בנימין נתניהו ממשיך לסרב להעניק עדיפות עליונה לשחרור החטופים. הם בינתיים נמקים בשבי חמאס ומשפחותיהם ממשיכות להיאבק ברחובות מבלי שמאבקן יישא פרי. המצב נמשך ונגרר מאז שחרור הגל הראשון של חלק מהחטופים לפני כחמישה חודשים.
גדי איזנקוט נחשב עד כה כתקוות המשפחות, מי שמגן בקבינט המלחמה על מטרת החזרת החטופים תחילה. בהצטרפותו לדחיית ההצעה המצרית, הנתמכת על ידי ארה''ב, הוא אכזב. האם נדבק גם הוא בחישובים אלקטורליים? הפקרת החטופים, כשהוא ובני גנץ שותפים לממשלת המחדל לא תשכח לעולם.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איזה כיף שאין לי שום משמעות, בכלל. הרי, כשאמות, אין לי אפילו בת שתיקרא עלי קידוש של שבת זה קדיש – אוי אוי אוי יוי יוי יוי יויויו בולבול אקבולבול איזה עצוב – אאאאאחחחחחחח. ובקיצור, עם הרבה מילים: יאיר גולן ואהוד ברק זה זה קול ה', כןכן, זה זה קול האלהים. הרי כשמה נפגש עם הסנה הוא היה בבילבול ולא הבין – והסנה זה בכלל מקום רוחני בנשמה שלנו, בספיריט, בתודעה. אז לכן על זה נאמר( ט), 'השמיעונו את הקול המתוק מדבש שלכם אהוד ברק ויאיר גולן – כי אנחנו מאוהבים בכם". כן, ככה, עם אובמה שהבהיר לכולם ת'עניין