שני חיילי צה"ל ולוחם משמר הגבול נהרגו בסוף השבוע ברצועת עזה. חייל נוסף נהרג בסוף השבוע הקודם. מותם של ארבעת הלוחמים החזיר במידת מה את תשומת לב הציבור לנעשה ברצועה.

מאז חודשה הלחימה לפני חודש וחצי, ב-18 במרץ, עזה נדחקה רוב הזמן לשולי החדשות בישראל, ואיתה הנתונים והצילומים המבעיתים על מה שהתחולל ברצועה במהלך הזמן הזה.

ילדים פלסטינים מנסים להשיג אוכל בחאן יונס שברצועת עזה, 21 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

מותם של מאות פלסטינים – בהם זקנים, נשים וילדים – כבר לא מעניין את רוב הישראלים, בטח אחרי שבעה באוקטובר. לפי משרד הבריאות הפלסטיני שבשליטת חמאס, מאז 18 במרץ נהרגו יותר מ-2,000 פלסטינים. הערכות הן שלפחות אלף מתוכם היו אזרחים. בישראל חוזרים שוב ושוב על המנטרה שרק לחץ צבאי יביא לשחרור החטופים. בינתיים זה לא קורה.

"זו הדרך לשחרר חטופים?" תוהה הבוקר בן-דרור ימיני ב"ידיעות אחרונות", "הלחץ יכניע את חמאס? מה עוד צריך לקרות כדי שנבין שמנהיגי ארגון הטרור מוכנים להקריב עוד אלפי פלסטינים? במקום להתייחס אלינו כאנשים רציניים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מתייחס אלינו כאל חבורת טיפשים".

מותם של חיילי צה"ל הוא כבר סיפור אחר. ארבעת הלוחמים שנהרגו בימים האחרונים מזכירים לנו מה יקרה אם צה"ל יחזור ו"יתמרן בעוצמה לאזורים חדשים אם המו"מ לא יתקדם", כפי שאומר הבוקר גורם צבאי בכיר לאמיר בר-שלום, הכתב לענייני צבא וביטחון של זמן ישראל.

וכל זה קורה כשלכולם ברור שאנחנו מתקרבים במהירות מבהילה לאסון הומניטרי נרחב. תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) הודיעה ביום שישי כי מלאי המזון שלה ברצועת עזה אזל, לאחר שבמשך יותר משבעה שבועות ישראל לא מאפשרת כניסת אספקה לרצועה.

"ההערכה היא שיש במחסנים ברצועה מזון לעוד כשבועיים לכל היותר", כותב בר-שלום, "וזה מחייב את ישראל להיערך להכנסה מחדש של משאיות אספקה".

הרמטכ"ל אייל זמיר כבר אמר שהוא מתנגד לחלוקה של מזון על ידי חיילי צה"ל. ישראל מתנגדת ותמשיך להתנגד לחלוקת המזון על ידי חמאס, מה שיאפשר לארגון הטרור להמשיך ולבסס את שליטתו על תושבי הרצועה. אז מי כן? אולי חברות פרטיות זרות.

"גורם שמעורה בפרטים מספר שמדובר במבצע לוגיסטי מורכב", מסביר בר-שלום, "צה"ל יאשר מספר מתחמים שבהם תפעל החברה שתיבחר, כוחות צה"ל יצטרכו לאבטח את הצירים בכדי שהמשאיות לא ישדדו על ידי חמאס או פורעים. הכוונה היא לנסות גם לפקח ככל הניתן על כך שהמזון יסופק ישירות למשפחות".

לא צריך להיות גאון אסטרטגי או מומחה לוגיסטי כדי להבין מייד שפוטנציאל ההסתבכות כאן הוא אינסופי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה, 7 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו חייב להגיש היום לשופטי בג"ץ את תצהיר התשובה מטעמו במסגרת העתירות נגד פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר.

בתצהיר – שעדיין לא ברור אם נתניהו יחתום עליו בעצמו, או שיחתים עליו את מזכיר הממשלה יוסי פוקס, או גורם אחר – נתניהו צפוי לטעון שבר שיקר לבית המשפט בתצהיר שהגיש.

בר טען, וגם גיבה את טענותיו במסמכים שצורפו לחלק החסוי בתצהיר, שנתניהו ביקש ממנו להעמיד את יכולות שב"כ לטובת צרכיו הפרטיים והפוליטיים, וכי התנגדותו של בר לכך – בצירוף חקירת קטאר-גייט שנפתחה בלשכת ראש הממשלה – הם שהובילו לפיטוריו.

בר גם אישר בתצהיר כי ראש הממשלה לחץ עליו לחתום על חוות דעת שתמנע את המשך עדותו במשפטו הפלילי של נתניהו.

עו"ד אפרים דמרי, המייצג משפחות שכולות שביקשו מבג"ץ להצטרף להליך, כבר הגיש בקשה לחקור את בר בחקירה נגדית על התצהיר שלו. זה אמנם נחשב להליך נדיר בדיונים בבג"ץ, אבל אם השופטים יאשרו לו לעשות זאת, ייתכן שגם נתניהו יידרש לעמוד לחקירה נגדית על התצהיר שלו.

הלוויתו של האפיפיור פרציסקוס בוותיקן, 26 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

כחצי מיליון בני אדם השתתפו אתמול בהלוויית האפיפיור פרנציסקוס, שמת בשבוע שעבר בגיל 88, בקריית הוותיקן ברומא. 164 משלחות ועשרות מנהיגי מדינות הגיעו לאירוע, כולל עשרה מלכים מכהנים וכן הנסיך ויליאם מבריטניה.

ישראל בחרה לא לשלוח לאירוע הבינלאומי נציגות בדרג בכיר – אולי כי בני הזוג נתניהו לא יכולים לעשות זאת, בשל צווי המעצר מהאג שמרחפים מעל ראשם באירופה. מי שייצג את ישראל באירוע רם הדרג הזה הוא רק השגריר בוותיקן, ירון זיידמן.

ההחלטה לא לשלוח נציגות בכירה (למשל, נשיא המדינה) גררה ביקורת נוקבת בעולם הדיפלומטי בישראל. "פורום יחסי חוץ", שבו חברים שגרירים ובכירים לשעבר במשרד החוץ, פרסם במהלך ההלוויה את ההודעה הבאה:

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהגיע לטקס האשכבה עם אשתו מלניה, נפגש לפני האירוע עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, לראשונה מאז התפוצצה פגישתם בבית הלבן בסוף פברואר.

הפגישה הייתה קצרה מאוד, כרבע שעה, הוגדרה על ידי שני הצדדים כ"טובה מאוד" וזלנסקי אף אמר בעקבותיה כי "אם נשיג תוצאות, זו עשויה להתברר כפגישה היסטורית".

צילום מסך מסרט שבו נראית וירג'יניה רוברטס ג'ופרה בריאיון בתוכנית פנורמה של הבי-בי-סי ששודרה ב-2 בדצמבר, 2019 (צילום: BBC Panorama via AP)

אתמול נודע כי וירג'יניה ג'ופרה, אחת הקורבנות הבולטות של הפדופיל הסדרתי ג'פרי אפשטיין, התאבדה בביתה באוסטרליה בגיל 41.

ג'ופרה האשימה את אפשטיין כי הוא תקף אותה מינית כשהייתה נערה וכי המיליארדר וחברתו גיליין מקסוול סרסרו בה לצורך התעללות מינית לנסיך אנדרו – אחיו הצעיר של המלך צ'רלס מבריטניה – עדות שזעזעה את בית המלוכה הבריטי והובילה לבסוף לשלילת כל תאריו של אנדרו, אחרי שהגיע עם ג'ופרה להסדר פשרה שפרטיו לא פורסמו.

"בסופו של דבר נטל ההתעללות היה כה כבד עד שהפך עבורה בלתי נסבל", כתבו בני משפחתה בהודעה שפורסמה.

ג'ופרה היתה אמא לשלושה ילדים. בחודש שעבר היא הייתה מעורבת בתאונת דרכים שגרמה לה לאי ספיקת כליות. בעקבות התאונה כתבה כי היא מאמינה שנותרו לה רק ימים ספורים לחיות.

ההיסטוריון מוטי גולני (צילום: דוד עינב, מתוך עמוד הפייסבוק של "יד יערי")

אבל כבד ירד בסוף השבוע על קהילת ההיסטוריונים והמתעדים של מדינת ישראל והציונות. פרופ' מוטי גולני, מחשובי ההיסטוריונים הישראלים, נהרג ביום שישי בתאונה נדירה, כשעץ קרס על ראשו במהלך טיול בנחל השופט.

גולני כתב ספרים ומחקרים רבים והיה ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לחקר הציונות וישראל.

ענת זלצר, שיצרה יחד עם מודי בראון ז"ל סדרות תיעודיות רבות על תולדות המדינה ותולדות הציונות, שבהן גולני תמיד סייע וייעץ, כתבה בפוסט לזכרו:

בנימין נתניהו, מאי 2008