בסוף השבוע נחגוג את חג הפסח ומערכת "דואר היום" תצא לחופשת חג למשך כל שבוע הפסח. נשוב לפעילות רגילה בעוד עשרה ימים, ביום ראשון 20 באפריל.

בנוסף, אמיר הקדים קצת ויצא כבר הבוקר לחופשה, כך שאת המהדורה היום הכינה בירנית גורן.

מטוס חיל האוויר ממריא עם שחר. אילוסטרציה (צילום: דובר צה"ל)

מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר – בגיבוי ובעידוד הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר – הדיח הבוקר עשרות טייסים ואנשי צוות הנמצאים בשירות מילואים פעיל, אחרי שחתמו על עצומה הקוראת להפסקת המלחמה בעזה והשבת כל החטופים החיים והמתים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו מיהרו לברך את ראשי הצבא על ההדחה. "סרבנות היא סרבנות – גם כשהיא נאמרת במרומז ובשפה מכובסת", הצהיר נתניהו. "התבטאויות שמחלישות את צה"ל ומחזקות את אויבינו בזמן מלחמה הן בלתי נסלחות. מדובר בקבוצת שוליים קיצונית שמנסה שוב לשבור את החברה הישראלית מבפנים. הם כבר ניסו לעשות את זה לפני השבעה באוקטובר, וחמאס פירש את הקריאות לסרבנות כחולשה".

נתניהו כמובן מכבס את ההיסטוריה לצרכיו ולא מזכיר מה קרה כאן בשנת 2023 קודם למתקפת חמאס בשבעה באוקטובר – ומה התפקיד שלו ב"שבירת החברה הישראלית מבפנים" מזה כמעט 30 שנה. הוא גם לא מתייחס לסרבנות הממוסדת בעידודו, של עשרות אלפי צעירים חרדים המסרבים ממש בימים אלה להישמע לצו גיוס – ומשום מה עדיין לא יושבים בכלא.

ועדיין, כדאי להתעכב לרגע על הזעם הגדול ש"עצומת הטייסים" – כפי שהיא כבר מכונה בתקשורת – מייצרת בקרב ברבים בישראל, כולל בקרב אלו שמזדהים עם כל מילה בעצומה.

על העצומה שהתפרסמה הבוקר חתומים 950 יוצאי חיל האוויר, שמרביתם אינם משרתים עוד אך משתמשים בתפקיד החשוב שהחזיקו בעבר כדי לתת משנה תוקף למסר של העצומה. אמש, בחדשות 12, ריאיין גיא פלג את אחד מיוזמי העצומה, אלוף-משנה בדימוס בחיל האוויר אורי ארד.

"אני חושב בול כמוך", אמר פלג לארד, "אבל אני שואל אותך: למה אתם צריכים לעשות את ההתארגנות הזו על בסיס שירותכם הצבאי?"

"כי אנחנו חושבים שהמותג של חיל האוויר הוא מותג מאוד חזק ואנחנו רוצים לעורר הד חזק, וכשאנחנו אומרים משהו כקבוצה מקשיבים לנו כי כנראה מעריכים את דעתנו", השיב ארד. כשפלג הקשה אף יותר, ארד חזר על דבריו: "אנחנו לא מתביישים בזה, אנחנו אנשי חיל האוויר לשעבר, יש לנו מותג חזק". וכשפלג השיב לו שלא מדובר במותג אלא בכוח – השיב ארד: "אני לא יודע מה זה כוח או מותג, זה אותו הדבר".

בגיל 77, מדינת ישראל עדיין לא השתחררה מהגישה הילדותית של התבטלות מול לובשי מדים לשעבר – מה שסילבי קשת ז"ל כינתה "דגנרלים". ארד מייצג נאמנה את התפיסה של כל אלוף ותת-אלוף לשעבר שפרש מהצבא והגיע לפוליטיקה במחשבה שהוא המשיח. הוא מייצג נאמנה את התפיסה של כל מי שהיה בצמרת מערכות הביטחון וטעם מהו כוח ורוצה להמשיך להחזיק בו ולהשתמש בו לפי צו מצפונו.

ראש המטה הכללי, רב-אלוף אייל זמיר, ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, ומפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, בבור חיל האוויר. 18 במרץ 2025 (צילום: דובר צה"ל)

כשאנחנו מפחדים ממינוי ראש שב"כ חדש על בסיס נאמנות אישית, צריך באותה מידה גם להוקיע כל שימוש בדרגות ובמערכת הביטחון ככלי למחאה על בסיס אג'נדה אישית.

ישראל זקוקה למערכות ביטחון מקצועיות, נקיות מפאוצ'ים של "המלך משיח" ומפקודות קרב של "צבא השם" מחד, ומאיומים קולקטיבייים להפסקת שירות או חשיפת מידע סודי מאידך.

וישראל, כרגע, ערב חג הפסח, עם 59 חטופים שעדיין מוחזקים בעזה, לא זקוקה לטייסים לשעבר – היא זקוקה לאזרחים בהווה.

המדינה זקוקה לעם כולו שיחתום על עצומות, שיצא לרחובות – ושבבוא היום יעשה את הבחירה בקלפי לעתיד טוב יותר והוגן יותר. זו אינה שאלה של מותג וזו אינה פריבילגיה השמורה לבעלי כוח בלבד.

המסחר בוול סטריט, אילוסטרציה (צילום: Bryan R. Smith / AFP)

קשה שלא לחשוד בשלב זה במניעים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בכל החלטה שהוא מקבל, במיוחד כזו שמסחררת את כל העולם ומכניסה מדינות שלמות לכאוס. האם זה רק בגלל תשומת הלב שהוא נהנה ממנה? האם הוא מונע מנקמה? האם הוא דואג לאינטרסים האישיים שלו ושל מקורביו? הכל ביחד?

בשבוע שעבר טראמפ הצהיר על "יום השחרור" שבו הציג את המכסים החדשים שיוטלו על 86 מדינות בעולם – מסין (67%), דרך ישראל (17%) ועד איי הרד ומקדונלד (10%), שבהם חיים רק פינגווינים.

הבורסות בכל העולם הגיבו אז במפולת של ירידות שערים – הגדולה ביותר מאז שפרצה מגפת הקורונה – והמצב רק הלך והחמיר. לדברי הבית הלבן, 75 מדינות יצרו קשר עם הממשל כדי לשאת ולתת על גובה המכס שהוטל עליהן (ראש ממשלה אחד אפילו הגיע עד לבית הלבן – ויצא בידיים ריקות). טראמפ התרברב אתמול כי הם "מתקשרים לנשק לי את התחת" בחנופה כדי שיוריד להם את המכס.

בשעה 09:37 אתמול שעון ניו יורק – 37 דקות אחרי שהמסחר נפתח בוול סטריט – טראמפ צייץ ברשת החברתית שלו "זה הזמן לקנות!!!". מבט בגראפים של דאו ג'ונס, S&P 500, נאסד"ק 100 ועוד מראה זינוק קטנטן, כמעט שולי, במדדים. סימן שמישהו קונה מניות.

בשעה 13:18 שעון ניו יורק, טראמפ הודיע חגיגית על הקפאת כל תוכנית המכסים שלו ל-90 יום "כדי לאפשר למדינות לערוך איתנו משא ומתן". המדינה היחידה שלא זכתה להקפאה היא סין, שהעלתה בתגובה להכרזה שבוע שעבר את המכס על ייבוא מארה"ב באותה מידה – וטראמפ בתגובה הודיע אתמול כי הוא מעלה את המכס על ייבוא מסין ל-125%.

מייד אחרי ההכרזה (גם היא ברשתות החברתיות, כמובן), הגראפים בוול סטריט זינקו בבת אחת, באחד מאירועי המניות המטורפים שנראו כאן. בסופו של יום, כמעט כל הערך שנמחק מאז ההכרזה על המכסים בשבוע שעבר, שוחזר.

מישהו עשה אתמול הרבה מאוד כסף. ה מ ו ן. השאלה היא אם בכוונה או במקרה.

שר המשפטים יריב לוין לצד נשיא העליון השופט יצחק עמית בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא בירושלים, 10 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השופט נעם סולברג הושבע הבוקר לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, לצד 35 שופטים חדשים שהושבעו בבית הנשיא בירושלים, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית – ושר המשפטים יריב לוין.

לוין, שהחרים בחודש שעבר את טקס השבעתו של עמית לנשיא העליון, הגיע הפעם לטקס החגיגי ונאלץ בלית ברירה לשמוע את עמית מצהיר בנאומו כי "גם אל מול הניסיונות לשחוק את המערכת ולחתור תחת עקרונות היסוד שלה, הרשות השופטת תישאר איתנה, ותמשיך למלא את תפקידה בשירות הציבור ללא מורא וללא משוא פנים".

עמית אף קרא ללוין לחזור ולשתף עמו פעולה, כפי שעשו במשך כמעט 75 שנה כל שרי המשפטים במדינת ישראל:

בתגובה לדברים, לוין סירב ללחוץ את ידו של עמית בסיום נאומו.

שורדת השבי לירי אלבג נואמת בהפגנה לשחרור החטופים, תל אביב, 5 באפריל 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לירי אלבג בת 20. במשך כמעט שנה וחצי מחייה – שנה וחצי שבנות גילה בישראל ובעולם בילו בשופינג, העלאת סטוריז לאינסטה, מסיבות וחיזורים – היא הוחזקה בשבי חמאס, חוותה תנאי רעב, השפלות, עינויים פיזיים ופסיכולוגיים, געגועים עזים למשפחתה ובלבול מדוע אף אחד לא מציל אותה.

לפני פחות משלושה חודשים חזרה לארץ. בריאיון חשוף כחודשיים אחר כך הודתה שהיא עדיין מריחה את עזה על גופה, עדיין מתקשה להשתחרר מחזיונות השבי והמורא שהסיטואציה הטילה עליה.

ועדיין, כמו עשרות חטופים אחרים ששוחררו לפניה ואחריה – רבים מהם מבוגרים ממנה בהרבה – אלבג לא שוכחת שבגיהינום שבו שהתה עדיין נמצאים 59 חטופים, כ-24 מהם עדיין בחיים, ורבים מהם עוברים עינויים אף חריפים בהרבה מאלו שהיא חוותה.

ולכן, היא לא בורחת מהמאבק לשחרורם והבאתם הביתה לפני שיהיה מאוחר מדי. דווקא בגלל שהיא יודעת, דווקא בגלל שהיא זוכרת. היא לא מנצלת מותג ולא טוענת לעליונות. היא פשוט מתחננת שיצילו את אחיה שנותרו מאחור.

מדהים שצריך להגיד את כל זה, דברים כה מובנים מאליהם. אבל לירי אלבג העזה להתראיין ל"כאן 11" ולומר שם – בתוך ריאיון שארך שעה וחצי – כי נתניהו הוא שאחראי למחדל השבעה באוקטובר. ועל זה, מכונת הרעל לא סולחת ולא שותקת.

את הודעות השטנה שאלבג חטפה, מכיר כל מי שהעז להתבטא נגד נתניהו בשנים האחרונות. אבל נדמה שזה רק הולך ומחמיר, ואין אף מבוגר אחראי שיעצור את זה.

"אני קוראת את התגובות, קוראת את האיומים שקיבלתי, את הקללות, ואני מפחדת", כתבה אתמול אלבג באינסטגרם. "אני לא מפחדת מהתגובות עצמן, אני לא מפחדת לפגוש את אחד האנשים שהגיבו לי כאלו דברים. אני מפחדת ממה שנהפכנו להיות".

בחצות הלילה, כשאף אחד לא רואה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוציא הודעה כי שוחח עם לירי אלבג "והביע הערכה לכושר העמידה שלה ולגבורתה בשבי החמאס". הוא גם "ביקש לחזק את ידיה למול ההתקפות שהיא עוברת באמצעי המדיה השונים בימים אלה".

מנהיג אחר, אחראי יותר, היה מוציא הודעה לתומכיו שמבהירה להם כי חצו קו אדום ברור. אבל נתניהו לא רואה את עצמו אחראי לכלום – לא לקטאר-גייט, לא לאי-התייצבות הטייסים בגלל ההפיכה המשטרית, לא לחטיפתה של לירי אלבג ולא לטבח השבעה באוקטובר. אז למה שיתנהג כמו מנהיג אחראי גם פה.

בנימין נתניהו, מאי 2008