מי הבוס כך הפך יחיא סינואר לראיס של עזה

איסמעיל הנייה קיבל צו הרחקה בלתי-רשמי מעזה אחרי שביקר באיראן בניגוד להנחיות המצרים, והשאיר את יחיא סינואר לטפל בכל הבלגן שהשאיר מאחור ● סינואר, שמתפקד כעת כשליט יחיד ברצועה, מנסה לתמרן בין הלחצים מקהיר לאינטרסים הפוליטיים של נתניהו ובנט ● והוא גם זה שיקבע את גובה הלהבות

יחיא סנוואר במסיבת עיתונאים בעזה, ב-4 בנובמבר 2019 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
Abed Rahim Khatib/Flash90
יחיא סנוואר במסיבת עיתונאים בעזה, ב-4 בנובמבר 2019

בשקט-בשקט, מתחת לסף הרעש, התרחש אירוע טקטוני בזירה הפלסטינית. יחיא סינואר נותר המנהיג היחידי של חמאס בעזה. אם ננקוט (להבדיל) במטבע הלשון של כחול-לבן, הוא נותר יחיד בקוקפיט, זה ששולט בגובה הלהבות מול ישראל.

עד לפני כמה שבועות, הנהגת חמאס ברצועה כללה את סינואר – מנהיג התנועה ברצועה; ואת איסמעיל הנייה – ראש הלשכה המדינית.

הנייה, ששוהה בימים האחרונים בטורקיה, יצא בתחילת דצמבר לסדרת ביקורים מדיניים, לאחר שקיבל אישור מצרי לכך. אלא שאת ההבטחה המפורשת שלא לבקר באיראן, הוא הפר כשהגיע להשתתף בהלווייתו של הגנרל קאסם סולימאני.

איסמעיל הנייה (משמאל) ויחיא סינואר בעזה, בתהלוכת 30 שנה לחמאס. 14 בדצמבר 2017 (צילום: AP Photo/ Khalil Hamra)
איסמעיל הנייה (משמאל) ויחיא סינואר בעזה, בתהלוכת 30 שנה לחמאס. 14 בדצמבר 2017 (צילום: AP Photo/ Khalil Hamra)

כל דובר מזרח תיכונית בסיסית הבין את ההשלכות: קהיר לא תסלח, וסביר להניח שגם לא תשכח. בכיר בחמאס אישר כי מצרים זועמת על ביקור הנייה בטהרן.

זה כנראה ההסבר לפרסום בעיתון א שארק אל אווסאט, לפיו הנייה העתיק את מקום מגוריו ב"חודשים הקרובים" לקטאר. לפי הדיווח, משפחתו נמצאת עדיין ברצועה, ולכולם ברור שרק המצרים יחליטו אם לאפשר להם איחוד משפחות.

סינואר מבין שנתניהו ובנט לא ימהרו לאשר את ההסדרה מול הרצועה. זה מטען צד פוליטי שאף מנהיג ימין לא יעלה עליו ביודעין ועוד לפני בחירות. לכן, סינואר מעלה לאט את גובה הלהבות. כך הוא לוחץ על ישראל ועל מצרים

התשובה לשאלה האם סינואר אוהב את הבדידות בצמרת היא מורכבת. הנייה מסתובב בבירות העולם הערבי והמוסלמי, צובר שעות בדיפלומטיה וחשיפה על חשבון סינואר – שנשאר תקוע עם הביוב, המזון, הגז החסר ושאר בעיות הרצועה.

זהו בדיוק אותו מצב שבו היה הנייה עצמו עד ל-2011, טרם עסקת שליט, בשעה שהוא התבונן בעיניים כלות בחאלד משעל, שהפך למיליטנטי מאד ממקום מושבו המפואר בדוחא. סינואר הוא עכשיו בעל בית יחיד, לטוב ולרע.

הבחירות משתקות גם את חמאס

אין ספק שהמהלכים האחרונים של ירי והפרחת בלוני נפץ מהרצועה, אינם ספונטניים. חמאס הוכיח בעבר כי ברצותו נעצרים לחלוטין ההפגנות על הגדר, הפרחת הבלונים, ובעיקר שיגור הרקטות.

סינואר נמצא בדילמה לא פשוטה. מערכת הבחירות בישראל היא אירוע משתק מבחינה מדינית, כל שכן בכל הקשור להקלות לחמאס.

השאלה האם סינואר אוהב את הבדידות בצמרת מורכבת. הנייה מסתובב בבירות העולם הערבי, צובר שעות בדיפלומטיה וחשיפה על חשבון סינואר – שנשאר תקוע עם הביוב, המזון, הגז החסר ושאר בעיות הרצועה

סינואר מבין שלא ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא שר הביטחון נפתלי בנט ימהרו לאשר סופית את ההסדרה מול הרצועה. זהו מטען-צד פוליטי שאף מנהיג ימין לא יעלה עליו ביודעין ועוד לפני בחירות.

לכן, סינואר מעלה לאט את גובה הלהבות. למעשה הוא לוחץ על שני הצדדים במשולש – ישראל ומצרים – כדי להאיץ את ההסדרה שלה הוא זקוק נואשות.

הדילמה בצד הישראלי ברורה. מאז מלחמת לבנון השנייה, ישראל קבעה לעצמה מדיניות תגובה לכל הפרת ריבונות של גבולותיה, כל שכן ברצועת עזה.

אלא שהתקיפות הישראליות הן זהירות מאד ומבוצעות תמיד כמה שעות אחרי ירי רקטה. הסיבה: לתת זמן לחמאס לפנות מפקדות, כדי להימנע מהרוגים והסלמה שאף אחד לא רוצה בה כעת.

הפגנות על הגדר ליד שג'אעייה שבעזה, היום. השבוע פורסמו ידיעות שלפיהן הקבינט דן במבצע בעזה בלי להתייעץ עם גורמי הבטחון (צילום: חסן ג'די / פלאש 90)
הפגנות על הגדר ליד שג'אעיה שבעזה, ארכיון (צילום: חסן ג'די / פלאש 90)

מומחה לצד הישראלי

יחיא סינואר נחשב למנהיג שיודע לקרוא היטב את הצד הישראלי. לכן, השאלה היא עד כמה רחוק הוא מתכוון ללכת עם הירי הנוכחי.

וכאן בדיוק שוב נכנס לתמונה המנוף המצרי. מצרים עצרה לפני כמה שבועות את הזרמת הגז לרצועה, וגרמה לעליות מחירים ולתסיסה רבתי. סינואר מבין זאת היטב, ולכן יעשה הכל כדי לא למתוח יותר מדי את החבל מול המצרים.

האם המשמעות היא כי מרחב הפעולה של חמאס הולך ומצטמצם? ההיגיון אומר שכן. לכן, חידוש ההפגנות בימי שישי על הגדר ומידת הריסון שיפגינו שוטרי חמאס בהן הם ברומטר חשוב לכיוון שאליו הולך סינואר.

עוד 522 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 12 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־464 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

המשא ומתן לשחרור החטופים: נתניהו וביידן שוחחו על השיחות המתנהלות בקטאר

מייק וולץ, שעתיד לשמש כיועץ לביטחון לאומי בממשל טראמפ: אם חמאס ימתין עד ההשבעה – תנאי ההסכם יורעו מבחינתו ● מתה מפצעיה תושבת נהריה שנפגעה לפני כחודשיים מרקטה שהתרסקה על ביתה ● היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבג"ץ שהמועמד של נתניהו התמנה לממלא מקום נציב שירות המדינה על בסיס תשתית עובדתית שגויה והוא לא כשיר לכהן בתפקיד

עוד 40 עדכונים

המודלים ליחסים קשים במשפחה מתחילים כבר בספר בראשית

מי שלא מרוצה מהיחסים בתוך משפחתו הגרעינית מוזמן לפנות למקור ישן ובדוק ולהבין שהוא לא חריג. אתמול הסתיימה הקריאה השבועית בספר בראשית, והשבוע מתחילות הפרשיות של שמות.

במרכז הספר השני בחומש מככבים יציאת מצרים, קבלת התורה והנדודים במדבר, לקראת כניסה לארץ המובטחת ומימוש הזהות כעם. מה הוא עם בכלל ועם ישראל בפרט, האם יש לו קיום בלי אמונה באותה הבטחה, עד כמה הציוויים מחייבים את ישראל כיישות מדינית, אלו ועוד הם חלק מהשיח הציבורי בימינו.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 626 מילים
אמיר בן-דוד

ימים קריטיים לעסקת החטופים

אנחנו למודי אכזבות, שבעים מהבטחות שהתפוגגו כלא היו, מאסנו בלהטוטי ספינים שבסופם הלב נשבר. ובעיקר: התרגלנו לא לבטוח ב"מסרים" שמועברים ב"תדרוכים" על ידי "גורמים המקורבים ל...". ובכל זאת, אולי הפעם זה קורה באמת ● וגם: האמריקאים לוחצים בכל הכוח ● מחיר המלחמה בעזה: 400 הרוגים ● זעזוע בצמרת צה"ל ● שבוע דרמטי להפיכה המשטרית ● ועוד...

מיצג נגד הממשלה במחאה על אי-שחרור החטופים בעזה, תל אביב, 10 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
AP Photo/Ohad Zwigenberg

הלבנונים רוצים לשקם את בתיהם ההרוסים - אבל אין מי שיממן זאת

לפי הערכות הבנק העולמי, כמאה אלף יחידות דיור ניזוקו בלבנון במהלך המלחמה – 18% מהן נהרסו לחלוטין ● ניתוח לווייני של דרום ביירות מעיד על 353 מבנים שנהרסו לחלוטין ולמעלה מ־6,000 בתים שניזוקו ● למדינה אין כסף לממן את השיקום וחזבאללה מפצה תושבים במאות או אלפי דולרים בודדים ● התקווה היחידה של התושבים היא תרומות בינלאומיות - ואלו מגיעות לאט מדי ומעט מדי

עוד 909 מילים

מבקר המדינה חושף שיניים על המטרה הלא נכונה

ייאמר מיד, הגיע הזמן לערוך בדיקה יסודית ביותר של כל גופי הביטחון ושל הממשלה בכל הקשור לשבעה באוקטובר, הן לפני מועד זה והן אחריו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". השאלה החשובה היא האם המבקר הנוכחי הוא האדם המתאים לערוך ביקורת כזו. ספוילר – הוא לא!

המבקר הודיע כבר מזמן שהוא מתכוון לערוך ביקורת, אך לפחות בשלב זה היא ממוקדת בצה"ל. אמנם, הוא הודיע שהוא מתכוון לערוך ביקורת גם על הממשלה, אך עד כה היא אינה מתקדמת, בעיקר בגין חוסר היענות של משרד ראש הממשלה לדרישותיו.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,075 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ה"נס" של ארגנטינה

האם ניתן לכנות מדיניות כלכלית "מצליחה" כאשר מחצית מהאוכלוסייה חיה בעוני מחפיר? בארגנטינה מתברר שהתשובה חיובית ● המדיניות הכלכלית של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי גרמה לרבים ליפול למעגל העוני והאבטלה, אך עדיין זוכה לשבחים בעקבות שיפור חלק ממדדי הכלכלה במדינה ● על הפער הבלתי נסבל בין המספרים באקסל לבין החיים עצמם ● פרשנות

עוד 839 מילים

מסביב יהומו לוין וגם סער אך ראשנו לא יישח

מקדמי ההפיכה המשטרית בחרו לכנות את הצעת החוק להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט בשם "מתווה פשרה". הביטוי "פשרה" בהקשר זה משקף את המציאות בדיוק באותה מידה שהביטוי "רפורמה" משקף את ההפיכה המשטרית.

דיקטטור אידאולוגי (המכהן כשר משפטים) "מתפשר" עם משרת דיקטטורה בשכר (המתוגמל כשר חוץ), על האופן בו ישלימו את השתלטות השליט על הרשות השופטת.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 522 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

אף שחלק מהמשק הושבת, מספר תאונות העבודה עדיין גבוה

במנהל הבטיחות הציגו "ירידה דרמטית במספר ההרוגים", אך באופן יחסי לפעילות במשק, מספר התאונות נותר גבוה ● המנהל לא הציג נתונים על מספר הפצועים, וכתבי האישום ממשיכים לפגר משמעותית אחר היקף התאונות החמורות ● החברות הגדולות מצליחות לחמוק מהשעיה – ובמקום לצמצם את התאונות, לשר העבודה הוגשה המלצה לצמצם את ההכרה בזכאות הנפגעים

עוד 1,051 מילים

הקרובים ביותר לשלטון הם גם האיום הגדול עליו

גל התחקירים על שחיתות בלשכותיהם של בכירי השלטון הישראלי מציג דפוס ברור: עובדים זוטרים ויועצים חושפים מידע רגיש נגד השרים והממונים עליהם ● בעוד המשטרה – החוליה החלשה ביותר במערכת הציבורית – מתקשה להתמודד עם החשיפות ולהתקדם לחקירות אפקטיביות, אזהרתו של שי ניצן כי הקרובים ביותר עלולים להסגיר אתכם, מתגשמת ● פרשנות

עוד 912 מילים ו-1 תגובות

המשימה המיידית של נשיא לבנון הנבחר ג'וזף עאון היא להקים ממשלה ● על פי המפתח העדתי, ראש ממשלה חייב להיות בן העדה הסונית ● מי שבוחשת מאחורי הקלעים, בינתיים מבלי לתמוך במועמד מסוים, היא ערב הסעודית - ולא בכדי קיבל עאון בסוף השבוע שיחה חמה מבן סלמאן ● ובינתיים בדרום, בהוראות האמריקאים, צה"ל נערך לסגת עד סוף החודש - וצבא לבנון נכנס לעמדות ● פרשנות

עוד 786 מילים
היום ה־463 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

ארבעה חיילי צה״ל נהרגו ממטען בבית חאנון, שניים נפצעו קשה

שמות החללים: סמל יהב מעיין, סמ"ר דנילה דיאקוב, רס"ם אלכסנדר פדורנקו וסמל אליאב אסטיוקאר ● לאחר הפגישה עם נתניהו, שליח טרמאפ סטיב ויטקוף חוזר לקטאר להשתתף בשיחות על עסקת חטופים עם המשלחת הישראלית בהובלת ראש המוסד; עינב צנגאוקר: מי שלא מוכנים לסיים את המלחמה ינסו לסכל את העסקה ● לוין: המתווה שהצעתי ביום חמישי הוא שינוי גדול

עוד 24 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שמורת החולה היא עדות ליכולת ההשתקמות של הטבע

שמורת החולה מתאוששת מנזקי השרפה הגדולה שפרצה בעקבות מטח טילים מלבנון בסוף אוקטובר, ובכל יום שעובר, הירוק צומח וגובר על השחור ● משרד החקלאות מוביל מהלך רב-משרדי לגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון, אבל המחשבה שהממשלה הנוכחית תעשה עם זה משהו נראית יותר ויותר נאיבית ● הטונה האטלנטית הגיע לבקר בישראל והמחזה מרהיב ● ובנחל הקישון יש המולת קורמורנים

עוד 1,364 מילים
מצב הרוח
שיחה עם ד"ר רות קלדרון

"אני לא מרגישה ששבעה באוקטובר ערער את ההומניזם שלי"

"הרגעים שבהם בני האדם מופיעים במופע היותר זוועתי שלהם, לא מערערים את האמונה שלי שהאדם נברא בצלם אלוהים. אני לא מאמינה שאנשים נולדו מפלצות" ● ד"ר רות קלדרון, חוקרת התלמוד ומייסדת "עלמא - בית לתרבות עברית", מסבירה למה גם היום היא נשארת אופטימית: "טווח ההתייעצות שלי משתרע על פני אלפיים שנה. כבר היינו במקומות קשים ויצאנו מהם"

עוד 2,072 מילים

אחרי שנתיים של מבוי סתום, הפרלמנט הלבנוני הצליח לבחור נשיא חדש - האהוד על המערב ומדינות ערב ● האיחוד האירופי וארה"ב פועלות לצמצום הסנקציות על סוריה, אבל לא על מנהיגה ● איחוד האמירויות מוכנה לשגר כוחות לעזה, אבל רק לבקשת הפלסטינים ● מאות מקרי אונס בסודאן מאז פרוץ מלחמת האזרחים ● והשבוע ב־1948: פיצוץ מלון סמירמיס ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,518 מילים

התפסן בשדה השיבולים

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל-1991 ולהבנה שלא משנה כמה ננסה, לעולם לא נצליח לחקות את אמריקה. מתחת לציפוי החיצוני, אף אחד לא מבין באמת את מהות החופש

עוד 2,401 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַפְקָרָה 242

הוויכוח סביב השאלה מי נושא באחריות להפקרה אחרי השבעה באוקטובר הוא שחזור מושלם של ויכוח דומה, שהתנהל בישראל אחרי מלחמת יום כיפור, סביב מילה אחרת: "המחדל"

עוד 1,038 מילים

אין שום דבר "מבוקר ומאוזן" במתווה שמציעים לוין וסער

"מתווה ההסכמה" הוא השם המתעתע והמניפולטיבי של התוכנית שהציגו אתמול השרים סער ולוין, שבמרכזה שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שמינויים לעליון ייקבעו רק על ידי פוליטיקאים ● בהציגם את המתווה, סער ולוין לא בחלו בשקרים והתעלמו מהסכנה המשמעותית הנובעת מהמתווה: הפוליטיזציה שתתפשט במערכת המשפט היא אסון לדמוקרטיה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לפני הכל, הבעיה בתוכנית סער-לוין היא חוסר אמון *מוחלט* בכנות הכוונות של שני האנשים המציעים אותה - מי באמת חושב שטובת המדינה, או הדמוקרטיה זה מה שעומד לנגד עיניהם של שני אלו? ירים את ידו... המשך קריאה

לפני הכל, הבעיה בתוכנית סער-לוין היא חוסר אמון *מוחלט* בכנות הכוונות של שני האנשים המציעים אותה – מי באמת חושב שטובת המדינה, או הדמוקרטיה זה מה שעומד לנגד עיניהם של שני אלו? ירים את ידו.

אין לי את הכלים וההבנה המשפטית לרדת לעומק ההשלכות של ההצעה, ולא אמורים לבחון הצעה על פי האנשים שמציעים אותה. אבל במקרה זה מדובר באדם אחד שהביא עלינו את אסון ההפיכה המשטרית וקרע את המדינה, אדם שמשתק את מערכת המשפט כבר שנתיים, אדם שמסרב לכנס את הועדה לבחירת שופטים (שנבחרה בקדנציה שלו בצורה חוקית) כי אין לו רוב בה, ומנסה בכל כח לדחוף שני אנשים ספציפיים מקהלת שאין להם שום התאמה לשיפוט כסוסים טרויאנים לתוך בית המשפט העליון (לעיתים נראה כי זו מטרת העיקר של לוין). האדם השני הוא אופורטוניסט פוליטי שאין לו שום בעיה לשנות את דיעותיו ואת מחנהו הפוליטי לקידום האינטרסים האישיים שלו, והשרדותו הפוליטית. לכן קשה לי מאוד להאמין שטובת המדינה וחיזוק הדמוקרטיה מהווים איזשהו פקטור בשיקולים שלהם (אולי פקטור שלילי).

אתן לגדולים ממני לנתח את תוכן ההצעה. אשאר בינתיים סקפטי.

עוד 1,656 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה