומר בלתי נסבל:

כמיליון ישראלים הוקפצו הלילה משנתם בארבע לפנות בוקר ויצאו למרחבים המוגנים ולממ"דים. טיל בליסטי שוגר מתימן לכיוון חיפה, הקריות והגליל המערבי. אלה היו האזעקות הראשונות באזור מאז הפסקת האש עם לבנון. תושבים דיווחו על הדי פיצוצים, ושברי יירוט אותרו בקריית אתא.

בעקבות גל של פניות למוקד 100, שוטרי משטרת ישראל הוקפצו לסריקות כדי לאתר זירות נפילה. כל הדרמה הלילית הצבאית הזו נדחקה במהירות לשולי החדשות.

טיל בליסטי מתימן שהעיר מיליון ישראלים משנתם הוא כבר שיגרה, לא אירוע חדשותי.

הלוגו של תוכנית התחקירים "60 דקות" (צילום: סי-בי-אס)

ביל אוונס, המפיק הבכיר של תוכנית התחקירים היוקרתית "60 דקות", הודיע אתמול שהוא מתפטר מתפקידו בטענה המטרידה שהוא לא מוכן להוריד את ראשו לנוכח פגיעות בעצמאות העיתונאית שלו.

"בחודשים האחרונים התברר לי שלא יתאפשר לי לנהל את התוכנית כפי שתמיד ניהלתי אותה, לקבל החלטות עצמאיות על סמך מה שנכון ל'60 דקות'. מה שנכון לקהל. לכן, לאחר שהגנתי על התוכנית הזו – ומה שהיא מייצגת – מכל כיוון, לאורך זמן ובכל יכולתי, אני פורש כדי שהתוכנית תוכל להמשיך הלאה".

"60 דקות" עומדת בחודשים האחרונים תחת לחץ כבד של הנשיא דונלד טראמפ, שגם הגיש תביעה נגד סי-בי-אס על סך עשרה מיליארד דולר והאשים את התוכנית ב"התנהגות בלתי חוקית".

בדברי הפרישה שלו אוונס הזהיר מפני "מדרון חלקלק מאוד" שמסכן את עתיד התוכנית, את עתיד העיתונות ואת עתיד אמריקה והעולם.

ב"ניו יורק טיימס" מסבירים הבוקר שחברת "פרמאונט" – החברה האם של סי-בי-אס – להוטה לקבל את אישור ממשל טראמפ למכירת החברה לחברת "סקיידאנס" המנוהלת על ידי בנו של איל הטכנולוגיה לארי אליסון.

"פרמאונט" גם זקוקה בדחיפות להסדר כלשהו בתביעה של טראמפ, שהוגשה בעקבות מה שטראמפ כינה "ראיון שנערך באופן מטעה" עם קמלה האריס. מומחים משפטיים רבים כבר העריכו שהתביעה הזו היא חסרת כל בסיס, אבל היא מאפשרת לטראמפ להחזיק את תאגיד התקשורת בדיוק במקום שבו מנהיגים מסוגו אוהבים להחזיק את התקשורת.

שורד השואה חנוך שחר, בן 90, מציג פריטי קדושה שנשמרו מהשואה בצפת, 23 באפריל 2025 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

אלפי ישראלים יתכנסו הערב למפגשי "זיכרון בסלון" עם כניסת יום השואה. אנו חיים בשנים האחרונות בהן עדיין אפשר לשמוע עדויות מהתופת משורדי השואה עצמם. האחרונים בהם כבר מבוגרים מאוד.

על פי הערכות, כ-120 אלף שורדי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בשנות הארבעים עדיין חיים בינינו. מטבע הדברים, כולם מעל גיל 80. בשנה האחרונה הלכו לעולמם כ-10% מכלל שורדי השואה שחיו בארץ.

למעלה מ-200 אלף שורדי שואה נוספים חיים במקומות אחרים בעולם, מהם כ-1,400 שגילם מעל מאה.

בנימין נתניהו, מאי 2008