לפני זמן לא רב, ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא במסיבת עיתונאים לשינוי כיוון: פחות פוליטיקה של חרמות, יותר נכונות להקים ממשלה לאומית רחבה אחרי הבחירות הבאות.

זו אמירה חשובה – אבל היא מגיעה מעט מדי ומאוחר מדי. אחרי שנים של קיטוב מכוון וניהול פוליטי על בסיס "ימין על מלא", קשה להסתפק בהכרזה.

ד״ר ועו"ד רעות פינגר דסברג היא מנהלת מחלקת המדיניות ביוזמת המאה (צילום: יפעת יוגב)

"הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה, ועיר ועיר" – כך נאמר במגילת אסתר שקראנו רק בשבוע שעבר. המשפט העתיק הזה מתגלה כרלוונטי מתמיד.

גם כיום, כשבית נפגע מטיל או משפחה מתפנה תחת אש, הסדר ברור: ראשונה מגיבה המשפחה, אחריה השכונה והעיר, ורק אז – המדינה.

ד״ר ועו"ד רעות פינגר דסברג היא מנהלת מחלקת המדיניות ביוזמת המאה (צילום: יפעת יוגב)

לאורך השנה האחרונה רבים מאיתנו הרגישו צורך להצהיר שהם "נאמנים למגילת העצמאות". לכאורה הצהרה בסיסית, מובנת מאליה, תמצית הישראליות והחיבור הקהילתי של כולנו.

הכרזת העצמאות היא הטקסט הקנוני הישראלי. ההכרזה מבטאת את הרקע ההיסטורי, הרעיוני והמוסרי להקמתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (גם אם המילה דמוקרטית אינה מוזכרת בה ככתבה וכלשונה), ופורסת את עקרונות היסוד עליהן היא מושתתת.

ד״ר ועו"ד רעות פינגר דסברג היא מנהלת מחלקת המדיניות ביוזמת המאה (צילום: יפעת יוגב)

כמו שאמזון ועלי אקספרס שינו את הרגלי הצריכה שלנו, כך גם מפלגות המרכז הישראליות חייבות חדשנות, עומק ומושגים להגיב אליהם כדי לתפוס נפח וכוח פוליטי ממשי. ללא אלה, הן עלולות להישאר חלונות ראווה עם מדפים ריקים.

מסופר על צעיר שזה עתה התחתן והיה יושב בטל. שאל אותו אביו: "מדוע אינך עוסק במסחר?", השיב הבן: "ומי יודע איך לעסוק במסחר?". אמר לו אביו: "צא ולמד. לך לשוק והסתכל במעשה הסוחרים". הלך אותו צעיר וראה את הסוחרים בשוק תולים בחלון הראווה דוגמאות של הסחורות שלהם, כך שלפי הדוגמאות יוכלו הקונים לבחור מה לקנות. מה עשה אותו הבן? הלך ושכר לו חנות וקנה לו קצת דוגמאות ותלה בחלון הראווה, והחנות ריקה מכל סחורה. כשנודע לאביו התחיל לצחוק עליו ואמר: "לסוחרים האלה יש סחורה בכמות הנדרשת ללקוחות, והדוגמאות הן רק כדי לבחור את הסחורה שמוצאת חן בעיניהם, ואילו אתה, שהחנות שלך ריקה מכל וכל, בשביל מה לך הדוגמאות?".

ד״ר ועו"ד רעות פינגר דסברג היא מנהלת מחלקת המדיניות ביוזמת המאה (צילום: יפעת יוגב)

במסגרת הדיונים המתקיימים בימים אלו בבית הנשיא, שותפים לבטח טובי המומחים במשא ומתן, וכל אחד מהם מגיע עם סט כלים ועצות איך לייצר תהליך אפקטיבי. יושבים שם יועצים המנחים כל אחד מהצדדים כיצד להשיג את רצונו ולצאת מההתנהלות עם התוצאה הטובה ביותר.

אבקש להציג עקרונות חשיבה מנחים להתמודדות עם סוגיות מורכבות, אשר יכולים לסייע ליושבים סביב שולחן המו"מ:

ד״ר ועו"ד רעות פינגר דסברג היא מנהלת מחלקת המדיניות ביוזמת המאה (צילום: יפעת יוגב)

כשמדברים על המחיר הכלכלי של המלחמה, מדברים על תקציב הביטחון, על הגירעון, על ימי המילואים, על הפגיעה בעסקים ועל הירידה בצמיחה. הרבה פחות מדברים על מחיר נוסף, שהולך ומצטבר מתחת לרדאר: הפגיעה בתעסוקה ובהכנסות של מאות אלפי עובדים בחברה הערבית.

זו אינה רק בעיה של החברה הערבית. זו פגיעה מתמשכת. זהו הפסד למשק הישראלי כולו.

חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.

אחרי כמה שנים של משברים רצופים, היה קל להניח שהכלכלה העולמית מתקרבת לנקודת שבירה. מגפה, מלחמות, זעזועי אנרגיה, אינפלציה, עליית ריבית, מתיחות בין ארה"ב לסין ושיבושים בשרשראות האספקה יצרו תחושה של מערכת שנעה ממשבר למשבר.

אלא שהדוח החדש של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר כלכלנים ראשיים מהמגזר הציבורי והפרטי, מציג תמונה מורכבת יותר. לא עולם יציב יותר, אלא עולם שמפתח יכולת טובה יותר להמשיך לתפקד בתוך חוסר יציבות.

ד"ר בלה ברדה־ברקת היא עורכת דין, אנליסטית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית ויועצת אסטרטגית, מייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab.